היום בתוכנית הבוקר של טל ואביעד הם ביקשו שמאזינים יתקשרו אליהם ויספרו על טראומה כלשהי בעקבות אוכל

לדוגמא אוכל שהכריחו אותך לאכול בבית והיום אתה פשוט לא נוגע בו
משהו שטעמת פעם אחת וקיבלת זעזוע בפה וכו' וכו' וכו'

אז מה הסיפורים שלכם?!?

אני לא יודעת מה היה הגורם,
אבל מגיל שנתיים אני לא נוגעת לא בבצל ולא בעגבנייה,
בשום צורה שהיא..
בטוחה שסוג של טראומה..

ניסית לטעום בתקופה האחרונה?
אח של ג'ולי למשל לא היה מתקרב לבצל - יום אחד גילה ת'חומוס שתמיד לידו מוגש בצל חי
מאז הוא לא נפרד...טעמים משתנים בלי שנהיה מודעים לכך.

תנסי P:

אז ככה ויש לי הרבה -

גיל ,אשל ושמנת - אמא היתה מכריחה אותי לאכול ברמות שהיא היתה יושבת עם חברות בחוץ ושמה אותי ליד שולחן הסלון עם גביע אשל וסוכר צופה בי ומחכה שאני אסיים הכל - בלי לוותר
ולא פעם פעמיים אלא המון פעמים! למה לעשות את זה? לא טעים לייייייי אני יכולה להקיא מזה....)
בקיצ הייתי מכניסה לפה הולכת לירוק באסלה במשך זמן רב עד שכנראה או שפשוט לא הסכמתי לאכול או שהיא הבינה סוף סוף.

כריכים לגן - כריך עם ריבה וחמאה או דבש וחמאה משהו גועלי בסגנון - גם שנאתי לאללה,
הגן היה מול הבית אז אמא תמיד היתה באה לגדר לשאול את הגננת אם אכלתי את הכריכים הגועליים...
מה שהגננת לא סיפרהה היה שהיא הכינה לי כריך אחר או הביאה לי עוגיות וכד'.

מרגרינה/חמאה - שוב צנים או כריך עם זה - זוכרת שפעם לא רציתי לאכול את הצנים עם החמאה ואמא כמעט ולא נתנה לי לסוע עם אחים שלי וסבתא לכנרת

מרקים - אפונה/עדשים - גם בכח - אבל היום אוכלת

מח - פעם אחרי אירוע ששתיתי בו המון שטויות הקאתי את הארוחת מח שאכלתי באירוע - מאז
לחשוב על לשתות אלכוהול יותר מכוס עושה לי אוטומטית בחילות פסיכולוגי שכזה, ומח אני מפחדת להכניס לפה :| למרות שזה טעים!

אבל מאז שאני עם ג'ולי - אני כן מוכנה לשמוע על טוסוני חמאה ושום (מה זה מוכנה? טורפת!) מוכנה לאכול בישולים עם חמאה - שאז לא יכולתי אפילו להריח.



בגדול העיקריים הנוראיים - אשל/גיל/שמנת- לא יכולה להריח!!
הריח עושה לי בחילה נוראית בלעעעעע מגעיל אותי!!!

אין לי טראומה, אבל באופן כללי אני לא אוכל אורז ופלפלים.
(ואני חצי פרסי, זה אומר שאני לא אוכל חצי ממה שיש על השולחן ).
פלפלים ממולאים זה משהו שלא אגע בו. אני אוכל רק פלפלים קלויים או חריפים.
באורז נדיר שאני מוכן לגעת, אלא אם הוא בע עם תוספות כמו עשבי תיבול, וזו התצורה היחידה שאני מוכן לאכול.

