02-08-2008, 10:35
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
טעיתי
ילין, אם כך, לא תכנן לגיסיו את הבית, אלא רטנר. במחשבה שנייה, גם הגיסים שלי לא שכרו את שרותי כדי לתכנן את הבית שלהם, אז למה שהבנטואיטשים יעשו את זה? לא טוב לערבב עסקים עם משפחה.
יוחנן רטנר הוא עוד אחד מהנפילים. הונגרי במוצאו (אויגן, לפני שנקרא יוחנן), שהגיע לטכניון בשנות העשרים ולימד שם ארכיטקטורה.
ב-1927, השנה שבה הבנטואיטשים תרגמו את הספר על הצופיות, התפרסמה תחרות ארכיטקטונית לבניית המוסדות הלאומיים בירושלים. אל תקלו ראש: זו היתה התחרות הארכיטקטונית החשובה ביותר במאה העשרים! וזאת מכמה סיבות:
א. העם היהודי היושב בציון מחליט לבנות לעצמו "בניני ממשלה". כלומר - מבנה שיסמל את הציונות, וייצג אותה.
ב. ולא רק זה, אלא שהדברים נאמרו במפורש במסמך שנמסר למתחרים: המבנה צריך לסמל את שיבת העם היהודי לארצו.
ג. באותה תקופה החלו גישושים לבניית מגדל ימקא בירושלים, ולא מעט ציונים ראו ביוזמה הנוצרית-אמריקאית כאילו היא תחרות על ירושלים: איזו אמונה תשלוט בעיר. קולונל קיש, מראשי הציונות, אף טען שחייבים לבנות מבנה ציוני מפואר, כי אם לא - ירושלים תיכנע לנוצרים.
ד. התקופה היתה תקופת מעבר באדריכלות. בגרמניה ובצרפת מתחילה לצוץ ארכיטקטורה חדשה, מודרנית, ששמה ללעג את האדריכלות המקושטת (מאד מאד מקושטת) שקדמה לה.
בכל אופן, רטנר זוכה בתחרות, עם בנין שחייב המון למודרניסטים ותורתם, אם כי חלקים ממנו עדיין שייכים לזרם המקושט, הקודם (הקרוי "אקלקטי"). זכייתו של רטנר מתווה את הכיוון לארכיטקטורה הציונית, ומהר מאד עברו כל האדריכלים בא"י לבנות בניה מודרניסטית, הרבה לפני שזה נקלט בשאר העולם. רטנר, אם כך, הוא ה"משה רבנו" של המודרניזם הארכיטקטוני בא"י.
אבל בזה לא תמו מפעלותיו. בהמשך נעשה רטנר מעורב מאד ב"הגנה", ובתחילת שנות השלושים הוא מתמנה לרמ"א - ראש המטה הארצי של הארגון. שווה ערך לרמטכ"ל. באותה תקופה נבנים כל הביצורים, ומוקמים ישובי חומה ומגדל. רטנר לא "מת" על הביצורים, כי הוא האמין, כמו יצחק שדה, שלא צריכים לשבת ולחכות אלא לצאת, ליזום, לארוב ואף לתקוף. לעומת זאת ישובי חומה ומגדל היו הבייבי שלו, והוא תרם רבות להקמתם וגם לתכנונם.
יש ספר אוטוביוגרפי שלו בשם "חיי ואני", אבל אין לי אותו. כבר פעמיים הזמנתי אותו מהוצאות ספרים ומוכרי ספרים, וכלום לא קרה. אם וכאשר אשים עליו יד - ארחיב את הסיפור.
|