החל תהליך החלפת הפראולר בגראולר

מבוסס על הספר, בקיצורים הכרחיים - אני לא הולך להכניס כאן כמה עשרות עמודים.
1. מי הם הצ'צ'נים?
הצ'צ'נים הם קבוצה אתנית קווקזית, שמשתייכת לקבוצה הכוללת אותם, את האינגושים שכניהם, ואת הקיסטים מגרוזיה. השפה שלהם מאוד לא-סלאבית, ושייכת לקבוצת הלשונות התורכיות - אבל היא שפה מדוברת ושפה שניה; הרוסית היא מזמן שפה ראשונה והשפה הכתובה העיקרית.
2. האם הטיעון המקובל לפיו העם הצ'צ'ני נלחם ברוסים ללא הרף מזה ארבע-מאות שנה נכון?
לא בדיוק. הצ'צ'נים אכן התנגדו לפלישה הרוסית בשלהי המאה ה-18 והיו מעורבים במלחמות הקווקז במאה ה-19, אבל הם לא היו חריגים בשום אופן ביחס לסביבתם. מלחמות שאמיל המפורסמות במאה ה-19 פרצו תחילה בדאגסטן והצ'צ'נים חיכו מספר שנים לפני שהצטרפו אליו, בדאגסטן פרצו לא פחות מרידות גם במאה העשרים, והאינגושים היו יותר פעילים מהצ'צ'נים במרידות לפני מלחמת העולם השניה. כשמשווים את צ'צ'ניה לשכנותיה בקווקז, אי אפשר למצוא הבדל הסטורי מובהק 'לטובת' הצ'צ'נים. האינגושים היו יותר פעילים במרידות במאה ה-20, וגם הייתה אצלם יותר תסיסה אחרי מלחה"ע II, והם לא התקוממו נגד רוסיה ובחרו שלא לקשור את גורלם בצ'צ'ניה.
כמו-כן, עד למאה העשרים היו רוב המרידות בקווקז על רקע דתי, ורק אז התחילה לצמוח תודעה לאומית קווקזית; די מוסכם שתודעה לאומית צ'צ'נית לא הייתה נפוצה עד שלב מאוחר יחסית.
4. ב-1944 הגלה סטאלין את הצ'צ'נים (והאינגושים, והקלמיקים, והבלקרים, ועוד כמה). זה היה בגלל שיתוף פעולה עם הנאצים, נכון?
זה לא היה בגלל שהם שיתפו פעולה עם הנאצים. בצ'צ'ניה התחוללה מרידה מ-1940 והלאה, וכשהיא פרצה סטאלין והיטלר עוד היו בעלי ברית. הצבא האדום המליץ כבר ב-1940 על נקיטת 'צעדים מיוחדים' נגד האוכלוסיה בצפון הקווקז (כבר ב-1937 הוגלו קוריאנים שישבו באוזבקיסטן).
המורדים אמנם הביעו נכונות לשתף-פעולה עם הנאצים, אבל היקף התמיכה בהם היה קטן מאוד (הרבה יותר צ'צ'נים ואינגושים התנדבו להילחם בהם מאשר לתמוך בהם), ונאצים כשלעצמם כמעט לא הגיעו לאזור; יחידת סיור גרמנית הגיעה לצפון אוסטיה, אבל מעולם לא לאזור צ'צ'נו-אינגושטיה. כמה סוכנים גרמנים הוצנחו בצ'צ'ניה, אבל לפי כל הנתונים זכו לתמיכה אפסית. לפי נתוני הנ.ק.וו.ד., בין יוני 1941 לינואר 1945 חוסלו בצ'צ'נו-אינגושטיה 232 'כנופיות טרוריסטים', עם 1,263 חברים סה"כ. כמו כן חוסלו או נעצרו 1,815 'בנדיטים עצמאיים', ו-1,714 'מסייעים'. חלק מהבנדיטים הנ"ל חוסלו *לאחר* ההגליות, כלומר היו כאלה שנמלטו מן הגירוש. האוכלוסיה הצ'צ'נו-אינגושית מנתה אז כחצי מליון איש. מתוך חצי המליון הנ"ל, בין אוגוסט 1942 למרץ 1943 *התנדבו לשירות* בצבא האדום או מיליציות הגנה מקומיות 30,763 איש, בסביבות חמישה עשר אחוזים ממספר הגברים (בכל גיל) ברפובליקה. יש הערכות לפיהן, כולל מגוייסי חובה (בצ'צ'ניה לא התבצע גיוס חובה אחרי מרץ 1942), היו 40,000 צ'צ'נים ואינגושים בשירות פעיל; צ'צ'נים ואינגושים השתתפו בהגנה על מבצר ברסט-ליטובסק, וזכו ביותר עיטורים מאשר כמה קבוצות אוכלוסיה גדולות יותר, כמו האסטונים והלאטווים. דיינו שנזכיר את החצי-צ'צ'ני חאנפאשה נוראדילוב, שמיוחסת לו הריגת תשע-מאות ועשרים חיילים גרמנים בקרבות שונים בטרם נהרג ב-1943, וב-1944 הוצא על שמו בול.
