21-07-2008, 18:31
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
תגובה
כמו במלחמת העולם הראשונה 70 שנה לפני כן, הטקטיקה הזאת הצליחה בתחילת הדרך בעיקר מטעמי הפתעה (כולל לילה, ל"פ), ריכוז מאמצים, דבקות אובדנית במטרה של הגייסות האיראנים התוקפים והעדר ביצורים מספקים בצד העירקי. עם הזמן אלמנט ההפתעה התפוגג, הביצורים התרבו והיתרון המספרי האיראני מוזער בגלל השימוש המסיבי שעשו העירקים במוקשים, בנשק כימי, בארטילריה רגילה ובחיל האוויר שלהם, שכולם עשו שמות בגלי החי"ר האירני עד שאבדותיהם הגיעו להיקפים כאלו שאפילו האייתולות הפאנטים לא יכלו לספוג עוד, בעיקר כנגד הישגים הולכים ופוחתים. העדר נשק מסייע איראני לא שכן שילוב זרועות כלשהו, העדר אסט' מגובשת לסיום המלחמה, בחירת לא מוצלחת של שדות הקרב וחזרה אובדנית על אותה טקטיקה שוב שוב רק החמירו את המצב ובסופו של דבר הביאו הן לכשלון בשדה הקרב וחמור מכך לפגיעה קשה במוטיבציה של צעירים להתגייס לשורות הבאסיג' והפסדרן. חייבים לזכור שכמו הסובייטים במלחמת העולם השניה, גם האירנים נאלצו להסתמך על טקטיקת גלי האדם בין היתר בגלל שבמו ידיהם קיפדו שכבות שלמות של דרגי פיקוד זוטרים ובכירים בטיהורים של לפני ותחילת המלחמה. עוד על המערכה המזוויעה הזאת, שהסתיימה באפס הישגים לשני הצדדים ופעמים רבות הייתה לא יותר מאשר שידור חוזר של שדות הקטל של ורדן והסום, ניתן לקרוא בספרם המצויין של קורדסמן ווגנר, שאף תורגם לעברית
http://www.csis.org/burke/lessons/iran_iraq/
איך אמר מנחם בגין כאשר שמע על תחילת המלחמה בספטמבר 1980 - אחלתי לשני הצדדים בהצלחה! :-)
|