ולמה? מה השיקולים?

אני עזבתי את הבית עם היציאה לש"ש בגיל 18, וחזרתי רק לתקופות קצרות של "התאפסות על עצמי" עד שאני מוצאת מקום לגור בו.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

גרה מחוץ לבית

וזה.

הומלסית?

לא, בת 25.

אז למה מחוץ לבית?
למה לא בתוך בית?

אני גר עם ההורים,
בשביל מה לשלם טלפון אינטרנט חשמל מים שכ"ד וכל השטויות האלה בזמן שהמשכורת יכולה להכנס בשלמותה לפיקדון?

כדי להפסיק להיות עלוקה?

אז אפשר לשלם להורים ועדיין יצא זול יותר לכולם (גם לילד, גם להורים).
אני לא בא במשפט זה להביע דעה לכאן או לכאן, רק להפריך את דברייך שהם נכונים, אבל לא מוחלטים.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

כדי... להנות מפרטיות?
כדי... לפתח עצמאות?
כדי... לבטל תלותיות?
וכו'.

דורון

פרטיות? יש לי חדר משלי עם כל מה שאני צריך - אף אחד לא מפריע.
עצמאות? יש לי רכב מהעבודה, פלאפון מהעבודה, ואף אחד לא אומר לי מה לעשות.
תלותיות? מבחינה רגשית או מהבחינה שסיוון הזכירה?

...גרה לבד מאז גיל 16. לא דווקא מבחירה. יש יתרונות ויש חסרונות...

עם ההורים עדיין.

א. כי אני עדיין חייל
ב. אפילו אחרי שאשתחרר (בשעה טובה) אני אשאר שנה-שנתיים לגור עם ההורים. למה לעזוב את הבית? עדיף להשתתף בתשלומי חשמל, ארנונה וכו' בבית ולעזור למשפחה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כרגע לא גרה עם הורים

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

עם ההורים =\

נראה כאילו אתה לא מרוצה מזה במיוחד....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

כן אה..
אני עוד צעיר יש לי זמן :]

עם ההורים, אני מאמין שאני אגור פה לפחות עד שאני אגיע לקבע.

אחרי הצבא אני רוצה לשכיר דירה, אבל זה מלא כסף, צריך לעבוד הרבה לפני זה, ואני מפחד שאני לא הצליח להגיע לסכום הכסף החודשי שאני אוכל גם להשכיר דירה וגם להנות ביחד.


אבל בכללי, רוצה לגור לבד, הפרטיות.. החופש, נשמע רק חלום כרגע.
בבית אף אחד לא מציק לי או משהו, אבל עדיין, אין לי את החופש שלי.

זהירות - ספויילר!

240x320 - ערכת נושא לסוני אריקסון

עדיין חייל עדיין גר עם ההורים.
לא יודע אם זה ישתנה בעתיד כשאלך ללימודים גבוהים (בעזרת השם) - אם אלמד קרוב לעיר, סביר שאשאר לגור עם ההורים למשך התקופה...

נוח לי.

האשכול מזכיר לי שהייתה תוכנית לפני כחודש בערוץ 8 על בריטים שעדיין גרים עם ההורים -
אחד היה ממש אסון, פקיסטני בן כמה עשרות שנים שחי עם אמא שלו והם שונאים אחד את השני, הוא לא עובד ולא עושה כלום אבל זה נוח לו ככה.. לישון עד מאוחר ושאמא שלו עושה לו הכל... עד שיום אחד הוא לקח את החיים שלו בידיים - עבד יומיים והתפטר. ואז הכל חזר להתחלה :\ :\ :\
אמא שלו אשכרה אפילו רוחצת אותו, פיזית. דמיינו פקיסטני שמן שעיר ואמא קטנה רזה מקלחת אותו. זוועה. זו הייתה.

אדם אחר, "השקיע במוזיקה" ופתח חדר מוזיקה בבית של ההורים - למורת רוחם.. גם הוא לא מתקדם לשום מקום.

קיצקץ מטרת התוכנית הייתה להראות שלא משנה מה המצב של מי מהצופים שנשאר בבית - בטוח יש מצבים פחות חביבים.

יהיה משהו, כי יש משהו

גרתי עם החברה במשך תקופה ארוכה, לפני כחודש נאלצתי לחזור לביתי מסיבות שאינן תלויות בי (או בכל אחד אחר..).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גר במעונות בחיפה. (מזרח חדש למכירים).
אבל בסופשים וכשזה מתאים חוזר למרכז, לבית של ההורים. צריך לראות את החברים והחברה מדיי פעם :\

פרספונה מובילת המהפכה.

