שלום חברים היום בצעתי מטווח ראשון שלי על אקדח מסוג גלוק
חשוב לי להדגיש שאני ימני אבל העין שמכוונת אצלי זאת עין שמאל
במהלך הירי שלי רוב הפגיעות שלי תמיד נטו לכיוון שמאל ולמטה ממטרת המרכז
לרוב גם הירי שלי היה יותר מידי מפוזר ואפילו מחוץ למטרה ( הפגיעה בקרטון אך ללא הנייר
של המטרה)
הרגשתי מתוסכל ושהמדריך לא כל כך עוזר לי ונותן לי דגשים כדי לשפר
את הפגיעות שלי על המטרה
מדובר ממרחק של 8 מטר עד 12 מטר
אז אשמח אם יהיו כאן כמה חברה שמבינים ויוכלו לתת לי דגשים חשובים לשיפור
חשוב לי לציין שיד שמאל שלי לא הרגישה בנוח עם התפיסה על יד ימין
ולרוב הנשק החליק ממצב מקובע של האחיזה אחרי כל ירי
תודה לעוזרים .

ראשית כל, לא נדיר ירי ביד ימין ועין שמאל. אני יורה ככה גם כן.

באופן כללי, כדי לעשות כך בנוחות מה שאתה רוצה לעשות זה להחזיק את האקדח שמאלה מהמרכז במקום להחזיק אותו במרכז הפנים. אשתדל להעלות תמונה שלי יורה שתבהיר את צורת האחיזה מחר בבוקר שעון ישראל.

אל תמהר לירות. ירי מפוזר ונטייה שמאלה ולמטה הם אינדיקטורים לך כשאתה יורה מהר מדי, כך שהאצבע מפעילה יותר מדי לחץ על ההדק ואתה לא מחזיר את הכוונת אל המטרה בין כדור לכדור. לי הייתה את הבעיה הזו ומה שעשיתי היער להוציא את העצב משמורת חיידק אחרי כל ירייה כדי לאלץ את עצמי להאט, לנשום, לכוון ולירות. קודם אתה רוצה לפתח מיומנות בסיסית עם האקדח לפני שאתה מתחיל לירות מהר, לעשות שליפות וכל מיני דברים כאלה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

"לי הייתה את הבעיה הזו ומה שעשיתי היער להוציא את העצב משמורת חיידק "
אני אקח מה שמתקן השגיאות האוטומטי שלו לקח, ואעבור גם למוד ברסלב (-:

מה שעשיתי היה להוציא את האצבע משמורת ההדק בין ירייה לירייה

להגנתי אני משתמש ב- speech to text והטלפון שלי ישן ומחורבן

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אז הנה לך, ירי ביד ימין ועין שמאל. באימון ההוא טענתי חמישה כדורי דמה באופן רנדומלי ביחד עם שאר הכדורים כדי לדמות מעצורים בנשק (מה שגם עוזר לשבור את ההרגל של התכוננות לרתע) וכפי שתראה הכרחתי את עצמי להאט כדי לירות טוב יותר.

המקבץ לא מי יודע משהו אבל זו לא תחרות הקבצה....

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

רק בסרטים רואים שמישהו פוגע בטווחים שירית במטווח.
אז אל תקח את זה קשה מדי...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

נו באמת.
אפשר לירות ולפגוע תחת לחץ גם ב25 מטר ויש שפוגעים ביותר.
קובי אני ממליץ על כניסה לאחת מקבוצות הפייסבוק בנושא ותקבל המלצות על מדריכים אישיים קרוב למקום מגוריך או יותר מומלץ להצטרף קבוצת IDPA.
אזרח- נראה לי שגם לך לא יזיק.

אני מעז לחלוק עליך בעניין המטרים. יש כמה יהודים מהקבוצה שלנו שהוכיחו שאם תרצו, אין זו אגדה (לפגוע תחת אש עם אקדח במחבל עם קלאצ' שיורה בדיוק עליך ממרחק יותר מעשרה מטרים ולהישאר בחיים).

