|
20-05-2008, 00:01
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
|
|
חלק אחרון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "כשלון פיתוח מקלע הנגב, באדיבות מבקר המדינה (ארוך!)"
ב-22.4.91 פנה ראש אג"א לרמטכ"ל, לסגן הרמטכ"ל ולראש אג"ת והתריע, כי הודעת ראש מנה"ר לראש אג"ת על עיסקה רב שנתית בהיקף של 50 מיליון ש"ח לרכש מקלעי "נגב" הינה חריגה מוחלטת מכללי מינהל תקין: למקלע אין אישור דגם, לא הוגשה למנה"ר פקודת רכש; אין מסמך תכולת עבודה; אין אישור לרכש חומרי גלם שזמן הספקתם ארוך; והמחיר לא סוכם עם צה"ל. ראש אג"א הוסיף, כי תעש מבינה, שהחלטת הרכש כבר התקבלה, ולכן תימנע מהמשך פיתוח. בסיכום מכתבו ביקש ראש אג"א מסגן הרמטכ"ל לקיים דיון לבירור החריגות. בירור כזה לא נערך.
ב-29.4.91 פנה מפקד מפח"ש לסגן הרמטכ"ל והסתייג מהחלטת הרמטכ"ל להצטייד במקלע לא בשל. במכתבו פירט מפקד מפח"ש את הסיבות להסתייגותו, וביניהן: פיתוח ה"נגב" לא יסתיים לפני סוף שנת התקציב, כך שלא ברור איך ייוצר בשנת העבודה 1991 ומי יספוג את הסיכונים של ייצור לפני אישור דגם; הקצבת 13 מיליון ש"ח למפח"ש להזמנת מקלעים בשנה זו תגרום לביטול פעילויות בתחומים עדיפים בשנים הבאות, מפני שבעקבות הקמת קו ייצור ל"נגב" בתעש, יתחייב הצבא למעשה לעיסקה רב שנתית בהיקף של 35 - 52 מיליון ש"ח, שתמומן מביטול פרויקטים אחרים. בסיום מכתבו ביקש מפקד מפח"ש מסגן הרמטכ"ל, שלא יכפה על מפח"ש להצטייד באמצעי לחימה (להלן - אמל"ח) לא בשל.
בתשובתו למפקד מפח"ש הודיע סגן הרמטכ"ל, כי סוכם שרכש מקלעי "נגב" יהיה חד שנתי, בהתניה מפורשת שלא תהיה מחויבות רב שנתית, אלא אם צה"ל יחליט על כך בתכניתו הרב שנתית, וכי ההזמנה השנתית לרכש המקלעים תבוצע רק לאחר שיאושר דגם ולאחר שצה"ל יידע את מחיר העסקה.
בהתייחס לרכש המקלעים החד שנתי, מעירה מבקר המדינה, כי ההחלטה להצטייד בחלק מכמות המקלעים הדרושה, תביא לכך שהשלמת הכמות בבוא העת תהיה באותו מקלע, בהתחשב בשיקולים של שמירה על אחידות המקלעים הקלים. כלומר המשך ההצטיידות במקלע "נגב" בהמשך הזמן.
8. באפריל 1991 הגישה תעש למנה"ר הצעת מחיר מעודכנת לייצור מא"גים לאלתר ומקלעי "נגב" - מ-1992 ואילך. היקף העיסקה המוצעת היה 61.45 מיליון ש"ח, והתקציב הנדרש לשנת 1991 היה 13 מיליון ש"ח, מזה 10.35 מיליוני ש"ח לייצור מא"ג ו-2.6 מיליון ש"ח למקדמות לייצור "נגב".
על פי הנחיית מנכ"ל משהב"ט, נערך במאי 1991 דיון בנושא אצל ראש מנה"ר בהשתתפות תעש ואג"א. עמדת אג"א בדיון היתה, כי אין לצה"ל צורך לרכוש מא"גים, וכי פקודת רכש מקלעי "נגב" תוצא רק לאחר אישור דגם והכנת מסמך תכולת עבודה, ובכפוף לכך שמחיר המקלע יהיה נמוך ממחיר מקלע "מינימי". כמו כן התנגד אג"א להזמין מיד חומרי גלם שזמן הספקתם ארוך; ואילו תעש הודיעה, כי המקלע עבר ניסויי מפתח, והיא מוכנה לקבל מיד הזמנה ולקחת על עצמה את האחריות לעמידה בדרישות האופיון. ראש מנה"ר קבע, כי עמדת אג"א, כפי שהוצגה בדיון, לא תאפשר ביצוע ההחלטה להעביר לתעש הזמנה על סך 13 מיליון ש"ח, שתאפשר לתעש עבודה בשנת 1991. בסיכום הדיון המליץ ראש מנה"ר למנכ"ל משהב"ט לקבל את עמדת תעש, שיש לחייב את צה"ל להעביר למשהב"ט פקודת רכש. עם זאת קבע ראש מנה"ר, כי הצעת המחיר שהגישה תעש אינה מקובלת עליו, וכי על תעש להגיש הצעת מחיר, שתסתכם ב-13 מיליון ש"ח ושתכלול אביזרים, חלקי חילוף ועלויות הכנה לייצור. בסוף מאי 1991 הגישה תעש הצעת המחיר כנדרש על ידי ראש מנה"ר.
ביוני 1991 כתב רמ"ח הצטיידות באג"א לראש אג"א, כי מסמך הסיכום של ראש מנה"ר ממאי 1991 אינו כולל תחשיב מפורט. אך מניתוח הנתונים ניתן להסיק, כי מחיר ה"נגב" ללא אביזרים וחלפים הוא גבוה מהמחיר המירבי שקבעו סגן הרמטכ"ל ב-1987 והרמטכ"ל באפריל 1991. עוד כתב, כי מחיר ה"מינימי" לצבא ארה"ב, ללא אביזרים וציוד נלווה הוא 1,320 דולר; ובתוספת אביזרים, חלפים, אריזה ומשלוח המחיר הוא 2,200 דולר. כן ציין שבעיסקה נותרו נושאים רבים שלא סוכמו, כמו ספרות, תיעוד ומארזי הדרכה. לכן הוא המליץ בפני ראש אג"א לפנות למנכ"ל משהב"ט ולהציג בפניו את הסתייגויות אג"א מתהליך סיכום העיסקה על ידי ראש מנה"ר, בהתחשב בכך שאין כלל פקודת רכש מתוקצבת לעיסקה, אין מסמך תכולת עבודה, ושהמחיר שנקבע ל"נגב" גבוה. בעקבות מכתב זה פנה ראש חטיבת (להלן - רח"ט) תכנון באג"א למנה"ר והתריע על המחיר, שדרשה תעש ל"נגב".
9. במועד סיום הביקורת, אוגוסט 1992, לא הסתיים הפיתוח ולא החלה ההצטיידות, שאמורה היתה להתחיל ב-1990, כפי שקבע סגן הרמטכ"ל ב-1987.
פקודת רכש למקלע "נגב"
בעקבות החלטת ראש מנה"ר להוציא הזמנה על סך 13 מיליון ש"ח לתעש, הורה באוקטובר 1991 ראש אג"א להכין פקודת רכש, שתועבר למנה"ר בתוך חודש, אם תעש תציג פתרונות, שישביעו את רצונן של מפח"ש ומקחש"ר לבעיות שנותרו ב"נגב". בסוף אוקטובר 1991 התריע רח"ט תכנון באג"א בפני ראש מנה"ר, כי הוצאת פקודת הרכש מתעכבת, בגלל שתעש לא נתנה פתרונות לתקלות שנותרו בניסויים; ואם התקלות לא תיפתרנה, לא יוכל אג"א להוציא פקודת רכש להצטיידות במקלע. בהתייחס לטענות רח"ט תכנון, הודיעה תעש לראש מנה"ר, שהליקויים אינם קריטיים, וביקשה להוציא הזמנה מותנית על סך 7.1 מיליון ש"ח עבור הכנות לייצור, רכש חומרי גלם ומקדמת עבודה.
בדצמבר 1991 הוציא אג"א למנה"ר פקודת רכש, אף על פי שלא הסתיימה בחינת הדגם, ואף על פי שלשתי בעיות מהותיות בפיתוחו של ה"נגב" לא נמצא עדיין פתרון. בדיון שנערך באג"א סמוך למועד הוצאת פקודת הרכש, קבע רח"ט תכנון, כי ה"נגב" טרם הגיע למוכנות להצטיידות וכי הוא אינו בשל להוצאת פקודת רכש. יצוין, כי באותו זמן טרם סוכם מסמך תכולת העבודה, שלפיו מנה"ר אמור לנהל משא ומתן עם תעש.
באותו חודש פנה אג"א למנה"ר בבקשה, שלא להוציא הזמנה לתעש, כיוון שהתברר מתוצאות בחינות הדגם, כי אין עדיין בשלות ליציאה לרכש חומרי גלם שזמן הספקתם ארוך. בעקבות פניית אג"א, הקפיא מנה"ר את הטיפול בהזמנה, ובפברואר 1992 הוציאה אג"א בקשה למנה"ר לביטול פקודת הרכש. עד מועד סיום הביקורת לא הוצאה הזמנה לתעש.
