פורסם לראשונה ב"אומדיה" http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014008#
''ימים אדומים" - נרו ''יאיר'' לעד 100 שנה להולדתו של מנהיג הלח"י, שמורשתו ללחימה חסרת פשרות לעצמאות, חיה ובועטת גם היום מול האיומים על ישראלמיקי סגל 12/2/2008
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.omedia.co.il/Includes/ImageResizeLargeArt.asp?Avatar=/imgs/uploads/history/shteren-W.jpg]
באחת משורות שירו של יאיר "חיילים אלמונים", שלימים הפך להמנון האצ"ל הלח"י, נכתבה השורה שדומה כאילו לקוחה מהמציאות של ימינו - "בימים אדומים של פרעות ודמים". המנון זה הגיע גם לידי לוחמי גטו ורשה ששרו אותו במצעד הקלגסים הגרמנים בגטו הבוער. שיר זה מקפל בתוכו את תמצית חייו הקצרים, המרתקים, והסוערים של "יאיר" ומהווה לפיד חוצה דורות שרק הולך וצובר תאוצה והכרה בחשיבותו - שיר העומד בכל מבחן של זמן ומקום - בהיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.



כתבות נוספות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.omedia.co.il/imgs/bullet_more_in_channel.gif]
הסייען הבריטי של הלגיון הירדני

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.omedia.co.il/imgs/bullet_more_in_channel.gif]
משבר אלטלנה – 1948


השנה מציינים מאה שנים להולדת אברהם "יאיר" שטרן, מפקד מחתרת "לוחמי חירות ישראל" (לח"י). היום (12 פברואר) לפני 66 שנים, נרצח יאיר בדירתה של טובה סבוראי ברחוב מזרחי ב' 8 בשכונת פלורנטין בדרום תל-אביב. שני סוכני הבולשת הבריטית, ג'פרי מורטון ותומס ג'ימס וילקין, וכמה מלווים ירו במנהיגה של מה שהגדירו "כנופיית שטרן" שהפך אויבם המשובע והוא בן 35. ב-1986 התוודע ברנרד סטמפ, אחד הבלשים הבריטים שנלוו למורטון ווילקין בראיון ל"ידיעות אחרונות", כי יאיר נרצח בדם קר.

ידו הארוכה של הלח"י השיגה את אחד מרוצחיו, וילקין, ברחוב בירושלים והוא נורה ונהרג בספטמבר 1944. מורטון ניצל מניסיון ההתנקשות וחזר לבריטניה. נסיבות הגעת המידע על מקום המסתור של יאיר עדין לא ברורות וממשיכות להעסיק את אנשי הלח"י עד היום. יאיר וחבריו לדרך מונצחים במוזיאון הנושא את שמו במקום בו נרצח ב-1942 בדרום תל-אביב.

פרומתיאוס

לאחר מותו, תואר "יאיר" במונחים כמעט מיתיים. בכתבי הלח"י נכתב, בין היתר, כי "הוא לא היה מאלה החיים ומתים ככל אדם. הוא היה פרומתיאוס המופיע אחת לדורות רבים ומביא את האש לבני האדם... האש מזכירה תמיד את המבעיר הגדול, את פרומתיאוס שהקריב את עצמו... לאחר שנות הגלות, הדליק יאיר שוב את אש התשוקה לחירות".

אברהם שטרן נולד בפולין בעיר סובאלק, שבמחוז ביאליסטוק, ב-23 דצמבר 1907. בגיל 18 עלה לארץ לבדו ולמד בגימנסיה העברית בירושלים ובאוניברסיטה העברית בחוגים ללימודים קלאסיים וספרות עברית והיה איש ספר ומשורר במלוא מובן המילה.

תפיסת עולמו של התגבשה במידה רבה בשנות ה-30 בעקבות מאורעות תרפ"ט. אלה נשזרו בתפיסת עולמו הרוויזיוניסטית הצרופה וזו של הימין באירופה. יאיר שכלל כל העת את תפיסת עולמו ורעיונותיו לכיוונים מהפכניים ועצמאיים יותר, תוך התאמתם למציאות הארצישראלית ולנסיבות הבינלאומיות המשתנות. תחילה, במסגרת האצ"ל ומשאלה נראו לו לא מספקים, בעיקר נוכח ההתקרבות לבריטניה, להשגת המטרות המקודשות שהציב לעצמו, דחף כל העת בעוז לכיוונים מוחלטים יותר ובמוקדם - מלחמה ללא כל פשרות בכיבוש הבריטי. יאיר הבין שרק מלחמת שחרור אלימה בבריטניה - בבחינת "ארץ נכבשת בדם" - היא הדרך לגאולה ויש להתנתק לחלוטין מן ההסתמכות על בריטניה, גם אם היא נלחמה בגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, כמי שעתידה לסייע בבניית הבית היהודי.



