בהיסטוריה הצבאית של המלחמות בעולם כולל מלחמות ישראל
ידוע המושג של תסמונת היום האחרון למלחמה
זהו יום בו כולם יודעים שמה שלא יעשה היום כבר לא יעשה יתכן לעולם
למשל שיפור עמדות קביעת עובדות ואפילו הוצאת רגשות נקם ושילם
התוצאה במקרים רבים מהלכים חפוזים לא מתוכננים לא מוכנים ולא שקולים די צורכם
התוצאות במקרים רבים קטלניים הרסניים ומרבי קורבנות לעיתים מיותרים
כמה דוגמאות:
היום האחרון במלחמת העולם הראשונה נחשב לאחד הימים רווי הדם במלחמה זאת
למרות שכולם ידעו שבצהרי היום נכנסת הפסקת האש אחרי 4 שנים לתוקפה
נהרגו עד הצהרים עשרות אלפי חילים משני הצדדים בלי שתוצאות המלחמה השתנו ולו באינטש
במלחמת שלום הגליל הוטל על גדוד שריון לרוץ ולתפוס את כביש בירות דמשק עד חצות
למרות הודעת הגדוד שאינו מוכן לתנועה המג''ד קיבל הוראה נע בחופזה לא בתנועה צבאית
התוצאה ההרסנית ידועה כקרב סולטן יעקוב על כל הטראגיות שבו
אפשר לתת עוד דוגמאות רבות כולל קרבות מיותרים שנמנעו ברגע האחרון
אבל ברצוני לגעת לקרב גדוד שריון מחט' 14 על מתחם מיסורי ביום האחרון למלחמה
למרות התנגדות המח''ט שקיבל את הוראת האוגדונר וללא סיוע אוירי הובטח ולא הגיע
הקרב ותוצאותיו מופיע באתר חט' 14 וקטונתי לשופטו או להכריע
והייתי רוצה לשמוע את דעות חברי הפורום ואולי במיוחד את דעת עופר בנידון
וכמובן כל אחד יכול להביא דוגמאות מנסיונו וידיעתו בנושא תסמונת היום האחרון

יש גם כמה דוגמאות טובות ליום אחרון במלחמה, שתי דוגמאות שקופצות לראש:

אחרי הסכם הפסקת האש בתום מלחמת ששת הימים עלה מח"א לביקור בפצ"ן על מנת לראות את כל השטח החדש שבידינו, בתום הביקור שאל מוטי הוד את דדו אם גם החרמון שלנו וזה אמר לו "לא אבל אם יהיו לנו כמה מסוקים הוא יהיה שלנו" וכך היה.

וכמובן מבצע קינוח שנערך בלילה לפני הפסקת האש בו נכבש החרמון מחדש.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

למבצע שתוכנן (יותר נכון לא תוכנן) בלחץ הפסקת האש הקרבה
נעשו בו כל השגיאות האפשריות בספר ועשרות קורבנות....מיותרים??
ישפוט השופט..................

אולי היה אפשר להוציא מבצע טוב יותר, אבל בפועל התוצאה שלו הייתה חיובית, אי אפשר להגיד שהקורבנות היו לשווא כי הרי לחרמון הייתה ועדיין יש חשיבות גדולה מאוד ואני בספק אם היינו מסוגלים (או חושבים בכלל) להחזיר אותו בהסכמי שביתת הנשק...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

במקרה הראש היה יותר קשה מהקיר והקיר נשבר
אבל אין ספק שלא היתה שם שום חשיבה יצירתית
וידוע שצוות מסירת מטכ''ל שהיה בתצפית על החרמון כבר כמה ימים
המליץ לעלות רגלית מכיוון חאדר שם לא היתה הגנה
וכן גולני סירבו לקבל סיוע מהצנחנים שכבשו כבר את החרמון הסורי
כמובן שהחרמון נכבש וטוב שכך אבל יכול היה להיות מאד אחרת לו השתמשו גם בראש

לא בדיוק ראש בקיר, אבל כן....בלי יותר מדי יצירתיות.

