http://www.inn.co.il/News/News.aspx/177102

ח"כ חיים אמסלם: הממשלה נמנעת מהבאת גופתו של נעדר ממלחמת העצמאות לקבורה מכיוון שאין לו קרובים שלוחצים.
חזקי עזרא;

לח"כ חיים אמסלם (ש"ס) נודע כי לפני מספר שנים חודשו החיפושים אחרי מספר נעדרים הנעדרים משנת 48, ובבדיקות בארכיונים נמצאה עדות כתובה, לפיה משתפי"ם אמרו כי החייל שמעון סמרגד הי"ד נקבר בבית קברות בכפר ערבי מסויים באזור ירושלים. בצמוד למסמך האמור נמצאה מפה, שבה סימנו המשתפי"ם בעיגול את מקום קבורתו.

השב"כ והמשטרה, זימנו לחקירה את זקני הכפר, שהודו כי אכן בבית הקברות בכפר קיים קבר של לוחם יהודי. זקני הכפר הצביעו על קבר הנראה שונה בבירור משאר הקברים ואמרו כי זהו קברו של הלוחם היהודי. לאחר ברורים נוספים התברר מעל כל ספק כי המדובר בקברו של שמעון סמרגד הי"ד.

ח"כ אמסלם מציין כי גורמים בצה"ל הודו כי החלל אינו מובא לקבר ישראל מכיוון שהגורמים המדיניים אינם נותנים אישור להוצאתו מהקבר מאחר ולחלל אין קרוב ודורש ואין מי שיכריח את הרשויות לעשות את המאמץ הנדרש.
ח"כ אמסלם פנה במכתב לשר הביטחון ובו הוא כותב: "בימים אלו שהמדינה הופכת עולמות במאמציה להשיב את נעדריה, לא יתכן כי תימנע מלהביא חייל מחייליה לקבר ישראל מהסיבה הבלתי ראויה שאין לו דורש. אדוני הנכבד! כל ישראל אחים. המדובר באחינו ובשרנו, אשר יצא למסור את נפשו על הגנת העם והארץ, למעני ולמענך. הייתכן שנשאיר את גופתו בלי שתבוא לקבר ישראל, ומבלי שיוצב לו יד וזכר כראוי לו? הנני פונה אליך לדאוג כי הרשויות יעשו את חובתם וחובתנו כלפי חלל ישראל זה וידאגו להביאו לקבר ישראל בהקדם האפשרי כראוי לו."

באתר האינטרנט של הענף לאיתור נעדרים בצה"ל נכתב כי שמעון(סם) סמרגד ז"ל מספר אישי 108922 נולד בשנת 1924 בוינה שבאוסטריה, נעדר צה"ל שעקבותיו נעלמו בעת פעולת סיור ותגמול בסביבות הכפר הערבי מלחה (מעל קניון מלחה בירושלים של היום) בין התאריכים 13-14 בספטמבר 1948. שמעון ז"ל היה מפקד פלוגה ב' בגדוד 62, בפיקודו של מאיר זורע (זרו) ז"ל של חטיבה 6, היא חטיבת "עציוני".

שמעון ז"ל התנדב להוביל את פעולת התגמול, שמטרתה הייתה לסלק את הערבים, שהתחפרו על גבעה בין העמדות הישראליות במלחה לבין העמדות של חיילי הלגיון בבית צפפה. למבצע קרא שמעון ז"ל "נגבה" על שם אחיו, אריה סמרגד ז"ל, חייל צה"ל, שעל מותו בהגנת נגבה, נודע לו באותו היום. המצרים ירו על הסיור ועל פי עדותו של יעקב דהרי ז"ל, שהיה סגנו במבצע, הם התקרבו עד כדי 20 מטר מעמדת האויב וכאשר קם שמעון ז"ל להשליך רימון הוא נורה בראשו וצנח אל מותו. כל אנשי הסיור חזרו למעט שמעון ז"ל. כעשרה עד חמישה עשר יום מאוחר יותר הראו המצרים לקצין או"ם גופה אשר, על פי דיווח קצין האו"ם הייתה נקובה בעשרה או אחד עשר כדורים. על פי דיווח קצין האו"ם ההרוג היה לבוש מכנסיים קצרות, היה נמוך ומוצק ונשא אקדח ופגיון ערבי. פרטים אלו מתאימים לתיאורו של שמעון ז"ל.

ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד...( רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו )

יכול להיות שמאחר ואין קרובי משפחה אי אפשר לאמת את זהותו באמצעות DNA וזו סיבה שהמערכת מהססת האם להכריז על זיהויו?

ההפך לפי דעתי לפי DNA אפשר אם הוא יהודי אני בטוח שיש לנו גן משותף

ואם כמו שהכתבה אומרת הוכח מעל לכל ספק שזה הוא אז ברור שצריך להביא אותו ולא משנה אם יש או אין דורשים זו חובתנו המוסרית
ועל זה אנחנו מתחנכים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עפ"י החוק אם אין קרובים מדרגה ראשונה אסור להוציא את הגופה מהקבר כדי לבצע בדיקת זהות.
כך קרה גם במקרה של המסתערבים דוד שמש וגדעון בן-דוד ז"ל שקבריהם אותרו ביפו. שם נדרשה תסבוכת משפחתית עצומה ולחץ של המשפחות כדי לבצע את הדיקה שלבסוף הוכיחה את זהותם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

החוק מנוסח כך בגלל שלא חשבו מספיק בשעת ניסוחו, ולא בגלל שהמחוקק התנגד עקרונית לעשות כל מאמץ להביא כל חלל לקבר הראוי לו

החוק מנוסח כך מתוך מחשבה מרובה - התנגדות הסיעות הדתיות ל"חילול כבוד המת".

אז מה

זה לא משנה איך מנוסח החוק, מה שמשנה הוא שזה החוק, ועד שישונה זוהי הפרוצדורה : על מנת לאשר פתיחת קבר יש לקבל אישור מקרוב משפחה, ובאין קרוב כזה אין גם אפשרות לפתוח את הקבר.

במקרים של נעדרים וקברי אלמונים התסבוכת גדלה משום שמדובר ב"מילכוד 22": אין אפשרות לזהות את הנקבר עד שנפתח את הקבר, ואין אפשרות לפתוח קבר עד שלא נזהה את הנקבר (על מנת לאתר קרוב משפחה).

בקיצור, מדובר בתסבוכת משפטית לא פשוטה, אולם אפשרית (יש תקדימים), אני מניח שמי שמזין את הח"כ במנתונים הוא צוות האית"ן העוסק בתיק והצוות ימשיך לקדם את העניין גם מול ברבצ"ר וכו', ויגיע גם יומו של נעדר זה להיות מזוהה ולהגיע לקבר ישראל.

! This is Sparta