מספר השבויים הצ'צ'נים שנלחמו לצד הגרמנים היה כמה עשרות. שום דבר שאפילו בפרופורציה מתקרב לצבא ולאסוב או דומיו. וגם האוקראינים לא גורשו.
גם הכסף שתרמו הצ'צ'נו-אינגושים למאמץ המלחמה היה הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיית בריה"מ.
בקיצור, כשמשווים את הנתונים, שלא לדבר על ההצהרות הרשמיות מאותה תקופה, בטרם ההגליות, גילו דווקא, כפי שהתפארה המפלגה במאי 1943, "פטריוטיזם סובייטי אמיתי"; וכשהם הוגלו, היטלר כבר גורש די רחוק מהקווקז. ההגליה לא הייתה בגלל בגידה, ובניגוד לטענתו של מולוטוב לימים, גם היה די זמן לברר את הנושא; הביורוקרטיה של ההגליה עבדה כמה חודשים מראש.
5. אז למה?
אין תשובה ברורה לשאלה הזו. אפשר לשלול כמה אפשרויות:
לו ההתנגדות לרוסים הייתה סיבה לגירוש, אזי גם הקוזאקים, הצ'רקסים ואנשי דאגסטן, שמרדו ברוסים לא פעם ולא פעמיים, והיו אחראיים לחלק לא מבוטל מאי–השקט בקווקז, היו מגורשים גם הם.
אם, כפי שטוען הסבר מודרני יותר, הרצון לערוך לאזור דה-איסלאמיזציה עמד מאחורי ההגליות, ודאי שדאגסטן (המרכז הדתי החשוב בצפון הקווקז) וארצות הצ'רקסים היו מתרוקנות מתושביהן. הדאגה לנפט היא גם לא הסבר מוצלח:
תעשיית הנפט של גרוזני ספגה נזקים משמעותיים בגלל הגליית הצ'צ'נים. סילוקם של כמה אלפי צ'צ'נים, גם אם היוו רק כעשירית מכוח העבודה המקצועי, נתן את פריו. ניתן אמנם לטעון שהחשש שמא יחבלו צ'צ'נים בתשלובות הנפט וצינורותיו היה משמעותי יותר עבור הרוסים מהפגיעה הכלכלית, אבל אין ראיות שהם גם עשו את זה.
הנימוק הכי טוב לדעתי (אבל שוב, גם זה ניחוש) הוא הרצון 'לנקות' את האזורים שיכולים לאפשר העברת צבא לכיוון תורכיה או איראן, במסגרת ההכנות ליום שאחרי המלחמה; כשמסתכלים על אזורי ההגליות, רואים שדאגסטן חטפה מעט - רק באזורי החוף. אזורי ההרים, שאי אפשר להעביר בהם צבא גדול ואין צירים רציניים, הונחו לנפשן; ההגליות, אם זו כוונתן ואם לא, השאירו את צירי התנועה העיקריים בקווקז נקיים מקבוצות אתניות לא-סלאביות.
המשך יבוא, אחרי שאחזור הביתה.
יום טוב.

6. השפעתן של ההגליות.
