לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 21-07-2008, 13:31
צלמית המשתמש של salak
  salak salak אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.06
הודעות: 1,368
בני מוריס - ישראל תתקוף בקרוב

תחזית קודרת של בני מוריס, ההיסטוריון הנאו-ציוני (או אולי פוסט-פוסט ציוני) בניו-יורק טיימז:

המסרים בקליפת אגוז:

ארה"ב לא תתקוף את איראן
שראל תתקוף. תקיפה קונבנציולית, בין הבחירות לבין מינוי הנשיא הבא של ארה"ב.
התקיפה תגרום למתקפת טילים וטרור אך לא תמנע פיתוח פצצה איראנית
מאזן אימה של השמדה הדדית לא יעבוד בין אירן לישראל
אם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה, כי איראן מדינה מתאבדת.
ישראל תצטרך לתקוף גרעינית.

ק-בום, ביי ביי.


מקור:

http://www.nytimes.com/2008/07/18/opinion/18morris.htm


Using Bombs to Stave Off War

By BENNY MORRIS
Published: July 18, 2008


ISRAEL will almost surely attack Iran’s nuclear sites in the next four to seven months — and the leaders in Washington and even Tehran should hope that the attack will be successful enough to cause at least a significant delay in the Iranian production schedule, if not complete destruction, of that country’s nuclear program. Because if the attack fails, the Middle East will almost certainly face a nuclear war — either through a subsequent pre-emptive Israeli nuclear strike or a nuclear exchange shortly after Iran gets the bomb.

It is in the interest of neither Iran nor the United States (nor, for that matter, the rest of the world) that Iran be savaged by a nuclear strike, or that both Israel and Iran suffer such a fate. We know what would ensue: a traumatic destabilization of the Middle East with resounding political and military consequences around the globe, serious injury to the West’s oil supply and radioactive pollution of the earth’s atmosphere and water.

But should Israel’s conventional assault fail to significantly harm or stall the Iranian program, a ratcheting up of the Iranian-Israeli conflict to a nuclear level will most likely follow. Every intelligence agency in the world believes the Iranian program is geared toward making weapons, not to the peaceful applications of nuclear power. And, despite the current talk of additional economic sanctions, everyone knows that such measures have so far led nowhere and are unlikely to be applied with sufficient scope to cause Iran real pain, given Russia’s and China’s continued recalcitrance and Western Europe’s (and America’s) ambivalence in behavior, if not in rhetoric. Western intelligence agencies agree that Iran will reach the “point of no return” in acquiring the capacity to produce nuclear weapons in one to four years.

Which leaves the world with only one option if it wishes to halt Iran’s march toward nuclear weaponry: the military option, meaning an aerial assault by either the United States or Israel. Clearly, America has the conventional military capacity to do the job, which would involve a protracted air assault against Iran’s air defenses followed by strikes on the nuclear sites themselves. But, as a result of the Iraq imbroglio, and what is rapidly turning into the Afghan imbroglio, the American public has little enthusiasm for wars in the Islamic lands. This curtails the White House’s ability to begin yet another major military campaign in pursuit of a goal that is not seen as a vital national interest by many Americans.

Which leaves only Israel — the country threatened almost daily with destruction by Iran’s leaders. Thus the recent reports about Israeli plans and preparations to attack Iran (the period from Nov. 5 to Jan. 19 seems the best bet, as it gives the West half a year to try the diplomatic route but ensures that Israel will have support from a lame-duck White House).

The problem is that Israel’s military capacities are far smaller than America’s and, given the distances involved, the fact that the Iranian sites are widely dispersed and underground, and Israel’s inadequate intelligence, it is unlikely that the Israeli conventional forces, even if allowed the use of Jordanian and Iraqi airspace (and perhaps, pending American approval, even Iraqi air strips) can destroy or perhaps significantly delay the Iranian nuclear project.

