האם השלטונות הנ"ל יזמו מערכת חינוך ומוסדות בכפרי\ערי הערבים?
אם כן, אני מעוניין לדעת באופן ספציפי על העיר נצרת.
ככל הידוע לי בתי הספר הראשוניים הוקמו ע"י הכנסיות השונות.
תודות.

שלום חברים!
מזה זמן אני קורא נלהב בפורם זה ועלי לציין שאני נהנה מכל רגע.

מעורבות הבריטים בחינוך הערבי בא"י בתקופת המנדט.
אמנם תקציב משרד החינוך של ממשלת פלשתינה א"י כולל סכומים המיועדים לבתי ספר, אך קשה לדעת איפה בדיוק בנו ומה. ידוע על מעורבותם בחינוך ילדי הבידואים. אבל בנצרת היו מוסדות חינוך ותיקים מרביתם כנראה בבעלות הכנסיות השונות, ואלו כנראה לא קיבלו תמיכה ממשלתית מרובה, כפי שלא קיבלו בתי ספר יהודיים.
בכל מקרה, הנושא מעניין ואם תמצא חומר אנא פרסם אותו.

יש הבדל בבנית בתי ספר בערים מול הכפרים.
בכפרים הבריטים דאגו לבנייה מסודרת ומעורבות גם במינוי מורה ותכנים לימודים אפילו. עד היום ניתן לראות מבנים זהים בכל מיני כפרים שהם בתי ספר לשעבר.
דוגמאות: בית הכנסת של מושב בו עמי בגליל, בית הכנסת שך כרם מהר"ל בחוף הכרמל, בית ספר שקיבל מימון מוגדל מאוד והשתתפות של מועצת הכפר בטנטורה היא נחשולים -דור של היום וכו'.
לעומת זאת בערים הסיפור היה שונה. וגם כאן יש להבחין בין ערים ערביות לערים יהודיות לערים מעורבות.
אצל היהודים זה ברור - הוועדים והאגודות המיישיבות דרגו לכל עניני החינוך כמו לאספקת המים והתכנון העירוני. ביה"ס ראלי, זרם חינוך לילדי עובדים, עממי וכו'.
בערים מעורבות ובעיקר במגזר הנוצרי יש את העבודה של המסיונים והמעצמות הזרות שחלק מפעילותן היה בעניני חינוך. כך בחיפה החזיקו הכרמליטיות את 'תיק החינוך' גם של אוכלוסייה מוסלמית. גם פרנסיס ניוטון פנתה לעסוק בחינוך והיא הייתה אוהדת ערבים ידועה והחזיקה מוסד לתפארת.
בנצרת הסיפור מורכב יותר - בתי ספר של המסיונים, של הכנסיות של ארגונים שונים פנו לערבים נוצרים ולמוסלמים כאחת: האטלקים, הצרפתים, הרוסים וכו'.
השאלה הכי מענינת היא כמה מוסדות חינוך היו מוסלמים למען המוסלמים בערים? האם היו כאלה? ולצערי לא מצאתי תשובה בנתיים, צריך לחפור הלאה.

המקור הטוב ביותר לצורך הענין הוא הספר של טבאוי שניתן למצוא בספריות אוניברסיטאיות:

• Religion and Educational Administration in Palestine of the British Mandate
• A. L. Tibawi

תודה לעונים, לי אין כרגע אפשרות לחפור בנושא משום ריחוק גאוגרפי מכל מקור ידע פרט למדיה זו, אשר באופן מצער מוגבלת מאד.

הנושא הועלה בויכוח פוליטי כשהצד הפלסטיני טוען שלא הושקע מאום בחינוכו לפני 48.

מדיניות ישראל ב- 1948 ומייד אח"כ היתה למחוק את שרידי הכפרים הערביים. עם זאת בן גוריון חשש
מתגובת בריטניה על הריסת מבני בתי"ס ולכן רבים נשארו על מכונם.
למשל: מבנה מוסך "הנגב" בצומת ראם שהיה בית הספר של הכפר מסמיה ועוד מקומות שציין פורתא.

לקחו מיסים ממי שיש לו והעבירו את הכסף, בצורת השקעה בתשתיות, למי שאין לו. כך ניבנו המון בתי ספר בכפרים הערביים בסובב ירושלים.
בבית גוברין נבנו 2
בזכריה היה בי"ס שעדין עומד ליד הכביש
מצפה הראל היה בי"ס משותף לבית ג'יז ובית סוסין
בי"ס כדורי - פרשה ידועה.
מי שילם עבור בתי הספר הערביים? המיסים של היהודים. רוב המיסוי היה על יבוא - יצוא. מי עסקו ביבוא ויצוא? בעיקר המשק היהודי. וכך יצא שהמשק היהודי מימן את מערכת החינוך הערבית
גם מרפאות בנו לערבים בסובב ירושלים. יש אחת בכניסה למושב עגור, יש נוספת בגבעת הוילה ועוד ועוד.
קוריוז מענין: הרופא של עגור היה ד"ר וולף, מבאר טוביה. הבן שלו, דני וולף, היה לימים אחד מהנועזים שבלוחמי 101 וממקימי שלום עכשיו. הוא נפטר במושב אורות ונקבר בלוויה מדהימה, אחרי הפיוס הגדול שלו עם שרון.