סקר השכירים הגדול: השכר בראש העדיפויות; רק 10% ציינו "עניין בעבודה" כמכריע; המעסיק הכי מפרך בשוק: אינטל


סקר של מגזין G שנערך בקרב 1,000 שכירים מגלה: הארגון הנחשק ביותר הוא חברת החשמל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.globes.co.il/Images/NewGlobes/Misc_2/icon_Bullet_4x4_Black.gif]
עורכי דין ורואי חשבון מרוצים פחות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.globes.co.il/Images/NewGlobes/Misc_2/icon_Bullet_4x4_Black.gif]
והתחזית: 84% מהעובדים יעדיפו השנה להיצמד לכיסא


18/04/2008, 12:11


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.globes.co.il/serve/images/convert_author.gif]
עינב בן-יהודה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.globes.co.il/images/site/iconsMarkArticle_ON.gif]



חברות רבות משקיעות מאמצים רבים בשיווק מול מועמדים פוטנציאלים לעבודה. בדרך כלל הן מציגות את עצמן כארגונים שבהם אפשר להתקדם, שהעבודה בהם מאתגרת, שההכשרות מושקעות ושהמנהלים קשובים.

אבל מסקר ארצי שנערך בעבור G, כחלק מפרויקט העבודה בגיליון זה, עולה שאולי הן מבזבזות את זמנן: הפרמטר הכי חשוב לעובדים אינו בוסים מטפחים, לא אפשרויות קידום עתידיות ולא אתגרים, אלא שכר גבוה והטבות.

בסקר, שערך מכון "חקר רייטינג" שבהנהלת מרים חונן, בקרב מדגם ארצי של אלף שכירים יהודים, ציינו 29% מהנסקרים את השכר כפרמטר הראשון בחשיבותו. בפער ניכר אחריו נמצאים, בסדר יורד, יציבות (14%), אפשרויות קידום (14%), תנאים סוציאליים (12%), שעות עבודה נוחות (9%), קשר עם המנהלים (7%), השקעה בהכשרה (4%), קשר עם הכפיפים (3%) ופעילויות רווחה (1%). גובה השכר נתפס גם כגורם מרכזי המשפיע על שביעות הרצון, גם במגזרים הידועים בשכר הגבוה הנהוג בהם, כמו היי-טק ופיננסים.



פרופ' יצחק הרפז, ראש המרכז לחקר ארגונים באוניברסיטת חיפה, אומר כי במחקרים שערך ב-25 השנים האחרונות רואים מגמה ברורה: השכר הפך לפרמטר העיקרי המשפיע על שביעות הרצון של העובדים. לשם השוואה, לפני 25 שנה, "עניין בעבודה" היה הפרמטר הראשון, ואחריו יחסים בין-אישיים; השכר דורג רק במקום השלישי.

בהקשר זה יש לציין את השינויים החברתיים שעברו על ישראל בשנים הללו; במידה רבה השכר נתפס כיום, בעיקר בקרב בעלי שכר גבוה, כסמל סטטוס, ולכן גם עובדים בדרג ניהולי שהתבססו בקריירה שלהם מייחסים לו חשיבות רבה, לא בהכרח כצורך קיומי אלא כמרכיב המגדיר את חשיבותם.

הרפז: "ישראל עברה שינויים מפליגים, מחברה קולקטיביסטית לחברה שבה כל אחד לעצמו. יש המון אי-ודאות, המון חששות, ולא תמיד יש אמונה במוסדות שיעזרו במידת הצורך. ועל רקע היחלשות האיגודים המקצועיים, אכיפת חוקי העבודה והיחלשות מדיניות הרווחה רואים באופן עקבי את התחזקות חשיבות השכר וההטבות". פרופ' יצחק סמואל, ראש התוכנית לפיתוח ארגוני מערכתי באוניברסיטת חיפה, מוסיף כי מסקרים שנערכו במהלך השנים עולה, באופן גורף, ששביעות הרצון של עובדים משכרם נמוכה משביעות הרצון מגורמים אחרים. "בהרבה מקרים אנשים חושבים שמגיע להם יותר", הוא מציין.

לכתבה המלאה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ממש לא מפתיע...

ודאי שלא מפתיע.

אם ראשי המדינה (מנהיגים פוליטיים , צבאיים, חינוכייים וכלכליים) כולם כאחד מביטים אל המציאות דרך מה שאומרים ה"חורבגרוש" ,כלומר כל דבר נבחן במימדים כלכלייים ולא במימדים ערכיים - למה ששכירים לא ינהגו באותה דרך ?

זה הנרטיב הציוני המודרני שתפס בארץ בערך אחרי מלחמת יום כיפור ומשם והלאה הדרך להפרטה מלאה היתה לא ארוכה במיוחד. לחשוב שאפילו אלמנטים בצה"ל מופרטים כמו הכנה לגיוס ורכישת ציוד סיוע ללחימה (אפודים / מזון).

אם הכל נבחן בערך הכלכלי שלו ,אחד הכללים הראשונים שלומדים בכלכלה הוא האלטרנטיבה. היות שלכל דבר יש אלטרנטיבה בקרוב כנראה יופרט גם השירות הצבאי כולו.

הנה התחילו להכניס נשים לשירות הקרבי.

(זה מוזיל עלויות בדיוק כמו שעשו בהוראה ובמשפט -2 מערכות שלמעשה הן בקריסה מתמדת מאז השינוי הפמינסטי ה"מבורך") עכשיו זה בצבא, בקרוב יתחילו להביא ערבים (תחילה ערבים ישראלים ואח"כ מיו"ש -כי הם זולים יותר) אח"כ יביאו לוחמים מאפריקה (דרפור/ ניגריה) ולבסוף מסין הודו ותאילנד,שם מאגרי כ"א הכי זולים והכי זמינים.

אני אישית היתי מציע להפריט את הממשלה. הכי טוב ליבא ראש ממשלה + 10 שרים ומשטרה פדרלית מארה"ב. הכל יכול להיראות אחרת ברבע מחיר כמובן.

עכשיו תשאלו למה השכירים חושבים רק על הכסף.

אין לך אדם שאין לו שעה.