בס"ד

סיפור ששמעתי מאת הרב כהן.

מסופר על שני אנשים שהיו במחנה השמדה מיידנק.

אחד מהם קראו לו בבר, ובבר התייאש לעולם ותמיד אמר לעצמו אני עוד יתעד את כל מה שהיה פה ואני אראה את זה לעולם.

ובאמת זה מה שהיה הוא וחברו רשמו ביומנים את כל הזוועות שהיה שם וכל מה שהם חוו על בשרם שם..בשביל שלא יכחישו את מה שהיה ובשביל להראות עד כמה אכזריים היו הגרמנים ימח שמם.

באותו מחנה היו שני גדרות.. גדר אחת חשמלית ולאחר כמה מטרים עוד גדר תיל רגילה. והגרמנים עשו את זה בשביל שלא יברחו, אבל במידה ומישהו אכן מצליח לברוח אז הם מחפשים אותו סך הכל שלושה ימים ולאחר מכן הם הפסיקו כי ידעו שהוא לא ישרוד ללא אוכל ומים.

בבר וחברו יום אחד החליטו לברוח , הם ידעו את התוכניות של הגרמנים {שהם מחפשים סך הכל שלושה ימים) ולכן הם החליטו לעבור את הגדר החשמלית , לחפור שם בור בשביל שניהם. ולהסתיר את עצמם עם פלטות של עצים ,וכך עשו.
אגרו כוחות ואחד מן הלילות הם יצאו והתחבאו..
היה להם מאוד קשה, לשרוד בלי אוכל ובלי מים , עם בגדי אסירים אבל הייתה להם תקווה ,להפיץ את היומן שלהם לעולם..
ובאמת ביום הראשון והשני והשלישי הם במחבוא, עם כל הסבל והכאב אבל עדיין מחזיקים מעמד..פה ושם הם הכניסו שלג על מנת לשתות אבל גם זה לא יותר מידי מחשש שמה יתפסו אותם..והנה היום השלישי ונהיה להם יותר קשה אך הם שורדים.
ממש לפני סוף היום השלישי עוברים שני גרמנים על יד הבור , והם אומרים לעצמם, איזה טיפשים אנחנו כל הימים האלה חיפשנו אותם , למה לא בדקנו בבור הזה , מאה אחוז הם שם, באותו רגע שבבר וחברו שמעו את זה הם ידעו שזה הסוף , הם התחילו להגיד וידוי ותיכננו להגיד שמע ישראל ביחד.
ובאמת הגרמנים מגיעים ומתחילים להרים את הפלטות מעל הבור..
הם מורידים פלטה אחת, שניה, פלטה שישית ,שביעית והנה הפלטה האחרונה הם באים להרים ..........................

אבל לפתע הם שומעים צעקות של הגרמנים "מצאנו אותם " "מצאנו אותם"
וזה בעצם היה הנס שהציל את בבר וחברו.
הגרמנים הלכו . ובעצם יותר לא חזרו כי שלושת ימי החיפוש תמו להם.

בבר וחברו בחצות הלילה יוצאים מהבור ובעצם יוצאים לחופש על מנת להפיץ את יומנם.
והנה חצות הגיע ואיתה הישועה ...בבר מרים את ידיו בשארית כוחותיו על מנת להזיז את הפלטה שבעצם בזכותה הם ניצלו, אך היא הייתה יותר מידי כבדה עבורו ,בבר היה חלש מאוד. חברו של בבר ניסה גם הוא אז ללא הצלחה.

אני רוצה לעצור שניה ולהגיד לכם קוראים יקרים .

מה היה קורה במידה והגרמנים לא היו באים ומרימים את 7 הפלטות שהיו מתחת לברר וחברו.. מה היה קורה אז????
כמובן שהם לא היו יכולים להזיז אותם והם היו נשארים בבור ובעצם מתים שם.

אבל הנה תשמעו את ההמשך...בבר אומר לחברו בוא ננסה ביחד אולי ביחד נצליח להזיז את הפטלה הארורה הזה.. והנה הם מנסים ביחד..אבל גם שניהם לא מצליחים כי הם כל כך חלשים שאי אפשר לתאר..

אבל בבר לא מתייאש כי הוא יודע שאם הקב"ה הציל אותו מהגרמנים הוא חייב לצאת..ובבר מרים את ידיו בשארית כוחותיו ובמקום להרים את הפלטה הוא מזיז אותה הצידה עד כמה שהיה אפשר , לפחות שיהיה פתח בגודל גופו והוא אכן הצליח. ושניהם יצאו וברוך ה' ניצלו..

עד כאן הסיפור, ייתכן והחסרתי פרטים אולי טעיתי אפילו בשם של המחנה השמדה..

אבל זה לא העניין..אנחנו צריכים ללמוד מהסיפור הזה מוסר השכל חזק. ולהפנים אותו ממש בתוך ליבנו..

אנחנו צריכים לחשוב מה היה קורה אם הגרמנים לא היו באים להזיז את הפלטות , מה היה קורה? וודאי שהם לא היו נשארים בחיים.
לפעמים אנחנו חושבים שהקב"ה עושה חס ושלום לרעתנו ולפעמים אנחנו ממש רואים את זה בחוש.."שהכל קורה לרעה" וזה לא נכון.

חברים יקרים הקב"ה עושה הכל לטובתנו גם שנראה לנו שלא ,אז בוודאי זה כן.

גם שבבר וחברו אמרו שמע ישראל כי ידעו שהם הולכים למות , גם באותו זמן שזה היה נגלה לעין שאין להם סיכוי להישאר בחיים.
אז הקב"ה שמר עליהם ומשמיים נגזר עליהם להישאר בחיים..

אנחנו צריכים להתחזק בימי הגאולה באמונה וביטחון בקב"ה
וגם אם קשה לנו לקבל ייסורים ,{פיטורין מהעבודה, לא מוצאים זיווג,לא מצליחים בחיים} עם כל זה אנחנו חייבים להישאר הדוקים באמונה בבורא עולם שהכל לטובתנו, גם אם זה קשה , ואני בטוח שזה קשה כי אנחנו בירידת הדורות
גם עם כל זה אנחנו חייבים להישאר ברכבת ואסור לנו לפספס אותה כי המשיח בדרך והוא יבוא בלי שנרגיש,, פתאום הוא יבוא ויושיע אותנו ..
וחבל שלא נהיה מאותם אנשים שנגאלים ביחד ושמחים ביחד..

יהי רצון שנזכה