Nonetheless, Israel, believing that its very existence is at stake — and this is a feeling shared by most Israelis across the political spectrum — will certainly make the effort. Israel’s leaders, from Prime Minister Ehud Olmert down, have all explicitly stated that an Iranian bomb means Israel’s destruction; Iran will not be allowed to get the bomb.

The best outcome will be that an Israeli conventional strike, whether failed or not — and, given the Tehran regime’s totalitarian grip, it may not be immediately clear how much damage the Israeli assault has caused — would persuade the Iranians to halt their nuclear program, or at least persuade the Western powers to significantly increase the diplomatic and economic pressure on Iran.

But the more likely result is that the international community will continue to do nothing effective and that Iran will speed up its efforts to produce the bomb that can destroy Israel. The Iranians will also likely retaliate by attacking Israel’s cities with ballistic missiles (possibly topped with chemical or biological warheads); by prodding its local clients, Hezbollah and Hamas, to unleash their own armories against Israel; and by activating international Muslim terrorist networks against Israeli and Jewish — and possibly American — targets worldwide (though the Iranians may at the last moment be wary of provoking American military involvement).

Such a situation would confront Israeli leaders with two agonizing, dismal choices. One is to allow the Iranians to acquire the bomb and hope for the best — meaning a nuclear standoff, with the prospect of mutual assured destruction preventing the Iranians from actually using the weapon. The other would be to use the Iranian counterstrikes as an excuse to escalate and use the only means available that will actually destroy the Iranian nuclear project: Israel’s own nuclear arsenal.

Given the fundamentalist, self-sacrificial mindset of the mullahs who run Iran, Israel knows that deterrence may not work as well as it did with the comparatively rational men who ran the Kremlin and White House during the cold war. They are likely to use any bomb they build, both because of ideology and because of fear of Israeli nuclear pre-emption. Thus an Israeli nuclear strike to prevent the Iranians from taking the final steps toward getting the bomb is probable. The alternative is letting Tehran have its bomb. In either case, a Middle Eastern nuclear holocaust would be in the cards.

Iran’s leaders would do well to rethink their gamble and suspend their nuclear program. Bar this, the best they could hope for is that Israel’s conventional air assault will destroy their nuclear facilities. To be sure, this would mean thousands of Iranian casualties and international humiliation. But the alternative is an Iran turned into a nuclear wasteland. Some Iranians may believe that this is a worthwhile gamble if the prospect is Israel’s demise. But most Iranians probably don’t.


Benny Morris, a professor of Middle Eastern history at Ben-Gurion University, is the author, most recently, of “1948: A History of the First Arab-Israeli War.”
_____________________________________
אז מה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 22-07-2008, 13:35
  yabetz yabetz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.07.08
הודעות: 33
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "מתוך נקם? מילא תגיד שהפצצת..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ISHPUZ
מתוך נקם? מילא תגיד שהפצצת דרזדן הייתה נקמה על הפצצת קובנטרי, זו תאוריה שיש כאלו שמחזיקים בה כי גרמניה כבר הייתה בשלבי תבוסה אחרונים.
אבל הפצצות האטומיות על הירושימה ונגסאקי הוטלו עוד לפני שחייל אמריקאי אחד הניח את כף רגלו על אדמת יפן, וכשההערכה הייתה שמלחמה קרקעית על אדמת איי המולדת היפניים תעלה בחיי מיליונים רבים משני הצדדים. ועובדתית - שתי הפצצות האלו עשו את העבודה והביאו לכניעת יפן.

אגב, בהפצצה הקונבנציונלית על טוקיו נהרג סדר גודל די דומה להרוגי הפצצה האטומית.


אבל אין ספק שיפן צעדה בבטחה לקראת תבוסה, ולא סיכנה את ארה"ב, לכן כתבתי "נקם"... אני גם בטוח שגזענות כלפי אסיאתים מאוד הקלה על ארה"ב לתקוף את יפן דווקא בפצצת אטום
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 22-07-2008, 13:40
  yabetz yabetz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.07.08
הודעות: 33
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "השוואה לא מדויקת. Elad E טען..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
השוואה לא מדויקת. Elad E טען "שלטון שפוי" ולא "שלטון הומני"- לארה"ב היה ברור שהיא לא תספוג שום התקפה בתגובה לתקיפה אטומית; מאידך, התקפה כזו חסכה חיי אדם אמריקאים, ואפשר לטעון שגם חיי אדם יפנים (בגלל שלא היה צורך בפלישה קרקעית ולוחמה מבית לבית בכל יפן).

