בצרונות או ביצורים - מה שבטוח הוא שזה נעשה כבד יותר ויפה יותר.
המשך נעים לארדיכל לבני וכל המכורים החדשים.

וציטוט שמצאתי באקראי תוך שיטוט: "הבריכה הזאת מילאה גם תפקיד ביטחוני חשוב, בימי מאורעות ומתיחות בין יהודים וערבים, היינו מקיימים תורנות של תצפית מעל גג הבריכה, אשר עליה היינו עולים באמצעות סולם ברזל מחובר לקיר הבריכה. מגג הבריכה היה לנו קשר עין באמצעות משקפת עם הצופים שעל גג הבריכות של הרצליה, רשפון וקרית שאול. היינו מעבירים אחד לשני ידיעות על סכנה צפויה מריכוז של כנופיות ערביות , שזממו להתנכל לנו. את הידיעות היינו קולטים ומעבירים בשפת סימני "מורס" על ידי איתות בפנס בשעות לילה ובמכשיר "הליוגרף" של מערכת מראות מול השמש בשעות היום. סידור זה היה באותם ימים הפתרון המהיר להעברת מידע, כי לא היה קשר טלפוני או אלחוטי יעיל בין היישובים "
http://www.rishonim.org.il/rammat-h...w.aspx?id=31503
מי יגיע ראשון לבריכות של רשפון וקרית שאול?

ביצורים בדגניה א':
אתמול נסעתי לחוף דגניה שבכינרת בעקבות הזמנה מבן המקום. בהגיעי לדגניה ראיתי מבעד לגדר עמדה יפה ומשוחזרת:







לאחר שתיחקרתי את ידידי, הסתבר לי שהעמדה שופצה בשנה האחרונה, ובתוכה יש מעין מוזיאון המספר על הגנת דגניה. הבחור הבטיח לצלם בפנים כאשר המקום יהיה פתוח.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מחפש תמונות של פילבוקס חולון
האם עלה פה?

http://www.idf-armor.blogspot.com/

בכל מקרה, לפני כשנה העלתי לכאן סקירה על האתר בתל גיבורים בה מופיעות מספר תמונות שלו (בהנחה ואתה מתכוון לפילבוקס ששם).

באשכול הקודם העלתי מספר תמונות של המבנה שנמצא בצפונה של העיר סמוך למטווח האקדחים שהוקם לידו אך היות והמקום היה סגור (יום שישי בצהריים) וזכרתי שעל המבנה ניצב גם שלט המספר את סיפורו החלטתי לשוב לשם לצרך השלמה ולהעלות את התמונות לכאן היות והאשכול הקודם כבר ננעל.

אז היות והיום לקחתי לי יום חופש ניצלתי את הבוקר לטובת העניין והנה התמונות הטריות.


צילום כללי של המבנה (צולם ממזרח למערב) שימו לב לחרכים שלאורך מעקה הגג:





והנה השלט הקבוע על אחד מקירותיו ובו סיפורו:




וזו העלייה לגג עצמו אך היות ולא היה בנמצא סולם ויתרתי על האפשרות לסיים את הבוקר במיון של ביה"ח מאיר והסתפקתי רק בצילום מרחוק.....




לבני.

מבנה דומה קיים בחדרה, במקום שבו הייתה חצר הקיבוצים,
לאחר מכן משרד החקלאות על ציר הכניסה הראשי מפסי הרכבת לכיכר (הבורקסים) בצד צפון של הכביש צמוד אליו,

נזכרתי שיש לי תמונה


נראה דומה למבנה בכפר סבא?

אך לא נראה לי שהם נבנו על פי אותו מודל...
פשוט מבנים דו קומתיים שגגותיהם עברו הסבה ...

תודה על התמונות.

לבני.

דומים הוקמו בעוד ישובים. העליתי כאן בזמנו את המתפרה של רמת הכובש, שהיא מבנה הבטחון היחידי שם שטרם סתמו בו את חרכי הירי. אני כמעט בטוח שכולם נבנו ע"י סולל בונה.



אם הבנתי נכון - המבנה ברעננה הוקם ב-39'. לאחר שוך המאורעות. ערב מלחמת העולם. אני מניח שכך גם המבנה בחדרה. שניהם, שוב, נערכים למלחמה הקודמת.
מצחיק לחשוב שבגלל היות שניהם דו-קומתיים, הם היוו עמדות שליטה בולטות, ו"ממש התבקש" להסתייע בגגות שלהם כדי לתרגם את הגובה לעמדת כח.
ועוד פרט משעשע - בבנין בחדרה יש חרך אנכי בפינת הבנין. מישהו שם היה ממש טמבל, או מקורי להפליא.

לגבי שנת הבנייה - אינני יודע בוודאות היות ובשלט נכתב שבין השנים 46 - 39 ישבה שם קב' בורוכוב כך שיש אפשרות שהוא אף נבנה כשנה שנתיים לפני כן?..
לא יודע....

מה שקצת מוזר לי במבנה הכפר סבאי הזה הוא שלמיטב ידיעתי באותן שנים השטח בו הוא נמצא היה מבודד למדי!
הייתי מצפה למצא שם אולי ביצוריות אך לא מבנה דו קומתי שכזה דווקא....

אגב - למה החרך האנכי של חדרה מיותר?
אני חושב שהוא בסה"כ מעניק עוד גזרת תצפית וירי (בעיקר כנגד מי שהצליח להתקרב למבנה)...

לבני.

הבעיה בשליטה שנעשית מבעד לחרכים, הן הפינות. החרך האופקי מאפשר לצופה דרכו שליטה לא רעה על הגזרה - עד הפינות. הפינות מהוות שטח מת.
זו הסיבה שבעמדות רבות יש חרך אופקי שחוצה את הפינה, וחרך אופקי באמצע החזית. השני מאפשר שליטה על השטח מול, והראשון, הפינתי - על השטח שבפינה, והוא מתחבר לחזית השניה שמעבר לפינה.
הנה כמה דוגמאות לכך, שתעדנו:



חרך אנכי מאפשר שליטה על טווחים - החל ממטרה רחוקה וגבוהה, וכלה בסכנה שממש מתקרב לעמדה, ונמצאת ישירות מתחתיה. מאידך - החרך האנכי מאפשר שליטה רק על גזרת רוחב מאד מאד מצומצמת. אין שום ייתרון לחרך אנכי שנמצא בפינה, אלא אם כן דווקא משם צפויה לבוא ההתקפה. אבל - במקרה כזה, ראוי היה לכוון את העמדה לכיוון הזה מלכתחילה, כדי שכמה אנשים יוכלו לשלוט בכיוון הזה, ולא רק האחד היושב/עומד/שוכב בפינה.
נדמה לי שהעמדה המשונה בפינה הצפון מערבית של משמרות. הם גילו שהחשש המרכזי הוא דווקא מהפינה, ובנו עוד עמדה, ב-45 מעלות לקודמת, שהפנתה חזית שלמה לכיוון ממנו הם חששו.
מי ששיכלל את כל השיטה הזו, של שליטה על הפינות, היה כמובן סבסטיאן דה וובן (De Vauban), מהנדס הביצורים של הצבא הצרפתי במאה ה-17, שהגה את מבצרי הכוכב. עכו של ג'זאר פחה נבנתה במידה רבה בעקבות המצאותיו של מרשל וובן.

למרות שזמן רב לא שמענו מגילש, הפחד שלי ממנו עדיין שריר וקיים, ואני ממהר לתקן את עצמי.

ביצורי עכו אינם ביצורי כוכב, למרות העובדה שקציני צבא צרפתיים יעצו לג'זאר בעת בנייתם. מה שיש בביצורי ג'זאר הם דווקא גינונים ארכיטקטוניים שהושפעו מוובן, והכוונה היא בעיקר לעמדות השומרים ברמפות העולות לחומה. מאד דומות לעמדות כאלה שוובן בנה בגבולות ממלכתו של לואי ה-XIV.




נראה לי שגם החומות של דאהר לא היו בצורת כוכב - ובכל זאת עמדו במצור הצרפתי.

באופן מפתיע - דווקא ביצורי יפו הושפעו מרעיונותיו של וובן. במפה להלן, מפת סקיירינג מ-1842, רואים בדרום מזרח העיר מצודה בשם Sir Sidney Smith's Bastion שהיא לחלוטין וובנית. יש רמזים נוספים, שגם אותם סימנתי.



סידני סמית היה אדמירל בריטי שעזר, ב-1799, לבצר את עכו ואת יפו לקראת פלישת נפוליאון, שאמורה היתה להגיע מכיוון דרום. המצודה ניצבה באתר שהוא כיום פינת הרחובות יפת ופסטר (הכניסה לחניון של יפו העתיקה).

ביקרתי אצל אהוד יונאי - בנו של השומר מרדכי יונאי (מחבר הספר עם שכנים בדווים). הבית המקורי בנוי באופן הגנתי מובהק, קירות בטון יצוקים וחצר פנימית. לבית, שהיה שנות השלושים הקיצוני בכפר יש מגדל תצפית לכיוון ואדי יונאי, ממנו היו מגיחים תוקפים מדי פעם. כיום תוואי הואדי מטושטש בגלל בנייה של העיירה השכנה, רכסים.



יונאי יודע על עוד ביצורי מאורעות בכפר חסידים ושלח אותי למשק השלישי ממנו, במורד הרחוב. הבית נטוש ונראה שרוף קמעה, על גגו עמדת-תיבה מבטון בדומה לעמדות העצמאיות שצילמתי בשדה יצחק.
לדבריו יש עמדות גם בכפר הנוער הדתי.

ואמור מעתה: סן ג'מיניאנו בעמקים.
מדהים לחלוטין.
אשמח גם לשמוע סיפורים על המארח. לא הרבה אנשים הותירו בארץ ואדיות על שמם.
האם זה יהיה חצוף מצידי להרים לאיש טלפון, מתי שהוא בעתיד, ולבקש את רשותו לבוא, לראות ולצלם את המגדל?

שכתב אביו, עדות עצמית ישירה על ההתיישבות בעמק זבולון ובעיקר על היחסים עם ה"ילידים", מאורעות 1936-9 ועד קום המדינה. הוואדי נקרא על שמו בגלל מבצע "פוליטיקה פרטית" שערך, במהלכו קבע עובדות, עיבד את הוואדי שהיה עד אז שטח הפקר נתון למשיסה.

אהוד יונאי עצמו חיבר את הספר עליונות אווירית, על תולדות חה"א שלנו.