דייסה - לא יודעת למה, אבל מרגע שעמדתי על דעתי אני לא יכולה להריח
שוקו - גרם לי להקיא בגיל 4 ומאז אני לא שותה
חלב חם - רק הריח עושה לי להקיא
טיגון בחמאה - כנ"ל, אם כי חל שיפור בשנים האחרונות, העניין הוא שסבתא שלי מצד אבא התעלמה מזה וגרמה לי בתור תינוקת להקיא.....
הכי טראומה - לשון. זה נראה כמו לשון ואחרי שראיתי בקצביה הרעיון מעורר בי גועל.
גיל,אשל,שמנת - אני עם הגר, ואפשר להוסיף גם גבינה לבנה וקוטג'

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מצטרפת לעניין החלב בעעעעעעע והקרום שנוצר בכלל.....בלעעעעע

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

דייסה. אימא וסבתא היו מכריחת לאכול כשההיתי קטנה ולא יכולה לראות את זה מאז.
סוגים מסויימים של מרקים כנל.
תה. כי ההיתי חולה איזה פעם והקאתי יש אחרי ששתיתי אותו אז טראומה פסיכולוגיה כניראה. אפילו שעכשיו אני שותה לפעמים.
וטרי מלפני חמש דקות טראומה ממנה חמה שנפלה לי על הריצפה פתוחה רותחת אבל מה? נפלה הפוך! הכל נשפך וכתוספת כקסםםם הכף איכשהו שברה את הלמטה שעכשיו למעלה ונכנסה פנימה.

קרדיט על החתימה ל RedBlossom [:

אני אוכל כל דבר שנחשב לאכיל חוץ משני דברים:

1. עלי רוקט...זה הדבר הכי דוחה בעולם. יש לזה טעם של אדמה.
2. רגל קרושה.... מי חשב על הייצור הזה ? ג'לי בשרי ? זה פאקינג ג'לי בשרי !!!

אוי ואבוי,
מי חושב לקרוא לרגל קרושה אוכל?
זה הדבר במזוויע ביותר עלי אדמות,
רק המחשבה על זה עושה לי בחילה נוראית..

טראומות מאוכל?..

קבלו טראומה מאוכל ידידי....
בהיותי ילד (אני מעריך שזה היה עד כיתה ג' לערך) הייתי הולך אחרי ביה"ס למעין מטפלת שבתכל'ס היתה שומרת עלי ועל אחותי עד שאימי היתה חוזרת מהעבודה בסביבות אחת וחצי בצהריים, העסק כלל גם ארוחת צהריים...
בסה"כ אותה מטפלת היתה מכינה אוכל "פולני" מצויין עד אותה מעידה שבה נפלתי קשות ולהלן התיאור...

ראשית אקדים ואומר שמשום מה יש לי את הנאחס הקבוע להיות זה שאצלו תמיד אבל ת מ י ד תימצא השערה או קליפת הביצה או כל גורם לא רצוי אחר במנה !
ככה זה היה תמיד ועל המסורת הזו לצערי הרב אני עדיין שומר !

ועכשיו דמיינו אותי, ילד תם וחמוד כבן תשע, יושב מול השולחן אצל המטפלת ואוכל מנת מרק בשר כשלפתע אני מרגיש בפי עצם כל שהוא שלא ממש מתאים למרקם של המרק כפי שהיה מוכר לי עד אותו יום...
משהוא אלסטי למדי, די שטוח ומחודד.....
אני שולח שתי אצבעות קטנות לפי ושולף משם לא פחות מ..........

נו..?! יש כאן אנשים שלא עומדים במתח !!!

ג'וק?

ובכן כפי שכתבתי אני מכניס שתי אצבעות לפה ומוציא משם....

כ 1 סנטימטר של ציפורן משוחה בלק אדום !
יאאאאמי .......


אני חייב להגיד לכם שמאז אמנם עברו כבר שלושה עשורים אך המרקם והתחושה עדיין מלווים אותי !
וזה גם הפך לסוג של בדיחה במשפחה.....


ומעבר לכך דברים קצת יותר "קונבנצינאליים" ?...

אני לא מסוגל לטעום את טעמו של הג'ינג'ר הכבוש שמלווה כמעט כל מנת סושי, זה פשוט מגעיל אותי ואם הוא קר נוגע בחתיכה של סושי אני ממש לא מסוגל לאכול אותה !

