שלום רב.
לאחר שביצעתי מספר חיפושים פה בפורום ולא מצאתי דיונים בנושא, אני מעוניין לפתוח אשכול חדש בנושא מנגנונים מכניים של נשק קל.
בחפירותי באינטרנט, בעיקר באתר של מקסים פופנקר, נתקלתי במספר מנגנונים מעניינים של כלי ירייה שכמעט ולא נכתב עליהם פה בפורום.
המנגנון הראשון הוא זה שפיתח גרמן קורובוב והשתמש בו כדי ליצור את רובה הסער בול-פאפ TKB-022.
בכול רובה חלק מאורך הרובה הוא בגלל אורך הקנה וחלק מאורך הרובה הוא החלק שמאחורי הקנה. ברובי בול-פאפ החלק שמאחורי הקנה קטן יותר מברובים רגילים.
קורובוב הצליח לפתח מנגנון מאוד קומפקטי לרובה בולפאפ, כנראה הקצר ביותר שמישהו אי פעם הצליח ליצור, ואורכו הוא רק 115mm בהשוואה לזה של התבור שאורכו 268mm.
המנגנון אינו פועל בשיטת הבריח המסתובב אלא משהו קצת אחר. זה מנגנון מעניין שלדעתי רצוי מאוד לבחון את האמינות שלו ולשקול לשלבו ברובי סער בול-פאפ.
האם עוד מישהו שמע על הרובה הזה?
מנגנון מעניין נוסף שאתם כבר מכירים הוא זה שפיתח רנה פרדאזה עבור תת-מקלע p90.
זהו מנגנון המחסנית האופקית שמותקנת מעל הקנה שאורכו 264mm ובמקביל אליו והיא מכילה 50 כדורים.
האם לדעתכם ניתן ומשתלם לשלב מנגנון זה ברובי סער שמיועדים לתחמושת 5.56mm?
יש לקחת בחשבון שאורך כדור של P90 הוא 40.5mm לעומת אורך הכדור של רובה הסער 57.4mm, וקוטר הכדור של p90 הוא 7.95mm לעומת קוטר הכדור של רובה הסער הוא 9.6mm.
אם ב p90 יש מחסנית בת 50 כדורים בשני טורים במקביל לקנה באורך 264mm, כמה כדורי 5.56 יכולים להיכנס במחסנית ארוכה יותר שתותקן מעל קנה באורך 508mm, כמו זה של m16?
מה שמעתם על אמינות המחסניות של ה p90.
מנגנון שלישי, שאיני בטוח אם אי פעם נעשה בו שימוש בנשק קל, הוא מחסנית ללא קפיץ, שדוחפת את הכדורים על ידי מנגנון הטעינה העצמית של הרובה.
משהו כמו מקלעים שגורפים את השרשיר רק שבמנגנון הזה לא אמור להיות בכלל שרשיר אלא רק הכדורים ומחסנית רב פעמית.
אני יודע שבארצות הברית במסגרת תכנית ה LSAT יש רצון ליצור רובה סער עם מנגנון כזה אך אין לי מושג אם כבר הצליחו לפתח את המנגנון.
מה דעתכם?
אני מצאתי את המידע שעליו כתבתי בויקיפדיה באנגלית ובאתר modernfirearms.net.
הערכים שעיינתי בהם הם P90 , TKB-022 , LSAT.
בעבר קראתי שלמחסנית של P90 יש נקודת תורפה קריטית - חוסר עמידות משמעותי לנפילות וחבטות. בעת נפילה על הגב בה פתח ההזנה פונה כלפי מעלה, זורמת החוצה מזרקה של כדורים. זו גם הסיבה שהנשק נמצא בעיקר בשימוש משטרתי ולא צבאי.
לא סביר לייצר מחסנית כזאת עבור כדורים ארוכים בגלל הסרבול שהיא יוצרת. תנאי סף בסיסי לנשק אישי הוא מבנה גוף צר (לאו דוקא קצר) - תאר לך רובה שחלקו העליון הוא ברוחב של מחסנית M16...
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 04-03-2018 בשעה 08:52.
שאלה לאלו בפורום שיש להם ידע טכני מעמיק בתחום הנשק הקל.