אין כל בעיה ליצור איתו קשר ולבקר, להיפך. חלק מפרנסתו על אירוח - יש לו בחווה (המקום ערוך לקליטת מטיילים ברכב, ברגל, על אופניים ועל גב סוסים...) מסעדת בראנצ'ים על טהרת הייצור העצמי והוא מדריך טיולי מורשת במושב. ברוח הזמנים הוא מעודכן באתר אינטרנט:
http://www.yonayolives.co.il

בהמלצתכם קראתי את הספר,
מעניין, עולם השומרים בעמק זבולון, תככים, מלשינים וסיפורי גבורה מקומיים,
מתוארים בלשון ישירה.
מצטרך להמלצה

מרתק,
בכלל התיישבות החסידית בעמק זבולון היא סיפור בפני עצמו, על שני אדמו"רים שהביאו את חסידיהם בשנות העשרים לעבוד בחקלאות.
אם משהו מגיע לשם, שיחפש את בית הכנסת הראשון שניצב על התל, הוא היה מבוצר כדוגמת בתי הביטחון של אותה תקופה (כמו בית הכנסת של שכונת מקור חיים)

אמנם מהאשכול הקודם, אך נזכרתי במקור לפילבוקסים הניידים ממלחמת העולם השנייה,
זה אתר שיעניין לא רק בהקשר העמדות
http://www.lonesentry.com/articles/...le-pillbox.html

מדובר באתר הממוקם לא רחוק מקיבוץ גבעת ברנר...
לצערי נאלצתי לצלם באמצעות הסלולארי ואין לי את תכנת ההורדה של התמונות בבית...

עוד מעט קט...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני ...נאלצתי לצלם באמצעות הסלולארי ואין לי את תכנת ההורדה של התמונות בבית...

אם יש לך Bluetooth בטלפון + מתאם Bluetooth למחשב ,
בשביל מה אתה צריך תוכנה יעודית ?

A friend in need - is a friend indeed

אחרי שנואשתי מלהצליח ולהבין את כל נפלאות הטכנולוגייה, התייאשתי ופשוט נסעתי שוב לגבעת ברנר כדי לצלם את האתר והפעם במצלמה הדיגיטלית הרגילה...

אז ככה, לפני כשלושה שבועות נסעתי לקיבוץ גבעת ברנר כדי לצלם תמונות מהמוזיאון שבמקום, במוזיאון פגשתי את האחראית על המקום ולאחר שסיירתי בו וצילמתי מספר תמונות (דרוש מקצה שיפורים) שאלתי את הגברת אודות מבני שמירה ועמדות מתקופת טרום הקמת המדינה, לשאלתי סיפרה לי הנ"ל על מספר מבנים נטושים אשר נמצאים דרומית מערבית לשטח הקיבוץ בסמוך לגדר המערבית של הבסיס הצבאי שמדרום לו.

לדבריה מדובר במספר מבנים שנותרו מהכפר הערבי ששכן במקום ששמו היה מרר (?)...
ואחד המבנים שם מחורר כולו מכדורים כשמדובר במבנה אשר היה שייך למשפחה הנוצרית היחידה שהתגוררה בתחום הכפר ומכאן דבק במבנה הזה הכינוי "בית הנוצרי" כינוי שניתן לו על ידי בני הקיבוץ.

אין לי ספק שמיד הבנתם שלא ניתן להשאר אדיש לעדות שכזו וכמובן שמייד שמתי פעמי לכוון על פי ההסבר שניתן לי.

לצורך הגעה לאתר יש לנסוע בכביש הראשי שחוצה את הקיבוץ מהכניסה לכוון מערב שם יש לפנות שמאלה (דרומה) ולנסוע על הכביש עד שמגיעים לבית העלמין שם יש להמשיך עם הכביש עד שהוא הופך לדרך כורכר ופשוט לנסוע תוך התעקלות קלה ימינה ובמקביל לגדר של הבסיס הצבאי הסמוך, לאחר נסיעה של כ 2000 מטר נגלה לעיני המבנה המעניין הזה:



ולמה מעניין?..

א. על פי מה שסופר לי מדובר בשטח בו היה ממוקם כפר ערבי.
ב. למרות שמדובר במבנה ערבי על הפינה הצפון מזרחית של גגו נבנה קיר ובו שני חרכים אחד לכוון צפון (כללית לכוון גבעת ברנר) והשני לכוון מזרח כפי שמופיע בצילומים הבאים:




ג. למבנה מספר חלונות שעל פניו נראה כי מימדיהם הוקטנו בשלב מאוחר יותר, אינני יודע אם הדבר בוצע על ידי בעליו המקוריים של המבנה מטעמי בטחון או כל טעם אחר או שבכלל מדובר ב"הסבה" מאוחרת יותר אך עובדתית זה קיים נראה כך:




ד. על הפינה הצפון מערבית של הגג הוסף קיר פינתי בגובה של כמטר אך ללא חרכי ירי/תצפית אלא פשוט פינה מוגבהת (כנראה ששכחתי לצלם זאת אך ניתן להבחין בו בתמונה הראשונה שבהודעה).

החלל הפנימי של המבנה מזכיר לי במעט תצורה של דיר לכבשים או בע"ח אך לא ממש הצלחתי להמין למה הוא שימד, הדבר שכן משך את תשומת ליבי הוא שהקירות הפנימיים נבנו מלבנים כפי שנראה בתמונה הבאה (שמייד לאחר שצולמה הופתעתי על ידי תנשמת שהתעוררה ועפה כחצי מטר מעל ראשי מה שהספיק לי לעת עתה.... ):





ולפני שנסתי על נפשי מפאת העוף המוזר... הספקתי לצלם גם את הפתח דרכו התאפשרה העלייה לגג:




לסיכום:

אינני יודע בוודאות מה ההסטוריה של המבנה הזה אך לדעתי יש סבירות כי הפעם דווקא מדובר במבנה ערבי עליו מוקמה עמדה כנגד היישוב היהודי דווקא כשהכוונה היא כמובן לגבעת ברנר וזאת משתי הסיבות הבאות:

1. מדובר בשטח עליו ישב כפר ערבי ובכל מקרה די מרוחק מהיישוב היהודי הקרוב ביותר.
2. מיקום העמדה שעל הגג הוא לכוון קיבוץ גבעת ברנר דווקא....


אשמח מאוד לשמוע מה דעתכם בעניין (ואני יודע שגם בני גבעת ברנר מציצים כאן באשכולות לפעמים אז חבר'ה - לא להתבייש..... ) !

משם המשכתי לנסוע עד שהגעתי ל"בית הנוצרי" אך לדעתי על כך עדיף לפתוח אשכול בנפרד כדי לא להסיט את הנושא....


לבני.

התזה שלי, עד היום, היתה שהביצורים הם אדריכלות יהודית, כי רק היהודים התגוננו, ורק הערבים תקפו (למעט פעולות תגמול, שהיו כמעט תמיד באחד משני האופנים הבאים: ירי על רכב ערבי, או זריקת רימון לבית קפה ערבי מרכב חולף. בשני המקרים - ביצורים לא היו עוזרים שם).
אם זה נכון, שבכפר הערבי התבצרו, זה הורס לי את התיאוריה.
אז לפני שאני מרים ידיים, אנסה להגן על התיאוריה:
א. שמו של הכפר, עפ"י מפת מחלקת המדידות של פלשתינה מ-1934 (מפת דרכים בפלשתינה (א"י) לנסיעות באוטומוביל), הוא אל מֻנר (El Munar).
ב. עמדת בטון גבוהה עם חרכי ירי טובה רק למצב אחד: כאשר מישהו תוקף אותך בנשק קל, ואתה מחכה לו בעמדה כדי להרחיק אותו. מבחינה זו - רק היהודים, ורק בתקופת המאורעות, יכולים היו לחשוב על סוג כזה של ביצורים.
עמדת בטון מוגבהת לא טובה אם אינך יושב בה ומחכה (להגיע אליה תחת אש זה סיוט, ולא יעיל), היא לא טובה לנשק כבד יותר, והיא לא טובה לקרב דינאמי, הכולל הסתערות תוך שיפור עמדות.
ג. מצד שני, היא כרוכה במאמץ לא קטן של התארגנות לשם הבנייה, עלויות, בנייה, ותורנויות שמירה.
ד. אני לא מאמין שהיתה לתושבי אל מנר יכולת להתארגן כך, ובטח שהם לא אירגנו רשימת שמירה.
ה. עכשיו נותר לנסות ולהבין למה זה כן יכול היה לשמש: אולי אנחנו בנינו את זה כדי להתאמן?
ו. אולי בנו את זה הערבים, בצורה מאורגנת יותר, בתחילת מלחמת השחרור, מתוך אי הבנה של המציאות (התעלמות מנשק כבד)? הרי מצאתי עמדה דומה בצובה, בין חורבות הכפר הערבי.

בכל מקרה - זה מסקרן ומדהים. תודה, לבני

דיר חזירים, למעשה.
היה פעיל במשך שנים רבות עד שיחידת הפיצו"ח פשטה עליו.

Tempus Fugit

.....

והאם יש לך אפשרות לנסות ולדלות קצת מידע על העבר היותר רחוק של המבנה הזה?

למי היה שייך?
מי בנה את העמדה שעל הגג?


תודה !

לנסות לא עולה כסף.

אנסה לברר.

(אני חייב להגיד לך משהו: אין לי מושג כמה מאות פעמים חלפתי על פני המבנה הזה, ומעולם לא שמתי לב שיש על הגג שלו עמדה. עד שבא אחד, לבני, ושאל...)

Tempus Fugit

הוא התחיל בכל זה .....

נמתין לתשובתך.

נסעתי אתמול, יום ה', יום קבורתם של החטופים, לגבול הצפון. ראו אשכול נפרד. כאן אתייחס רק לביצורים, שלל אותו טיול.
התחלתי את הטיול אצל משפחת יונאי, בכפר חסידים. מאד מומלץ. אחזור לשם, להשלמות, כנראה שיש שם לא מעט עמדות. בכל מקרה - אהוד יונאי מרתק, וסיפוריו ראויים לאשכול עצמאי. סיפרתי לו על קהילתנו, ואולי הוא קורא אותי עכשיו.

