25-08-2008, 00:17
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.05.08
הודעות: 629
|
|
אני חושב שכלב זה שותף שלי לחיים
תראה היו לי כלבים בילדות, מאוד נקשרתי עליהם, תמיד כשממש הייתי נקשר עליהם היה קורה משהו והם היו נעלמים לי מהחיים, פעם אחת נדרס, פעם שנייה נגנב וכו'======= אני יכול להגיד בוודאות שלא חוויתי אף פעם צער, עצב, וכאב עמוק כל כך באובדן מסויים כמו שחוויתי כשהכלבים שלי הלכו לי מהחיים, הרגשתי כאילו חצי מסויים ממני מת, לקח לי כמה שבועות להתרגל למצב, הייתי עושה הכל עם הכלבים שלי ומוכן לעשות בשבילהם הכל, כל פעם שקרה להם משהו וראיתי אותם סובלים, הרגשתי כאב כאילו לי קורה הדבר, ניחמתי אותם אחרי מקרים כאלו וצ'יפרתי אותם בכל מני דברים והרגשתי את האהבה שלהם בחזרה, אני זוכר הייתי מסתכל להם בעיינים ורואה מה הם חושבים, ומרגישים כן הם חושבים(חושבים בצורה שונה מבני אדם, אני לא יתחיל להסביר את זה עכשיו), ומי שלא חושב ככה, שיחשוב עוד קצת== תנסו להסתכל להם בעיניים כשתהיו לבד ברוגע שלם, שימו לב להבאות הפנים שלהם, לקולות שהם ישמיעו באותו רגע, תבינו אולי מה אני מדבר
אתם יכולים להמשיך לזלזל, אבל אני בספק אם מישהו פעם חווה את החוויות שלי עם כלבים, רגעים שבהם רק הוא שם ולא אף אחד אחר, יחסי קרבה שאתה יודע מה הוא יעשה בכל רגע נתון והוא יודע מה אתה תעשה ומתכונן בהתאם, בכל מובן שתחשבו על זה, אם מבינים את השפה שלהם הרווחתם חבר ממש טוב.
|