אגב, יצא לי לדבר עם כמה מפקדים זוטרים מהקרב, הם גם התלוננו למה לא הפעילו את הצנחני מילואים על החרמון שהיו יחסית טריים ורעננים והתעקשו לשלוח אותם רווי הקרבות,
אבל כנראה היה כאן עניין של להחזיר את הרוכב שנפל מהר על הסוס בתוספת לגאווה הגולנצ'יקית של החרמון הוא שלנו ואף אחד אחר לא יכבוש אותו במקומנו.
אגב, ראו את זה גם בבופור, כשסירבו לקבל תגבורת מהצנחנים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

איפה הצנחנים היו ואיפה הבופור?

לגולני בבופור לא הייה נחוץ סיוע מול 26 המחבלים הנצורים.
לפי דעת גדולים ממני לא היה צריך לכבוש את המבצר בכלל, תוך שבוע של מצור המחבלים היו נכנעים.

אבל....גולני זה גולני.

א. מלה"ע הראשונה הסתיימה בשעה 11 ב-11 לנובמבר 1918. מועד שקל לזכור..

ב. המתקפה הישראלית הידועה ביותר לשימצה בהקשר זה היא על העיר סואץ בסיום מלחמת יום הכיפורים,
במטרה להשלים את כיתור הארמיה השלישית.

ג. כפרקליט השטן, יש דווקא מקרים מוצלחים של תקיפות ערב הפסקת האש: כיבוש הרמה ב- 67' (כפי שנידון , לעיתים אחרי הפסקת האש..), וההשתלטות על אילת (לאחר הפסקת הלחימה עם מצריים, כשירדן היתה רשמית עדין במלחמה).
סה"כ, קשה לשפוט מתי זו דבקות במשימה ותעושה, ומתי שאפתנות אישית ורשלנות של מפקדים.

המהלך אמנם לא החל ביום האחרון ללחימה פר הגדרה אלא 60 שעות לפני סיומה אבל מתאפיין בכל הסממנים שהוזכרו:
1. הסכם הפסקת האש כבר היה מונח על שולחנה של מועצת הביטחון ויותר מסביר להניח שהמהלך לא היה משנה בכלום את תוצאותיה המדיניות של המלחמה.
2. עקב הלחץ לייצר הישג, המהלך בוצע בחופזה (לא אומר תוכנן בחופזה כי באמת אין לי מושג מתי הוכנו פקודות המבצע - אם בכלל) והתוצאה העגומה שלו הייתה ששיריון ישראלי נכנס לתוך מארב נ"ט מתוכנן היטב.
3. רצינו לסיים את המלחמה בהישג מוחץ מול החיזבאללה, פעלנו ביהירות ובפזיזות ולא השגנו כלום.


יואב.

מצד שני- עובדה שוועדת וינוגרד צריכה המון זמן לראות כמה התסריט שאולמרט תיאר לעצמו (מו"מ תקוע והמלחמה עומדת להסתיים ללא הישגים צבאיים ומדיניים. אוקי- בוא ניתן לצבא לעשות מה שהוא יודע: לכבוש שטחים. זה בטח ישקם את ההרתעה ויזרז את המו"מ).


בקיצור, אני מוכן יותר לקבל לחץ של מדינאים/ מצביאים לסיים מלחמה עם הישגים מיוזמות מקומיות של מפקדים שמונעים משאפתנות.

אני זוכר לרע את הקרב על העיר סואץ- קרב שנערך ללא תכנון, ללא מחשבה וללא תוחלת . אני זוכר את ההלם כאשר בבוקר, למחרת הקרב הופיעו בתאג"ד שלנו פצועים רבים, לאחר שהיינו בטוחים שהכל כבר נגמר.

אני לא זוכר שחטיבה 14 היתה מעורבת באקורד הסיום של הקרב על "מיסורי" . למיטב ידיעתי, חטיבה 600 תקפה את מיסורי ערב הפסקת האש האחרונה וספגה שם אבידות קשות ביותר.

כמו כן, חטיבה 274 תקפה את חמוטל מן העבר השני, וגם היא כשלה במילוי תפקיד זה.

בגזרה הדרומית, ניסתה אוגדה 440 לתקוף את בוצר, אולם נוכח זהירותו של מפקד הפעולה (כרגע איני זוכר מי זה היה), אשר פקד על ערב-רב של יחידות, הופסקה הפעולה.

