הזימון היה לשעה 4, משך היום סיירות היה יומיים.
הגיע היום הגדול, לקחתי אוטובוס ויצאתי, לוינגייט הגעתי ב3 בערך.
מהכניסה לוינגייט עד שמגיעים לאיזור של היום סיירות לוקח לפחות חצי שעה!!פשוט עיניוי, הא ובניגוד למה שכתוב בזימון, לא, אין שילוט במקום...
סדר היום היה שביום הראשון נעשה בר אור בלבד ולמחרת את היום סיירות עצמו.
אחרי שמגיעים לוינגייט מראים לשומר את הזימון וממשיכים, מחכים בציליות ועושים סנג'ורים ועבודות רסר (הרבה עבודות, ככה זה שבאים מוקדם). בערך בשעה שש, החום קצת יורד אבל עדיין חם כולם הולכים לחובשים עם השאלונים הרפואיים שלהם, מודדים שם חום דופק ולחץ דם, לי היה חום (37.5)ודופק מהיר 112, הו\\בקיצור הוא שלח אותי לשתות ולנוח וכשזה לא ממש עזר הוא שלח אותי לרופא, אין מה לדאוג הרופא שואל אותך איך אתה מרגיש וכאלה ומאשר השתתפותך ביום סיירות בלי בעיה.
החום יורד מתחילים בבר אור..
התחלנו דווקא בריצת 2000(2000 כמו שאני צנצנת...) רצים על חול ועל אדמה. במקצה שלנו היה 150 רצים, אני יצאתי מקום 50. אחרי זה עשינו שכיבות סמיכה, עשיתי 46 ובסוף עשינו כפיפות בטן, אני עשיתי 62. יש מדרכיכות ששמות לב על ביצוע נכון ומורידות מהתוצאה על ביצוע לא נכון.(אגב הן באמת יפות כמסופר, כנראה שזה הקריטריון לקבלה..)
אחרי הבר אור נחים קצת והלוכים לאכול. האוכל היה לא משהו אבל בהחלט אכיל..
אחרי האוכל לוקחים שקי שינה והולכים לישון בשטח על האדמה. השינה בשטח היא נוראית, השק שינה יותר דומה לסדין והוא ממש לא עוזר נגד כל האבנים שם, הדרך היחידה להירדם זה לישון על הגב(תתאמנו בבית..), מי שניסה לישון על הצד פשוט התפגר זה ממש לא כיף, אני הבאתי שק שינה מהבית ישנתי בשק שינה שלקחני מהצבא על זה שהבאתי וזה אפילו לא הספיק בשביל לרכך את האדמה הקשה והמעצבת. הולכים לישון ב10 וקמים קצת לפני ארבע, אני ישנתי בערך שעה אחת.
קמים אוכלים את הסנדויצים שהכנו יום קודם(כחלק מהעבודות רסר) ויוצאים ליום סיירות, עדיין יש חושך בחוץ.
מתחלקים לקבוצות וכל קבוצה עושה את דרכה לדיונות הידועות לשמצה...
התחלנו עם קצת טרטורים 25 שכיבות סמיכה ו35 בטן איזה 3-4 פעמים ומגיעים לדיונה
בשלב הראשון עשינו ספרינטים וזה החלק הקשה ביותר לדעתי ביום סיירות, זה באמת פשוט לא נגמר עשינו איזה 15 ספירנטים בעליה מטורפת על חול רך להקיף את האת חפירה ולחזור, ואחכ סדרי הגעה עוד איזה 10.לאחר סיום ספרינט בלי מנוחה איך שהאחרון מגיע המפקד ישר אומר צא (אתם באמת תלמדו לשנוא את המילה הזאת). .
היינו 16 בקבוצה אחד פרש בחלק הזה, נשארנו 15 ומאז אף אחד לא פרש..
בשלב השני עשינו אלונקה סוציומטרית, עושים את אותו מקצה ספרינטים ארבע ראשון לוקחים אלונה מקומות 5-6 גריקנים, עשינו את זה בערך 10 פעמים, לאלונקה לא הגעתי אבל גריקן לקחתי פעמיים..
בין תרגיל ותרגיל עושים הפסקה של 5 דקות ושותים מים(שהם פתאום כל כך טעימים שאין לתאר..)
את המים כמובן שותים עם כוסות מפוצצות בחול אבל אחרי כאלה תרגילים באמת שלא איכפת לאף אחד..
ממשיכים לחפירת בורות, כל אחד מקבל את חפירה קטן וצריך לחפור בור ברוחב את ובעומק את והכי ארוך שאפשר...פה הלך לי די טוב יצא לי בור ממש קוביה ישר כמו מנסרה..
שלב אחרון עושים את אותה דיונה מזורגגת עם שקי חול שממלאים, הם שולקים ד"א בערך 10-12 קילו ולא יותר.המטרה לעשות כמה שיותר הקפות בדיונה כאשר הזמן לסיום אינו ידוע, החלק הקשה זה שמאוד קשה לאחוז בשק והידיים מתעייםות מלהחיק אותו, המלצה שלי תחליפו תנוחות מדי פעם ותמצאו נקודת אחיזה טובה.
בשעה כבר 8 וחצי המפקד אומר שסיימנו את החלק הפיזי היום ועושים שיחה כל אחד אומר מי הוא איפה הוא גר מגמות וכאלה. חוזרים לציליות עושים עבודות רסר ואחרי בערך שעתיים יש תוצאות מקריאים תחילה מטכל ואז שייטצת לסוף חובלים.. אני לא קיבלתי כלום וקצת התאסתי כי באמת השקעתי וחזרתי פשוט מת מהיום סיירות..