בתקופת המרד הערבי הגדול גבולה הצפוני של א"י המנדטורית היה פרוץ, ותחמושת, אספקה ותגבורות לכנופיות הגיעו ללא הרף מלבנון ומסוריה. הבריטים, בשכנוע מוסדות הישוה היהודיים, החליטו לבנות מיצדיות לאורכו, ובנו 16 פילבוקסים.
זה קצת מוזר - זה גם המספר של המיצדיות לאורך הדרך מיפו לירושלים, שנבנו כ-70 שנה קודם לכן, לא?
בכל מקרה, את 16 הפילבוקסים של גבול הצפון (לא כולל אצבע הגליל) בנתה עבור הבריטים חברת סולל בונה. כולן אחידות, דומות לפילבוקסים שניבנו בשאר המקומות - הכניסות לערים ראשיות, גשרי רכבת ועוד. יש להן קומה עליונה פתוחה, עם שיניים סביב מעקה הקומה העליונה. דומה מאד לבצרונות של היהודים מאותן שנים, כמו בקרית ענבים, למשל, ובאלונים.
לא הכרתי את הפילבוקסים של כביש הצפון (אני לא ממש מכיר את הצפון) אבל לפחות 3 מהן ראיתי לאורך הכביש. ראיתי וצילמתי, כמובן.
הראשון, המפונק מכולם, ניצב בכניסה לאזור התעשייה גורן, לא רחוק מקיבוץ אילון. מין מוזיאון קטן לפילבוקסים:



כמה קילומטרים ספורים בהמשל, על גבעה מעל הכביש, התגלה עוד אחד:



ועוד כמה ק"מ בודדים, בעיקול חד של הכביש, התגלה השלישי. הפעם עצרתי וניגשתי אליו (גדרות תייל, קוצים, גללי פרות וסכנת נחשים לא ירתיעו את הצייד הנאמן בבואו להשלים את סקירת הבצרונות). כנראה שנפלה לידו קטיושה במלחמה האחרונה:



עד כאן לנושא מעשי הגויים (בידי ידיים של יהודים). מהבצרונות שלנו מצאתי בקיבוץ אילון, שהוקם לקראת תום המאורעות, מגדל שמירה ותצפית, שכנראה ישומר וישוחזר בקרוב ('צטער על איכות הצילום של השלט):



בהמשך, לאורך גבול לבנון, יש בצרונות, בונקרים, מיצדיות, מגדלים וכל הארסנל של מבני הגנה, אבל אנחנו רוצים להתמקד במאורעות, לא? אז לא מצאתי. עד מטולה. שם, בעיר הצפונית, יש לא מעט. כולן מרוכזות באזור הכניסה למושבה ההיסטורית.



ליד האחרונה, מצאתי גם בונקר מאוחר יותר, כנראה מתש"ח. אגב - פתאום שמתי לב שאני בכלל לא מכיר את הסיפורים על מטולה במלחמת העצמאות. אשמח למידע.


ושאר קורותי, באשכול נפרד.

האמת היא שכשאני חושב על זה אז איזור הצפון קצת "הוזנח" במסגרת הפרוייקט...
מה עם מקומות כמו איילת השחר/ראש פינה/כפר גלעדי....
מעניין.

בעניין הפילבוקס שעליו סימני הפגיעות - על פניו נראה כי מדובר בסימני פגיעה של קליעים ולא רסס, שים לב שכל הפגיעות מרוכזות על מרובע המתכת וכן הן נראות די ישנות...
בכל אופן, רסס "לא מתנהג" כך....

תמונות יפות,
בזמנו סרקתי את כבידש הצפון אחר הבלוקהאוזים (blockhouse) כפי שנקראו המצדיות במפות הבריטיות, ולא pillbox, כפי שהכינוי העממי. הן אכן נבנו על ידי סולל בונה, כפי שנבנו גם המצדיות לאורך מסילות הברזל. ההבדל הבולט למצדיות כביש הצפון - גג משונן צריחי ואילו למצדיות הרכבת שולי גג חלקים.


עמדה ליד קאקון - כביש 6
לפי הספירה שלי על המפות היו 19 ולא 16. כולל 2 בשטח של קיבוץ איילון, אם כי אותן לא מצאתי והוותיקים במוסך אמרו שהם לא זוכרים כאלה. על פי אותם מקורות במוסך, היו 4 עמדות מהסוג שצלמת, אחת הושמדה כאשר עשו את ההרחבה המערבית. אני לא אתרתי את האחרות (האמת - לא חפשתי), ישנה עמדה מבוצרת על בית המשאבות מתחת לקיבוץ בנחל בצת. צלמתי בטיול השנתי האחרון של הילד

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92...%A4%D7%95%D7%9Fhttp://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=31

באחד האשכולות הועלה כאן בעבר קישור לסיכום מעניין על היווצרות גבול הצפון. איני מצליח לאתרו כרגע.

בהמשך להודעה הזאת:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...68&postcount=10 ומתוך ספרו של יהודה דקל ז"ל אודות הקרב בנבי יושע (בהוצאת כרטא, ירושלים).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מהספרים שקניתי בזיל הזול בארכיון של מרכז לבון

התייל עבור גדר הצפון נרכש מאיטליה.

ביולי 1941פלשו הבריטים ללבנון ולסוריה, והגדר איבדה את חשיבותה. חלקים ממנה נגנבו בידי הערבים, וב-1942 פורקו חלקים מן הגדר בידי הבריטים על מנת.... לגדר מחנות שבויים איטלקים במדבר המערבי במצרים...

באוקטובר 1947 פורקו שרידי הגדר ע"י יחידות הנדסה בריטיות.

הגדר עצמה הוקמה ב-100 ימים ע"י 1000 עובדים שעבדו בשלוש פלוגות של 100 איש. שכרם - 40 גרוש ליום עבודה.

הגדר הייתה ברוחב של 8-10 מטרים כמערך של 4 גדרות דו-שיפועיות (לפעמים גם 3) כשהגדרות מרוחקות כ-2 מטרים זו מזו ומחוברות ביניהן בתייל דוקרני. גובה הגדר החיצונית - 2 מטרים והפנימית כמטר וחצי.

טיגרט תיכנן את הגדר כגדר חשמלית, אך היעדר תקציב גרם לביטול התוכנית. תוכניות אחרות הציעו מיקוש במוקשי תאורה ומוקשי נ"א ביזימת תיל ממעיד - אך לא ברור אם תוכנית זו מומשה בסופו של דבר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

היום החלטתי לצלם את בית הכנסת בכפר חסידים, אשר שימש כבית ביטחון, להלן התמונות:



בכל מקרה, אני מחפש עוד בתי כנסת אשר שימשו בית ביטחון, מי מכיר?
משם נסעתי לבחון את המבנה שליד צומת זבולון, שצויין בעבר באחד האשכולות,
זהו בית משאבה פעילה, האם שימש גם לאבטחה? לא ניתן לדעת לפי המבנה עצמו, אין גג עם מעקה כפי שהיה במצדיות האחרות. אני גם לא ראיתי דוגמה נוספת שכזו.

לדבריו זו באר ישנה והוא לא יודע אם למבנה הייתה גם פונקציה בטחונית.

אני חושב שלבית הכנסת של מגדיאל היה גם איזה שהוא קשר לנושא הבטחוני של היישוב, הכוונה היא לביה"כ שנמצא בככר שבקצה רח' סוקולוב.

כפי שכתב "אדריכל" אכן מצאתי מבנה עגול דומה וזה היה במגדיאל/הוד השרון (זכור לי היטב המסמר שננעץ לי בנעל)...
אני אנסה למצא את התמונות של המבנה הזה בין שלל האשכולות בנדון.
מבנה עגול נוסף שמצאתי צולם בשדות המערביים של מושב גאולי תימן כשאז לא ניתן היה להתקרב אליו עקב הצמחייה העבותה אך לפני שבוע כשעברתי בכביש הישן לכוון חדרה הבחנתי שכל השדה והצמחייה שהייתה שם נקצרה והמבנה עכשיו חשוף לחלוטין !

צריך לנצל את ההזדמנות לחקור אותו מעט, על פניו גם הוא נראה כבאר ישנה...

בברכה.

נזכרתי בעוד אחת - ברחוב הראשי של שכונת בית וגן בירושלים, קצת במעלה הרחוב (כשבאים מכיוון הר הרצל) מצד שמאל יש בית כנסת, ומעליו מגדל גבוה מאד ובראשו עמדה וסמל המנורה. מדליק.
אין לי מושג ממתי זה, ואשמח לעידכונים.

לגבי בתי כנסת - מלבד מקור חיים, זכורה לי רק העמדה על גג ביהכ"נ בכפר תבור. יש לך איזו תכנית בקנה? מאמר?
לגבי העמדה המשונה של צומת זבולון - בדוק עם לבני. נדמה לי שהוא כן מצא איזה מבנה מעוגל עם גג חרוטי בשרון, נדמה לי שברעננה או ברמות השבים. גם שם, למיטב זכרוני, אין חרכים.
ועוד דבר - אני חוזר רגע לרמז ששיגרת בעניין העמדה בירושלים, בסנהדריה. מצאת תמונה באנציקלופדיה של וילנאי, ושאלת אותי אם זו אותה עמדה. התשובה היא כן - אבל זה גם אומר שמה שוילנאי צילם לפני 20-30 שנה, היום זה מבנה בטון נטול חרכים. סתמו אותם - ובשטח לא מצאתי כל עדות לקיומם. מאד ייתכן שזה היה גורלו של המבנה המעוגל בצומת זבולון.
ולגבי הבלוקהאוס - יש אחד בתוך חניתה. אתמוגג אם יהיה לי זמן פעם ללכת ולמצוא את כל ה- 16-19. אולי זה אתגר ראוי לחברי הפורום הזה. אוגוסט מתקרב, עם החופשות השנתיות והצימרים בגליל.
אין לי כל ספק שהיתה השפעה ישירה של העיצוב שלהם על המגדלים בישובים היהודים, ולהפך.

אם יש אתגר, מצרף את הרשימה שעשיתי.
חניתה נראה לי מוזר, זה מחוץ למרחב כביש הצפון, וגם לא ראיתי סימון במפה,
אבל אולי...
אני אכן מחפש חומר למאמר על בתי כנסת כבתי ביטחון, אשמח לאיתור וסיוע.

רשימת המצדיות לאורך גדר הצפון (כביש 899)[1]

מספר ממזרח למערב

1 מזרחית לנבי יושע, משוחזר, משמש כמקום תצפית
2 החלק המערבי של קדש, קיים, חלק מערבי שבור
3 צפונית למלכיה, בחיבור של 899 עם כביש המערכת (מעבר תורמוס)
4 מערבית לחרבת חובב, דרומית לנ.ט. 715, קיים, מסומן במפת סימון שבילים.
5 מערבית ליראון
6 צפונית לברעם צומת ליד נ.ג 802
7 מערבית לברעם, מסומן במפה?
8 מערבית לצומת בירעם
9 מזרחית לצומת חירם
10 בעיקול צפונית להר-אדיר בין א.ד 32 ל-33, קיים, מסומן במפה
11 דרומית לתל שער, מסומן במפה?
12 צפונית לתל שער, מסומן במפה?
13 מזרחית לאבן מנחם, קיים, שבור, מסומן במפה
14 נ.ג. 570, מערבית לאיקרית, קיים
15 צפונית לגרנות הגליל, ליד תחנת הדלק, לא קיים
16 בכניסה לאזור התעשייה גרן, משוחזר, "מיני-מוזיאון", מסומן במפה
17 באיילון בחלק המזרחי, לא קיים
18 באיילון בחלק הדרומי (כניסה)? לא קיים
19 מצובה, לא קיים
[1] על פי מפת SAFAT, 100,000, 1940

בנוסף על הרומן שאני מנהל איתכם, חברי הפורום, ניסיתי לפתות גם את המועצה לשימור אתרים. חיזרתי אחריהם, שלחתי מיילים, עשיתי טלפונים. הם היו נחמדים, קרירים ולעיתים אף מסוייגים.

