יש לי חבר כבר יותר מ8 חודשים והכל טוב ויפה.
ביום הזיכרון שהוא יום קצר נשארנו שעות נוספות אני, סגנית המנהל, ואחד שאחראי עלי ישירות. עכשיו זה שאחראי עלי תמיד היה ביננו מתח מיני כי מבחינתי הוא מאוד מושך והוא גם שם עלי עין והוא נשוי +1.
מה שקרה זה שביום הזיכרון כולם הלכו הביתה מוקדם ואנחנו נישארנו לבד.. במשך יומיים כל מה שעשינו היה להתכתב במסנג'ר בשיחות ועידה עם חבר שלו שלפי מה שהבנתי הוא מהמבוגרים (30) הנשואים שלא אכפת להם לפזול לצדדים..וכתוצאה מהשיחות האלה יצא שאני הדלקתי את שניהם ובסוף היום ההוא מהמשרד שלי נישק אותי אחרי שקלטתי מה קרה ניסיתי להתחמק וכתוצאה מכך יצא שהדלקתי אותו יותר.
היום שכבר חזרנו מהחופש הוא עדיין הסתכל עלי ואני מפחדת שהוא ינסה שוב כי אני ממש לא רוצה שזה יקרה כי אני אוהבת את החבר שלי ולא רוצה שהוא יגלה...

מה אני יכולה לעשות???

תבהירי לו בעדינות שיש לך חבר ושהוא נשוי פלוס ילד ואת לא מעוניינת לא בקשר ולא בסטוץ.
וגם תשדרי חוסר עניין..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אם את יכולה לא להיות איתו באותו חדר - מצאי כל תירוץ וצאי. עשי את עבודתך בחדר אחר או במקום אחר אם אפשר.
או לחילופין תמיד תדאגי שיהיה איתכם מישהו נוסף בחדר. אף לא רגע אחד לבד איתו.
יש בזה סוג מסויים של מרחק בטוח.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אז זהו שהוא מודע לעיניין!הוא הספיק אפילו להכיר אותו...הוא יודע שיש לי חבר...

וחוצמזה שכמעט כל הזמן אני צריכה להיעזר בו והמשרד שלו נמצא בסוף המזדרון והוא די מרוחק מהאחרים...

אז יוצא לנו הרבה להיות ביחד ולבד וזה לא משו שאני יכולה להימנע ממנו!!!

מסוג בני האדם השפלים ביותר.
תבהירי לו בדיוק אבל בדיוק את מצב הענינים.
אם הוא לא מקשיב אני אישית הייתי מתלונן למשטרה + מספר לאשתו על זה שבעלה מתפרפר.

זאת קצת בעיה בגלל שזה משרד ממשלתי ואני בת שירות שם..
ואישתו עובדת בלשכה אחרת... ואני לא כל כך מעוניינת בפירסום העניין..
מה שבאמת מפריע לי זה המצפון שיש לי בגלל זה ואני לא חושבת שלספר לחבר שלי על זה זה יהיה רעיון כ''כ טוב כי הוא ממש יפגע וזה יכול לגרום לסיום הקשר

תגידי מה את בסדר???... או שאת אוהבת את חבר שלך או שלא ??? מה זה מתח מיני !!! אם את אוהבת את חבר שלך כמו שאת אומרת לא צריך להיות שום מתח ...אם את לא מעוניינת שיהיה משו אז לא יהיה,
כי אם יהיה זה הטרדה מינית\אונס\כל דבר אחר שלא עולה לי כרגע,

קודם כל, חדל שטויות. מתח מיני הוא דבר קיים, גם אחרי עשרים שנות זוגיות. אתה פשוט נמשך למישהו אחר, אין לזה כל קשר לרגשות או לאהבה. זה משהו בלתי נשלט, אפשר להגדיר חייתי אפילו.

בנוגע אלייך, כותבת האשכול- במקומך, לפני הכל, הייתי עושה חושבים טוב טוב עם עצמי ורואה למה אני נכנסת. אני מניחה שאת לא מעוניינת באמת להכנס לסיפור כזה ולהסתבך, לכן עצתי לך- תתוודי. כך לא תחיי בפחד שמא בן זוגך יגלה במפתיע, תוכלי לישון בלילה בשקט בלי לחשוש ובלי מתחים, וכך גם יפוג הפן המסתורי וה"סקסי" שבעניין- המסתוריות כבר לא תהיה שם ואתם תשארו שוב שני אנשים נפרדים זה מזה.

בנוגע אליו- אחרי שהבהרת את העניינים עם בן זוגך- הבהירי את הענין איתו. אמרי לו בדיוק מה עמדתך בנושא ואיפה עובר הגבול, ואל תתני לו להתנגד. הגבול עובר היכן שאת תעבירי אותו.

המון בהצלחה.

קודם כל זה שאת לא מסכימה לא הופך את זה לשטויות ...נתחיל מזה...
דבר שני יש לי חברה כבר שנתיים ואף פעם לא הגעתי למצב שבוא אני מפחד שיקרה משו עם מישהי בגלל מתח מיני !! לא קרה לי, לא קרה לחבריי, ולא מאמין שצריך לקרות, כל עוד הקשר הולך טוב...
לא יודע מה היה אצלך עם בנות זוגך ..אבל ככה אני רואה את הדברים ,
לא צריך להיות מפוחד עד כדי כך שמשו יקרה עם הקשר במצב טוב

אין קשר ללפחד או לא, זה פשוט דבר שקיים, ויש כאלה שפחות שולטים בעצמם, אנא ערף..

