לקוח מ- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3562534,00.html


יש קוליפורמים במלח שלכם


נוהגים להמליח את המנה שלכם מקעריות מלח גס שמונחות על שולחנות במסעדות? אולי כדאי להפסיק עם זה. בבדיקות שנערכו התגלו כמויות מדאיגות של חיידקים בקעריות המלח - ולא רק שם, גם מסוכריות לא עטופות רצוי להימנע. מפסיקים לטמון את היד בצלחת

שרית סרדס-טרוטינו פורסם: 01.07.08, 13:02




אם עד עכשיו בדקתם סוכר בשתן, רצוי מאוד שתבדקו גם אם יש לכם שתן בסוכר. ובמלח. קרוב לוודאי שלא תיארתם לעצמכם שאחד המוקדים הכי מזוהמים במסעדה נמצא דווקא בקעריות הקטנות, שבהן משתמשים הסועדים כדי לשלות באצבעותיהם קוביות סוכר או מלח אטלנטי מיוחס. הפוזה הזאת, שהחליפה במסעדות היוקרה את המלחייה הישנה והטובה, עולה לכם בהרבה קוליפורמים שמשאירים אחריהם לקוחות עם ידיים מטונפות.



ויש עוד מוקדי קוליפורמים שאורבים לכם. מכירים את המסעדות שמניחות על דלפק המארחת קערית קטנה עם סוכריות מנטה לבנות ונטולות עטיפה? הרבה

פרסומת



אנשים עושים על הקערית הזאת סיבוב לפני היציאה מהמסעדה. רבים מהם, כמה הגיוני, ביקרו דקה לפני כן בשירותים, בתום הארוחה. חלקם, כמה לא היגייני, דילגו על רחיצת ידיים אחרי הביקור הזה. בקנדה היו אנשים שביקשו לבדוק איזה תוספות יש על הסוכריות האלה. עיתונים מקומיים באוטווה ובמונטריאול העבירו לבדיקת מעבדה סוכריות מנטה שהוצבו בכניסה למסעדות. התוצאות היו מצמיתות: עקבות שתן וקוליפורמים צואתיים ניהלו שם חגיגה אצטדיונית המונית. פקידים מבוהלים במינהל הבריאות הקנדי מיהרו להורות למסעדות להגיש סוכריות עטופות, תוך אזהרה שבתי עסק שלא ינהגו כך עלולים לחטוף קנסות.



וזה עוד לפני שהזכרנו את התוצאות של בדיקת קערות הבוטנים בברים. באחת מתוכניות הלילה של ג'יי לנו סיפר ג'וני דפ על מאמר שרוקן לו כל חשק לנשנש משהו ליד הבירה: בבוטנים התמימים של הבר נמצאו 27 סוגים של עקבות שתן וצואה.



אבל סוכריות ובוטנים הם רק צד אחד של הסיפור. יש ארצות, והן לא אנחנו, שלוקחות ברצינות את נושא ההיגיינה במסעדות. מדינות שהבינו שבדיוק כמו שבוחרים מסעדה לפי תפריט, שירות או אווירה, כך גם זכאי הציבור לדעת איפה לא יחטוף סלמונלה. כשמציידים את הלקוחות באינפורמציה הזאת, גם המסעדות מתאמצות לשפר את הסטנדרטים.



במקומות שונים בעולם מקבלות המסעדות ציוני היגיינה מרשויות הבריאות, והן מציבות אותם על דלתות המסעדה, לצד התפריט. לערים מסוימות יש גם אתרי אינטרנט שבהם, ליד ביקורות על מסעדות, אפשר למצוא גם את דירוגי הניקיון של המסעדות.



בניו יורק יש אתר שמרכז 20 אלף מסעדות בעיר, כולל ציון ההיגיינה שלהן. אלה שהפגינו רמה גבוהה של ניקיון ובטיחות באוכל מקבלות את דירוג ההצטיינות 'תפוח הזהב‭.'‬ אתר דומה קיים גם בלוס אנג'לס.



בקנדה פועלת התוכנית הממשלתית 'לאכול בטוח‭,'‬ שמאפשרת ללקוחות לראות את תוצאות הביקורות האחרונות במסעדות באמצעות שלט צבעוני בחלון. ירוק פירושו ציון עבר, צהוב - עבר בקושי (עם המלצות לתקן בתוך 48 שעות‭,(‬ ואדום – כישלון. אתר אינטרנט מספק פרטים על הממצאים האחרונים, וגם היסטוריה של ביקורת הניקיון מהשנה האחרונה. האם הציון הגלוי אפקטיבי? סטטיסטיקות שנאספו בלוס אנג'לס מראות שהחובה להציג את ציוני ההיגיינה גרמה למסעדות להיות נקיות יותר. כשהתוכנית מומשה שם לראשונה, ב‭57 ,1998-‬ אחוז מהמסעדות קיבלו ציון עובר. ב‭2005-‬ גדל המספר ל‭84-‬ אחוז. מספר האשפוזים בגלל מחלות שקשורות לאוכל בלוס אנג'לס ירד ב‭13-‬ אחוז במהלך השנה הראשונה של התוכנית, והירידה נמשכה. לא רק שהסועדים מרוויחים בריאות, המסעדות הנקיות מדווחות על עלייה ברווחיות. סקר לקוחות באירופה גילה שיותר מ‭80-‬ אחוז מהמשיבים לא יחזרו למסעדה אם התרשמו שהיא לא היגיינית, גם אם איכות ומחיר האוכל נחשבים לטובים.



ואצלנו? מפתה לשאול מה כבר אפשר לצפות מאנשים כמונו, שאוכלים בעמידה סביח מפויח מאגזוזי אוטובוסים. אבל מתישהו המהפכה הרי צריכה להתחיל גם פה. במסעדות היוקרה אמנם משקיעים מיליונים בעיצובים מהממים של שירותים, אבל הדרך להיגיינה עדיין ארוכה.

מלח זה לא חומר שיצורים חיים נמנעים ממנו באחוז גבוה (כמו בקערית מלח למשל) ??
מלח זה חומר מחטא, איך יש עליו חיידקים וקוליפורמים?

צודק במאתיים אחוז. קוליפורמים לא יכולים לחיות בריכוזי מלח כאלה, בטח ובטח לא בתנאי יובש כמו בקעריות מלח...

גילוי נאות: אני עושה דוקטורט במעבדת מיקרוביולוגיה ועובדת עם חיידקי אי קולי (לא צואתיים )

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

האמת שגם אני לא ממש הבנתי, אפילו מישהו כתב על זה באחת התגובות ובנוסף גם שלא ממש מוזכרת הבדיקה הזו במלח...

בכל אופן זה כן תקף לגבי שאר הדברים - קבוקים, סוכריות, בייגלה וכו'

איכסה איכסה וכמו כן לא תמיד נוכל לשלוט בעניין "על דברים שאנחנו לא יודעים מהם"