עוד דברים שלא עושים לי טוב במיוחד הם:

זנגביל.
ג'ינג'ר (במצב טבעי).
צלפים.
קולרבי/כרישה .

ואני מאמין שאזכר בעוד כמה...

מעבר לכך אני פתוח לטעום ממש הכל !

אכלתי כבר מוחות אכלתי חויטי שדרה , צפרדעים וגם....צב !
אני מאוד אוהב פירות ים וכל שאר ה"שרצים" שקיימים ואפילו..... רגל קרושה !
מה יש?.. עם קצת חרדל למעלה וביצה קשה זה ממש נהדר !

אגב - יש להשיג בארץ נקניק מבשר סוס?....

מה היא לא שמה לב שנשברה לה הציפורן ? ועוד לתוך האוכל ?

אבל מה זה משנה?...
בכל אופן, כנראה שהיא שמה לב בשלב מסויים שחסרה לה חתיכת ציפורן אבל לא תיארה לעצמה שהיא מצאה את דרכה דווקא..... למרק !....


ו... לק אדום !

אאווווווווווו קראפ הרגת אותי.....צמרמורת הרסנית עשית לי
אתה אוכל מרקים מאז?

בכל אופן אתה לא היחיד עם מזל נאחס של שערות באוכל - מה תגיד על זה שאם כבר היתה לי שערה
וניסיתי להתגבר עליה ולהמשיך לאכול אז מצאתי עוד אחת?.........מס' פעמים זה קרה לי.
מאז בשערה הראשונה כבר בא לי להקיא ונהרסה לי כל הארוחה :|

הסיפור שלי הוא כזה, כשהייתי בן 6, ממש שבוע לפני יומולדת 7, אני וחברה שלי (שהייתה אז בת 8 ) ישבנו לאכול נקניקיות בבית אימי. כאמור סחבק כאן רצה להרשים קצת את חברה שלו ולכן ביקשתי מאימי לא פחות ולא יותר מאשר חמש נקניקיות שלמות! (מן הראוי לציין שאלה היו מהנקניקיות הגדולות הללו שאין שום סיכוי בעולם שילדון בן 6 היה מצליח לסיים). אימי כמובן הרימה גבה ואמרה שהיא תתן לי שתיים כי אני לא אסיים חמש. אבל מה היא חושבת לעצמה? ככה לבייש אותי מול הגברת? התעקשתי עוד התעקשתי, וכשאימי הבינה שנכנסה לעסק ביש, שלפה את אחד הקלפים היותר חזקים שהורים יכולים לשלוף על הילדים שלהם: "יונתן, אם אתה לא מסיים את כל הנקניקיות עד הסוף, לא חוגגים לך יומולדת שבוע הבא!" בלעתי רוק ובלי למצמץ דרשתי את חמש הנקניקיות שמגיעות לי.

בסופו של דבר סיימתי את חמש הנקניקיות, סיימתי אותן במהלך שלוש שעות, כאשר החברה הלכה אחרי 20 דקות. הספקתי לעבור בדרך פעמיים בשירותים למספר 2 ואפילו הספקתי לפתח תיאוב שלא יתואר למאכל הזה, עד היום ריח הנקניקיות ממרחקים עושה לי בחילה ומעביר בי צמרמורת וחלחלה ברררר

זה עם חצי התולעת.
אינני צוחק.

כלה צעירה גילתה שבעלה הוא רב זללן, אין דבר מאכל שהוא לא מוכן לאכול. יום אחד החליטה לברר מה הוא לא אוהב לאכול ושאלה אותו מה הוא לא מוכן לאכול. שעועית הייתה התשובה. למחרת היום היא הכינה סיר שעועיות והגישה לו לארוחת צהריים. הגבר הרים את המכסה מעל הסיר, תקע את הכף בשעועית והחל אוכל בכל פה. האישה המופתעת והמאוכזבת פנתה לבעלה בטרוניה: "אמרת שאתה לא אוהב שעועית". "אבל מבושלת"?? ענה הבעל בפה מלא.