חוץ מאובדן של 20-25 אחוזים מהאוכלוסייה הצ'צ'נית בתהליך ההגלייה והיישוב מחדש, ההגליות נשארו בתור הטרגדיה הקולקטיבית הצ'צ'נית. ההשפעה שלהן כל-כך חזקה, שאפילו מנהיגי אופוזיציה צ'צ'נית (פרו רוסים) הביעו בזמן המלחמה, כמעט בלי יוצא מן הכלל, פחד שרוסיה עלולה להגלות את הצ'צ'נים מחדש; הפחד הזה הניע את גלגלי המלחמה לא פחות, וכנראה הרבה יותר, מלאומנות כשלעצמה. אמירה של סטאפשין מדצמבר 1994, שפורשה בטעות כרומזת לאיום בהגליות, תרמה תרומה עצומה לדודאייב, כשלא מעט צ'צ'נים התגייסו לדגל מפחד ההגליות. אם לקחת דוגמה בולטת, סאלאמבק חאג'ייב, שר הנפט הסובייטי לשעבר וראש ממשלת הבובות הצ'צ'נית מטעם רוסיה ב-1995, הצהיר בגלוי שלרוסיה יש "שאיפות אימפריאליות לא מרוסנות," ולכן זקוקים הצ'צ'נים ל"איזשהו סוג של הגנה," כדי ש"אף אחד לא יוכל יום אחד לאסוף את כולנו יחד ולהגלות אותנו מכאן, כמו שכבר קרה." לוחם צ'צ'ני אחד אמר שהיה נפוץ הרבה יותר לשמוע אנשים אומרים שהם נלחמים כדי "שהרוסים לא יוכלו להכחיד אותנו" מאשר "למען המולדת". יש עוד התבטאויות רבות בסגנון הזה, ובסופו של דבר נראה שתחושת האיום מצד 'רוסיה' - לא דווקא מישהו מסויים, אלא 'רוסיה' כמושג, הייתה אולי הגורם המכריע בהתגייסותם של צ'צ'נים רבים לצד דודאייב, גם אם באופן אישי הרבה לא סבלו אותו.
7. וכמה סיבות שהמלחמה לא התרחשה בגללן.
א. נפט. נימוק פופולרי למלחמה במקורות מערביים, שנעדר כמעט לגמרי ממקורות רוסיים, ובצדק; היו כל-כך הרבה דרכים משתלמות יותר לרוסיה להעביר נפט מאזרבייג'אן לרוסיה, ועוד הרבה מעקפים לכל בעיה שקשורה בצ'צ'ניה, עד כדי כך שהרווח שרוסיה הייתה יכולה להפיק מהמלחמה בצ'צ'ניה - שליטה על בית הזיקוק בגרוזני - לא השתלם לה בכלל מראש. גם המחלוקות בענייני נפט בתוך המנהיגות הרוסית רומזים שרוסיה לא יצאה למלחמה כדי לשלוט בנפט הצ'צ'ני.
ב. פשע צ'צ'ני. אחד התירוצים החביבים על דוברים רשמיים ברוסיה, וגם הוא חסר בסיס. העליה בפשע בצ'צ'ניה אחרי התפרקות בריה"מ מדהימה, בתנאי - שלא משווים אותה לעליה בפשע ברוסיה. במוסקבה היו בתחילת שנות התשעים פי עשרה מקרי רצח מאשר עשור קודם לכן, והרבה יותר מזה לעומת שנות השבעים. בפדרציה הרוסית כולה גדל שיעור הפשע פי ארבעה בין 1985 ל-1994. הפשע בצ'צ'ניה היה גבוה יותר מאשר במוסקבה, אבל לא בהפרש כה ניכר; כנופיות פשע צ'צ'ניות לא היו החזקות ביותר במוסקבה, וחלק ניכר מהן בכלל התנגדו ללאומנות הצ'צ'נית כי היא פוגעת להם בעסקים. הנתונים הרוסיים לגבי הפשע בצ'צ'ניה מוגזמים, ויש לעניין כמה ראיות (למשל, הופרכה טענה שנרצחו 26 עובדי רכבת רוסיים בשנים 1992-1993 במהלך מעשי שוד; בפועל כנראה לא נרצח איש), ובכל אופן שיעור הפשע בגרוזני היה, אם משווים למקום אחר בעולם, דומה למדי לזה שבוושינגטון די.סי. על פרברי העוני שלה. בקיצור - לא משהו שבגללו פולשים למדינה. וחלק מהפשע, זיופי שטרות למשל, התרכז דווקא באזורים תחת שליטת האופוזיציה הפרו-רוסית.
ג. גם הטיעונים על רדיפה וג'נוסייד של רוסים אינם הסיבה. הן בגלל שלמרות מעשים נוראים שאירעו (ראו למשל כמה תיאורים של יורי קונדראטיייב, לשעבר תושב גרוזני, http://www.lib.ru/MEMUARY/CHECHNYA/grozny_engl.txt) לא דובר במדיניות מכוונת - למעשה, צ'צ'ניה הייתה אחד המקומות היחידים בקווקז שהשלטון המקומי לא ניהל מדיניות *מכוונת* נגד הרוסים, אלא פשוט הם נפגעו כתוצאה מהתפוררות הסדר - הן בגלל שהטיעונים הרוסיים היו מוגזמים מאוד (לא מעט מקורות שהעלו האשמות כבדות התקשו למצוא שמות, כולל סרגיי בקוב, שהיה בפועל ראש הממשלה - טוב, מזכיר כללי אם זכרוני אינו מטעה אותי, אבל עשיתי קירוב לטובת הקורא הישראלי - של צ'צ'ניה בתקופת הסובייטים, שנתן נאום חוצב להבות בדומה ב-1995 אבל נתקע כשהיה צריך להביא ראיות), והן בגלל ש,בפשטות, הצבא הרוסי הרג בצ'צ'ניה הרבה יותר רוסים אתניים מאשר הצליחו הצ'צ'נים לעשות לפני המלחמה ובמהלכה.
ד. איסלאם קיצוני. עוד משהו פופולרי בטיעונים הרוסיים, במיוחד אחרי 11 בספטמבר אבל גם קודם. אבל בפועל, גם זה לא נכון. דאגסטן הייתה יותר דתית מצ'צ'ניה ברוב המובנים, הקבוצה הראשונה של מתנדבים איסלאמיים הגיעה במהלך המלחמה ולא לפניה, והייתה בעלת השפעה לא גדולה, ודודאייב בעצמו, שהיה בור גמור באיסלאם ("אני מוסלמי טוב ומתפלל שלוש תפילות ביום") לא הראה את פרצופו מעולם, למיטב ידיעתנו, במסגדי גרוזני, אבל לא החמיץ בכורה בתיאטרון חאנפאשה נוראדילוב בעיר. לא שזה מנע ממנו לאיים בגדודים איסלאמיים שאינם כפופים למרותו, אבל בפועל - לא היו ולא נבראו ואיש לא ראה אותם (למעט אנשי ח'טאב, אבל כפי שהזכרתי הם לא היו רבים והגיעו *במהלך* המלחמה, ולא לפניה). אנשי דת לא קיבלו מעורבות בניהול המדינה, ורבים מהם היו דווקא אופוזיציונים לדודאייב, כולל כאלה שטענו כי התנגדותם למלחמה עם רוסיה נובעת מעקרונות האחווה הקאדירית בקווקז. בקיצור - לא היה שום איום איסלאמי רציני מצד צ'צ'ניה במלחמה הראשונה, וזה היה ספין רוסי.
ה. רצון לטיהור אתני מצד הרוסים. שטויות. לא רק שבניגוד למלחמות אחרות (בבלקנים, למשל) הרוסים לא ניסו לגרש קבוצת אוכלוסיה אלא להכליל אותה תחת שלטון רוסיה, אלא גם שרוב הפליטים מצ'צ'ניה ברחו - לרפובליקות רוסיות. מישהו רואה את הבוסנים בורחים מקוסובו לסרביה מפני מילוסביץ'?
נוסף על כך, רוב הקטל שגרמה רוסיה לא היה כתוצאה ממדיניות מכוונת אלא כרשלנות. טבח סמאשקי, הידוע ביותר במלחמה, גבה מאה ומשהו הרוגים בערך; מספר יותר גדול נהרגו כל יום של הפגזות על גרוזני - ורובם היו אזרחים רוסים קשישים תושבי גרוזני. שלומיאליות, מעשי טבח פרטיים, חוסר מדיניות, זלזול מוחלט בחיי אדם - הכל היה, אבל לא מדיניות של טיהור אתני.
8. על השאלה למה כן כל זה קרה, לא אענה כאן בפרוטרוט, יש עליה הרבה מאוד בספר, רק אציין שלדעתי זה נבע יותר מהידרדרות, שלומיאליות ואי-הסכמה עקרונית שנבעה מחוסר אמון הדדי יותר מאשר מכוונות אגרסיביות מצד מי מהצדדים.