בקיצור יום לא פשוט אבל בהחלט אפשרי, הדבר שהכי קובע ביום סיירות הוא פשוט הכושר שלכם אז תעבדו עליו, לדעתי החלק החשוב ביותר בכושר הוא דווקא ספרינטים, תעשו וכמה שיותר כי ביום סיירות יש רק ספרינטים. לסיום, לאלה שמזומנים לימי הסיירות הקרובים של יולי, תביאו שק שינה או איזה מזרון כזה שעליו תשנו עם השק"ש של הצבא (השיניה פשוט נוראית תתכוננו לזה). אפשרות נוספת ומומלצת מאוד נהיא לקחת מזרון שאלה שהשתמשתם בהם קודם לכפיפות בטן, ולשיון עליהם זה ממש עוזר.
בהצלחה לכל אלה שעתידים לעשות יום סיירות !! ואל תשכחו שאת היום סיירות עושים רק פעם אחת ואין עוד הזדמנות, אז תתנו פשוט הכל בכל רגע..

גבר למה אתה בא בראש מנחוס?
יש שלטים פשוט לא ראית..אני אומר לך כי שמתי לב..אני אישית הלכתי כעשר דקות עד למתחם ואם זה מה שהיה לך קשה אני בספק אם קיבלת משו..
ישנתי מצוין והשק שינה היה בסדר...אין תלונות...
גם אני עשיתי עבודות רס"ר אבל זה היה עם חיוך על פנים..
יום הסיירות הוא לא כזה קשה פיזית ואם הוא היה קשה לך איך אתה מצפה לקבל שייטת?
בכל מקרה אני לא בא לצעוק עליך אח שלי,פשוט אומר שתשנה גישה,תרוץ עם חיוך,וד"א הדבר הכי חשוב ביום סיירות הוא הראש,אומר אדם שלא התאמן וקיבל מטכ"ל...
יום טוב

אחי באמת יפה שקיבלת מטכל..אבל זה שהבנאדם לא קיבל כלום
לא אומר שהוא בא בבאסה יש מצב שהוא קיבל קבוצה של מטורפים שלא מפסיקים לרוץ
(זה קרה לי והייתי בכושר יותר מבסדר)..

מאחל לך בהצלחה במטכל ,אבל אל תיתן על אנשים ביקורת סתם!!

מתן

אני הייתי ב20... שני דברים הכי חשובים שלקחתי מהיום סיירות הזה:
1. תמיד לצאת בשנייה שהוא אומר צא ולשאוף להיות על ההתחלה ראשון, פשוט בהתחלה לתת פוש מטורף... זה משפיע פסיכולוגית על האחרים, עדיף בשניות הכל לתת הכל ואז להוריד קצת (כמובן שעדיף להמשיך לתת הכל)...
2. צריך להפנים את העבודה שאתה אשכרה במבחן- מפקדים צופים עליך ורושמים פשוט כל דבר, צריך לדעת שאם לא הצלחת בתרגיל אחד זה לא אומר שלא תצליח באחרים- כאן המנטליות שלך נבדקת... אסור להתייאש, תמיד לשאוף להיות בין הראשונים, אני למשל, הייתי גרוע מאוד בתרגיל של הספרינטים, הייתי מקום 5-6 מתוך 9 (6 פרשו מהר מאוד) והייתי ממש ממש שבוז, בהפסקה בין התרגיל הזה לאלונקה הסוציומטרית אמרתי לעצמי שזו שעת המבחן ואני חייב פשוט להפציץ ובאמת באלונקה הייתי ממש טוב, הייתי כל הזמן עם האלונקה חוץ מ3 פעמים, בשקים הייתי מקום שני בקבוצה ובסוף קיבלתי שייטת.

