תהיו עדינים...

"שב איתי כאן וספר לי, על הילד שאהבת להיות



שב איתי, ספר לי... על חלומות שחלמת בלילות.

שב איתי, ספר לי... על איך רדפת סכנה ברחובות.



שכב לידי ולחש לי... על כל אהבה שעשית

שכב לידי ולחש לי... מילות אהבה שאמרת

שכב לידי ולחש לי... שמות עלמות שנפלו לפניי

שכב לידי ולחש לי... שעינייך הן רק לעיניי



בוא אליי, אמור לי "אני אוהב אותך"

בוא אליי, אמור לי "שכחי מהכל... אותך אני רוצה, לא הייתה לי אישה מלבדך, למרות כל מי שהייתה"



ואני אשכב לצידך, ואשמע... אגמע כל מילה בשקיקה.

ארטוט ממגע ידך, מליטוף ידך בשערי.

אעצום עייני... אירדם בזרועותיך.



אתעורר לריק הולם בחדרי. לשקט הס, לקול הדי החוזר על עצמו.



אקרא בשמך, ללא מענה.



היית, אינך עוד... הנך בדרכך לאישה שלך... לאישה שלך.
זו שהיא לא אני."


זוהי הפעם הראשונה שאני מעלה משהו מהדברים שאני כותבת, לעיני קול.
אשמח לכל סוג של תגובה.

ברוכה הבאה נועה!
את מוזמנת לכתוב באשכול ההיכרות

הקטע שלך מעביר תחושת עדינות, הפתיע אותי המעבר לקראת הסוף העצוב. המעבר היה חלק וכמעט לא מורגש, זה יפה לדעתי

את מוזמנת להשתתף ולכתוב באתגר חודש אוגוסט, שמופיע בדף הראשי של הפורום.

חן חן....
בהחלט אנסה.