סוגיה נוספת שמעניינת אותי היא האפשרות לפתח רובה סער מוזר שרשיר במקום נשק מוזן מחסנית כסטנדרט לכול רובי הסער. במקום שחייל יישא רובה ו 5 מחסניות, כול אחת של 30 כדורים, הוא יישא רובה סער אחד מוזן שרשיר עם שרשיר אחד של 150 כדורים. זה יחסוך את הצורך להחליף מחסניות תוך כדי לחימה. אני נוטה להאמין שניתן לפתח ולייצר רובה סער מוזן שרשיר במשקל של רובה סער מוזן מחסנית, אם כי כנראה שהוא לא יתאים לירי ממושך ואינטנסיבי כמו מקלע נגב או מינימי 5.56mm. יש כבר את ה ares shrike שבו מיושם הקונספט. האם לדעתכם שימוש בפולימר יכול הפחית את משקל הנשק ללא צורך להתפשר על עמידות ואמינות?
כלים מוזני שרשיר נועדו לייצר אש אוטומטית מתמשכת, במחיר של רתע ודיוק. כלים מוזני מחסנית נועדו לייצר אש חצי אוטומטית מדוייקת בטווח מגע סביר, ולמקרים חריגים יחסית גם יש יכולת ירי אוטומטי (בעיקר לפרקי זמן וטווחים קצרים). להזכירך, אצל האמריקאים המגמה היא דוקא הפוכה ולראיה המהלך של חיל הנחתים לפני מספר שנים להחלפת המקלע הכיתתי ב"מקלעון" (רובה סער משופר) M27. יש מספר סיבות נוספות למה לא:
- בשרשיר יש תוספת משקל של החוליות, והתוף יותר מסורבל לנשיאה ותפעול.
- קושי מובנה בהחלפת סוגי תחמושת במהלך מהיר.
- לשים את כל הביצים בסל אחד זה רעיון די גרוע.
מנגנון של שרשיר הוא כבד יותר ומסורבל יותר.
לרוב הוא גם עובד במכנס פתוח מה שפוגע בדיוק (אין נקירה מיידית של הכדור , המכלול צריך לרוץ קדימה לגרוף ולנקור).
היתרון במחסנית של 30 כדור זה שהיא לא מכבידה על הנשק. נשק קל אמור להיות זריז וקל לתמרון.
תשים עליו עכשיו 150 כדורים והוספת לנשק שאמורים להחזיק בשטח כתף, לפתוח פינות, להחזיק על ועוד עוד איזה 3 קילו...... משמעותי.
ועוד דבר, זה פשוט יפתה חיילים לבזבז תחמושת לדעתי. גם ככה המשמעת בעניין הזה נוראית בצה"ל.
אם אתה בוחר לסבך את כלי הירייה הקיים, אולי בגלל פרץ יצירתיות, כדאי שתקרא אודות המקלע - St. Étienne Mle 1907. הצרפתים, בראשית המאה הקודמת, בקשו לפתח מקלע כבד, במקום ההוצ'קיס הוותיק והאמין. מטעמים של גאווה פוליטית, נוצרה מפלצת גדולה, מסובכת וכבדה. הכל היה הפוך מהמקובל במכונה זאת גזי השרפה, אמנם הדפו את הבוכנה, אבל קדימה. זאת בתורה משכה מסרק שיניים ומעליו שולב גלגל שיניים אשר הסתובב נגד כיוון השעון כדי לפתוח את נעילת הבריח... (קרא במקורות את המשך תהליך החילוץ והטעינה) כל צידו של המקלע נפתח כדלת כדי לפרק את עשרות החלקים של מקלע, כה מסובך. המקלע היה מצויד במבלע רשף מפלצתי ונטה להיתקע עקב לכלוך ואחזקתו מסובכת. בזמנו נאמר על הנטייה הצרפתית לתכנן ולעצב מוצרים ולהמציא פתרונות יחודיים השונים מהמקובל: "מוזר אם לא ההפך". לדוגמא כמכוניות פיג'ו הוותיקות בהן מוט האיתות הותקן מימין להגה וכפתורי נעילת הדלתות, נעלו במשיכתם מעלה' וגם לא נשכח את היצירות האוונגרדיות של סיטרואן של פעם סופו של המקלע המעניין, אך המאכזב, ממנו יוצרו 39500 יחידות, שנזנח, ובמקומו חזר ובא ההוצ'קיס הוותיק, שאותו ה"סנט אטיין" אמור היה להחליף...
אז זה כנראה השלב הבא בהתפתחות של התחמושת, מדובר בחברה שמייצרת תרמילים מפולימר. לפי החברה המעבר לתחמושת הזאת יוביל ל30% פחות משקל בתחמושת (והרבה גנבי מתכות בצאלים שיהיו מחוסרי עבודה)
החברה שמייצרת את זה חברה לאחרונה לGENERAL DYNAMICS בשביל להתחרות על המכרז העתידי של צבא ארה"ב בשביל להחליף את ה M4 וה M249