המודל האירי

יאיר נטה ליחס משקל רב, לעיתים מכריע, לשחרור בכוח מעולו של כובש זר. גיבורי התרבות שלו מהם שאב את השראתו היו רבים ומגוונים: החל מגיבורים מקראיים והחשמונאים, גורמים משיחיים אקטיביסטיים, ועבור דרך גיבורי ניל"י ועד גיבורים פולנים וכאלה שלחמו בעוז נגד הכיבוש הבריטי במקומות אחרים.

מרתקת במיוחד הייתה הזיקה לגיבורים האיריים. יאיר ראה בתומס ג'ימס קלארק דמות מופת. קלארק היה בין האחראים ל"מרד הפסחא" באפריל 1916, במהלכו ניסו הרפובליקנים האירים שוב לזכות בעצמאות מן האימפריה הבריטית. ההתקוממות אמנם דוכאה בתוך שבוע אך היא החזירה אל סדר היום הפוליטי באירלנד את המאבק בכוח בבריטים, קלארק נעצר לאחר ההתקוממות והוצא להורג בכלא בריטי.

יאיר סרב בכל תוקף לכל הצעה מצד "ההגנה" והמחנה הרוויזיוניסטי למחסה מפני המצוד שניהלה אחריו הבולשת הבריטית (CID). גם פניה מצד נחמיה, גיסו, אחיה של רוני אשתו לא הועילה. יאיר היה נחוש בדעתו שלא לברוח מהתמודדות עם הכובש הבריטי ומלחמת החירות. יאיר בחר מרצון ב"טחב אפלת מרתף" וידע שסופו למות.

"מיכאל", כינויו המחתרתי של ממשיך דרכו של יאיר יצחק יזרניצקי (לימים יצחק שמיר), ראש ממשלת ישראל, לקוח אף הוא מן מדמות מופת של המאבק האירי בבריטניה - מיקל קולינס. האירי שנרצח זמן קצר לאחר קבלת העצמאות האירית, שמש כראש המודיעין של "הצבא האירי הרפובליקני" (IRA), ופרס כספי גבוה היה נתון על ראשו. בסופו של דבר היה מעורב קולינס במגעים עם ראש ממשלת בריטניה להקמת אירלנד החופשית. מודל מוצלח זה של מאבק כוחני בלתי מתפשר שבסופו הצלחה, קרץ מאד לראשי הלח"י והם התמידו בו למרות כישלונות לא מעטים בפעילותם המבצעית.

שותף מלא במאבק על המדינה

יאיר והלח"י, בניגוד ל"שיין פין" (באירית: "אנחנו בעצמנו"), הזרוע הפוליטית של ה-IRA, לא הצליחו לסחוף אחריהם המוני הישוב בארץ ישראל. ממשיכי דרכו, אנשי הלח"י, לימים תנועת החירות (פעילותה של מפלגת הלוחמים בראשות נתן ילין מור בכנסת היו קצרים) חוו לאחר הקמת המדינה שנים רבות של נידוי ודיכוי וקושי להשתלב במדינה הצעירה. אולם, לאחר "גלות" באופוזיציה ומאבקים פוליטיים ממושכים הצליחו להגיע לעמדות כוח והשפעה בישראל. השורשים - האמונה בצדקת הדרך הנכונות להקרבה ואהבת המולדת - שהנחו אותם גם בדרכם הפוליטית חסרת הפשרות, נטועים עמוק בתקופה הפורמטיבית של יאיר.

הויכוח על "מי גירש את הבריטים מהארץ" והאם לא היו עוזבים בכל מקרה, ימשיך בודאי להעסיק היסטוריונים עוד זמן רב. אך אין ספק כי הלח"י, ויאיר - כמי שדחף להקמתו סביב אידיאולוגיה ייחודית של מאבק חסר פשרות בבריטים - היוו תופעה ייחודית בנוף הפוליטי של אותה תקופה (מלחמת העולם השנייה), בה חשבו אחרים, כולל באצ"ל, כי בריטניה תעמוד בסופו של דבר לצד היהודים.

משך שנים היה הלח"י מחוץ לקונסנסוס הישראלי, ורק בשנים האחרונות, לאחר מאמץ מתמשך, הוא זוכה להכרה רחבה, אפילו לתחייה, כמי שתרם את חלקו לצד שאר האירגונים להקמת מדינת ישראל. ראש הממשלה אריאל שרון נשא ב-2002 נאום לציון 60 שנים לרצח יאיר בו אמר, בין היתר:

"מדינת ישראל קמה, בסופו של דבר, בשל מאבקן של ההגנה, האצ"ל והלח"י (ולפני כן "השומר" וניל"י). בזכות העלייה וההתיישבות. בזכות צה"ל שהדף את המתקפה הערבית לאחר הכרזת המדינה. מותו של יאיר שטרן העניק תנופה למרד בשלטון הזר... בחייו ובמותו - יצר יאיר אתוס של מאבק ושל מסירות נפש. במרכז משנתו היו ההכרה והמסר שאין להתייאש לעולם, גם לא בתנאים הקשים ביותר, גם לא "בימים אדומים של פרעות ודמים". תמיד להמשיך להאמין, להמשיך להיאבק".



ראש הממשלה שרון חשף בנאומו את נפשו הרגישה והספרותית ואת היכרותו האינטימית עם ההיסטוריה של עם ישראל:

"נישקו היה גם העט, בשיריו הביע באופן מזוקק ונוקב את המאבק הלאומי ואת השאיפה לגאולה. י"ח עיקרי התחייה שכתב, מבטאים, בלשון נשגבת, את עומקה ההיסטורי ואת רוחב יריעתה של תפיסת עולמו. במוקד תפיסתו - אהבה גדולה לעם היהודי ואמונה בייחודו ובייעודו... אישיותו המיוחדת של יאיר שטרן מגלמת את השילוב בין המילה למעשה, בין הרעיון לפעולה... דמותו היתה דמות רבת-השראה ורבת-מימדים: אינטלקטואל, בעל נפש רומנטית הספוגה בתרבות וספרות, אינדיבדואליסט, משורר, בעל חוש אסתטי מפותח והשכלה רחבה. אבל מעל לכל הצטיינה אישיותו בנכונות מוחלטת למסירות נפש, להקרבה למען המאבק הלאומי".

ב-29 ינואר 2008 ציינה הכנסת 100 שנה להולדתו בדיון מיוחד במליאה. ראש הממשלה אהוד אולמרט, אמר, כי "כנסת ישראל מכבדת היום את זכרו של יאיר לוחם חרות ישראל, מפקד המחתרת הלוחמת, הוגה דעות, משורר ואיש רוח, אוהב עמו וארצו, קנאי ולוהט באמונותיו ומסור לשליחותו עד כלות... בציון 100 שנה לחייו, ראוי שנזכור אותו כאחד ממעצבי רוח החירות והגבורה שבלעדיה לא היתה לעמנו תקומה. יאיר סלל דרך עצמאית ביותר של המאבק הציוני. יהיו המסתייגים אשר יהיו, יאיר נמנה עם המשפחה הלוחמת. דרכו של יאיר לא היתה דרך המלך של התנועה הציונית, אבל כולנו, מחויבים בכבוד לגדולתו".

דברים דומים אמר גם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שאביו הכיר את יאיר, שסכם באמרו: "כולנו צריכים ללמוד ממנו תעצומות נפש במאבקים הקשים שעוד נכונו לנו להבטיח את קיומנו ועצמאותנו בארצנו".



"ימים אדומים"

בשנת המאה להולדתו של יאיר מקבלים "ימים אדומים" של יאיר משמעות עדכנית ומיוחדת ומוכיחים כי דבריו ומורשתו של יאיר חורגים הרבה מעבר לזמן ולמקום בו פעל ומהווים עדות חיה לצדקת דרכו על מאבק ללא פשרות באוייבים, גם אם מאבק זה נתקל מעת לעת במכשולים קשים. אלה אמורים, לשיטת יאיר, להפוך את הניצחון והגאולה למשמעותיים וחשובים יותר. מאז רצח יאיר, דרכה של מדינת ישראל לחירות, לעצמאות ולמאבק מתמיד לאחריה, משקפת אל נכון את דרכו והאידיאולוגיה בה האמין ועליה היה מוכן בכל עת למסור את חייו.

השנה - שנת המאה להולדתו - מתקיימים בארץ אירועים רבים להנצחת פועלו ודמותו הייחודית של יאיר. סיפור חייו, אהבתו לרוני בורשטיין ומותו מתוארים במספר ספרים: יאיר, הרומן הביוגרפי האחרון שכתב משה שמיר ; "לא בשבילנו נגן הסקסופון" של יאירה גינוסר, העוסק בשירתו של אברהם יאיר שטרן ובספרות עכשווית בספרו של רם אורן "ימים אדומים" ובעוד ספרים ויומנים רבים אחרים. ב-11 פברואר 2008 התקיים במועדון "צוותא" ערב בסימן "השיר ויאיר", בהנחיית מאיר עוזיאל במוקדו עמדה שירתו של יאיר (בנו, יאיר שטרן, שנולד לאחר מותו, דבר על אביו ולשירת "חיילים אלמונים" הצטרפו חרישית ממשיכי דרכו של יאיר בקרב הצופים).

ב"ימים אדומים" של הישרדות ומלחמה בשדרות וסביבתה (לעומת "הישרדות" שהפכה איקון תרבותי נבוב באיים מרוחקים) מן הראוי שמדינת ישראל תחזור, במלאת לה 60, למקורות ההשראה האמיתיים היצירתיים, והראויים של עם ישראל בארצו ותהפוך בהם שוב ושוב, כדי לחולל שינוי של ממש במחשבה כיצד להבטיח לנצח את קיומו של עם ישראל בארץ ישראל.

"הוא יבוא, בוא יבוא הגדול בימים, הפורק את העול, הגואל, הזוקף כפופים ומתיר אסורים, יום חירות ומלכות ישראל (אברהם "יאיר" שטרן)

יהי זכרו ברוך !

מיקי סגל 12/2/2008

http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014008#

ובהחלט ראוי להרשם למערכת פרש ולו בכדי להעלות אשכול לכבודו
אך אודה לך באם תתן את רשותך לשנוי הכותרת לכזו המרמזת באופן יותר ברור לתוכן האשכול
אודה לך גם באם תאפשר את שנוי כותרת המשנה העוסקת ב'איומים של היום' והסרת את ההבטים/הרמזים הפוליטיים מן המאמר שכן אנו בפורום היסטוריה ולא בפורום פוליטיקה. הדיון ראוי אך רצוי כי יתפתח סביב 'מה שהיה' ולא סביב הקשריו לימינו אנו.

המאמצים הבלתי פוסקים לשכתב ההסטוריה (בכל המקומות והמשטרים...) והעובדה שגם אנשי מקצוע האובייקטיביים ביותר מתקשים לתאר אירועי עבר בלי שיפעילו מסננת אישית המוטה ע"י עמדתם והשקפת עולמם בהווה, לא מתיישבים עם הקביעה - ציטוט: "הדיון ראוי אך רצוי כי יתפתח סביב 'מה שהיה' ולא סביב הקשריו לימינו אנו." חלק גדול מהעניין בעיסוק בהסטוריה הוא בהשוואת ההווה לעבר (השונה והדומה) והפקת מסקנות ולקחים לגבי ההווה ולעתיד. לכן כל דיון כל עוד אינו בוטה (במטרה לפגוע), משמיץ ומסלף עובדות (כשאינן במחלוקת...) הוא דיון ראוי.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

הכל תלוי בעיני המתבונן - מאז ועד עולם

אחד שמתפוצץ על ילדים באוטובוסים הוא טרוריסט.
אחד שהמניע שלו מקדש את המטרה והאמצעים על ידי רציחת חפים מפשע הוא טרוריסט.
אחד שחלק נרחב ממרכיבי האדיאולוגיה שלו הוא רציחת כל מי שהוא לא הוא ומפריע לאדיאולוגיה שלו להתקיים- הוא טרוריסט.
אומה שבדם ואש תפדה את המטרה- היא טרוריסטית.
אומה שבניה נשלחים במודע ובהכרה מוחלטת למות למען האדיאולוגיה, ותוך כדי מותם לרצוח כמה שיותר- היא טרוריסטית.
אומה שהאמהות שמחות על מות בניהם מכיוון שרצחו חפים מפשע- הן טרוריסטיות.
אומה המתבססת על הצביון הנאצי היא טרוריסטית.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אחרי שנים של היכרות (בפרש כמובן) ואחרי שכל אחד מאיתנו מכיר את דעותיו של השני, אתה עדיין מצליח להפתיע...

"טרוריסט אכזרי חסר מצפון - או לוחם חופש אידיאליסטי"



?!?!?!?!?!?!?!!?!

looopy

הערתי הייתה כוללנית - גיבור או "פושע" תמיד תלוי בצד המתבונן.

לא הבעתי בהערתי זאת כל התייחסות ליאיר.

לא הבעת?
רק הרשעת..

looopy

בזכותו יש לך מדינה, המאפשרת לך חופש ביטוי, שבמסגרתו אתה תוקף אותה ואת אלה שהביאו להקמתה...
טרוריסט הוא מי שרוצח לשם הרצח - ואלה הם אך ורק חבריך הפלסטינאים.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'