1. האר"י הקדוש בפירוש הפסוק: "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה’ שכבי עד הבוקר" "ואמר: "חי השם" - "חי" הוא בסוד "יסוד", ו"השם" הוא סוד "תפארת". ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה" יום העצמאות חל בעשרים לעומר, הספירה של אותו יום הינה "יסוד שבתפארת".

2. ב-א"ת ב"ש של ז' ימי פסח, חל יום העצמאות באותו יום השבוע של שביעי של פסח, שהיה חסר בן זוג עד זמנינו.

א"ת – א' של פסח חל בשבוע ביום בו יחול תשעה באב. ב " ש - ב’ של פסח חל בשבוע ביום בו יחול חג שבועות. ג " ר - ג’ של פסח חל בשבוע ביום שבו יחול ראש השנה. ד " ק - ד’ של פסח חל בשבוע ביום בו יחול חג תחילת קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל). ה " צ - ה’ של פסח חל בשבוע ביום בו יחול צום כפורים. ו " פ - ו’ של פסח חל בשבוע ביום בו יחול חג פורים. ז " ע - ז’ של פסח חל בשבוע ביום בו יחול יום העצמאות

3. עפ"י דברי רמב"ן שכל אלף שנה מקביל ליום אחד בבריאת העולם, שנת תש"ח מקביל לסוף שעה חמישית של יום השישי, שבאותה שעה נופח נשמה באדם וקם לתחייה (עפ"י המדרש המדבר על יצירת אדם הראשון).

4. וכן באותה שנה הגיע מספר היהודים בא"י לשישים ריבוא. (ובשנת תשכ"ז, מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים הגיע מספר הגברים למעלה מגיל עשרים לשישים ריבוא.)

5. ומה שמפליא ביותר הוא, שתאריך זה של ה' באייר תש"ח לא נקבע ע"י ישראל בכלל, אלא ע"י פקיד בריטי באופן שרירותי, שבתאריך 14 במאי 48' למניינם יסתיים המנדט, ולא ידע מכל רמזים הנ"ל.

6. ובאותה שנה יצא תאריך זה בה' אייר, וליל שבת קודש היה, וכל זה מורה על ההשגחה האלוקית שבדבר.

7. הרב מרדכי אליהו שליט"א: "רצית ה’ ארצך שבת שבות יעקב". המלה "שבות" - קרי "שבית", וכתיב "שבות". "שבות" מלשון שיבה, תשובה. ובגימטרייה שווה 708 - רמז לשנת תש"ח (708). בשנת תש"ח השיב הקב"ה את "שבות יעקב" עם קוממיות ישראל במדינתנו.

8. תאריך היום קובע את הנס הגדול: "זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו". ראשי תיבות: "זיו ה". "זיו" הוא השם של חדש אייר בתנ"ך, וביום ה’ בחדש זיו (אייר) נקבע יום העצמאות.

9. בעל התניא: ה’ באייר – הכנה לקבלת התורה - יום זה הוא תחילת שלושים יום שלפני חג מתן תורה, חג השבועות. אמרו חכמים בתלמוד (מגילה דף לב): "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום... בהלכות חג בחג - שלושים יום לפני החג". וביום ה’ באייר, יום עצמאותנו, אנו זוכים להתחיל ללמוד בענייני יום מתן-תורה.

10. גם בבחינת הכתוב במשלי (טז, ז): "בִּרְצוֹת ה’ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ", ומה שהחל בהסכמת העמים בהצהרת בלפור וכו’ נשלם במלאך רע העונה בעל כורחו "אמן", אלו גם דברי ה"אור שמח" בסגנון אחר.

11. ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים, על נושא זה דרש בעל קול ישועה ר' יוסף הסופר בשבת תרכו, ימי הספירה איפה הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם רגישים יותר להתדבקות בקליפות הטומאה, כי כלל ידוע הוא שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה, עלול להפגע ע"י הסטרא אחרא שיונקת את תינתנה רק מהקדושה, וזהו הטעם שבימי הספירה צריך להזהר יותר מפגע עם חברותא רעה ומרברי סכנה. זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר (ה' אייר, יום העצמאות) ויום הארבעים ושניים בעומר (כ"ז אייר) כידוע ליודעי ח"ן ועובדת היסטורית מופלאה היא שתלמידי הגר"א ביום העשרים בעומר בזמן תחילת פעולתם ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב אותה שנה הניחו את היסוד של בית מדרש אליהו על שם רבנו הגר"א בירושלים. ראו ברוח קדשם שנפתח חלון הראשון במחיצה הברזל להחזרת החבור של זכות אבות שהיה נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש. תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה להנחת יסוד למפעלי קדושת שונים בירושלים.

12. בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם, בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצנו בעזרת ה', למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם, בשלש מאות שנה מהאלף הששי, למען יתראה לעין כל היות האמת אתם, ויהנו בגוף ובנפש מן העולם הזה, תחת אשר נענשו בעול גלות האומות בגוף ונפש. (פירוש חמש מגילות להרב דון יוסף ב"ר דוד אבן יחייא ז"ל מגולי ספרד)

13. אדם-אדם, דוד משיח מאדם עד דוד - 2854 שנה. מדוד עד תש"ח-2854 שנה.


14. בשנת היובל הזאת תשבו (=תש"ח) איש אל אחוזתו"

15. בקול התור פרק א אות ט: שאלתי את פי רבנו (הגר"א) אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ-ישראל, כיצד לעשות הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו. אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד כי מספר זה של ששים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים, ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך נסית. ועפ"י חז"ל (שבת פח) בפסוק זה נכלל המספר ששים רבוא.

16. והנה בשנת תש"ח כשנאספו בארץ יותר מששים רבוא יהודים זכינו לקום המדינה. ובשנת תשכ"ז כשנאספו בארץ יותר מששים רבוא גברים בני עשרים ומעלה, זכינו להנסים של ששת ימי המלחמה, ולעיל פ"ג אות המדף מא הבאתי גירסא נפלאה בילקוט שמעוני שכן מפורש בגמרא סנהדרין שכניסתן לארץ בימות המשיח בששים רבוא כמו יציאתן ממצרים וכמו שששים רבוא יציאתן ממצרים הכוונה לגברים בני עשרים ומעלה כן המונה בשיבתם לציון, וכן מן הראיה שהביא מגמ' שבת הרי מדבר מששים רבוא גברים למעלה מעשרים.

17. ובחזון דניאל נאמר: ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש (ח, יד).

ועתה צא וחשוב: נבואתו היתה בבבל בתחלת הבית השני, והנה הבית השני עמד ארבע מאות ועשרים שנה, ומחורבנו עד שנת ה'תש"ח עברו אלף ושמונה מאות ושמונים שנה, והרי הן יחד אלפים ושלש מאות. ונצדק קדש - ישראל שנקראו קדש נצדקו בעמים להחזיר להם את נחלתם, ארץ קדש.

18. אייר – בו הושיעם הקב"ה מיד עמלק, שנאמר (שמות יז, יג) ויחלוש יהושע את עמלק.

בלילי שביעי של פסח עברו ישראל את ים-סוף. שביעי של פסח הוא ראש-השנה למסירות-נפש. כשהודיע משה רבינו ע"ה את מאמר השי"ת "דבר אל בני ישראל ויסעו", מיד קפץ נחשון בן עמינדב לתוך הים בכח של מסירות נפש. אדמו"ר בעל "צמח-צדק" זצ"ל


19. איר = אני ה' רופאך, החודש בו ריפא הקב"ה את השבר של גלות עם ישראל.

20. איר - צירוף החודש "יתהלל המתהלל השכל וידוע" (החודש בו אומרים פעמיים הלל: פסח ויום העצמאות)

חג עצמאות שמח.

www.meirtv.co.il