כמה דברים...
הכי הכי הכי חשוב זה לא להתייאש. גם אם לפעמים היו לך תרגילים שיצאו לך על הפנים אז אל תגיד "הלך לי חרא אין סיכוי לעבור". תשקיע ותתאמץ, לך תדע אולי בסוף המפקדים יעריכו את זה ויתנו לך משהו.

לגבי השינה... לא יודע מה איתך, אני ישנתי פרפקט... כנראה זה תלוי כמה אתה רגיל לשינה בשטח עם שק"ש...

אני מצטרף למה שנריה אמר. לעשות הכל עם חיוך.
אפילו שהמפקדים הסתלבטו עליי טיפ טיפה בגלל שאני טיפה שמן, כל פעם בתרגיל של השקים כשהגעתי למעלה חזרה נתתי חיוך ורק אז אמרתי להם ת'מספר, להראות שאני לא נשבר.
גם בספרינטים אפילו שהייתי גמור, הם שאלו אותי כמה פעמים אם הכל בסדר אצלי ואם אני מרגיש טוב ואמרתי להם שמעולה ואני מרגיש מצויין!

ד"א, הספרינטים לא היו לי כ"כ קשים כמו שדמיינתי... מה שהיה מעצבן זה שחבר'ה כל הזמן דחפו ומשכו אותי אחורה בסיבוב... וזה היה מעצבן, אבל אח"כ הם אכלו אותה בסוציומטרי ולא קיבלו כלום...
בכלל רוב הצוות שלנו היה שפיצים על ורק אחד פרש...

לסיכום - היה ממש ממש קשה אבל בהחלט נסבל ואפשרי! ובאמת שהכל בראש ובהשקעה וכוח רצון!!!

אני לא הייתי בכלל בשפיצים של הקבוצה מבחינת תוצאות וכושר, וקיבלתי חובלים שזה גם הישג יפה למרות שרציתי שייטת אבל לא נורא כנראה שהמפקדים העריכו את המאמץ וההשקעה.

ועוד משהו חשוב... בשקים המפקדים אומרים שאפשר לעצור בצד לנוח ולשתות ואז להמשיך... אל תעצרו בחיים!!!

ועבודות רס"ר זה באמת בקטנה... חשוב להגדיל ראש ולהתנדב.

חחח אחי אני איתך בקטע של השק"שים הצלחתי אבל לישון איזה 3 -4 שעות לא רצוף..אני דווקא לא השתתפתי בעבודות הרס"ר שציינת..אולי בגלל שהגעתי קצת באיחור.

גיוס:
ביום שרות אני כמוט – נחושת,
כגוש – ברזל בידי נפח ושמו – ציון:
חרשני כרצונך – מגל, גלגל – חרושת
או חרב ופגיון.
הנדר הבית"רי ,זאב ז'בוטינסקי, פאריס, תרצ"ד

המפקד אומר "צא!" ברגע שהאחרון מגיע? לא נשמע ממש מעודד אבל אם הגעת במקום טוב אז יש לך אולי שנייה שתיים או שלוש לנוח ולתכנן קדימה? גם חשוב...
מעניין אותי עד כמה קשים הספרינטים בדיונה כי אף פעם לא רצתי על משהו כזה..

לא בדיוק, ברגע שהאחרון מגיע המפקד כבר רושם את הסדרי הגעה, ורק אחרי 5-10 שניות בערך הוא מסיים ואומר "צא".
בספרינטים הראשונים שהם לא סדרי הגעה אז אומרים צא ברגע שהאחרון מגיע.
וזה קשה, אתה מתחפר וזה קורעעעעעעעע אבל בהחלט אפשרי! אתה מבחינתך נותן הכל! שמע, תשאל את כל מי שראה אותי היום, אם אני סיימתי כל אחד יכול! באמת שזה נגמר יחסית מהר, ככה אני הרגשתי בניגוד למי שכתב את המאמר שאומר שזה פשוט לא נגמר...