של הטכניון?

הסתדרת.... מזרח חדש....
נחשבים למעונות הכי טובים!!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לפחות ביחס לעזה (;

גרתי שנה עם שותפה בחיפה, בשכונת רוממה.
היום גר עם החברה בקיבוץ שלה- בין חיפה לעמק יזרעאל.
בשנה הבאה כנראה נעזוב את הקיבוץ, כשהשאיפה היא או שכונת רמות יצחק (בנשר), או אחת השכונות הקרובות לאוניברסיטה/ציר אבא חושי (רוממה, רמת בגין...).

באיזה גיל עזבתי את הבית? 24 וחודשיים
למה עזבתי את הבית? כי הגיע הזמן- בשנתיים שאחרי השחרור עבדתי במקום שההגעה אליו היתה בהסעות שעברו ליד הבית, וגם ככה לא בער לי.
בשנה שאחר כך עשיתי מכינה בטכניון וסבלתי מכל רגע- גם מהמכינה עצמה וגם מהנסיעות.
כשהחלטתי לעבור ללמוד משפטים באוניברסיטה היה לי ברור שזה כולל גם מעבר לדירה אחרת.
למרות שאני מסתדר מצוין עם ההורים, למרות שיש לי הכול בבית שלהם, הרבה יותר נוח לגור ליד האוניברסיטה והעבודה.
אני מגיע לנהריה בעיקר בסופי שבוע ובמשחקים של עירוני נהריה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אין לכם אפשרות לגור במעונות?
אני לא יודע המ התנאים לזוגות, אבל זה נראה לי זול יותר וללא ספק חוסך עלות נסיעות.

בקיבוץ אני משלם בערך את אותו הסכום שהייתי משלם במעונות.
לחברה שלי יש את ההורים שלה מספר בתים ליד- זמינות גבוהה בעיקר לארוחות ערב ורכב, כי אין לה רכב והיא צריכה להגיע לעבודה בשעות מאוד מוקדמות.

לעולם אשא דגלך בגאווה

עזבתי את בית ההורים כשלושה חודשים לאחר שחרור,

מכל הסיבות הנכונות,
במבט לאחור, גם הפסדתי המון (אף פעם לא היתה לי יכולת כלכלית לצאת ל"טיול גדול" אחרי הצבא)

למה?
כי חדר משלך זה לא פרטיות, אלא בית משלך,
רכב משלך זו לא עצמאות, לדעת לדאוג לכלכלת הבית (חשבונות, קניות, בילוים, ולא להכנס למינוס.), זו עצמאות.

וואלה גרה עם ג'ולס אהובי מגיל23 בערך ...... 4 שנים וקצת

לפני זה תמיד תכננתי לעבור למכרז אחרי הצבא להשכיר דירה למצוא עבודה ודי פחדתי לעשות את הצעד
עד שמצאתי את ג'ולס ומפה לשם אנחנו גרים יחד , עבודה יש, בית יש, אהבה יש מה צריך יותר מזה?
עוד כסף שתהיה וילה!!!

אין ספק שזה תורם לעצמאות ולהתמודד עם מצבים שונים ומשונים, יש את הפרטיות , אתה אדם לעצמך,
וכו'

כפרעליך.. אבל בנשמתך עפולאית היית ועפולאית תשארי!

אפשר להוציא את הבחורה מעפולה
לא את עפולה מהבחורה

שוב את...
את לא סגורה על עצמך, כל שנה את משנה את הגיל, על מי את עובדת?!

מגיל 23 בערך
+
גרים יחד 4 שנים וקצת
_________________

27 וקצת וואו אני באמת בת 27 וקצת

גרה מחוץ לבית למעשה מתקופת הצבא- בזמן השירות שלי גרתי בי-ם וחזרתי לסופ"שים הביתה, וההבדל ביני לבין רוב חיילי צה"ל הוא שאני פיזית גרתי בדירה עם בת זוג וניהלנו בית לכל הדיעות (חוץ מהעובדה שהכל היה ע"ח צה"ל )
אח"כ חזרתי הביתה, ומזה שלוש שנים אני גרה עם זוגתי שתחיה במושב החביב והג'חנוני- אליקים