אני בהחלט מאחל לכל הרעים שיצייתו בדיוק נמרץ למשפט שלך.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

קודם כל, תמצא מדריך אחר אבל העיקר שתירה בצורה מודרכת, קשה לתקן טעויות יורה בהתכתבות.

בהנחה שתמונת הכוונות שלך נכונה ומדוייקת, נשמע כמו כמה גורמים אפשריים:

1. פחד ירי (פלינצ') - אתה מצפה לרתע מהירי ובאופן אינסטינקטיבי מתנגד לו עם שרירי היד, מה שגורם לקנה "להצליף" כלפי מטה. כדי להימנע מזה תנסה לתת ליציאת הכדור להפתיע אותך. מעצור בלתי צפוי (תרמיל הפוך במחסנית) יכול לעזור למדריך לזהות אם זה קורה.
פלינצ' בדרך כלל ימשוך את הפגיעות כלפי מטה.

2. אצבע יורה נדחפת עמוק מדי או לא מספיק עמוק בתוך שמורת ההדק והלחיצה על ההדר "דוחפת" את כל הנשק שמאלה, או שכיוון המשיכה שלך קצת נוטה הצידה ולא ישירות אחורה לאורך ציר הקנה. מדובר בתנועה מינורית אבל באקדח זה משפיע מאוד, וליורה ימני יזיז את הפגיעות שמאלה.

3. משיכת הדק ארוכה מדי - בגלוק יש להדק מהלך יחסית ארוך, ולא תמיד קל למצוא את ה"מדרגה" שאחריה עוד טיפה לחץ משחרר את הכדור. זה מצריך הרבה עבודה ביבש למצוא כמה מהלך יש לך עד למדרגה. ברגע שתמצא את זה, תתרגל על הגעה למדרגה ללא שחרור כדור ורק אז ירי כשאתה מוכן והתנועה מינימלית. ככל שהמהלך קצר יותר, השפעת הלחיצה שלך על כיוון הקנה קטנה יותר.

4. לי אישית עזר גם למשוך כתפיים לאחור ולנעול את כל הגוף חוץ מהאצבע, כדי לא להסתמך על שרירי הידיים שמתעייפים מהר. י מדריכים שממליצים לדחוף כתף ימין קדימה ויד תומכת אחורה, וכך לתפוס את הנשק ב"תנועת מלחציים" חזקה ויציבה.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לגבי הפיזור הגבוה, זה יכול לנבוע ממרפקים לא נעולים, אחיזה לא נכונה וקצב ירי מהיר מדי, או הסתמכות על שרירי הידיים במקום על "נעילת" הגוף לאורך זמן וכתוצאה מכך רעד של הגוף.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

ברור לי שאי אפשר ללמוד לירות בהתכתבות זאת לא הייתה כוונתי
כוונתי הייתה רק לדגשים על אחיזה נכונה על האקדח גם של יד ימין
וגם של יד שמאל התומכת
דרך אגב אני זוכר תמיד בזמן הירי שציפתי שאני יראה את הפגיעה שלי
על המטרה אחרי כל ירייה ואני חושב שזה גם היה חלק מהבעיה שציפיתי
אחרי כל כדור לוודא שבאמת פגעתי איפה שכיוונתי (כנראה פאק שלי שהוציא אותי מהריכוז )

עוד דגש לעניין הכוונות - יש הבדל בין יצרנים שונים בנוגע לתמונת הכוונות הנכונה לאותו אקדח:



תמונה 1 - סוכריה על מקל / Lamp Post בדר"כ רלוונטית לאקדחי קליעה למטרה תחרותית, כי היא מתאימה בעיקר למטרות בגודל קבוע שהטווח אליהן קבוע וידוע. קל לשים כוונות על הנקודה המדוייקת שהלהב פוגש את גוף המטרה. נקודת הפגיעה תהיה במרכז.

