אוופס, גם אני הייתי היום במרחביה
אמנם טלי כתבה שהיא מתכוונת להגיע, אבל כיון שהייתי באזור... בכל מקרה - בראבו טלי!
לא מצאתי יותר מטלי. מצאתי את העמדה בכניסה, ואת העמדה על המגדל הלבן. ראיתי את הצילינדר מהבטון, אך בהיעדר חרכים, לא טרחתי. גם שתי הקופסאות הנמוכות נראו לי בהכרח כמקלטים, מה עוד שהם ממש סמוכים למבנה המשולש המוכר של הירידה למקלט.
אבל אתחיל מהתחלה. עשיתי לי יום צייד. התחלתי בגן שמואל, שם מצאתי את העמדה הראשונה, לאורך הגדר המערבית של הקיבוץ. זוהי עמדה משופצת, ששימשה כסטודיו ליוחנן סימון, מגדולי הציירים של התנועה הקיבוצית.ניתן לראות שמישהו חצב בבטון כדי להרחיב חלק מהחרכים, ואילו חלק אחר של החרכים נסתמו. אראה עוד כמה כאלה היום.
משם המשכתי לעין שמר, שם צילמתי מזמן עמדה על יד הדרך, ותמהתי אם יש עוד. קיבל את פני שלט ענק של "עין שמר חוגגת 80", וכמובן שהשלט הסתיר את העמדה הגדולה, הראשונה. קצת מוזר, לציין ארוע הסטורי ע"י הסתרת ההסטוריה (אני יודע, לא כולם חושבים שההיסטוריה מתחילה ונגמרת בורטבולים). כמה עשרות מטרים הלאה, עדיין לאורך הכביש המוביל לקיבוץ ומקביל לגדר המשק, עמד שם עוד אחד. כיון שזה היה בוקר, והיה לי המון זמן, שוטטתי בשבילי הקיבוץ והצקתי לאנשים, מהם הבנתי בסוף שאין יותר עמדות.בכל מקרה, עשיתי סיבוב סביב הקיבוץ, וצילמתי אותו מכיוון בית העלמין (לא היתה בבית העלמין שום סנסציה. כולם מתו, שם).
משם המשכתי למענית, כי נטען באזני שיש שם פילבוקס במרכז הקיבוץ. אכן, על מגדל המים (נטול עמדה) היה מצוייר איזה מבנה, ולידו רקפת, ובשלט קטן הוסבר שהפילדבוקס (כך במקור) והרקפת הם סמליה של מענית. אבל כיון שמענית עלתה על הקרקע רק בשנות הארבעים, עזבתי את הקיבוץ, והמשכתי צפון-מזרחה. ירדתי לעמק בית שאן. התחלתי עם כפר יחזקאל, שיש בו גבינות טובות, ורמז לאיזה ורטבול על גג מבנה. הנה הוא - שפטו בעצמכם.
המשכתי לעין חרוד מאוחד, ללמוד על חיים שטורמן לצורך רשימת השמירה, ולא מצאתי שם ורטבולים. משם לניר יוסף (תל עמל), וצילמתי את חצר ה"חומה ומגדל" שהם שיחזרו, באמצע מגרש החניה של הסחנה.
משם למרחביה, אבל טלי כבר דיווחה, טהמשכתי למשמר העמק. לא התכוונתי, אבל הפקק בואך צומת מגידו היה כל כך נורא, שהייתי מוכרח לעקוף את כולם ולפנות ימינה. במשמר העמק מצאתי מי שיעזור לי, והוא הרכיב אותי בקלנועית (נחשו את גילו) לכל העמדות שנותרו, שזה שתיים. האחת נהדרת - גדולה, אותנטית, אם כי מישהו סתם את חרכיה בבטון (המלווה זכר אותה מילדותו, עת הגנה על הילדים בבורחם מבית הילדים תחת אש, במלחמת השחרור). היא בהחלט ורטבול מתקופת המאורעות. הנה היא:
העמדה השניה, כנראה גם היא ורטבול, מאוד שונתה, וקשה להכיר שהיא עמדה, אך חריץ צר "עוטף פינה", למרות שהיה סתום, הסגיר אותה. הנה היא:
קיבלתי הסבר מעניין על מיעוטן של העמדות בקיבוצים: בין 36 ל-48 הקיבוצים גדלו מאד, ותוך כדי כך קו החזית השתנה, ולפיכך העמדות של 36 נהרסו, הוקמו בקו החדש של 48' עמדות חדשות , וגם את אלה ניתן למצוא כיום בלב הקיבוץ, ולא בקצהו. השמש שקעה, נפרדתי מהאיש החביב, וחזרתי למרכז. בדרך עצרתי, ליתר בטחון, שוב בבת שלמה, ולהפתעתי גיליתי שם הרבה יותר עמדות ממה שידעתי: 5 עמדות שונות! מדובר על המושבה הישנה - יש 4 עמדות לאורך גבולה הצפוני (כביש וואדי מילק) ואחת בגבולה הדרומי.
הנה הן (אני מונה את העמדה על הרגליים והעמדה שלרגליה כ-שתי עמדות):
ולסיום: במשמר העמק נהרסה עמדה גדולה ויפה לפני כשנתיים. שמעתי על עוד כמה. כדאי שנמהר ונמצא את אלה שנותרו.
נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 21-04-2008 בשעה 21:32.
|