9. אבל יש שאלה שאני לא מטפל בה הרבה בספר, כי הוא עוסק במלחמה הראשונה, והיא למה רוסיה הצליחה יותר (כך נראה) במלחמה השניה מאשר בראשונה. יש לזה כמה סיבות, והתשובה הפופולרית - ברוטאליות - היא לא נכונה. במלחמה הראשונה רוסיה הייתה ברוטאלית מספיק, ואם הפגזות שנטען שהגיעו ל-4,000 פגזים בשעה על חלק מעיר שהיו בה לפני המלחמה 400,000 תושבים לא נראה לכם מספיק ברוטאלי, אני אתמה מאוד. במלחמה השניה הפעילו יותר דלק אויר, והרסו את מה שלא נהרס במלחמה הראשונה; אבל זה היה הבדל כמותי ולא איכותי (למטה: שתי תצ"א של אזור כיכר מינוטקה בדרום גרוזני, זה החור העגול. הראשונה - אחרי המלחמה הראשונה, בטרם השניה. התמונה השניה - שנת 2000, אחרי כיבוש גרוזני במלחמה השניה)
לפני:

אחרי:

הסיבות להבדל התוצאות נובעות לדעתי מכמה דברים:
1. שיפור משמעותי ברמת הצבא הרוסי, כמו שהתבטא, למשל, בהפעלת ארבע פלוגות צלפים (200 איש, אם אני זוכר נכון) כפתיחה לקרב השני על גרוזני, או ברצף החיסולים של המנהיגות הצ'צ'נית ב-2001-2002 ו-2005-2006.
2. מאבקים בתוך החברה הצ'צ'נית. מוסלמים מסורתיים ראו לעיתים קרובות את הקיצונים יוצאי ארצות ערב כאיום גדול יותר מאשר הרוסים, עד כדי מלחמות ביניהם ושיתוף פעולה עם הרוסים, שנתפסו כעת כסיכון הנמוך יותר. לא במקרה לרוסים יש כעת כוחות צ'צ'נים גדולים שמשתפים איתם פעולה כעת; מי שרואה את הקאדירובים כפושעים ובוגדים, לא מבין נכון לא אותם ולא את המצב בצ'צ'ניה; מבחינתם, ומבחינת קאדירוב האב שבמלחמה הראשונה היה תומך דודאייב, הרבה יותר מסוכן שאיסלאם ווהאבי יחנוק את האיסלם הסופי בצ'צ'ניה מאשר שהרוסים יהיו שם; קאדירוב אמר את זה הרבה לפני המלחמה, ואם מישהו מכיר את המסמך של ח'טאב, שבו הוא האשים את האסלם המקומי שהוא בעצם כפירה גדולה יותר מהנצרות - זו טקטיקת 'ת'כפיר' קלאסית, ומסבירה בהחלט למה האסלאם המקומי נלחץ. תופעה דומה קרתה בדאגסטן. בעניין זה 11 בספטמבר שיפר את מצבם של הרוסים בגלל שחנק את מקורות המימון לחלק מהמתנדבים האיסלאמיים; אבל עוד קודם לכן הם חטפו. ידוע הציטוט של מתנדבים שעזבו את צ'צ'ניה אחרי כיבוש גרוזני ב-2000, ונימקו: "זה לא ג'יהאד, זו התאבדות..."
3. גם הכשלון של צ'צ'ניה לאחר המלחמה הראשונה לשפר את המצב בתוך גבולותיה בטח תרם לנכונות נמוכה יותר להילחם מלחמה נוספת.
4. ובנוסף, במלחמה הראשונה הרוסים ניסו להתבסס על חלוקת הצ'צ'נים לחמולות כדי לשחק בהפרד-ומשול; רק שזו לא הייתה החלוקה הנכונה, כי החמולות היו הרבה פחות משמעותיות ממה שהרוסים חשבו. במלחמה השניה הרוסים פרטו על מיתרי האחוות המוסלמיות, וזה היה הרבה יותר מועיל עבורם.

אי אפשר לומר עדיין שהמלחמה נגמרה שם, אבל לפחות לפי מה שנראה כרגע יד הרוסים על העליונה, ולדעתי לסיבות למעלה יש משמעות חשובה לזה.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.10 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה