06-07-2008, 15:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.01.02
הודעות: 11,262
|
|
לכל מדינות ערב נוח יותר שאנחנו נתעסק עם הפלסטינאים...
ושאנחנו נקיז את דמנו מאשר שהם יתעסקו איתם - ואנחנו, בחפץ לב, מסכימים לכך...
הסוגיה המצרית-עזתית היא מעניינת במיוחד, משום שהיא מקפלת בחובה את כל הסימפטומים של יחסי ישראל-ערב:
מחד המצרים לא רוצים לעזור לפלסטינים, משום שכך הם יסייעו לישראל - ומצרים לא מעוניינת בשום אופן לסייע לישראל. ההיפך הגמור - מצרים מעוניינת בהמשך הלחימה נגד ישראל ובהקזת דמה של ישראל. הסכם ה"שלום" מונע ממנה פורמלית להמשיך בלחימה הישירה, אבל לא מונע ממנה להמשיך בלחימה by proxy, כלומר, באמצעות החמאס - נראה למישהו מציאותי שבמצרים, שבה אי אפשר להעביר יד מכיס ימין לכיס שמאל בלי ששירותי המודיעין יודעים על כך, ניתן להבריח נשק חופשי-חופשי לרצועת עזה?
בנוסף, פתיחת הגבול וסיוע נרחב לפלסטינים תביא, במקביל למעורבות המצרית בעזה, למעורבות עזתית במצרים - ומזה מצרים חוששת. למצרים יש את האחים המוסלמים בבית, והם לא צריכים התקוממות מוסלמית ברחבי מצרים - שאותה אולי לא יוכלו לדכא.
מאידך, סגירת מעבר רפיח וסירוב מצרי לסייע ל"אחים" הפלסטינים מציג אותם באור שלילי בזירה הבין-ערבית - ומצרים שואפת להנהיג את העולם הערבי.
מה שלא ברור זה הדרך שבה ישראל נוקטת - הדרך שבה אנו נוטלים על עצמנו שוב ושוב את האחריות על הרצועה, שממנה "התנתקנו" (הצהרתית בלבד, כך נראה) לפני 3 שנים. במקום להטיל את תפוח האדמה הלוהט הזה לפתחה של מצרים, ולנתק כל קשר עם הרצועה - מה שיחייב את המצרים לפתוח את מעבר רפיח ולהתחבר בעבותות של פלדה לעזה (לטוב ולרע) - ישראל מסייעת למצרים בכך שהיא נוטלת על עצמה את עול הרצועה ומשחררת את מצרים ממנו.
אם תוכל להסביר לי מה ההגיון לפעול כך, אשמח. אני לא מסוגל להבין.
_____________________________________
"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'
|