לגבי אירן- אף אחד לא טוען שהיא תימנע מתקיפה בגלל אהבת ישראל, אלא חשש מתגובה ישראלית.

אם כבר, המקבילה למיקרה האמריקאי יהיה אם ישראל תתקוף קונבנציונלית, איראן תגיב בטילים וטרור, כולל לא-קונבנציונאלי- וישראל תחליט לסיים את המלחמה ע"י תקיפה גרעינית.


והשאלה היא מה חכם לעשות במקרה כזה
אם הסוף הטראגי של מלחמה גרעינית שמן הסתם תהיה הרת אסון גם לגבי ישראל, השאלה אם חיסול האיום האיראני דרוש ומתבקש, ואם לא כדאי לבחון הרתעה גרעינית הדדית כמדיניות נכונה ומתאימה הרבה יותר.
בל נשכח-גם מטורפים כמו סדאם חוסיין נמנעו מלתקוף את ישראל בנשק לא קונביציונלי דווקא בשעתו הקשה של המשטר העיראקי בגלל התרעה גרעינית. אומרים גם שסאדאת מאוד חשש להחדיר את כוחותיו ביום כיפור לעומק סיני בדיוק מאותה סיבה. שניהם היו דיקטטורים וקצת לא שפויים ולמרות זאת הם נרתעו.
אינני רואה את ההנהגה האיראנית- עם כל הסלידה- כהנהגה מטופשת עד חסרת שכל. הם דווקא נוהגים בתבונה. אני אפילו חושב שאנחנו מסייעים להם. כל הצהרה של שר תחבורה כושל שלנו מעלה את התמורה שהם מקבלים ממכירת נפט ומסייעת לכלכלה האיראנית, וגם נותנת להם תירוץ טוב לאגירת נשק.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 22-07-2008, 21:32
  מבקר המדינה מבקר המדינה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.12.06
הודעות: 385
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי yabetz שמתחילה ב "[QUOTE=מבקר המדינה]ולכן..."

למה תפיסת שטחים? מה יש לנו לחפש שם?
אין צורך ב"מלחמה כוללת". המשק של איראן הוא מאוד ריכוזי וניתן להרוס אותו באבחת חרב אחת (לכל היותר מס' גלי תקיפה). הרס תשתיות הנפט של איראן המספקות 80% מההכנסה האיראנית יגרום לקריסת המשק האיראני. גם לא הייתי חושש למחיר הנפט בעולם יותר מידי, 90% מהנפט בעולם לא מגיע מאיראן, אז לא צריך להכנס לפניקה. בנוסף האמריקאים לא יאפשרו את חסימת מיצרי הורמוז.
כמובן שניתן וכדאי לתקוף עוד תשתיות אזרחיות שיגרמו לשילוחה של איראן לתקופת האבן. הנקודה העיקרית היא שהתקפה על מתקני הגרעין בלבד לא תעזור משום שכל עוד לאיראן יש יכולת כלכלית לשקם את פרויקט הגרעין לא עשינו כלום, שהרי לא נתקוף באיראן כל שנתיים-שלוש. ברגע שהאיראנים יהפכו לחדלי פרעון הרוסים לא יבזבזו יריקה לכיוון שלהם, הרוסים כבר עיכבו בעבר רכיבים הדרושים לאיראנים בשל איחורים בתשלום, תחשוב מה יקרה כשהאיראנים יפשטו את הרגל. בנוסף המסר לעולם יהיה שמי שמאיים בהשמדת ישראל מסתכן בחזרה לתקופת האבן.
_____________________________________


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 16:18

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר