אחרי שכתבה שיר לריטה, ניגנה עם רן דנקר ועילי בוטנר וליוותה את מתי כספי, נועה גולנדסקי יוצאת לסולו.

אם יצא לכם לצפות באחרונה בהופעה של מתי כספי, או של "פאניק אנסמבל" או אולי של רן דנקר ועילי בוטנר, ודאי הבחנתם בבחורה הנאה שיושבת על הבמה, שרה ומנגנת בכלי הקשה. קוראים לה נועה גולנדסקי ואחרי הרבה שנים של עבודה בהרכבים ולצד זמרים אחרים, היא גם יוצאת לדרך חדשה משלה. מחר (ב') היא תערוך את מופע הסולו החדש שלה במועדון "לבונטין 7" בתל-אביב.
מבחינה מוזיקלית, אני חושבת שאפשר להגדיר את המופע כחוויה אלכוהולית-מעושנת שגם נוגעת במקומות ארץ ישראלים", היא מסבירה את המופע לו החליטה לקרוא "סוכריות מזרים".
אל גולנדסקי יצטרפו חבריה המוזיקאים מ"פאניק אנסמבל": הבסיסט יהוא ירון, הגיטריסט עומר הרשמן ונגן האקורדיון בוריס מרצינובסקי. מאחורי התופים יישב אביב ברק שמוכר מעבודתו עם "נקמת הטרקטור" ו"אלג'יר".

במהלך הערב היא גם תארח את המוזיקאי והפסנתרן רועי ירקוני, האב המייסד של "פאניק אנסמבל" ואת אלון לוטרינגר, הזמר של ההרכב הנפלא "מורה" ומי שגם מנגן בס אצל דנקר ובוטנר.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1410056/2_wa.jpg]



גולנדסקי (32) מנגנת וכותבת מאז שהיא זוכרת את עצמה. בזמן התיכון קיבלה מלגה לקונסרבטוריון ואת שירותה הצבאי העבירה כסולנית הרכב הג'אז של חיל חינוך. בגלל עבודתה הרבה לפני שנתיים זכתה בפרס אקו"ם היוקרתי על עידוד פרסום היצירה לפזמונאי.

איך העבודה עם כל המוזיקאים במהלך השנים השפיעה עלייך?

"בעיקר בכל מה שקשור להופעה. הופעתי עם דני סנדרסון, עם מתי כספי וגם עם אמנים אחרים שאני אוהבת ולמדתי מהם את כל מה שקשור להופעה כמכלול, לא רק להגשת המוזיקה. לדיבור עם הקהל, לאינטרקציה, לחוויה השלמה. הושפעתי הרבה גם מההומור שלהם".

בשנה שעברה גולנדסקי גם היתה חלק מהצמד הסאטירי "נערות הליווי" שהתפרק זמן לא רב אחרי שיצאו לדרך, ולפני כמה חודשים זכינו לשמוע עליה דרך ריטה כשכתבה לזמרת הותיקה שיר בשם "האם היית", מתוך אלבומה האחרון "רמזים".

מה היה הסיפור של "נערות הליווי"?

"היו לנו כמה רגעים יפים. ניסינו לעשות סאטירה שהועברה מהבמה להקלטות וזה התפספס.

בעיקר הבנו שזו בעיה להציג בישראל שתי פנים של עצמך, כי לקהל יש איזושהי בעיה בתפיסה הזו. גם יעל קראוס וגם אני הרגשנו שאנחנו צריכות לבחור מה אנחנו רוצות לעשות ולהתפקס. כביכול עוד לא הבאנו לידי ביטוי את עצמנו כיוצרות 'רציניות' וישר הלכנו לסאטירה".

ואיך נוצר הקשר עם ריטה?

"דרך המנהל האמנותי, גדי גידור. אני עובדת איתו על כל מיני דברים כבר כמה שנים והוא אמר לי שריטה מחפשת חומרים. כתבתי במיוחד את השיר הזה וזה היה מוזר כי מבחינה מוזיקלית אלה לא מקומות שאני ממש מסתובבת בהם, זה צעד לליבו של הקונזוס. אבל זה היה כבוד גדול לכתוב לה, ולמען האמת זה הרגיש לי נעים מאוד. זה גם ממש מהנה לשם שינוי לעשות משהו שיש לו תהודה רחבה ומיידית".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3518782,00.html