בשלב כלשהו כתבתי להם שלבני מצא 7 עמדות במקווה, אצלם בבית, והם לא עושים עם זה כלום. הם לא הגיבו.

לפני כשבוע, בשיא החום והלחות, שיחזרתי את הטיול של לבני במקווה. להפתעתי השומר נתן לי להיכנס עם הרכב (ניסיתי בשיטת מצליח, והצלחתי) וצילמתי את כל התמונות. לבני - אם תרצה אעלה את התמונות של המבנה שהדבורים הרחיקו אותך ממנו. הוא מעניין. בכל מקרה, לאחר מכן שלחתי את התמונות שלי שוב למועצה (לא העזתי לעשות זאת עם התמונות של לבני, כי הן לא שלי. הפניתי אותם לראות אותן באתרנו, אבל הם כנראה לא עשו זאת).הפעם הם התעוררו. הם מחפשים אותי, ונראה מה ייתפתח מזה.

אבל דווקא איש הצפון שלהם התעורר מאד. הוא כנראה כן נכנס לאתר שלנו, קרא והתרשם, ורוצה לעשות משהו.
זה מה שהוא כתב לי:

"ראשית תודה לך ולעמיתך על הרצון והמודעות, אני מציע להקים פורום ולקיים מפגש הכרות שבה בין השאר ידונו דרכי פעולה, כמו כן אשמח אם תצטרפו לקבוצת נאמני שימור שעל כך ארחיב במפגש שאני מציע. במסגרת המפגש המוצע אני מתכוון לארח אתכם בצפאון, לקיים סיור רלוונטי ולעשות לכם הכרות עם הפעילות שלנו."

אז אני מניח שתהיינה התפתחויות.

ראשית אציין שהיות וכבר קשה לי לעקוב אחר כל האתרים בהם ביקרנו יש אפשרות שהאתר בו ביקרתי היום כבר תועד, אם כן אבקש מהמנהלים הנכבדים להסיר את הודעתי ואתנצל בפניכם......

ובכן, ביום שבת האחרון נסענו לטיול מרתק באיזור ירושליים במהלכו קיבלנו לא מעט הסברים מפי מדריך מרתק לא פחות (בשם מודי)...
לרגע לא השלתי את עצמי שאדע הכל אך מאידך לא תיארתי לעצמי שיש עוד כל כך הרבה מה ללמוד על אתרים שכביכל אמורים להיות לי כבר מוכרים היטב.....

אחד האתרים שלידו חלפנו היה גן סאקר שבו בתקופה של טרום המדינה היה מנחת למטוסים קלים שהוו חלק חשוב מהקשר בין העיר היהודית לשאר הארץ (שאם אינני טועה יש גם קשר כל שהוא לטוביאנסקי) ...
כשעברנו ממש מול הגן הצביע המדריך לעבר גג בניין מעברו השני של הכביש כשהוא מסביר לנו שעל גג זה נבנה ופעל למעשה מגדל הפיקוח של אותו מנחת, הפתעתי היתה כפולה ....
פעם אחת בגלל העובדה שלבושתי מעולם לא שמתי לב בכלל ל"תוספת" שעל גג הבניין הזה ופעם שנייה בגלל העובדה שה"תוספת" כל כך דומה במאפייניה למה שאני/חנו מחפשים וצדים באדיקות מזה כמעט כחצי שנה !!!!!

אז הנה הוא, מגדל הפיקוח של המנחת שהיה בשטחו של גן סאקר:



ניתן להבחין מיד במבנה המוכר כל כך למרות שחלק מהחרכים נאטמו באמצעות יריעות פח...


החלטתי לעצור בסמוך ולנסות לעלות לגג, טיפסתי במעלה המדרגות עד שניצבתי בפני דלת ברזל סגורה בבריח בעל עיצוב יפה (שלא ממש נראה בתמונה) אך היא לא נעולה, שימו לב לגג העץ .... :




יצאתי אל הגג ונעמדתי ליד קיר ה"מגדל פיקוח" אך לצערי הוא היה נעול והיה קשה מאוד להסתכל לתוכו היות ועל החרך הודבק מבפנים מעין לוח פרספקס/פלסטיק שקוף למחצה (או זכוכית שרוטה למדי), ניסיתי לצלם את החרך המערבי וזה מה שיצא:




יכל להיות מאוד מעניין לראות מה יש היום בתוך המבנה הזה (נראה לי שהוא משמש כמחסן אך לכו תדעו אם לא נותרו בו סימנים מעניינים כל שהם הקשורים לעברו).....


וזו גם הזדמנות להתנצל בפני דיירי הבניין על כך ששכחתי לסגור אחרי את הדלת ....

מה דעתכם?...

לבני.

אני עובר שם בערך פעמיים בשבוע...

ככל שאני יכול לשפוט מהתמונה - זה בצרון. נדמה לי שזה יותר שייך לתקופת המאורעות, כאשר על גבעת הכנסת התגוררו אנשי שיח' באדר, ותושבי נחלת אחים בהחלט חששו מהם. במלחמת השחרור זה לא היה רק מינחת, אלא גם בית קברות, מה שמעיד שזו לא היתה חזית, ולפיכך לא היה שם צורך בעמדה. אפילו לא במגדל פיקוח ממוגן.

הניחוש שלי - בהחלט עמדת מאורעות.

אגב - בועז (BBZ) מצא בספרו של וילנאי צילום של עמדה בשכונת סנהדריה, ושאל אם ה"ספק-עמדה" שמצאתי שם גם אני, חד המה. בדקתי את התמונה אצל וילנאי - ואין ספק. זו העמדה שמצאתי, וכל חרכיה נסתמו.

אני מניח שבועז, או צחי (סולואויה) ידעו לתרום לנו גם הם.

כל הכבוד, לבני. חושי הציד שלך הם ללא ספק טובים משלי.

אחרי הפשלה שלי, שלא ראיתי את עמדת נחלאות (מגדל הפיקוח. תהיה לי בקרוב עוד קצת אינפורמציה בקשר אליו), החלטתי שאני צריך לכפר.
יצאתי למסע ציד בעמק. הרעיון היה להגיע לעמק, ולסקור אותו ממערב מזרחה. יצאתי בבוקר, והתחנה הראשונה היתה ביקום. כולנו הכרנו כבר את העמדה של ג'ילת, אבל עמית מהשרון סיפר בזמנו על עמדה נוספת מעל באר א', בצפון מערב הקיבוץ. נכנסתי לקיבוץ, וחקלאי על טרקטור עזר לי למצוא את באר א'. הוא גם הפנה אותי למגדל נוסף, בנקודה הגבוהה ביותר בקיבוץ. לטענתו זה היה מגדל בטון, אלא שהוא שופץ ללא הכר.
אז הנה העמדות מיקום:



משם המשכתי צפונה, דרך ואדי מילח. כבר המון זמן אני מת להכנס למאיר שפיה. גם כדי לרשום לעצמי עוד וי על מושבה ממושבות העלייה הראשונה (אתגרתי את עצמי לבקר בכולן), וגם בגלל שבועז שמע שיש שם עמדות.

בשער אמרתי שאני הולך למזכירות (תשובה רגילה שמשמעותה "תן לי להכנס ולא עניינך לאן אני הולך"), אבל לתדהמתי המזכירות היא מול השער, השומר ליווה אותי במבטיו, והייתי חייב ללכת לשם. לשמחתי - היחס אלי היה נפלא, והם ממש עודדו אותי לטייל במקום, שהיה מושבה קטנטנה לכמה שנים, עד שהפך לכפר נוער.

עליתי לגבעה שבה היתה המושבה. כמה בתים הוגדרו לשימור, קצת נטולי עניין ברמה הארכיטקטונית, אבל שילוט טוב, והמקום כולו נראה נחמד ומסביר פנים. לפחות אין כאן את המסחור הנוראי שהשתלט על האחות הבכירה, זכרון יעקב.



חיפשתי את העמדות. מצאתי שביל עפר לאורך הגדר המקיפה את הכפר, והתחלתי ללכת לאורכו. נאדא. עד שהתרחקתי, וזיהיתי שבהר אחר, מצפון למושבה, היכן שהרפתות והלולים של הכפר, ממש באופק - יש עמדות. הלכתי לשם. אוגוסט, להזכירכם. ליד הרפת ראיתי את הראשונה. כאמור, הכפר כולו מוקף גדר טובה, והעמדה היתה מעבר לגדר. תקעתי את המצלמה בין התיילים, וצילמתי. עמדה מאד מהונדסת, נראית רצינית להפליא.



המשכתי עד הפאה הצפונית של המושב. שם היו המון עמדות, במרחק של כ-200 מ' זו מזו. כולן מחוץ לגדר. אני מניח שמי שבנה את הגדר ידע מה יעשו בני הנוער עם העמדות הללו, והחליט להשאירן מחוץ לגדר. אבל כזכור - אין גדר שאין בה פרצה. אני יודע את זה, וגם בני הנוער של מאיר שפיה יודעים את זה (או עושים את זה). מצאתי את הפירצה, התקרבתי וצילמתי. גיליתי, כמובן, שהנוער עושה שם מה שחששו שהוא יעשה. סביב העמדה ובתוכה היו המון מזרונים.

אבל העמדה עצמה היתה מעניינת. 40 ס"מ של בטון, גג יצוק מאד. לא דומה בכלל לעמדות ה"רגילות". ייתכן שזה בגלל שהן נבנו מאוחר, תוך כדי מלחמת השחרור, אבל יש לי הצעה אחרת: שהן ניבנו ע"י הבריטים, כיון שמדובר על כפר נוער. העמדות דומות מאד לעמדה שברואדאקס צילם על התל בעמק יזרעאל, עמדה שנבנתה כנראה עבור חיילי היחידה העבר-ירדנית שהגיעה לסייע בדיכוי המרד הגדול.