סדרי הפיתוח
1. לפי ההוראות שהוציא צה"ל לפיתוח אמל"ח, בסמכותו של רמ"ח אמל"ח במפח"ש להטיל משימת פיתוח ולפקח על ביצועה. בספטמבר 1987 הוציא רמ"ח אמל"ח במפח"ש משימת פיתוח למקלע כיתתי קל. במסמך צוין, כי הפיתוח יבוצע על פי לוח זמנים קשיח, ואי עמידת המפתח באבן דרך כלשהי, תחייב הבאת הנושא לדיון בפני רמ"ח אמל"ח, שבו יוחלט אם להמשיך בפיתוח. באותה עת הודיעה תעש לצה"ל, כי ברשותה מקלע בשל לתחילת ניסויים, וכי קיבלה את התנאים שקבע סגן הרמטכ"ל ביולי 1987.
מהשוואת לוח הזמנים, שקבע רמ"ח אמל"ח לביצוע הפרויקט, לביצוע בפועל עולה, כי הניסויים, שהחלו בפיגור ניכר, טרם הושלמו, ולמועד סיום הביקורת הצטבר פיגור גם בהם, כלהלן:
הפעולה מועד מתוכנן מועד ביצוע הפיגור בחודשים
התחלת ניסוי מיבצעי 1/88 9/89 20
התחלת בחינת דגם 1/88 1/90 24
סיום ניסוי מיבצעי 9/88 12/89 15
סיום בחינת דגם 9/88 לא הסתיימה
השלמת בחינת דגם 3/89 לא הסתיימה
החלטה על הפסקת פיתוח (במקרה של אי התקדמות) 3/89 לא התקבלה
התחלת ניסוי מיבצעי משלים 9/89 3/92 30
סיום בדיקת דגמים משופרים 9/89 לא הסתיימה
החלטה על הצטיידות 10/89 טרם התקבלה
תחילת הצטיידות 9/90 טרם החלה
2. תפקידה של ועדת פיתוח הוא ללוות את הפיתוח מתחילתו ועד סופו ולוודא, כי הוא מתנהל בהתאם למשימת הפיתוח. כאמור, במשימת פיתוח המקלע נקבע, כי אי עמידה בלוח הזמנים תחייב הבאת הנושא לדיון אצל רמ"ח אמל"ח, ולהחלטה. כבר בישיבתה הראשונה של ועדת הפיתוח ביקשה תעש לחרוג מלוח הזמנים שקבע רמ"ח אמל"ח. ועדת הפיתוח הסכימה לדחייה שביקשה תעש, וסיכום הדיון נשלח לרמ"ח אמל"ח. רמ"ח אמל"ח לא זימן דיון, כמתחייב על פי משימת הפיתוח, וכך נהג גם בדחיות נוספות.
3. באותה ישיבה הציגה תעש גם לוח זמנים לפיתוח ה"נגב", ולפיו שולבו יחדיו בחינת הדגם והבחינה הראשונית - בחינות השונות במהותן. השילוב בא, בין היתר, כדי לפצות על הפיגור בהגשת המקלע לבחינת הדגם. מבקר המדינה מעירה, שבביצוע בחינה ראשונית במקלע, שאינו מייצור סדרתי, מוותר למעשה צה"ל על מטרת הבחינה הראשונית, שהיא בדיקה של הייצור הסדרתי בתחילתו.
הניסוי הבטיחותי
באוגוסט 1987 הגישה תעש ארבעה מקלעים לניסוי בטיחותי. הם נכשלו בו והוחזרו לה. בספטמבר 1987 חזרה והגישה תעש את המקלעים לניסוי בטיחותי והודיעה, כי בוררו הסיבות לכישלון, וכי הוכנסו שיפורים במקלעים. בדוח, שיחידת הניסויים הגישה בדצמבר 1987 אחרי ניסוי בטיחותי חוזר, הומלץ שלא לתת אישור בטיחותי לירי מהמקלעים שהוגשו לניסוי, בין היתר בשל אפשרות לירי בלתי רצוני. בינואר 1988 אושרו ארבעת המקלעים על ידי מקחש"ר מבחינה בטיחותית, בניגוד להמלצת יחידת הניסויים. נמצא, כי חלק מהליקויים חזרו גם שנתיים מאוחר יותר, עת הוגשו שבעה מקלעים לניסוי בטיחותי, לקראת הניסוי המיבצעי. כך לדוגמה, חזרה האפשרות של פליטת כדור בהפלת המקלע על עקב הקת, כאשר הכלי לא נצור.
