|
03-07-2008, 09:49
|
|
|
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,241
|
|
מלחמת הטילים הבאה - לפי איתן בן אליהו
w w w . h a a r e t z . c o . i l [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] עודכן ב- 08:36 03/07/2008
כך תיראה המלחמה הבאה
מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו ממליץ להיערך למלחמה שתימשך עד 20 יום. סוריה ואיראן ישגרו 300 סקאדים ושיהאבים, וישראל תירה לעברם 700 טילים מיירטים. לקסאמים ופצצות המרגמה מעזה צריך להיערך בעיקר על ידי שיפור המיגון לתושבים
מאת יוסי מלמן
כמה טילים עשוי העורף לספוג במלחמה הבאה? בשאלה זו ובתרחישים השונים הנגזרים ממנה עסקה בראשית השבוע הרצאה מאלפת של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') איתן בן אליהו.
הרצאתו "להגן על הבית: מערכת הגנת טילים כתלות במתאר המלחמה", סקרה את השינויים שעוברת תפישת הביטחון של ישראל, עקב אופיין המשתנה של המלחמות. את ההרצאה יזם ארגון שקם אחרי מלחמת לבנון השנייה: "העמותה הישראלית להגנה בפני טילים" (עי"ט).
ראשית, הגדיר בן אליהו את תפישת הביטחון הישראלית ואת השינויים שעברה, מאז שעוצבה בראשית שנות ה-50. אז תמכה תפישת הכוח הצבאי במלחמה יזומה (מכה מונעת), או, אם הדבר אינו אפשרי, בהנחתת מכה מקדימה שתשבש את הכנות האויב למלחמה. לאחר פריצת המלחמה, על צה"ל לנהל קרב בלימה שלאחריו ישיג עליונות אווירית, ויקיים קרב הבקעה כדי להגיע להכרעה.
תפישה זו נבעה מתרחיש בו עלולה ישראל למצוא עצמה במלחמה בשתיים או שלוש חזיתות (מצרים, סוריה וירדן). לשם כך, בנתה ישראל את כוחה הצבאי עד למלחמת יום הכיפורים ב-1973, במסגרות תקציב של 30 עד 35 מיליארד דולר. סכום זה הושקע בהצטיידות במטוסים, שריון ובמעט כלי שיט, תוך הקפדה שמערכות אלה יהיו מגוונות וגמישות בשימוש.
על פי תפישה זאת, בקרב יבשתי יתבסס צה"ל על מערכות נשק שיאפשרו הפתעה, תנועה ויוזמה. באוויר, על כלי נשק שיאפשרו לתקוף ולהשמיד שדות תעופה, להשיג ניצחונות בקרבות אוויר ועל פיתוח נשק מדויק להשמדת טילי הקרקע-אוויר.
מלחמת ההתשה (1968-1970) ומלחמת יום הכיפורים שיבשו את ההנחות הללו. מדינות ערב הפיקו מכישלונם במלחמת ששת הימים שני לקחים מרכזיים: הם החביאו את מטוסיהם במחסנים תת-קרקעים ורכשו טילים, מהם ספג חיל האוויר פגיעה קשה (כ-100 ממטוסיו נפגעו). כמענה לאתגר החדש, פעל צה"ל להשמיד את סוללות טילי הקרקע-אוויר ושאף לגרור את מטוסי האויב לקרב אווירי בו אפשר יהיה להפילם. ביטוי לגישה זו ניתן במלחמת לבנון הראשונה, בהשמדת הטילים הסוריים ובהפלת 99 מטוסים סוריים.
הצרכים החדשים הביאו להגדלת תקציב הביטחון ב-15%-20% - למסגרת של 35-40 מיליארד דולר. בסוף שנות ה-80, ובמיוחד בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה (1991) בה שיגרה עיראק 40 טילי סקאד, התמודדה ישראל עם איומים נוספים, בהם פגיעה בעורף, זמן התראה קצר (לפתיחת המלחמה ולתוספת חזית), התארכות משך הלחימה ואיום מנשק בלתי קונוונציונלי.
כתוצאה מכך נאלצה ישראל ל"הקפיץ" את תקציב הביטחון ל-50 מיליארד דולר ולעדכן את תפישת הביטחון הלאומי שלה, כדי להיערך לתרחישים של מלחמות מול איראן, סוריה, לבנון ואירועי טרור.
כדי להעריך את עוצמת התרחישים האלה, הציג בן אליהו נתונים ממלחמת לבנון השנייה. מאגר הטילים של החיזבאללה הסתכם ב-14 אלף, מהם שוגרו כ-4,200, כ-200 לטווח בינוני. ב-34 ימי המלחמה ביצע חיל האוויר 11,870 גיחות (ממוצע של 340 גיחות ליום), והשמיד 93 משגרי טילים - 50 מהם בגיחות יזומות ביום הראשון למלחמה. 33 משגרים פשוטים הושמדו על ידי מטוסים ששהו באוויר ו"צדו" משגרים.
על סמך תקדים מלחמת המפרץ, משער בן אליהו שבמלחמה הבאה ישוגרו לעבר ישראל (מסוריה ואיראן) 250-300 טילים ארוכי טווח (סקאד ושיאהב) ועוד 5,000 טילים קצרי טווח (קטיושות). כדי ליירט טיל ארוך טווח יש צורך בממוצע בשני טילים מיירטים ובסך הכל לכ-500-700 טילים מסוג זה. להשמדת טילים לטווח קצר תזדקק ישראל בעיקר לכוחות קרקע.
על ישראל להיערך למלחמה שתימשך עד 20 יום. מול סוריה על ישראל להשיג עליונות אווירית ולתקוף קרקעית מטרות אסטרטגיות, בהן אתרי הטילים. מול לבנון מחזיקה ישראל בעליונות אווירית ולכן היא תצטרך להתרכז רק בתקיפה אווירית של טילים לטווח בינוני ולתקוף את הטילים לטווח קצר קרקעית.
ובאשר לעזה, האיום של רקטות הקסאם ופגזי המרגמה הוא, על פי בן אליהו, "מוגבל, מתיש ועקיף" ויש להיערך לו בעיקר באמצעות הענקת מיגון לתושבים, פיתוח מערכות התראה יעילות יותר שיידעו ל"מיין" את הטילים המשוגרים וכן באמצעות פעילות ביטחון שוטפת. מעל הכל, על ישראל להעניק עדיפות גבוהה לפיתוח אמצעים להתמודדות עם האיום הנשק הבלתי קונוונציונלי.
הגברת המודעות לירי טילים
עמותת "עיט" הוקמה בידי אבי שניאור, מהנדס לשעבר בתעשיות הביטחוניות האמריקאיות, שעלה לישראל ושם לו למטרה לשמש "קולה של ההגנה מפני טילים בישראל". בעמותה פעילים לא מעט בכירים של מערכת הביטחון, מומחים לטילים ולמערכות נשק מתקדמות, בהם מי שהיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, עוזי עילם, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דוד עברי, עוזי רובין שעסק בפיתוח טיל ה"חץ" ואחרים. נוכחותם מעניקה יוקרה ואמינות לעמותה, אך בשל היותם קשורים לממסד הביטחוני רעיונית, וחלקם אף כספית, מצטמצמים חופש הביטוי שלהם ונכונותם לבקר את המערכת.
|
|