תמונה 2 - Half and Half הכי נפוצה ולדעתי האישית הכי נוחה, נקודת הפגיעה תהיה ממש בקצה העליון של הכוונת הקדמית (בצבא קראו לזה נימה מינימלית).

תמונה 3 - תמונת כוונות "קרבית" כלומר נקודת המכוון היא נקודת הפגיעה, הכוונת הקדמית בעצם מכסה / מסתירה את נקודת הפגיעה. אחד היתרונות הוא שביום ובלילה מכוונים לאותה נקודה וקל יותר להשתמש בכוונות הלילה, ויש אומרים שקל יותר לרכוש את המטרה במהירות בצורה הזו. החסרונות הם בקליעה לטווח רחוק כשהמטרה קטנה ומוסתרת ע"י הכוונת.

כשהיה לי גלוק תמיד יריתי לפי תמונה 2 ופגעתי טוב, אבל בנשק הנוכחי שלי (זיג P226) הכוונות מאופסות לתמונה 3 "קרבית": Point of Aim = Point of Impact ולכן אם אכוון כמו בתמונה 2 הפגיעות תהיינה נמוכות.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

עזרה בירי באקדח-
אקדח זה כלי שקשה לדייק איתו בחירום.
האקדח הוא משקולת שמוחזקת הכי רחוק מהגוף ואז עוד מפעילה מכות על הידיים והזרועות ואם כל זה קורה כשיורים עליך או סביבך, אז החיים קשים עוד יותר.
העיצה המרכזית שלי אליך היא למצוא מדריך שמישהו מהימן בעיניך ממליץ עליו לא כלוחם מהולל, אלא כמדריך נהדר.
אתה כמובן יכול להתאמן כמו שסבא שלי, בוגר הצבא הבריטי וההגנה, לימד אותי לירות-
לוקח כלי שמדמה כלי ירייה, בעל משקל דומה או לפחות הדק שניתן ללחוץ ולנקור (יש צעצועים כאלה). מניח מטבע על הצינה (מחלק) מאחורי הכוונת הקדמית, מכוון יפה יפה, ונוקר בלי שהמטבע יפול.
מתחיל לאט וממשיך. זה יופי של אימון אחיזה-לחיצה.

אה- ואל תלמד ירי בהתכתבות.

בהצלחה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

גלוק 19

כבר חשבתי ש42 ואז אין לך תקווה,
אם אתה מהאזור של אילן קפוץ על ההזדמנות בשתי רגליים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jhonny כבר חשבתי ש42 ואז אין לך תקווה, אם אתה מהאזור של אילן קפוץ על ההזדמנות בשתי רגליים.

לא הבנתי למה כוונתך באם זה היה 42 אין לך תקווה ...?

הכוונה לאנשים ללא נסיון עם אקדח, שרוצים את האקדחים הקומפקטים ביותר (גלוק 26/42( כי זה מגניב או כי ליחידה X יש אותם, או שחושבים שאקדח פול-סייז כבד/מסורבל להם מדי.

מקובל שאקדח קומפקטי (מה שנקרא בארה"ב אקדח גיבוי) מצריך הרבה יותר אימון כדי להגיע למיומנות סבירה מאקדח פול-סייז (אחיזה פחות טובה, אורך קנה קצר עם רתע מורגש יותר) ומי שרוצה את הנשק משיקולי וואסח, בדרך כלל לא מקדיש את הזמן והכסף להתאמן בצורה מספקת, ולא מקשיב למבינים שנותנים עצות, מה שגורם להרבה אנשים שמבינים בנשק לאבד סבלנות.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

בנוסף על מה שאמרת גם רדיוס כוונות קצר ושנמכרים עם כוונות בסיסיות.
ואז באמת מאוד קשה לפגוע איתם בשילוב עם הקופצנות המובנית.
בארהב שיש אפשרות לנשק גיבוי זה אחלה בתור נשק עיקרי הרבה פחות.
וסיורניק אני לא מאשים אתהקנם אני מאשים את המוכרים שלא מראים 2 דגמים אחד ליד השני בירי ומסבירים כזה משמעותי.