הניסוי המיבצעי
בחודשים ספטמבר - דצמבר 1989 בוצע ניסוי מיבצעי השוואתי בין מקלעי "מינימי" לבין מקלעי "נגב". מקלע "נגב" הוכיח עדיפות ברורה בניסוי; בסיכום הניסוי הוגדרו שיפורי הנדסת אנוש הנדרשים במקלע לצורך התאמתו לדרישות צה"ל.
במאי ובאוקטובר 1991 התלונן ראש אג"א בפני סגן הרמטכ"ל, כי בעקבות העברת תוצאות הניסוי המיבצעי, על ידי מפח"ש לתעש - ניסוי בו הוכיח ה"נגב" עדיפות - הפסיקה תעש לטפל בשיפורי פיתוח ובבעיות טכניות במקלע, שעלו בניסוי החימושי ושבגללן נכשל ה"נגב" בבחינת הדגם.
במארס 1992 נערך למקלעים ניסוי מיבצעי משלים, שמטרתו היתה לבדוק את שיפורי הנדסת האנוש שהוכנסו במקלעים. בניסוי המיבצעי המשלים הועלו על ידי מפח"ש דרישות נוספות לשיפורים שהוכנסו במקלעים ונבדקו ואושרו על ידי מפח"ש בדצמבר 1992.
בחינת הדגם
1. באוקטובר 1991 עודכנה משימת הפיתוח. בין היתר כלל העדכון תדירות גבוהה יותר של תקלות בירי מחסנית; בוטלה הדרישה, שהמקלע ישמש נשק סיפון, בגלל כישלונו בבחינת הדגם כמקלע סיפון, מאחר שהמקלע לא תוכנן על ידי תעש כנשק סיפון. מבקר המדינה מעירה, כי בשל העובדה שהמקלע לא הותאם לשמש כנשק סיפון, ולכן אינו יכול להחליף את המא"ג, הוקטן יעד ההצטיידות.
2. בחודשים דצמבר 1991, מארס ויולי 1992, ובאוגוסט 1992, החזירה תעש את המקלעים ארבע פעמים נוספות להמשך בחינת הדגם. גם בהגשות החוזרות נמצאו במקלעים תקלות, וביניהן תקלות חוזרות שגרמו לכישלונות בניסויים.
3. בדיקה משלימה במקחש"ר בסוף ינואר 1993 העלתה, כי רוב הניסויים הסתיימו בהצלחה, וכי הניסויים הנותרים יסתיימו להערכת מקחש"ר במארס 1993, ואז תוכל מקחש"ר להמליץ על אישור דגם ותחילת הצטיידות.
*
תעש החליטה על פיתוח המקלע הקל, כאשר צה"ל עדיין לא ראה צורך בו, והמקלע נועד באותה עת לייצוא בלבד. תעש לא בחנה כראוי את כדאיות ההשקעה בו באותה תקופה. תעש לא קבעה אבני דרך במהלך הפיתוח לבחינת המשכו, בפרט נוכח החריגות בעלויות הפיתוח ובלוחות הזמנים. מחמת החריגות ואי מימוש תחזית המכירות לצה"ל ולייצוא, צפוי כי הפרויקט יסתיים בהפסד.
צה"ל העלה צורך מיבצעי במקלע קל כלקח ממלחמת שלום הגליל ב-1982. מקלעי "מינימי" עמדו למכירה ונמצאו מתאימים לצרכיו כבר ב-1985, והם נרכשו עבור היחידות המיוחדות. צה"ל טרם הגיע להצטיידות במקלע לכלל צה"ל. תעש, שלקחה על עצמה לספק לצה"ל מקלע קל כדרישתו, אכן הצליחה לייצר מקלע שעמד בהצלחה בניסוי המיבצעי ונמצא עדיף, אך לא עמדה במועד סיום הפיתוח, בשל תקלות שעיכבו קבלת אישור דגם למקלע.
במצב הנוכחי, שבו קיימת חריגה ניכרת בלוחות הזמנים שנקבעו, ושהמחיר שדורשת התעש למקלע "נגב" חורג מהמחיר המירבי שקבע סגן הרמטכ"ל, מן הראוי שיינתן אישור דגם למקלע שיבטא נאמנה את סיום פיתוחו המלא של המקלע. כמו כן ראוי שקודם להחלטה להצטייד בו, יסוכם על מחיר סביר בהשוואה למחירי מקלעים קלים בשוק הבין-לאומי.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
|