משם המשכתי לעמק, אך בצומת אחיהוד פניתי ימינה, לישובי רמות מנשה - בדרך כלל כאלה שהוקמו בחומה ומגדל. הראשון שביקרתי בו היה עין השופט, ולא מצאתי שם כלום. נסעתי לדליה, ושם, על גבעה מול הקיבוץ, בשטח מיושר ומגודר (אבל אין גדר ללא פרצה) התנשא מגדל מעניין. כנראה שזה מגדל הדבורים, אתר ההתישבות המקורית. השלט היחיד שמצאתי רק כתב שדליה עלתה על הקרקע ב-1 במאי, 39'. באינטרנט מצאתי שיש מגדל בשם מגדל הדבורים, שהוא הוא אתר העלייה לקרקע. אני מנחש שזה מה שראיתי.



משם ירדתי לכיוון משמר העמק. בקיבוץ עצמו כבר הייתי, וצילמתי כמה ביצורים. הפעם החלטתי לעצור ולראות איך הם נראים מחורבות הכפר אבו שושה, שהיה על גבעה ממערב לקיבוץ. ובכן - המון בנינים חדשים מסתירים את העמדות, ולא ראיתי כלום. צילמתי מערת קבורה שנחשפה תוך כדי סלילת הכביש מרמות מנשה למשמר העמק, ואת עץ האלון המדהים והענק שעומד ליד הכפר:




המשכתי מערבה, כדי להתחיל בסריקה השיטתית של העמק. התחלתי ביגור, שם אביב, ידיד שלי, כבר מצא עמדה ומגדל מאד מבוצר, ואת תצלומיהם כבר העליתי. מצאתי אותם (לאחר שחרשתי את הקיבוץ, ברגל, הלוך וחזור). העמדה היא על גדות נחל יגור, על מצוק תלול וסבוך-צמחייה, וקשה לראות אותה. במורד הנחל, קרוב למרגלות המגדל. ויתרתי על כפר חסידים למרות הפיתוי, והמשכתי לשער העמקים. עצרתי ליד מתקן מקורות, אך השמש היתה מאחורי המתקן. דרך עפר הובילה אותו לצד "הטוב" והמואר, וצילמתי משם, דרך הגדר. בשדה ליד מגדלים חמניות, כמו בכל מקום (כמעט) בעמק, והמראה של השיחים הענקיים הללו, שמוטי הראש, בצבעם החום היבש, דיכא אותי. אז החלטתי לדכא גם אותכם קצת:



אחר כך נכנסתי לשער העמקים. ככל שזכרתי, התיאור של המיקום של האדמירל (עמדת הפלדה החד-רגלית) היה באזור גרוטאות. הסתובבתי בין המוסכים, הנגריות והמסגריות - וכלום. נקטתי בצעד המתבקש הבא - למצוא את המכולת. מצאתי. פניתי לגבר עם שפם, ושאלתי אותו על האדמירל. הוא הסתכל עלי כמו על משוגע. כשהתעקשתי והסברתי, הוא החליט סופית שאני משוגע, וחיפש לי חברה שתהלום אותי.

הוא הפנה אותי לאיש משונה, חביב אבל מוזר, שמכיר נהדר את ההיסטוריה של הקיבוץ, הארכיאולוגיה של האזור, אבל נושאי ההתעניינות האמיתיים שלו הם חוצנים. בשבילי הוא היה על הכיפק, כי הוא סיפר סיפורים בזרם תודעה מרתק, ולקח אותי לכל מה שעשוי היה לעניין אותי. ביקרנו את האדמירל, ואחר כך הלכנו לשני מגדלי בטון. שניהם שופצו מאד, אך עדיין ניכר שהם מוצבים במקומות איסטרטגיים, וסביר מאד להניח שאלה הם מגדלי בטון במתכונת הבצרונות של ההגנה. אחד מהם הוא כיום המשרד של פינת החי, והשני הוא הנשקייה, אך מידותיהם מסגירים אותם: 3X3X5.5 הקלאסיים.



אבל לפני שנפרדנו, הוא סיפר לי שני סיפורים מעניינים. קודם כל, האתר שלשם הביאו את האדמירל איננו מגרש גרוטאות. זה מין מאמץ חובבני קיבוצניקי לשחזר את אתר חרתיה. הם ריכזו במגרש אחד, ליד המכולת, את כל הדברים הישנים והנוסטלגים, כמו מחרשות וטרקטורים ישנים, צריפי עץ, מקלחת ציבורית... ואת האדמירל. אפילו לא ידעתי שחרתיה, זו מ"על גבעות שיך אבריק וחרתיה", זו שער העמקים. הסיפור השני היה על יריות שנורו על אוטובוס, במהלך המאורעות, וגרמו למותם של כמה נוסעים. חברי חרתיה החליטו לנקום. הם טיפסו בלילה על גבעה השולטת על כביש נצרת-חיפה, והכינו שם מארב. בבוקר הגיע רכב ערבי, והחבר'ה פתחו באש, אלא שהרכב הגיע ממזרח, ולהפתעתם הגמורה - כך גם השמש. הם פספסו, אבל נחשפו לחלוטין, והערבים ירו בחזרה והרגו אחד מהם.

אז הנה כמה תמונות מחצר חרתיה המשוחזרת:



משער העמקים עברתי לשדה יעקב. ברואדאקס סיפר על עמדות בשפע, וחיפשתי אותן. מצאתי אחת, לאו דווקא זו שברואדאקס (להלן: ב') מצא וצילם, אבל זהה לה. כזכור - חבר של ב' הסביר לו כי הן נבנו לאחר המאורעות, אך לפני מלחמת השחרור. כנראה במבצע מאורגן של ההגנה, כי הן זהות. לאחר שצילמתי את העמדה, הסתובבתי קצת במושב, קניתי תאנים מהממות, וצילמתי את עצי הרימונים המחכים לחגים.



סיבוב בנהלל לא הניב שום תוצאות, ועליתי על הכביש לעפולה. תחנה ראשונה - יפעת. המוזיאון שלהם לתולדות ההתישבות בעמק כבר היה סגור (בינתיים כבר נהיה אחה"צ). כבר הייתי די עייף, והמשכתי הלאה. החלטתי לוותר על ישובי העמק הותיקים (גבת, שריד, גניגר וכו') ולשעוט הביתה, אלא שממש בכניסה לגבת עמד בצרון נהדר. עצרתי וצילמתי. הסתובבתי שם עוד קצת, בדרכי הקיבוץ, אך לא מצאתי שום עמדה נוספת.



עייף מאד, יבש מאד וסמוק מאד, חזרתי הביתה.

מאוד מסקרנות העמדות של שפיה (שחסכת לי את הגיחה המתוכננת לשם בקרוב)...
לגבי יפעת - מדוע בחרת לבדוק שם?.. כמדומני שמדובר ביישוב שהוקם לאחר קום המדינה לא?...

בהחלט שלל מכובד !
ממתין בקוצר רוח וסקרנות גדולה לעדכון בעניין מגדל הפיקוח...

לבני.

סיור יפה ותמונות יפות,
בעין השופט היו עמדות, אבל יתכן שהושמדו,
אני פניתי היום למגדיאל, בחיפושי אחרי בתי כנסת ביטחוניים,
השלט על בית הכנסת אכן מספר את הסיפור הביטחוני:

גם טפסתי במדרגות עד פתח הגג, סגור בשרשרת, רואים אולי חרכי ירי,שסגרו אותם, המבנה עבר מספר שיפוצים ושינויים מן הסתם,
גם כמות החלונות לא עושה אותו עמיד מפני התקפות הפורעים,
קטע קיר חשוף מטיח חושף לבני בטון (כך בשלט) אולי סיליקט? משהו מכיר?



מצאתי גם באינטרנט באתר הוד השרון קטע מעבודה שנעשתה בעניין בית הכנסת[1].,יש שם גם תמונה ותיקה של בית הכנסת.
זה הקטע בעיבודי:
מגדיאל, הוא היישוב השני שלו היה בית כנסת ששימש לבית ביטחון. היישוב מגדיאל, כיום חלק מהוד השרון, נוסד באוגוסט 1924. ראשוני המושבה היו שומרי מסורת על כן נזקקו כבר בראשית ימיהם במקום לבית כנסת. שיקול נוסף הייתה העובדה שוועד המושבה היה צריך בית של קבע. עניין אחר הייתה העובדה שהימים היו אחרי מאורעות תרפ"ט, הצורך בביטחון והגנה היה אמיתי והכתיב את אופי המבנה. בשנת 1929 החלו בחיפוש מקורות כספיים למימון בניית בית הכנסת. לצורך זה הוקם 'וועד בנין בית הכנסת במגדיאל'. חלק ניכר מהכסף לבנייתו הגיע מתרומות. למבנה עצמו היו לפחות שתי תכניות: הראשונה, שלא נבחרה, הייתה של האדריכל ירסמיצקי בעלות גבוהה יחסית של 1681 לא"י. התכנית דברה על הקמת מבנה גדול ומפואר בן שתי קומות, שאין בו התייחסות לנושא הביטחוני. תכנית אחרת, לכאורה זולה יותר הוצעה ע"י האדריכל דוד טוביה (טוביהו) שהיה המהנדס הראשי של 'סולל בונה'. הבניין הוקם בכיכר שבמרכז היישוב, שאליה התנקזו חמשת הרחובות הראשונים כשההנחיה הייתה לבנות את בית הכנסת 'כמבצר'. התוצאה הייתה מבנה שנבנה כמצודה, בבנייה הקשוחה ביותר שהייתה ידועה בזמנו-לבנים כפולות שישמשו מגן מקליעים. הגג כותר במעקה בטון ובו חרכי ירי לתצפית. פתחו של בית הכנסת פנה לצפון, לכיוון כפר סבא, משם לא נשקפה סכנת התקפה. החלונות היו גבוהים במיוחד. המבנה נועד לשמש מקלט לתושבים בזמן התקפה. ביישוב אמרו שאם תאיים סכנה על מגדיאל, יבואו כולם לבית הכנסת ויילחמו מן הגג.

בט"ו בשבט תר"צ (1930) הונחה אבן הפינה. בניית בית הכנסת לא הייתה נקייה מעיכובים ומסיבוכים כספיים, למרות ההכנות המדוקדקות של וועד בית הכנסת, אך בקיץ 1931 נחנך לבסוף המבנה אך העבודה לא נשלמה והנושא המשיך להעסיק את הוועד עוד שנים ארוכות, ורק בנובמבר 1936 חובר המבנה חרשת החשמל. לימים איבדה הכיכר את צביונה בגלל סלילת כבישים והתקנת מדרכות ובנייה נרחבת, אבל במשך שנים נחשב האתר כסמל וציון בנוף המושבהבית הכנסת מופיע בסמל היישוב ביחד עם מגדל-המים ועץ הדר.



[1]כוכבי שמיל, אתרים היסטוריים במגדיאל, עבודה המסגרת הקורס שימור אתרים ועיצובהנוף,אוגוסט 1996, http://www.rishonim.org.il/hod-hasharon/show_item.asp?levelId=41148&itemId=25248&itemType=3

נמצא בבית הכנסת הזה סליק שחיכה שם למעלה משישים שנה !!!

בקומה השנייה של המבנה באחד החדרים שהיה נעול תקופה ארוכה.....
על פי מה שידוע לי בשלב זה, נמצאו במקום שני רימוני U.S.A ולפחות רימון "מיילס" אחד (או העתק שלו מתוצרת ה"הגנה") !

ורק תחשוב bbz שכל זה היה רק מטרים ספורים ממך.......

הייתי בקיבוץ דליה, ולא רחוק משער הקיבוץ מתנשאת גבעה, ובראשה משטח גדול למדי, רבוע, ישר לחלוטין, מגודר - ובמרכזו מגדל. באינטרנט מצאתי שיש משהו שנקרא "מגדל הדבורים" שהוא אתר ההתיישבות המקורי של הקיבוץ.
קצת קשה לי להאמין שאף אחד לא יודע מה זה.
באינטרנט לא מצאתי כלום.
HELP !!!!!

ואם כבר - מישהו היה פעם במוזיאון ההתיישבות של קיבוץ יפעת? שווה? פספסתי את שעות הפתיחה שלו, אבל אין לי מושג אם ראוי להתאמץ.

כל פעם שאני חוזר מטיול, אני נושא עימי גם כמה שאלות, אבל אני אף פעם לא זוכה לקבל תשובות עליהן. הייתכן שהשאלות הולכות לאיבוד בין הררי התמונות?

או בשמו הרשמי "המוזיאון לראשית ההתיישבות ע"ש עודד ארצי" - מידע מקיף על המקום, תמונות ושעות פתיחה באתר
http://www.pioneers.co.il

לטעמי מומלץ ביותר, גם לילדים. מוזיאון גדול למדי, בחלקו מקורה ובחלקו פתוח. יש פעילויות התנסות במלאכות מסורתיות לקבוצות בתיאום. מתחרה/משלים של "החצר הישנה" בעין-שמר.

לפני כחצי שנה ניסיתי גם אני להגיע למוזיאון אך כמוך גם אני הגעתי כשהוא .... סגור.
עם זאת, לשמחתי הרבה עובד איתי בחור, עלם חמודות ממש שהוא גם בן הקיבוץ !

אני אנסה לברר איתו אופציה לביקור במקום או אולי אפילו שהוא עצמו יצלם עבורינו תמונות משם...

למה לא?..
הוא כל הזמן קורא כאן והגיע הזמן שיתרום משהו לא?...

אגב - בעניין התהייה אם השאלות הולכות לאיבוד בין הררי התמונות - מבחינתי בהחלט שכן !
לא אחת אני מגלה שהתייחסו אל שאלות שלי או תגובות שלי רק אחרי שבועות.....
במקרים שכאלה לא אחת אני בוחר כבר שלא להגיב היות והעניין איבד מהרלונטיות שלו.

לבני.

אני מכירה תושבי דליה רבים - אנסה לברר לגבי המגדל....
לגבי שפיה - קיימת עמדה נוספת בתוך המחצבה, רק שתמיד אני חולפת שם בנסיעה ולא יוצא לי לצלם.
לגבי בתי כנסת ששימשו כמבני ביטחון - נדמה לי שבית הכנסת בבלפוריה עונה להגדרה. הייתי שם בחיפוש אחר ביצרונות, ולא מצאתי. עם זאת, בית הכנסת הוא מבנה עב-קירות ונראה כאילו שימש כמקלט או משהו בסגנון.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

עומד מאחורי תחנת המשטרה בסמוך למבנה טרמינל 1 (מאחורי החניון שבחזית הטרמינל).

כיום (או בעבר) שכנו בו משרדי חברת טסים - כך לפחות עפ"י השלט הקבוע ליד הדלת.

העמדה חריגה בגודלה, וניתן לקבל מושד כלשהו על המימדים מגרם המדרגות והדקל שעומדים בסמוך.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני מעלה תמונות של מבנה המשאבות התחתונות של שורש שממזרח לו (אך באותו המתחם ניצב מבנה נוסף שכמעט אינו נראה מבחוץ (אשר שימש כטרנספורמטור)????........

על גגו של המבנה ניצבת עמדה אשר נראית כעשוייה מלוחות פלדה (מצטער על האיכות אך היה קשה לצלם מבעד לצמחייה)...


לעומת זאת במבנה המשאבות העליון שליד שואבה נראות עמדות על פינות הגג ובאגף המערבי של המבהנה.
כולן על פניו הן בריטיות ולא עבריות.



צולם שלשום.....

מקבלים נקודת תצפית שונה מאשר בנהיגה. מנקודה גבוהה יותר. שמתי לב שעל מבנה המשאבות שליד חוות שער הגיא יש עמדה. בפעם הבאה שאעלה לבירה, אעצור בכניסה לחווה, אלך כמה מטרים אחורה ואראה אם ניתן לצלם.
איפה בדיוק הן העמדות שצילמת?

אכן כדבריך דווקא מהנתיב הנגדי זה שיורד לכוון השפלה יש נקודת תצפית טובה יותר לעבר המתחם ובפרט כשאתה עם רכב גבוה, הבעייה היא שאין שם ממש היכן לעצור על השוליים וזה יכל להיות די מסוכן !

מה שאני עשיתי הוא פשוט עצרתי בדרך לכוון ירושלים בסמוך למתחם והלכתי כ 30 מטר קדימה שם מצאתי נקודה שבה אפשר להבחין בעמדה הזו מבעד לגדר הצמחייה העבותה...

העמדה נראית כעמדת פלדה או מצופה בלוח פלדה והיא ממוקמת על גג של מבנה שנראה כמבנה טרנספורמציה.....

אבל נשאלת השאלה העקרונית - האם גם בעמדות שכאלה עסקינן?....

אם כבר מראים מבנה כזה, הא מגדל המים בנוה שאנן אינו אמור להשתייך לקטיגוריה זאת?

.

נדמה לי שהחלטנו להרים ידיים בכל הקשור לסוג הביצורים שאנחנו מחפשים.
תחילת התקופה, ככל הנראה היא בתחילת שנות השלושים. אז הוקמו הביצורים הראשונים.
המשכה כמובן במאורעות, כשהיה תקציב נדיב למדי שהיה מיועד לבניית ביצורים. אחר כך נבנו ביצורים דומים עפ"י הצורך, לעיתים זהים. במלחמת השחרור עצמה עדיין הוקמו ביצורים כאלה, ולהפתעתי מצאתי ביום ה' האחרון בצרון מ-56'.
מה שמשותף לכולם זה שמדובר במבנה על קרקעי (עד עכשיו, לפחות, לא עסקנו בבונקרים ושוחות), שמיועד בעיקר לספק הגנה מאש שטוחת מסלול.
3 סיבות להגדרה הרחבה מאד הזו:

כי כשנוסעים עד עמק בית שאן, מחפשים בצרון בקיבוץ שדה אליהו, ומגלים בסוף שהוא הוקם ב-43', אז מה - לא נדווח עליו?

כי בהרבה מקרים לא ידוע התאריך.

כי לעיתים לאותו בצרון עצמו יש 2 או יותר תקופות בניה. קומה א' מ-36, קומה ב' מ-38, סגירת העמודים מ-42 ועמדה לידו מ-48. זה קורה המון.

אז כאמור - הכל עובר, ובתנאי שהוא מעל הקרקע, ולא יאוחר מ-56' (הכוונה להחריג החוצה את מגדלי השמירה ממתכת שהיו נפוצים בתקופות המאוחרות יותר, וכמובן את מגדלי השמירה מבטון שבונים כיום).

רק מה שזה אומר הוא שעכשיו גם צריך להתחיל להכניס לרשימה גם את כל ה"פילבוקסים" ?...
או שלהם נקדיש זמן ומקום אחר?...

מה אתה/ם חושב/ים ?....

להפתעתי הרבה, מצאתי אותם דווקא במחשב שלי - באוסף התמונות. האחד הוא מגדל המים של גדרה, ליד רחוב הביל"ויים, והשני - מגדל המים של יסוד המעלה. את שניהם צילמתי לפני כ-4 שנים, במסגרת האובססיה שלי למושבות העליה הראשונה, והרבה לפני האובססיה לביצורים.
רק היום שמתי לב לכך שהם מבוצרים. אני אפילו לא טורח להעלות את תמונותיהם. פשוט מגדלים עם מעקה וחרכים. כמו בהמון מקומות אחרים.
עוד דבר: שאלתי לגבי דליה ומגדל הדבורים. שאלתי שוב. אז הנה שאלה אחרת הקשורה לדליה: מצאתי באחד מאתרי המפות באינטרנט שיש מגדל שמירה בלב הקיבוץ. מישהו יודע על זה?
אני חייב עדיין השלמות למגדל הפיקוח בנחלאות, אבל באותו הקשר - מי יודע מאיפה לקוח השם של גבעת רם? הגבעה שעליה הוקמה קריית הממשלה, הכנסת וביהמ"ש העליון?

לגבי מגדל הפיקוח - יש לי ספק לגביו, בעיקר לאור צורתו שאינה מזכירה מגדל פיקוח - גם לא את זה שהיה בשדה דוב...

לא מן הנמנע שמדובר בעמדה כלשהיא - בעיקר לאור השכנות עם שכונת שיח באדר שהיתה על ההר הסמוך.

באשר לגבעת ר"ם - ר"ם = רמת מפקדים. בעבר שכן במקום בסיס אימונים להכשרת קציני הפלמ"ח או ההגנה או גם וגם. מעבר לכך - גבעת רם היא בעיקר הגבעה שעליה נמצא קמפוס האוניברסיטה. לקרית הממשלה קוראים קרית דוד בן גוריון.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

האם ייתכן שגבעת רם זו המצאה של וילנאי?
מצאתי בספרו על ירושלים, מהדורת 63, שבמקום אחד הוא מסביר שזו רמת מפקדים, ובמקום אחר הוא מתלבט אולי זו רמת מתגייסים. שני השמות לא נראים לי סבירים, ובטח לא בפי העם. גבעת מפקדים, מילא. גבעת האימונים - יותר הגיוני. אבל רמת מפקדים? זה נשמע כל כך וילנאי...

