29-04-2008, 23:05
|
|
|
חבר מתאריך: 24.02.08
הודעות: 13
|
|
לחתוך או "לשחק את המשחק"?
שלום לכולם אני משתמש לא מעט בפורום פה אבל כל הזמן ממשתמשים אחרים, הנה הסיפור אלי אבקש ייעוץ קל, אם אפשר.
יש לי חברה מזה חודש. אני בן 19. היא קטנה ממני בשנתיים.
בתחילת הקשר, כשזה רק התחיל, אני זוכר שאני ממש לא הייתי הרציני מבין ה 2. לא התקשרתי, לא ממש היה אכפת לי ממנה, והיא התקשרה כל יום כמעט, היה נראה שהיא אפילו רודפת אחרי ואני כאילו "לא שם עליה". נפגשנו פעם פעמיים שלוש. התחלנו להיות ביחד, והקערה התחילה להתהפך.
אני התחלתי לפתח אליה רגש, התחלתי להתקשר יותר, והיא לדעתי-מתרחקת. אם אני אתפוס איתה שיחה על העניין היא תגיד לי שזה לא נכון.
תמיד "עצרתי" את עצמי מלאהוב אותה בצורה מוחלטת כי ריחפה מעלי השאלה האם היא *באמת* אוהבת אותי או שסתם מגניב לה חבר בן 19 עם רישיון. למה אני אומר את זה? בגלל שהיא לא מנסה ליזום פגישות. ולא נראה לי שיפריע לה יום שלם בלי שנדבר. הפגישות שלנו הם אולי כשהיא יוצאת עם חברים אז כאילו אני בא. אם בתקופה הנוכחית אני לא ארים לה צילצול, היא לא תרים. יש ממש כאילו נתק, אנחנו יכולים לשבת כל אחד בבית שלו, וגרים קרוב, בלי להיפגש. או שזה משחקי כח שכל אחד מהצדדים משחק, בלי לדעת שגם השני משחק. הכוונה שאני לא מרים צילצול כדי לראות אם היא תתקשר ורוצה "לבחון" אותה, והיא מנסה לבחון אותי. לדעתי אני הוכחתי מספיק שאני מעוניין בה ומוכן להשקיע בלי משחקים של ילדים קטנים. אולי היא חושבת שגם היא הוכיחה לי אותו דבר, אני לא יודע.
עניין נוסף זה שיש לה הרבה מאוד חיים. מקיפים אותה ידידים וחברות מכל עבר ולא חסר לה מי שיעסיק אותה. היא יכולה בכיף לשכוח ממני, בכיף להתגבר על פרידה ממני, ונראה לי שאני טוב לה "מהצד" ככה.
אני יכול להגיד לה שאני לא מעוניין להמשיך את הקשר בגלל שאני לא חושב שהיא באמת אוהבת אותי, והיא בכלל איבדה מכל רצינות שהייתה לה לגביי. מצד שני, אני יכול לשחק את המשחק שלה, לא להיות רציני לגביה (עד שיתברר אחרת).
האפשרות הראשונה היא אולי הכי קלה מבחינתי, אבל זה אולי סוג של לוותר לעצמי. ואני אשאר בידיים ריקות.
אם אני בוחר באפשרות השניה אני אתמודד עם המצב שנוצר, שהיא לא שמה עלי, לא אשים עליה בחזרה (לבוא אליה כמו כלב לא נשמע הכי טוב), אולי היא תרגיש בחסר ותבוא אלי ואז אני אתקרב אליה בחזרה ונקווה לטוב. אם היא תמשיך לשמור על ריחוק זה יהיה קשר על הפנים ואו שייגמר (ואני מעדיף שייגמר על ידיי ולא על ידיה) או שיימשך ככה על הפנים, ואני לא אוהב את זה. זה לא נקרא להיות חברים.
נקודה לזכותה בעניין "משחק המוחות" שזה אולי דפוק לדעתכם, זה שיש לה כמו שאמרתי, הרבה יותר חיי חברה ממני. לצערי.
עניין נוסף שאני אולי יכול להגיד לעצמי גם, שאם אני אעזוב אותה בטענה שאין לה זמן בשבילי, והיא לא באמת אוהבת אותי, ואני טועה-היא יכולה להתעקש על הקשר, למרות שאם אני חותך זה לא מה שאני צריך לצפות לו, וגם זה לא בטוח מה שיקרה, כמו שאמרתי-עם כמות חיי החברה שיש לה, מי אני שיגרום לה לא לישון בלילה?
תגובתכם?
נערך לאחרונה ע"י artur332 בתאריך 29-04-2008 בשעה 23:10.
|