האם תוכל להרחיב על הניסיון של אוגדה 440? (הגדוד שלי - 430 עבר קרב קשה ב22 לאוקטובר בצד השני של התעלה במתחם "צידון", אני מנסה להבין מה חיפשנו שם?)

התיאור לקוח מאתר בה"ד 1:



"עד השעה 1100 של יום זה - שרר שקט בגזרה ונצפתה יציאת חיילים מצריים מ"בוצר". ב-1200 הגיע ה-מח"ט לגזרה וקיים קבוצת פקורות, שבה סוכם לכבוש את "בוצר" בהתקפת יום - מאחד ולקראת סוף היום עמדה הפסקת האש להיכנס לתוקפה. בתכנית נקבע כי 2 פלוגות טנקים יהוו בסיס אש מהעמדות של אתמול ולאחר ריכוך יסתער ה-חרמ"ש רגלית.
ב-1500 החלו הכוחות לנוע לנקודות היערכות בעוד חיל האויר מפציץ את היעד במשך כשעתיים. תוך כדי תנועה נפגעו 4 טנקים. 3 נפגעו ע"י טילים וטנק נוסף נפגע מפגז של T-62 ונדלק. כל אנשי צוותו, בינהם מ"פ ו' נפגעו.
כוחות ה-חרמ"ש שבאו בעקבות הטנקים נתקלו באש נ"ט וטנקים חזקה והסתבר כי כוחות המצרים רבים יותר ממה ששיערו תחילה. לאור המצב שנוצר, החליט ה-מח"ט לעצור את ההתקפה ולהחזיר הכוחות לאחור, כדי להימנע מנפגעים נוספים."

תודה, ראיתי גם באתר.

אני מבין שהיית בגדוד "סערה" של אלישיב שימשי.
אני זוכר את ההתקפה עליכם בצידון כסיום אשליותינו באשר להפסקת האש הראשונה, וזאת למרות שהשבויים המצרים שנלכדו קודם לכן טענו בתוקף שסאדת וגולדה נתנו הוראה להפסיק את האש.
מה אתם חיפשתם בדיוק בצידון? אני באמת לא יודע. צידון היתה מערך מצרי במוצא התעלה מהאגמים. נראה שלפיקוד היתה מטרה להפכה לאבן הראשה של כיתור הארמיה השלישית.

לקראת סוף המלחמה הצטרף הצוות שלי לגדוד 430 של שמשי. ב22 באוקטובר הלחימה נראתה כמו "היום השביעי של ששת הימים" כלומר הסתערות כמעט רצופה דרומה כשהמצרים מגלים התנגדות מועטה. לפנות ערב פנינו לכיוון התעלה, כאשר ב18:52 (מועד הפסקת האש) עצרנו במתחם צידון. מסתבר שישבנו למצרים "על הראש" ואט, אט הם הגיבו בירי נק"ל ונ"ט (RPG). לאחר שנפגעו טנקים רבים (לא כולם הושבתו, אבל בטנק שלי נהרג המט"ק ואני נפצעתי), נחלץ משם הגדוד בקושי ובאבידות כבדות. השמועה ששמעתי (ואין לי ביסוס עבורה) שהמהלך היה אמור להיות משלים לביתור הארמייה השלישית בצד המזרחי שלא בוצע.

בכל מקרה: ביום האחרון של מלחמת העולם הראשונה לא נהרגו עשרות אלפים (שזו קריאה לא נכונה (כבר באנגלית ולא פעם אצל המתרגם) של המילה casualty) אלא מספר "רגיל" של הרוגים ליום במתקפת "מאה הימים". 863 חיילים בריטיים נפטרו אותו היום ויש להם קשר/מצבת זכרון. ביום שלפני, לדוגמא, המספר הוא 924. זה כולל, כמובן, גם פצועים שנפטרו, מה שמסביר את המספר 722 ב 12/11/18!

