ציטוט:

בכיר במערכת הבנקאית מצייר תסריט אפוקליפטי למשק הישראלי: "חברות ייפלו, צפויות הרבה פשיטות רגל" גורם בכיר מאוד בבנקים אומר ל"גלובס": "התייבשות שוק ההון, ירידת שער הדולר, העלייה במחירי הסחורות וההאטה בארה"ב - זו קומבינציה קטלנית שתוצאתה תהיה נוק-אאוט. אנחנו לא לפני גשם אלא לפני מבול" עירן פאר 20/7/2008 דאגה גדולה במערכת הבנקאית מהתפתחות משברית במשק ומהיקף חובות הסקטור העסקי לגופים המוסדיים. "מדובר בפצצת זמן מתקתקת, הפירמות הנפיקו בשנתיים האחרונות איגרות חוב בעשרות מיליארדי שקלים ואין מי שיפרע את הקרן. שוק ההון התייבש וכבר לא מחזיק את הבועה שייצר. צפויים הרבה מאוד דיפולטים (אירועי חדלות פירעון, ע"פ) ופירמות ייפלו", כך אומר ל"גלובס" גורם בכיר מאוד במערכת הבנקאית. "לפני מבול" הגורם הסביר כי מדובר במשבר מסוג לא מוכר בישראל כיוון שבניגוד למשברים קודמים, הפעם החשיפה העיקרית לחובות הסקטור העסקי אינה של המערכת הבנקאית אלא של הציבור הרחב דרך הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונותיו: קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות נאמנות. הדאגה במערכת הבנקאית נובעת מהצטברות בו זמנית של ארבעה גורמים: ירידת שער הדולר המקטינה את ההכנסות של הסקטור היצרני, העלייה במחירי הסחורות בעולם המגדילה את ההוצאות, ההאטה בארצות הברית הפוגעת ביצוא והתייבשות שוק ההון המצמצמת את מקורות המימון. "זוהי קומבינציה קטלנית. כל אחד מגורמים אלו בפני עצמו יוצר לחץ על הסקטור העסקי וארבעתם ביחד יתנו נוק אאוט. חברות פשוט לא יחזיקו מעמד. אנחנו לא עומדים בפני גשם אלא לפני מבול", אומר בנקאי בכיר. בשנים האחרונות עלה מאוד משקל האשראי שנותנים הגופים המוסדיים לסקטור העסקי. היקף האשראי החוץ בנקאי עמד בתום 2007 על 215 מיליארד שקל, המהווים 29% מהאשראי לסקטור העסקי, בהשוואה ל-57 מיליארד שקל בשנת 2003 שהיוו אז 10.6% מהאשראי. העלייה באשראי שנתנו המוסדיים בשנת 2007 תרמה 68% מהעלייה הכוללת בהיקף האשראי העסקי במשק. מנתוני בנק ישראל עולה כי בשנת 2007 הנפיק הסקטור העסקי אג"ח בסכום שיא של 76 מיליארד שקל בהמשך ל-45 מיליארד שקל שהונפקו בשנת 2006. מרבית אשראי זה יגיע לפירעון בשנים 2009-2011. במצב רגיל בו שוק ההון קולט הנפקות לא היתה לפירמות בעיה למחזר את האג"ח ולגלגל את החוב, אך מאז שהחל משבר הסאב-פריים הואט קצב ההנפקות החדשות בשוק ההון ובחודשים האחרונים יבש כמעט לגמרי. פירמות לא ראויות הבנקים מבחינתם יכולים להגדיל במידה מסוימת את היקפי האשראי שהם נותנים אך במרווחים גבוהים יותר ולא יעניקו אשראי לכל פירמה, כל שכן כאשר אשראי זה מיועד לפירעון איגרות חוב שהונפקו לגופים מוסדיים. בבנקים טוענים כי חלק גדול מאיגרות החוב שרכשו המוסדיים הונפקו על ידי פירמות לא ראויות וללא יכולת לפרוע את החוב. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.globes.co.il/Images/NewGlobes/Misc_2/gra-20f.jpg] רק לפני כמה שבועות העריך ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט, אהוד ארנון, בשיחה עם "גלובס", כי כמה ענפים פגיעים במיוחד למשבר. "היצואנים ייפגעו מהדולר, שלא מוסיף לבריאותם העסקית. אני לא חושב שההיי-טק ייפגע כי למשבר הנוכחי הם מגיעים מאוד נזילים. אבל אם השקל יגיע ל-2.5 שקלים לדולר אלוהים ישמור, הרווחיות תפגע ויהיו פיטורים. סקטור פגיע נוסף הם קבלני ביצוע שסובלים מעליית חומרי מחירי הגלם וגם הסקטור הקמעונאי, בעיקר רשתות השיווק, יסבול כי יש תחושת האטה שמזינה את עצמה". ארנון סבור כי את מלוא ההשפעה של המשבר נחוש רק ב-2009.

http://globes.co.il/news/article.as...0363535&fid=585

לרוץ לקנות כרטיס טיסה?

מוות למחבלים!

כשלאותו בכיר יהיה שם, שגלובס יחזרו אלי.

נמאס לשמוע את אותם עיתונאים ליגה ג' שמצטטים בכירים/מקרובים/מבני עניין וכדו'.
את ישראל יש למדוד ביחס לשוק העולמי, שם מצבה מצויין. נכון, לא קל בימים אלו, אך מכאן ועד תרחיש הקריסה הגדולה אנחנו רחוקים מאוד.
למדינת ישראל יש את המוח היהודי, מאז ומתמיד הוא זה שהביא את הכסף. ומוח כידוע, תמיד צריך... בניגוד לאותו בנקאי "בכיר".

בברכה,

העניין הוא לא בהיי-טק, הוא בלו-טק, שם כבר מרגישים את הלחץ.
הסכנה היא שהאחד ישפיע על השני, והם ללא ספק קשורים בקשר טבורי אחד לשני.

חייבים לחזק את הדולר מול השקל, בנק ישראל כבר התחיל במהלך, נקווה שהמגמה תימשך.