לגבי שיח באדר - לא מצאתי שום אסמכתא לכך ששיח באדר היתה בעייתית בתקופת המאורעות. הם לא מוזכרים בשום מקום. במלחמת השחרור - הם ברחו עוד לפני שהקרבות התלהטו (אם אני לא טועה, בכלל מדובר על מעונות קיץ של אנשי ליפתא) ולפיכך ההגנה תפשה על השטח שליטה מלאה. מכאן האימונים, המפקדים, המגוייסים וכו'.

אבל כאמור - מישהו מצא עבורי מאמר על מגדל הפיקוח, ואני מחכה לקבל אותו.

נכבשה ע"י הלח"י והאצ"ל. שלט בנושא נמצא בכיכר הסמוכה לבנייני האומה.

באשר למגדל הפיקוח - אלו סומנו במשבצות בצבעים עזים (אדום לבן או שחור לבן) וכמבנה ארעי - יש להניח שהיה נבנה דווקא מעץ - שהרי הכנתו של מרו"ם נעשתה בחיפזון רב לאור הצורך להקים שדה חלופי לזה שפעל מגבעת שאול (מג"ש - מנחת גבעת שאול) עקב ירי מדיר יאסין, ולא כתוכנית בינוי מסודרת להקמת שדה תעופה בירושלים.

מעבר לכך - ישנה עדות על כך שהשדה היה חשוף לאש (אפקטיבית פחות או יותר) מצד קטמון, ולאור זאת - מיקום העמדה על בניין בנחלאות - בעייתית גם היא...

עוד סיבה לספק - במגדלי הפיקוח דאז נעשה שימוש בדגלים על מנת לאותת למטוסים (בהיעדר קשר) - זה נעשה לרוב מגג המגדל. לא ראית התמונות שישנה דרך מסודרת לעלייה על גג העמדה.

הנה צילום של מטוס פייפר במרו"ם (מרו"ם - מנחת רוממה ומצלבה):

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לא הרבה מכירים את בית הקברות שהוקם שם על התפר עם גן סאקר.

בית הקברות ה"זמני" היה פעיל עד לשנת 1967, כאשר שוב נתאפשר לבצע קבורה בהר הזייתים.

בביקור שערכתי לא מזמן במקום - הופתעתי לראות שעדיין מתבצעות בו לוויות (לפחות עפ"י הכיתובים שעל המצבות).

עוד ראוי להזכיר את פארק הצפרות שבהמשך הכביש המוביל אל הכנסת הנושק לגן סאקר ולעובדה שניתן לראות שם גם גחליליות (שלא ידעתי עד עכשיו שיש כאלה בכלל בארץ).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני חוסך לכם את צילום השלט הכחול של המועצה:

שחרור שייח באדר

שכונת שייח באדר שלטה על אזור שכונת זכרון יוסף וסביבתה (היום קריית הממשלה ובנייני האומה).

ביום כ"ט בטבץ תש"ח (11.1.1948) טיהר לח"י את האזור והקים בו את "מחנה יואב", על שמו של רחמים זילכה, "יואב" שנפל בשערי ירושלים.

אנסה לקבל פרטים נוספים מאמא שלי שגרה בסמוך. שדה התעופה ברוממה הוא מזכרונות הילדות שלה, כמו נסיון חטיפה ע"י ערבייה מדיר יאסין...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מתחקור זכרונותיה של אימי (ואלו זכרונות ילדות שלה) - היו תושבים בשכונת שייח באדר, והיא אף זוכרת את עזיבתם.

היא לא מוציאה מכלל אפשרות שהטרידו את המנחת, למרות שאין לה ידיעה ברורה על כך.

לעומת זאת זכור לה שאתר המנחת שימש גם כ.... שדה תירס ובצמוד אליו היה צריף של בית ספר שעלה באש.

"שדה התעופה" מרו"מ לא היה בדיוק נתב"ג ולא היה בו צורך ממשי לפיקוח טיסה אלא בעיקר לטיפול במטוסים המגיעים אלחיו או יוצאים ממנו.

באשר לעמדות בסביבה - עפ"י אימי - היו כמעט על כל בניין גבוה בירושלים - ואם אלו לא היו של המגינים - הרי שהיו של הבריטים - ובהחלט לא עוררו התרגשות או "נקודה לציון" כמקום חריג בנוף הירושלמי של אותם ימים.

ואם כבר - אז אשמח אם תוכלו לעדכן על מטוסים\שרידי מטוסים ואנדרטאות הקשורות בתעופה - בהם אתם נתקלים במהלך השוטטות שלכם (למשל בקיבוצים וכד') :-)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חונה בקיבוץ ניר דוד, בתוך הקיבוץ.

אחרי שקראתי היום את האשכול נתתי קפיצה לדליה. האם זה המגדל בלב הקיבוץ אליו התכוונת? יש עוד אחד פנימי יותר ונמוך יותר שעד אליו לא הגעתי היום, אבל אין כל בעיה שאגיע לשם באחד הימים הקרובים....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

טלי, לא ראיתי אותו. כאמור - הטיפ היחידי שיש לי הוא זה שמצאתי במפה באינטרנט. ללא שום הסבר או תמונה. כתוב "מגדל תצפית" בלב הקיבוץ.
אבל לא נראה לי שזה זה.
הבצרונות שאנחנו מחפשים הם מאד שונים זה מזה, אבל אתן כמה סימני היכר שלרובם יש אותם:
נפוץ במיוחד הוא המגדלון שמידותיו הן 3X3 וגבהו הוא כ-5 עד 6 מטר. אלה הן פרופורציות כל כך מיוחדות, שכבר למדתי להכיר אותן גם כאשר הוסיפו עליהן תוספות. כזכור לך, את עוד "חייבת" לנו ביקור נוסף באלונים. כתבתי לך בזמנו את שמות החברים שאת בתיהם את צריכה לחפש. שם - מדובר במגדלים בפרופורציות הללו בדיוק, אבל מאבן, והתוספות תהיינה, כנראה, מבטון וטיח.
לרוב הבצרונות יש חרכי תצפית וירי. חלונות קטנים, קטנטנים או ממש סדקים.
להרבה מהם יש שיניים על הראש.
לאלה שצמחו על גבם של מבנים, הם נראים כמו יבלת. הם לא חלק מהתכנון הכולל, אלא ממש רואים עליהם שהם תוספת. התוספת שתופסת.
הם לא ממשיכים אל מתחת לאדמה (כזכור, צילמת במרחביה כמה מקלטים מאוחרים יותר, תת קרקעיים).
עובי הקירות, ברוב המקרים, הוא 12 ס"מ. יש כאלה של 20, ומצאתי גם של 40 (בשפיה).
ואם כבר בשפיה עסקינן - האם העמדה שאת מתיחסת אליה, עמדת המחצבה, זו העמדה שרואים מהכביש? היא על גג חדר האוכל של הפועלים, וכבר העלינו אותה כאן. אבל יש שמועות שממש בעומק המחצבות יש עוד.
ולסיום - אנא בררי פרטים על מִגְדָל הדבורים בדליה. אין לי מושג מה זה, ואיש אינו מנדב לי מידע.

מכיוון שבשבוע הקרוב אני ניידת - אעשה מאמץ נוסף בכיוון דליה ואלונים....

כתבתי קודם לגבי שפייה, אבל זה נבלע בים התגובות - יש עמדה נוספת בתוך המחצבה, שמפאת מהירות הנסיעה שם מעולם לא הצלחתי לצלם......

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

את הודעתי הקודמת. המחצבה בשפייה זכתה שם לתשומת ליבי המלאה.
ואם את כבר ניידת (אמא בחו"ל?), גם בעפולה יש עמדה שלא זכתה לביקור, ואולי יש שם עוד.
כנ"ל במרחביה: כזכור, גם את וגם אני חיפשנו שם עמדות, מצאנו כמה, אבל מסרתי לך בזמנו טיפים מפורטים לגבי שני משקים בהם אמורים להיות בצרונות.
היית בבלפוריה וחיפשת בצרונות? התמכרת? האם ראית שם, בכביש הדרומי ביותר, את הבית הנטוש המקורי של המושבה, משנות העשרים? אני מנסה לעניין את המועצה לשמר אותו.

ניידת כן (אבא בחו"ל) אבל עדיין סטודנטית תפרנית..... במחירי הדלק היום הסיכוי שאגיע לעפולה והסביבה קלוש... אלונים קרוב יותר, ואקפוץ לשם בדרך לסבא וסבתא שלי......

בבלפוריה הייתי ביום הסיור במרחביה בדרכי חזרה הביתה דרך נהלל (אגב, במרכז המושב שם יש מגדל מים ששימש אותם בזמן המאורעות ואף צילמתי אותו והעליתי את התמונה באחד האשכולות הקודמים)

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לגבי מגדל הדבורים - האדם אותו חיפשתי לא היה, ולכן האינפורמציה עדיין חסרה....

א-ב-ל.....

פנינה בלב דליה! המגדל המדובר הוא אכן המגדל השני.....










ומסתבר שהיום במגדל המים הישן הזה ישנו מוזיאון קטן על הקיבוץ - כמובן שהיה נעול.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

יום חמישי. שוב - גמרתי בצהריים את עיסוקי בירושלים, ולא באל לי לחזור למשרד. אז כביש הבקעה - לעמק בית שאן. התחלתי שוב בכביש המקומי המתפצל מזרחה מכביש 90, ומוביל לטירת צבי. לאורך הכביש הזה יש שלושה קיבוצים, ומתוכם בדקתי רק את טירת צבי. החלטתי להכנס הפעם לשדה אליהו.

מהר מאד מצאתי את ההוא עם השפם, שדיבר אלי בשפה המקומית. נשבע לכם - קיבוצניקים עם כפה פיתחו שפה ואינטונציה שונים מאד מאלה שלי, בת"א. דומה איכשהו לזו של המתנחלים, אבל אולי זה רק בראש שלי. בכל אופן, הבנתי אותו. הוא שאל מה אני מחפש. הסברתי לו שאת עמדת הבטון, בהנחה שבטוח יש כזו. ואכן צדקתי. למה? (אני חושב ש)הוא שאל. אני אוסף אותן, עניתי. מה, תקח לנו אותה? הוא שאל (נדמה לי). לא, רק אצלם. טוב, הוא התרצה ושלח אותי אל מאחורי הסילו.

עמדה נהדרת. מטופחת, עם שלט, ייחודית, מבין היפות ביותר שראיתי.