למרות סרט התעודה הידוע שמציג את הגנרלים כמי שהתעלו על עצמם בחוסר אנושיות ביום האחרון למלחמה, אין סיבה להניח שהם עשו משהו שונה ממה שעשו מאז אוגוסט: תקפו קדימה במטרה למחוץ את הצבא הגרמני המתפורר. הפסקת האש לא נתפסה אז כמשהו מוחלט, ומה עוד שהגרמנים ישבו עמוק בבלגיה וצפון צרפת ולאיש לא היה ברור שלא תחודש המלחמה. יכול להיות, וזו סתם השערה, שלו היה הצבא הגרמני נמחץ ב1918-9, הייתה נחסכת המלחמה השניה, הגרועה יותר.

אגב: יש מי שטרחו ובדקו מי היו ההרוגים האחרונים:

ג'ורג' אליסון - חייל ממוצא אירי - נורה ע"י צלף ונהרג במקום ב 10:59 11/11/18. הנרי גאנטר, אמריקאי, נהרג באותה דקה בהתקפה על עיירה צרפתית.

אגב: המבצע האחרון בהחלט של מלחמת העצמאות (שלנו) לא היה, אפשר להגיד, "עובדה", אלא מבצע תפיסת רצועת "כפר קאסם-כפר סאלם" (שזה בעצם כל האזור הערבי שבתחום ישראל של טרום 67, צפונית לרמלה ודרומית לעפולה) שנועד להיות מבצע קרבי לכל כבר (חלק נכבד מחטיבת גבעתי שונע מהדרום לצורך זה ואפילו ספגו את הרוגיהם האחרונים ליד רמת הכובש) אבל לאחר שהצבא העיראקי התקפל והירדני, מתוקף הסכמה, לא תפס את מקומו, התקיים המבצע (שכחתי את שמו) ללא קרב ולא נזכר לכן כחלק ממלחמת העצמאות.

שאלתי כמה מזקני גבעתי על העניין הזה - איך הרגישו הוותיקים (שממילא התדלדלו עקב אבידות, העלמויות או העברות לתפקידים לא קרביים) בשלב הזה: עובדה ברורה היא שרבים מאלה שהיו אחרי פציעות חמורות, בנים למשפחות שהיו שכולות (והיו הרבה), בנים (זכרים) יחידים וכו' - הועברו לקראת המבצע לתפקידים לא קרביים.

.

קיבל גדוד צנחנים מילואים הוראה לכבוש את עיסמאליה
החבר'ה סיפרו לי על כך כמה שנים מאוחר יותר
הם לא האמינו שאחרי שהם עברו את כל המלחמה
הם עשוים לההרג בקרב שלא נראה להם חיוני וקריטי
הם עלו על חגור ונשק והתחילו להתקדם לעבר עיסמאליה
ומישהו כנראה קיבל שכל והם קיבלו לרווחתם הוראה לחזור

מבצעים נוספים בשלהי מלחמת יוה"כ שבוטלו -
1. אור ירוק (מעודכן) - צליחה של חטיבה מאולתרת במפרץ סואץ לכיבוש רצועת החוץ המצרית וניצול הצלחה צפונה עד לחבירה עם כוחות צה"ל בעדביה (בוטל עקב התקדמות כוחות צה"ל וחשש מאבדות כבדות)
2. דין שמיים - מבצע משולב ים-אוויר-יבשה של אוגדת קצח"ר לכיבוש פורט פואד (בוטל עקב מחאת הלוחמים והחשש מאבדות כבדות)
3. כיבוש אזור מעוז ליטוף ויצירת ראש גשר נוסף על בסיס גשר מצרי לשם חבירה לכוחות אוגדה 162 שפעלו מעברה השני של התעלה (בוטל עקב תשישות הכוחות וחשש מאבדות כבדות)
4. פשיטה של שייטת 13 על נמל טרטוס בסוריה, כולל פגיעה בספינות אספקה רוסיות (בוטל בעקבות חשש מאבדות כבדות והסתבכות עם הרוסים).
5. פשיטה של סיירת צנחנים על על מרגמות ה 240 ו ה 160 מ"מ של הסוריים באזור מורדות החרמון (בוטל עקב סוף המלחמה)
6. כיבוש פורט אברהים על ידי כוח צנחנים מאולתר (בוטל בעקבות כשלון הפעולה בסואץ)

שלפי השמועות ד'אז תוכנן בעיקר משום
שהקצח''ר מנו שקד שהיה אביר פעולות התגמול לפני המלחמה
ונותר חף מפעילות מלחמתית כל המלחמה ורצה קצת אקשן
עכ''פ יח' 707 ד'אז וש-13 עמדו כבר עם צי של עשרות ס''ג במים מנועים עובדים
ואז לרווחת כולם הגיעה הוראת הביטול המיוחלת
אומרים שפעולה זאת לולא התבטלה יכלה להיות ''מסיבת הסיום'' של היחידות הנ''ל
ודוגמא קלאסית של תיסמונת היום האחרון על כל המיותר והקטלניות שבו...............

