בס"ד

פרשת צו (פורים משולש)

רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

"וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות י"ז, ח') התורה לא מסבירה על מה ולמה בא עמלק להילחם בישראל.

הפייטן (בפיוט לפרשת זכור) אומר: "רצו שְׁלולׁ מתן לפידים" דהיינו: עמלק רצה למנוע (שְׁלול) את מתן תורה שניתן בקולות ובלפידים כפי שכתוב: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם" (שמות כ', י"ד) לכן הקדים לבוא כשבני ישראל עדיין חנו ברפידים, תחנה לפני מעמד הר סיני.

שואל הרב נבנצל שליט"א: אם עמלק לא מאמין במציאות ה' למה להלחם נגד מתן תורה? אם הוא לא מאמין בקב"ה סימן שסבור שמשה בדה את הסיפור מליבו והלוחות שיוריד הם מעשי ידיו של משה, איזה טעם יש להלחם בזה??

אומר הרב: ודאי שעמלק מאמין שיש בורא לעולם ורואה במתן תורה אירוע היסטורי בעל משמעות ייחודית עם השלכה לדורות. התורה תיקבע לעם ישראל דרך הנוגדת את דרכו של עמלק ולכן הוא רואה סתירה בין קיומם של ישראל לבין קיומו.

אלא שלמרות שעמלק מאמין במציאות ה' יש לאמונה זו חיסרון גדול: "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים" (דברים כ"ה, י"ח) אמונה ללא יראת שמים, אין לה ערך. עמלק סבור שיצליח "למנוע" את מתן תורה. הוא חושב שב"כוחו ועוצם ידו" יעצור את התוכנית.

לאחר קריעת ים סוף, העמים שמעו את פועל ה' למען עם ישראל ואחז אותם פחד ובהלה, "נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן" (שמות ט"ו, ט"ו) כולם פחדו מישראל עד שחז"ל המשילו את המצב לאמבטיה רותחת שאף אדם נורמלי לא מעז להיכנס לתוכה, עד שבא עמלק וקפץ לתוכה ולמרות שנכווה הוא קירר את האמבטיה בעיני כולם!

שלמה המלך אומר: "לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם" (משלי י"ט, כ") חז"ל דרשו: "לץ תכה", אלו פרעה ועמלק שהוכו על ידי ה' "ופתי יערים" זה יתרו שראה אותם והחכים ונתגייר."כאשר תכה את המתלוצץ על החכמה, עם כי לא תועיל לו, הנה הפתי המחוסר הבנה יתחכם בעבור זה" (מצודות דוד-שם). שואל הרב: למה פרעה ועמלק מכונים בשם לץ? מילא פרעה מצינו שמשה אומר לו: "רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם" (שמות ח', כ") פרעה הבטיח פעם אחר פעם שישלח את ישראל ובסוף היה חוזר בו, כנראה שהתכוון להתבדח. אבל איפה מצינו שעמלק התלוצץ?

מסביר הרב, לץ אין פירושו אדם שמספר בדיחות. לץ הוא מי שמתייחס לדברים בעלי ערך כאילו הם חסרי ערך ולכן עמלק שמע על קריעת ים סוף כשם שכל העמים שמעו, אבל זה לא נוגע אליו, הוא לא מחשיב את זה, ולכן בא להילחם בישראל.עמלק מאמין שהשי"ת קיים אבל הוא לא ירא ממנו משום שהוא לץ.

המן, שהיה מזרע עמלק, גם הוא האמין בה'. יש לכך כמה ראיות: המן הפיל פור (גורל) ושמח שהפור נפל באדר, חודש בו נפטר משה רבינו. המן רואה בזה סימן להצלחת תכנית ההשמדה שלו. למי שאינו מאמין בקב"ה אין לדבר זה כל משמעות.

חז"ל אמרו (אסת"ר) כל מקום שכתוב "המלך אחשוורוש" הכוונה היא לאחשוורוש כפשוטו וכל מקום שכתוב "המלך" הכוונה היא גם למלכו של עולם- הקב"ה. דהיינו: לפי הפשט הוא תואר לאחשוורוש אבל רומז ל"המלך" בה' הידיעה.

וכשהמן אומר בליבו "לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי" (אסתר ו', ו') זאת אומרת שהמן חושב שהקב"ה מרוצה ממנו, ורוצה לתת לו כבוד וגדולה. והראיה לכך שעד עכשיו ה' גידל אותו ורומם אותו מעל כל השרים.

"קשה הליצנות שתחילתה ייסורין וסופה כליה" (ירו' ברכות פ"ב, ה"ח) תחילתה ייסורין משום שהלץ צריך לקבל הרבה מכות כדי שיתעורר, וסופה כליה משום שאם לאחר המכות האלה הלץ לא חוזר בתשובה הוא עובר ונעלם מן העולם.

היום איננו יודעים מי הוא מזרע עמלק. אם כן איך אפשר לקיים מצוות מחיית עמלק בימינו?

אומר הרב: צריכים לדעת שכל אדם הוא מיקרו קוסמוס וכל כוח שקיים בעולם קיים גם בנפש האדם. יש בתוך כל אחד מאיתנו את הצד היהודי אבל יש בתוכנו גם צד של אדום ושל עמון ושל מואב, וכו'.

עמלק החבוי בנו הוא ה"לא ירא אלוקים" ואתו אנו חייבים למחוק. אנחנו ב"ה מאמינים בקב"ה, ומאמינים בתורה משמים, אבל לפעמים מנסים "לכוון" את התורה לפי הרצונות שלנו, בדיוק באותה מידה שהמן מנסה "לכוון" את הקב"ה לרצונות שלו. והאמת היא שצריכים להתנהג אחרת, כפי שהתנא אומר: "עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (אבות פ"ב, מ"ד)

מסבירים חז"ל שהמשנה מדברת בשתי בחינות: אהבת ה' ויראת ה'. מי שאוהב את הקב"ה הוא במדרגה של עשה רצונך כרצונו, כל רצונו הופך אותו לרצון ה'. ואילו הירא את ה' הוא בבחינת "בטל רצונך מפני רצונו" הוא מבטל ומכניע את רצונו מפני רצון ה'.

אנחנו אומרים בקריאת שמע "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו', ה') דרשו חז"ל: "אפילו הוא נוטל את נפשך". אבל הרב מוסיף הסבר נוסף: "נפשך" במובן "רצונך" כמו שאמר אברהם אבינו לבני חת: "אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי" (בראשית כ"ג, ח') דהיינו אם ברצונכם לקבור את מתי; כי נפש האדם היא רצונו. אם כך אפשר לפרש: ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך, שכל רצונך יהיה אהבת ה'. שכך תאמר: היות ואני אוהב את ה' אני אוהב גם את בניו, כפי שבדרך כלל כשאדם אוהב את חברו הוא אוהב גם את בני חברו. וכן לגבי אהבת תורה: צריך לאהוב את התורה בגלל שהיא תורת ה'.

וכן לגבי כל פעולה שהאדם עושה: לאכול בשביל שיהיה לנו כוח לעבוד את ה', לנוח כדי לרענן את כוחותינו בעבודת ה' וכן הלאה.

נכון שזו מדרגה גבוה שקשה להגיע אליה אבל צריך שיהיה ברור שזו היא שאיפתנו.

ויהי רצון שנזכה למחוק לחלוטין כל זכר של עמלק שבתוכנו.


שבת שלום
יצחק חלבה



לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה
לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..
לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm