בלונדון וקירשנבאום הערב יום ג', התראיין המשנה לנגיד בנק ישראל
(לא זוכר את שמו), שערך מחקר יחד עם חוקרת איטלקיה:
איך ומדוע הפכו היהודים מחקלאים עובדי אדמה לעם של סוחרים.

(מקווה שיהיה קישור לתכנית מאתר נענע10)

לדבריו (לא ציטוט מדויק), ליהודים שלאחר מרד בר כוכבא, כשנפסקו
הזבחים והעבודת האל כפי שהיתה בי-ם, ושנאסרה ע"י הרומאים,
היה יתרון יחסי על שכניהם. הם למדו קריאה וכתיבה.
ידיעת קריאה וכתיבה העניקה להם יתרונות, כגון עריכת חוזים, תיעוד העסקאות וכיוצ"ב.
גם מערכת השו"ת סייעה להם במסחר בין לאומי. היה מעניין..!

מתוך אתר דה מארקר

בקיוונים

המאמר כולו (באנגלית) מתוך "הג'ורנל להסטוריה כלכלית" (קובץ PDF).

מרד בר כוכבא התרחש ב 132 - דההינו 62 שנה אחרי חורבן הביית וסיום עבודת הקרבנות.ממעט המקורות הזמינים על אותה תקופה (מדרשים שונים, וההסטוריון הנוצרי דיו-קאסיוס שחי 140 שנה לאחר מכן,) עולה כי התשתית העיקרית של העם היהודי באותה תקופה הייתה חקלאות (למרות שהיו גם מלאכות נוספות ולא כל כך ידועות כמו יצרני נשק או יורדי ים).

ההגבלות הדראקוניות שהאטילו הביזאנטים ואחריהם הכנסיה הקאתולית על היהודים כמיעוט נסבל (במקרה הטוב) הפכו את עבודת האדמה לבלתי אפשרית ומכאן קצרה הדרך למיקצועות שאינם מחייבים קשר לאדמה, קרי מסחר או רפואה, תירגום וכיו"ב.

כולם מיקצועות יהודיים מסורתיים מאז שחר ימי הבינים וכמעט עד סוף המאה ה 19 .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tamuz500 ההגבלות הדראקוניות שהטילו הביזאנטים ואחריהם הכנסיה הקאתולית על היהודים כמיעוט נסבל (במקרה הטוב) הפכו את עבודת האדמה לבלתי אפשרית

מממ... פעם ראשונה שאני נתקל בטענה כזו. והמקור..?

אחרי שני המשברים העקובים מדם של חורבן הבית ומרד בר כוכבא,
היהדות נכנסה לתקופה של שגשוג ובנייה.

למעשה, היהדות כפי שאנו מכירים אותה כיום, נוצקה בתקופה ההיא של היציאה מהמשברים.
הפריחה הרוחנית ביבנה ובגליל ; ההנהגה של רבן גמליאל ולאחריו יהודה הנשיא.

כל זה לא יכול היה לקרות בלי שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי.
לא ידוע לי על "הגבלות דרקוניות" בתקופה זו.

תקופה מאוחרת הרבה יותר .
לאחר התנצרותה של האימפריה הרומית ובעקבות הגישה שהובילו הוגי שעות כדוגמת אוגוסטינוס ואחרים שלא ממש סימפטו את הידות ושהיחס אליה הביא למדיניות עוינת בד"כ על ידי השלטונות הנוצריים.