גלוק-19 אקדח נהדר אמין ופשוט, לא אקדח לירי אולימפי אבל עדיין יורה נהדר ומדויק מאוד.
אכן מעט יותר קופצני בכ"ז פולימר קל ולא ברזל, תתאמן לאחוז נכון ואין קופצנות.
אכן אני החלפתי את הכוונות המקוריות ל TRIJICON HD XR כוונות מעולות ויחסית יקרות.
ניתן לרכוש כאן וכנראה גם בארץ זוג כוונות מפרולייט מעולות במחיר הרבה יותר שפוי.
לא בטוח למה התכוונת JOHNY שזה לא טוב כנשק עיקרי, ה-19 עד כמה שידוע לי הוא נשק די עיקרי אצל המון אנשי מקצוע שנשק זה לחם יומם.

הוא מתכוון ל-26 ול-42 ודומיהם (גודל סאב-קומפקט).

יש אנשים (ללא נסיון וידע) ש-19 נחשב עבורם גדול ולא מספיק מוסלק ולא מבינים שאקדח מוסלק וקטן זה טרייד-אוף ושבהכרח האחיזה פחות טובה וקשה יותר לפגוע (וכל פגיעה שאינה במחבל משמעותה פגיעה בחף מפשע)

אני לא שולל אותם באופן כללי, מי שיש לו נסיון וידע, יש לו את הכלים להחליט האם למצב הספציפי שלו עדיף נשק א' ולא נשק ב', אבל למי שאין נסיון והולך לפי שמועות, וואסח, פוזה והרגלים מהצבא, ולא מבין את המשמעות וכמות האימון הנדרשת באקדחים האלו, כדאי להקשיב למומחה (ולא לאיש מכירות) לפני שקונים.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

+1

לא לומדים לשחות בהתכתבות.
מצא לך בקרבת מגוריך מי שכן מוכן להדריך אותך.
על פי מה שאתה מתאר אין לך בעיית ירי...
יש לך בעיית קליעה.
צריך לעבוד על הבסיס.
כשתקלע טוב תוכל להגביר קצב ולבצע תרגילי לוחמה.
50 כדור הכשרה ראשונית זה כסת"ח לא רציני.
{אני לא מוכן להדריך מבקש חדש בתנאים אלו}

תנסה לחפש בפייסבוק "חמוש מאומן"
אם אתה מאזור עמק הירדן, צור קשר בפרטי.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אולי מישהו יכול לתרגם לך את מה שמוסבר בדיאגרמה, זה לא תורה מסיני אבל זה נכון באופן כללי,
כשאני התחלתי להתאמן בירי באקדח לא התביישתי לשאול וללמוד מהיורים הטובים יותר במטווח,
לגבי מה שכתב "האזרח" לא ממש מדויק, אימון נכון יביא תוצאות טובות בד"כ גם בטווחים יותר ארוכים, אנסה לצרף תמונה ממטרה שיריתי אמנם במטווח מכ 20 מטר במהירות ירי בינונית פלוס, ראיתי לא מעט יורים שמביאים תוצאות הרבה הרבה יותר טובות ממני.

הנה גלוק-19 דור 4. טווח כ-20 מטר, יורה מיומן יביא תוצאה הרבה יותר טובה.

אז אשמח אם יהיו כאן כמה חברה שמבינים ויוכלו לתת לי דגשים חשובים לשיפור
חשוב לי לציין שיד שמאל שלי לא הרגישה בנוח עם התפיסה על יד ימין
ולרוב הנשק החליק ממצב מקובע של האחיזה אחרי כל ירי
תודה לעוזרים .[/QUOTE]

קישורית ליוטיוב לגבי אחיזה טובהת היורה הוא בוב ווגל מהיורים היותר טובים שקיימים ואיש יחידת SWAT פעיל. יש המון מה ללמוד וכמובן ליישם במטווח.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הטמעה תעזור .