אתה לא יכול להכליל רק על פי ניסיון אישי,
זה שלך זה לא קרה ואתה מאושר ושמח עם החברה שלך ( אמן ואמן שרק יימשך ) ופשוט לא יכול לדמייך איך אתה נמשך למישהי אחרת לא אומר שזה לא יכול לקרות לאחרים .
ולא משנה אם חברים שלך אומרים לך שזה לא קורה להם , הרי זה שאתה הולך ורץ לחבר'ה איך היית מת "לעשות" ההיא כשיש לך חברה ,
זה לא בדיוק משהו שאתה מתגאה בו ...

מתח מיני קיים ברמות מסוימות בין גבר ואישה ,בחלקם זה שואף לאפס נורא עגול ולפעמים ברמות נורא גבוהות ,
זאת משיכה , משהו פיזי , אתה יכול לנסות לרסן אותו , אבל זה קיים , דחף ,דבר בלתי רצוני ,
כאן ההבדל , יש לך בחירה ,
אתה יכול להכנע לרצונו של הדחף ולעשות כרצונו ( הנשיקה פה זאת דוגמא די טובה נדמה לי ,אבל לא חסר אחרות ) או שאתה משתמש במה שאלוהים\ישות עליונה\הטבע נתן לך - השכל ,
אתה מבין את ההשלכות ובוחר לא להתנשק\לבגוד ,סופג את ה"באסה" הרגעית אבל זוכה לשלווה יותר עמוקה אח"כ.

בקיצור , זאת די עובדה בשטח שקיים מתח מיני ,
הכללות ע"פ ניסיון אישי כמעט תמיד נועדו לכישלון ,
מומלץ גם לא לשפוט אחרים ועל כמה וכמה שהם באים לפה להתייעצות ,לא שיצעקו\יתנשאו\ישפטו אלא לעזרה.

לא באתי ממקום של התנשאות או שפיטה וגם לא בכעס ..מצטער שככה זה הצטייר

אני פשוט רואה דברים בצורה שונה ...במידה והיה מדובר בחברה שלי ואני הייתי מגלה לא הייתי ממשיך בקשר

האם הבן אדם מטריד אותך? מהדברים שלך משתמע במובן מסויים שזאת סוג של הטרדה מינית.
עזבי את העובדה שהוא נשוי, האם הוא כפה עלייך את הנשיקה? האם את פוחדת שהוא יעשה לך משהו כשאת איתו לבד? האם הוא יכול לשלוט בעצמו?
תחשבי עם עצמך מה התשובות ואם יש לפחות "כן" אחד אולי כדאי שתשקלי לפנות למשטרה או לפחו להגיד לו.

באיזה שהוא מקום זה כן היה כפיה כי לא רציתי את זה בגלל החבר שלי..
אבל אני לא חושבת שהוא יכול לעשות לי או בכלל לאנשים אחרים משו רע...בסך הכל הוא בן אדם נחמד אני רק לא יודעת איך להתמודד מולו כי בחיים לא נקלעתי למצב כזה ובחיים לא חשבתי שזה יקרה לי..אבל מה לעשות זה קרה.. ואני ממש לא יודעץת מה לעשות בקשר לחבר שלי..המצפון הורג אותי!!!

לפי אחת התגובות לאשכול לא הייתי ממליצה להגיד לחבר שלך, כי הוא יראה דברים באופן שונה וניראה לי שרק תסתבכי. הוא עלול להאשים אותך בכל מיני דברים שאת לא, ולא קרו, ולא חשבת עליהם בכלל, הוא יכול לחשוד בך כל רגע ורגע, וזה בהחלט לא רצוי. חשבי פעמיים לפני שאת אומרת לו.
לגבי האיש בעבודה, הבנתי שאין לך אפשרות מלהתחמק להיות איתו או להיות איתו לבד.
אני חושבת שמה שאת צריכה להקרין זו חד משמעיות לגבי ההחלטה שלך שאת לא מוכנה שיקרה משהו ביניכם. חשובה פה הקרנת הנחישות וההתמדה, הקרנת הדחייה. ברגע שתקריני נחישות, תתנהגי באופן הכי קר שאפשר, הדיבורים איתו יצטמצמו לדיבורים על עבודה ותו לא, אף מילה מעבר לזה, אפילו לא "מה שלומך", ניראה לי מספיק ברור ומרתיע. כל העיניין הוא שאת צריכה להקרין חזק מאוד קרירות, דחייה - ממש כפי שהיית מקרינה כלפי מישהו/מישהי שאת שונאת - להקרין גם נחישות והתמדה, וזה, אני מקווה, יספיק ויעשה את שלו. זה אמנם ייקח זמן, אבל אני מקווה שיהיה יעיל תחת הנתונים הקיימים כרגע.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

תודה לכולכם על העזרה!!

אני מקווה שהכל יסתדר בסוף...