באחד הסרטים על יוה"כ מספר יואל שרון, הבחור שבתמונה, על כך ששירת כמ"פ ביחידת צנחנים במילואים שהייתה אמורה להשתתף במבצע דין-שמיים. אחרי שהמבצע בוטל, נשלחה יחידתו על גבי נגמ"שי שלל (ככל הנראה BTR-152) לסייע בחילוץ הצנחנים בסואץ רק שבדרך לשם נתקלה בכוח שיריון מצרי והנגמ"ש בו נסע נפגע מפגז. כל נוסעי הכלי נהרגו למעט שרון, שנפצע קשה ונותר מאז משותק בפלג גופו התחתון, ושני החיילים בקדמת הכלי, שנפצעו בדרגות קלות יותר.

על פי http://sports.walla.co.il/?w=/192/836830 נראה שהשתייך לסיירת חרוב וזה גם מסתדר עם סיפור נגמ"ש BTR-152 של חרוב שנפגע בגזרת סואץ באותו פרק זמנים ו 16 מנוסעיו נהרגו אבל מאידך חרוב הייתה הרי יחידה סדירה ולא יחידת מילואים, שרון לא היה מפקדה כפי שנכתב בלינק וגם לא זכור לי שהייתה אמורה אמורה ליטול חלק בדין-שמיים. האם היה קצין בוגר חרוב נטול הצבת מילואים שהסתפח אל יחידתו הישנה (כפי שעשו מאות קצינים וחיילים אחרים)? היתכן שפיקד על פלוגת השלמת מילואים כלשהי של חרוב? או אולי פלוגה כלשהי מאחד מגדודי חטיבה 9100 שבמקרה צורפה לחרוב? או אולי דווקא על פלוגה כלשהי מגדוד 564 שנותרה מאחור בבלוזה לטובת מבצע דין-שמיים? בכל מקרה, עוד על סיפור השיקום המופלא שלו ניתן לקרוא כאן http://www.etgarim.org/yazam.asp

שקדי האם הכרת את גיל שלו? כיצד מצא את דרכו לסואץ?
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp...95320&ndt=95372

פלגה מהיחידה שלנו צורפה ליח' חרוב בטיהור החיץ החקלאי שמעבר לתעלה
התרגולת היתה טיהור תוך כדי הליכה ברגל ובעיקר במקומות שהיתה פרצה בסוללת התעלה
במקומות אלו היו תותחי נ''ט מצריים יורים מעבר לתעלה בכוחותינו
באיזשהו שלב גיל ועוד כמה חבר'ה לא הקפידו ללכת ברגל במקום כזה
הנגמש (בי טי אר שלל ככל הזכור לי) חטף עלה באש וגיל נהרג....יהי זכרו ברוך

לגבי תותחי הנ"ט - אתה מתכוון לתותחים שהיו מוצבים בגדה המזרחית וירו דרך הפרצה בסוללה המצרית על כוחות צה"ל שטהרו את הגדה המערבית? מה שנאמר הפוך על הפוך?

וככל הידוע לי היו הרבה נפגעים לכוחות שטיהרו את החיץ החקלאי
ממארבי נ''ט כנ''ל וכולם בגלל חוסר זהירות ונסיעה ברק''ם במקום הליכה רגלית

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong11 5. פשיטה של סיירת צנחנים על על מרגמות ה 240 ו ה 160 מ"מ של הסוריים באזור מורדות החרמון (בוטל עקב סוף המלחמה)

לדעתי "הרומני" התייחס למבצע הזה וציין סיבות נוספות לביטול

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מאמר מעניין באותו עניין מאשכול ישן יותר בפורום

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...F#post2092 470