05-01-2010, 12:29
|
|
|
חבר מתאריך: 22.03.09
הודעות: 2,018
|
|
אולי דעתי תשמע מיושנת משהו, אבל חוששתני שהבעייה איננה מתחילה או נגמרת בצבא, וחבל ששוב גורמי העשייה במדינה מנותקים זה מזה. כוונתי היא לכך שגם בכתבה מוזכר ההבדל העצום מבחינת משמעת בין המישור האזרחי (תיכון) לבין המישור הצבאי. ואולם, זה לא שהאדם שמתגייס (לרוב חסר משמעת כמעט לחלוטין בימינו) הופך אוטומטית לממושמע - מדובר בתהליך שפעמים רבות לא ממש עובד. יותר מזה - יש הבדל בין פחד או חשש של מגויס טרי מהרס"פ שלו לבין משמעת אמיתית, שמשמעה גם משמעת פנימית של החייל והאדם. למען הסר ספק - אינני נגד המהלך של הרמטכ"ל (למען האמת גם אינני מכיר את המהלך די צרכו) אלא אני מדבר על מהלך גדול יותר שרצוי שייעשה ויש לו השלכות גם על הצבא וגם על האזרחות.
בקיצור, בכדי להפסיק לקשקש לכם, בראייתי, שלב ראשון הוא הגברה משמעותית של המשמעת בבתי הספר, כבר מכתה א'. אין סיבה שלא ישירו התקווה וירימו את הדגל (או לפחות יציגו את הדגל בכל כתה), ואין סיבה שלא יתחילו לקרוא למורה בצורה מכובדת ולא כאילו מדובר בחבר שלהם. יש עוד הרבה כמובן אבל זו לפחות תהיה התחלה.
|