המשכתי לטירת צבי, כי רציתי להסתכל שוב במגדל הבטון שם. כבר הייתי, צילמתי והעליתי לכאן, אבל אם אני כבר באזור... לשמחתי, גיליתי מאחורי המגדל, מונח בצד, את מה שנראה היה הפרוז'קטור המקורי. עם המתקן עליו עמד. נזכרתי בדברי לבני שלכל מכונה יש פתק קטן עם פרטי היצרן, חיפשתי ולא מצאתי.



חזרתי לכביש 90, טיפה שמאלה ושוב ימינה, לכביש 669 (?) עוקף בית שאן. את העיר עצמה אצטרך לבקר שוב, ובמתינות. מהר מאד נגלה לעיני מגדל מפואר וגבוה, בשדות. מגדל ג'ורג', יליד 1940, מעשה ידיה של הסוכנות. כיון שזה גם היה שמו של אבא שלי, התאהבתי בו מייד. בלב השדות, השדה סביבו חרוש ממש עד המגדל. החבר'ה הציבו שם סולם של קטפת, ועליתי למעלה. תוך כדי, ראיתי מרחוק את המגדל המתסכל שמדרום לניר דוד (תל עמל), שראיתי אך לא צילמתי, והיו כאן המון מתנדבים שהעלו תמונות. אז הנה ג'ורג':



ודרך השדות למגדל של ניר דוד. מרחוק ראיתי משהו, שהלך והתבהר כעדר פרות. אני סוחב איתי תסכול מתמשך אל מול התמונה המהממת ש-RP שלח אלינו מחו"ל (אני עדיין מתקשה לעכל את הרעיון שהאינטרנט מכווץ את העולם למרחב וירטואלי זעיר, וחלק מהחברים יושבים בכלל בלוס אנג'לס) , וחשבתי שהנה הזדמנות לצלם תמונה ראויה, עם פרות ומגדל.



אלא שלאחר שהחניתי, טיפסתי על הגבעה והתקרבתי, גיליתי שלא מדובר בפרות, אלא בשוורים. עכשיו - סיפור קטן שמתחבר לאשכול על ת"א:

גדלתי בכמה מקומות, ואחד מהם היה צפון ת"א (סוף שנות החמישים). הדרך מהבית לבית הספר היתה כרוכה בחציית "גבעת ההבטחה", הלא הוא ביה"ח איכילוב. הגבעה היתה נהדרת - היו עליה פרדסים, ובריכות השקיה (ושם הצצנו לזוגות שעשו את זה..), ומפעם לפעם היו שם עדרי פרות שהגיעו מהיכן שהוא. כילדי בי"ס, בכתות הנמוכות, זו היתה התרגשות גדולה לחצות את הגבעה כשרועה עליה עדר, ואני זוכר באיזו קפדנות היינו בוחנים זה את זה, כדי לוודא ששום דבר אדום לא נותר עלינו - חולצה, גרביים (זה היה אופנתי אז), ילקוט, או אפילו קצה עפרון. ורק לאחר שוידאנו זאת - העזנו לחצות את העדר.

בכל אופן, הנה אני, הנה המגדל, והנה עדר שוורים בריאים מאד, וכולם מסתכלים עלי. לאט ובזהירות התרחקתי אחורה, אל מעבר לשרידי גדר התיל שהקיפה את המגדל. חשבתי שאם אחד מהם יסתער עלי, אוכל במהירות להגיע אל מאחורי קטע שיש בו גדר. הקפתי את המגדל מכל עבריו, ושמתי לב שאיזה שור בן זונה עוקב אחרי סביב, עם מבט מאד מאיים.




אלא שיש לי כאן איזו מחוייבות. אבישום גילה באיזו תמונה ישנה שיש על המגדל שלט, ואכן אני רואה אותו, אבל השוורים ביני לבין צילום של השלט. אזרתי אומץ, במיוחד שראיתי שהבן זונה התרחק ממני, ובהליכה מהירה אך נחושה התקרבתי, צילמתי את השלט, ונכנסתי למגדל.



הסולמות שם במצב מצויין, וכך גם מתקן השליטה על הזרקור, ואיזה התקן שלא ברור לי למה הוא שימש. עליתי קומה קומה, צילמתי ונהניתי מהנוף. 3 קומות, יפות ושלמות. בשלב כלשהו, בהיותי על הסולם, טלפנה אשתי. אני על סולם גבוה, דיווחתי לה, נצור ע"י שוורים. היא צחקה, אבל 10 דקות אחרי זה טלפנה שוב, לוודא שיצאתי מזה בחיים. בכל אופן, כשירדתי, וניסיתי לצלם את השוורים מקרוב, גיליתי שהם יותר פוחדים ממני מאשר אני מהם. יצאתי מהמגדל ואמרתי "טשו". לא צעקתי - אמרתי. ועדר שוורים בריאים פרץ בדהרה וברח ממני.




מכאן נסעתי למסילות. פגשתי מישהו שטען שליד הרפת יש מגדל בטון. מהר מאד מצאתי מגדל דווקא לא ליד הרפת (ואני לא מאמין ששכחתי לצלם את השלט הכחול עליו), והמשכתי לחפש את ההוא ששמעתי עליו. לא מצאתי, אבל טווס סקרן זכה להצטלם.



חזרתי לניר דוד (תל עמל). שמעתי שיש שם המון ביצורים. חיפשתי. היה חם, הקיבוץ יפהפה, עם נחל חרוד החוצה אותו, מלא מתרחצים. קנאתי. אבל עמדות לא מצאתי. התמקדתי בבית מבטון שבסוף התברר כסליק, אך לא כעמדה, במגדל המים, נטול כל סממנים של עמדה - אבל השלט טוען שאכן היה כזה, ושוב - בשחזור של חומה ומגדל. כל אחד רחוק למדי מהשני, אוגוסט, עמק בית שאן, וסביבי אנשים מפכפכים במים.



רק כשכבר הייתי בדרכי החוצה, מצאתי אותו. מדהים. עוד אחד שזכאי להכלל בחמישייה הפותחת.









לבני - אתה רואה איך הפינה חשופה, ואין חרך שיכסה אותה?

מכאן נסעתי לבית אלפא. לא שמעתי שמועות, אבל חשדתי. החניתי וטיילתי. האמת - כבר הייתי סמוק לחלוטין, צמא מאד, רעב, עייף, וגם הבטריה של המצלמה לא משהו. מהר מאד גיליתי את המגדל על חדר האוכל (נדמה לי שזה הראשון שמצאנו. BBZ - האם לנייר שאתה מכין על בתי כנסת ששימשו להגנה, לא ראוי להכניס גם את חדר האוכל של בית אלפא, בית הכנסת החילוני?). את חדר האוכל בנה קרקואר, זה שבנה את חדר האוכל המדהים בתל יוסף, ואת בית בונם ברחביה (בנק לאומי) ששופץ לאחרונה. הוא גם אבא של הארכיאולגית טרודה דותן.



התחלתי לטפס במעלה הקיבוץ, כדי לראות מה קורה בחלקים הגבוהים. הקיבוץ הוא ממש למרגלות הגלבוע, ומתחיל טיפונת לטפס על ההר, קצת כמו יגור והכרמל. בין העצים נצנץ משטח בטון קטן, ועליו שלט כחול. חפשתי דרך להגיע לשם, ומצאתי: עמדת בטון מ-56' !! עד כה לא שמעתי בכלל על ביצורים מ-56'. מישהו יודע על זה משהו?



בדרכי החוצה, פגשתי לפתע את המשופם האלטרנטיבי: איש התחזוקה. סיפרתי לו מה אני מחפש, והוא הורה לי לנסוע אחרי הקלנועית שלו. קודם כל, עצרנו ליד מגדל הבטון של חברת הילדים. 3X3 קלאסי, נישא ויפה. משם נסענו לחדר האוכל, ולידו, אחרי הקקטוסייה, הוא הראה לי עוד אחד. מבנה משונה, צבעוני, שלא נראה כמו כלום, אבל הפרופורציות של 3X3 הסגירו את עברו הבטחוני. נזכרתי אז, לפתע, שאחותי גרה פעם באחד כזה, באחד הקיבוצים, ואני צריך לחזור לחפש אותו.



חזרתי למכונית, ובדרך לת"א נתקעתי בפקקים נוראיים. מסתבר שיום חמישי, באוגוסט, זה היום של חילופי המשמרות של נופשי הצימרים: כל חובשי הכפות שבים לעשות שבת בבית, לאחר שבילו את שבוע אוגוסט בגליל (השבוע הראשון היה "בין המיצרים" והם פחות נהנו בו), והמוני חילוניים מחליפים אותם לסוף השבוע. יום ה' אחה"ץ, אם כך, כולם נוסעים על הכביש לגליל.

הגעתי ושתיתי שלושה ליטר מים.

למישהו יש תמונה של הבונקר שבין כביש מס' 2 לבית החולים הלל יפה, סמוך למחלף אולגה?

אתה יודע עליו משהו?

ולא חלק מהישוב היהודי.


אני לא בטוח שהוא עוד שם.

טל

היכן הוא נמצא?..

האם זהו המבנה שנמצא בסמוך לכביש החוף כ 10 מטר לכוון מערב בין הגשר של נחל חדרה לכוון מחלף אולגה?.... , (מבנה שמכוסה בחלקו על ידי צמחייה)?....

סע כ 500 מטרים צפונה ממחלף אולגה על כביש מס' 2 ואז תראה בונקר קובייתי סטנדרטי כ 60-70 מטרים מזרחית מהכביש לכיוון הגדר של ביה"ח.

כבר כמעט ארבעה עשורים שאני נוסע שם ואף פעם לא ידעתי על כך !...
מעניין ....

אגב - המבנה אליו אני התכוונתי הוא קטן בהרבה ונמצא בדיוק מהצד השני של הכביש (לכוון הים/מערב) כנראה בתוך הצמחייה שצמודה לשולי הכביש....

תודה.

-

את הבונקר ליד בית החולים אני מכיר מהכביש.
את העמדה הדרומית בין גבעת אולגה לתחנת הרכבת הכרתי אישית.
האזור כולו היה מחנה בריטי ששרידיו עדיין באזור.

טל

המבנה המכונה "בונקר פילבוקס", נראה לי כחלק משרידי מעברת "אגרובנק".

למיטב ידיעתי, וזכרוני המעורפל, בבחינת "גרסתא דינקותא", מחנה הרדאר הבריטי היה בתחום מחנה הנופש, סמוך למגדל הנוכחי. על הגבעה הצפונית לה היו מחפורות, לא יודע מאיזה תקופה . צפונה לשם, באיזור הקרוי "מחנה ברטי" היו שרידי עמדות. שרידים כאלה היו, למיטב הזכרון גם דרומית לחוף אולגה ליד המטווחים וצפונית לתל גדור.

.

.