12-02-2008, 23:10
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
סליחה שאני משחק פה את תפקיד המקטרג, אך מה בדבר לראות את השירות הצבאי כתקופה העומדת בפני עצמה?
יש לך, נאמר, כמעט חצי שנה עד הגיוס, חשוב על עצמך כמי שעתיד לבלות מספר שנים בצבא. למה כל כך דחוף לך להסתכל על תקופה כזו ארוכה ומשמעותית כאילו היא מחנה קיץ או לימודי נהיגה, שהשלב הבא נראה כאילו קרוב ומעבר לפינה?
השירות הצבאי הינו הפעם הראשונה בחייך בה אתה יכול לבנות את עצמך במנותק לגמרי מכל מה שעשית וחווית לפניו.
זו הפעם הראשונה בחייך בה תוכל להיות אחראי באופן מלא לתוצאות מעשיך, שתוכל לתמרן את עצמך לעמדות בהן אתה אדם בוגר, מחליט, עושה, משפיע. נכון שקודם לכל תעבור תקופת הכשרה וחניכות, אך כבר בתקופה ראשונית זו כל מעשה שתעשה וכל בחירה שתבחר יטביעו את חותמם על הדמות שאתה תבנה מעצמך במהלך השירות.
אחרי תום השירות הצבאי אתה תהיה אדם שונה. דמותך תהיה אחרת בעיני עצמך ואולי גם בעיני סביבתך, סביר מאוד שסדר העדיפויות שלך ישתנה במשהו, אפילו אולי עד כדי כך שכשתיזכר אז בהתלבטויות שלך היום, אתה תצחק על התמימות שלך או על הנחישות שלך לנסות תראות אל תוך הערפל ומעבר לו.
כמובן שאפשר גם לעבור שירות צבאי כילדון מפונק או תלמיד מגודל, עם דגש על כמות הפחיות הריקות של רד-בול שאתה צובר בחדרך או כמות נקודות צברת במשחק בפליי-סטיישן.
לדעתי החוכמה היא להתעלות מעל לזה.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|