האם בן לאלמנה מחוייב בשירות קרבי?

ועל סמך מה פסקת בהחלטיות כל כך?
אם לא נקבע לו קה"ס 40 +, והוא הוא אינו ממשפחה שכולה, מה בדיוק ימנע ממנו לשרת בקרבי? (בהנחה שהוא כשיר רפואית)

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

רשום אלמנה, אני דיי בטוח שזה שכול :-\
בלי זה הוא לא יוכל עם כל הרצון הטוב שלו או של הצבא.
תאמין לי הכרתי הרבה כאלה.

הטעות שלך היא שהחלטת שאלמנה= משפחה שכולה.
משפחה שכולה היא כזו שמוכרת על ידי אגף התגמולים במשרד הביטחון. מי שאחד מבני משפחתו, מדרגה ראשונה, נפטר או נהרג בעת מילוי תפקידו במערכת הבטחון או בפעולות איבה.

מכיוון והוא לא אמר שזה מעמדו, הוא יכול לפנות לגורמי ת"ש/קב"ן ואולי לזכות בקה"ס שימנע ממנו שירות קרבי, אם אכן יש לו בעיות שמצדיקות זו.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

משפחה לא שכולה. חבר שלי שנמצא במוד"ש ובאותו מצב כמוני, נאמר לו בבקו"ם שהוא לא חייב להיות קרבי בגלל המצב. שבוע שעבר הוא דיבר עם המשקית ת"ש שלו ואף היא אמרה לו שאם אני אכתוב מכתב עם הבעיות או אגיע למשקית ת"ש ישחררו אותי מקרבי מיד בלי וויכוחים.

חוץ מכך, מדוע בן לאלמנה לא נחשב כמו משפחה שכולה הרי חוץ מסיבת המוות הכל אותו דבר

הסיבה היא שפשוט שזה מה שמגדיר משפחה כמשפחה שכולה, הסיבה של המוות, ובנוגע לשאלה בנושא, בתור אחד שמכיר אישית את הנושא אז זה לא יתן לך פטור אוטומתי, אבל בשנה הראשונה מאז שהוא נפטר אתה יכול לקבל תש 3 באופן אוטומתי כמעט

כי הכוונה לא ל"שכול" מילוני, אלא למעמד החוקי של משפחה שכולה כפי שכתבתי למעלה. עם כל הצער, יש אלפי משפחות שאיבדו בן משפחה בנסיבות טבעיות/תאונות אזרחיות כאלו או אחרות. המדינה מצאה לנכון לא לחייב אדם לשרת בקרבי, אם ממשפחתו מישהו נפל בעת מילוי תפקידו (ושוב, משפחה מוכרת כשכולה).
כפי שנכתב וכפי שאמרתי כבר, יש אפשרות שתוכל לקבל הקלות ת"ש ואולי קה"ס גבוה.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

רגע, אז אם אני אלך לבקש הקלות ת"ש כדי לא להיות בקרבי לא ייתנו לי? הם לא אמורים להבין שזה ממש לא מתאים אופציה לאיבוד אדם נוסף?

ומזה קה"ס?

קשיי התסגלות. את זה קובע הקב"ן והמאבחנת הפסיכולוגית בצד"כ

אז מהם הסיכויים שאני אקבל הקלות ת"ש כדי לא להיות בקרבי?

הסיכויים הם לכאן ולכאן. יש פה הרבה גורמים משפיעים, כמו התחשבות במועד הפטירה, בני משפחה אחרים, השפעה פסיכולוגית, התמודדות עם קשיים כלכליים (ואולי כך תקבל התאמות ת"ש) וכו'.

אני מציעה לפנות למש"קית ת"ש עבור בירור בנושאי ת"ש וכן במידה ויש לך קשיים נפשיים/ הסתגלותיים כתוצאה מכך- לפנות למדור בריאות הנפש בלשכת הגיוס.

בהצלחה.

המאבחנת הפסיכוטכנית ממש לא קובעת קה"ס המקס' שהיא תוכל לעשות זה להפנות לקב"ן שיוכל לקבוע קה"ס.

יש גם מקרה של גידול סרטני בבן משפחה, זה יכול לעזור?

שוב, השאלה עד כמה זה משפיע עליך ועל התפקוד היומיומי שלך.

סתם לשם השאלה- הדברים הללו משפיעים עליך באמת? בתפקוד, בעזרה בבית וכו'?

מזה משנה כמה זה משפיע על התפקוד היומיומי שלי זה בכלל לא אמור להיחשב. למה אתה לא שואל איך האימא מרגישה על כך שאני אמור ללכת לקרבי? תאמין לי(אין לי מושג אם אתה מכיר את הנושא אישית, אני מקווה שלא), אבל הדבר האחרון שרוצים זה לאבד עוד בן אדם בבית ובמיוחד בצבא. זה מה שחשוב פה. לא חשוב כמה זה משפיע על התפקוד. תחשוב מזה איבוד אדם נוסף עם אופציה לאיבוד עוד אחד, זה לא אנושי!!!

קודם כל- אני בת.

שנית, יש פה הרבה גורמים שמשחקים ולא מתחשבים באופן גורף בדעת המשפחה.

קודם כל מצטער על הבלבול.
שנית, כאן הבעיה שהם לא רואים את התמונה המלאה הם רואים רק מה שקשור למלש"ב וזה לא נכון. אצלם, אם זה לא השפיע עלייך רבות אז "לך קיבינימט" ולך לקרבי, לא מעניין אותם המשפחה בכלל. חבל שאין שם אנשים שעברו את זה, הם היו יודעים על מה אני מדבר ואז לא היה את כל האשכול הזה. אנשים שלא עברו את זה לא ממש אכפת להם והם מסתכלים על זה "מצטער, אבל לא נורא, זה לא פגע בך הרבה אז אתה יכול ללכת לקרבי" וזו שטות.

אני חושבת שאתה קצת ממעיט בערך האנשים בצה"ל. זה לא מדוייק שלא מתחשבים ולא רואים את התמונה הגדולה. מה שרציתי להבהיר הוא, שלא לכל בן יתום אוטומטית יש התאמות קבועות. הצבא בוחן את הנתונים שלפניו ועל פי זה מחליט למה אתה זכאי, אם בכלל.