יש המון המון חומר לא רע בוידאו הבעיה שגם זה שחיה בהתכתבות .
לקחת תיקון אחד וליישם זה לא קל וורש המון תרגול,
מדריך בשונה מוידאו יעבוד קודם על מיומנויות משמעותיות ותפיסה בטיחותית שהיא לא ניתנת להטמעה דרך וידאו.

כפי שנאמר פה כבר קודם, קשה לעשות זאת בהתכתבות.
אבל קח את הדברים שסיורניק אמר פה. הוא יודע על מה הוא מדבר.

הפחד מהרתע של פליטת הכדור הוא גורם מכריע. קח לך איזה 50 כדור וסתם תירה עד שתתפוס בטחון בנשק, עד שהתגובה שלו לנקישה כבר לא תרתיע אותך.

לגלוק 19 יש תורה שלמה משלו. אתה תצתרך הרבה זמן והרבה השקעה ללמוד לפי תחושה איך להגיע ל"מצב הקשה" של ההדק, ללחוץ, ולשחרר טיפה (!) עד שתחזור ל"מצב הקשה" וללחוץ שוב, ושוב,ושוב.

לא ציינת האם אתה משתמש בנרתיק חיצוני או פנימי, וזה חשוב כי ל"ירידה" על האקדח יש משמעות קריטית. ככל שהירידה על האקדח תהיה אגרסיבית ונכונה יותר, ככה הירי שלך ישתפר. בעגה המקצועית קוראים לזה "כפל בשר" של העור העודף בין האגודל לאצבע היורה.

תעבוד על יבש יבש יבש יבש עד שתצא לך הנשמה, ואין לי ספק שתשתפר. וכמו שכבר אמרו פה, מדריך טוב יוכל להכנס לפרטים הרבה יותר קטנים שאין לנו אפשרות להתייחס אליהם פה כמו עמידה יציבה, דריכה נכונה, וכמובן- אחיזה נכונה, אגודל על אגודל וכו'.

לא יודע מה הציפיות שלך, אבל רק שתדע שזה גם משהו שאתה תצתרך לשמר אותו כל הזמן. אם אתה לא תגיע למטווח לפחות פעם בחודש, כושר הירי שלך יפחת כל הזמן, והתוצאות שלך לא יהיה טובות ואתה תהיה מאוד מאוכזב. אתה נכנס לרומן שבו שתצתרך רק "לתת" רוב הזמן, מבלי לקבל הרבה תמורה להשקעה.

רק אתקן,
"פחד ירי" דורש מאות אם לא אלפי כדורים להתגבר עליו,
הדרך המהירה יותר היא עבודת הדק נכונה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jhonny רק אתקן, "פחד ירי" דורש מאות אם לא אלפי כדורים להתגבר עליו, הדרך המהירה יותר היא עבודת הדק נכונה.

אנקדוטה קטנה לגבי עבודת הדק נכונה, לפני שנות דור (במושגיי) הייתי יורה בקביעות במטווח בברנע אשקלון אצל אורי ברז, קורס ירי מעשי היה אז נפוץ ביותר, אחד היורים היותר טובים בקורס היה בחור יוצא בריה"מ שרק עלה לא מזמן (אז) הוא עבד למחייתו כמתדלק והיתה לו עבודת הדק משהו יוצא מהכלל המדריכים יחסו את זה אז לעבודתו כמתדלק עם אצבע כל הזמן על משאבת הדלק...

הגיוני מאוד תחשוב שהיה יכול לתרגל הפרדה של האצבע היורה מאות פעמים ביום מול קפיץ יותר חזק מהדק..