13-07-2008, 12:19
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 11.07.08
הודעות: 177
|
|
|
הלק הירוק הזרחני - סיפור
מאת \ DOSH_DOSH
-
לפני שנתיים היה לי חבר , אהבתי אותו ממש.
היו לו עיניים חומות כהות , ושער שחור כהה .
הוא היה גבווה מלא חן ,
כל יום בשבילו עבר מהר מידי .
הוא היה אדם שמח שהקרין שמחה לכל מי שמסתכל עליו .
אף פעם לא ראיתי אותו בוכה חוץ מפעם אחת .
הפעם בה הוא ניפרד ממני .
הוא לחש לתוך אוזניי : " אני אוהב אותך.. " קולו חנוק , והוא נישמע מסכן .
אמרתי לו שזה בסדר.
אבל בתוך תוכי תהייתי מדוע הוא ניפרד ממני אם הוא כל כך אוהב אותי ?
הוא כיסה את עיניו עם ידיו ולחש לי : "אני מצטער .. "
שערי הבהיר החלק נוטה לצד . עיני הכחולות בוהות בו לא מפסיקות .
הוא נעמד ועדיין לוחש : "אם לא הייתי חייב לא הייתי עושה זאת "
נעמדתי גם אני ושאלתי אותו למה הוא מתכוון.
הוא התסכל עלי כמה דקות ארוכות . פתח את פיו , מתכוון לומר משהו
אבל הוא התחרט והתקרב באיטיות לפתח הדלת .
עקבתי אחריו במבטי , הוא הסתובב אלי לרגע אחד .
אבל שניה אחר כך הוא פתח את הדלת והתחיל לרוץ .
הוא לא התסכל לאחור .
צעקתי לעברו אבל הוא לא הסתובב .
בוקר למחרת הלכתי לבית הספר כהרגלי ,
ניפגשנו באותו המעבר חצייה .
הבטתי בו ביאוש .
הוא עדיין בכה .
הרמזור להולכי רגל היה אדום .
הוא הסתכל עלי והתחיל ללכת קדימה .
"הרמזור להולכי רגל אדום!! מה אתה עושה ? " צעקתי לעברו .
מכונית שחורה נוסעת במהירות מתקרבת לעברו .
זרקתי את ספרי הלימוד על המדרכה , "זוז הצידה!!!" צרחתי .
"לא!" צעק אלי חזרה במבט תקיף .
הוא נשכב על הכביש .
נופף לי להתראות ועצם עיניים .
באתי להתקרב לעברו להזיז אותו משם אבל היה מאוחר ,
צפירה ארוכה של מכונית נשמעה ברקע .
המכונית כבר דרסה אותו .
כולו מלא בדם .
לקחתי את ספרי הלימוד מהרצפה ובכיתי .
בערב כשחזרתי הביתה ,
פתחתי את תיבת הדואר .
והייתה שם חבילה .
"לליה ,
אני מצטער על מה שראית היום במעבר החציה
תזכרי שאני אוהב אותך
אוהב
תומר "
ידעתי שהוא עבר כאן הבוקר ,
לא הבנתי מדוע הוא התאבד ככה.
אבל כן הבנתי שזה היה מתוכנן מראש.
ראיתי קופסה קטנה בתוך החבילה .
זה היה לק , לק ירוק זרחני .
*
אתם מוזמנים להגיב.
נערך לאחרונה ע"י DOSH_DOSH בתאריך 13-07-2008 בשעה 12:42.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
