לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 01-02-2008, 23:03
  HummerH1 HummerH1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.11.02
הודעות: 32,894
שאלה גיל העמידה - גיל הדיכאון?

מאת: יפעת גדות |
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/envelop.gif]
| Nfc.co.il/blog/Yifat

גיל העמידה הוא אכן גיל אומלל, כך קובע מחקר שהסתמך על נתונים מ-80 מדינות, שהראו כי דיכאון שכיח ביותר בקרב גברים ונשים בשנות הארבעים לחייהם.

החוקרים, בריטים ואמריקנים, גילו כי האושר- בקרב אנשים מאלבניה ועד זימבאבואיי - תואר בעקומה בצורת U, על-פיה החיים מתחילים בשמחה ואושר לפני שהם הופכים לקשים במהלך גיל העמידה ואז חוזרים לשמחת הנעורים, דווקא בשנות הזהב.

מחקרים קודמים הראו כי תחושת הרווחה הפסיכולוגית נשארה קבועה לאורך החיים, אך הממצאים החדשים - שפורסמו בעיתון "Social Science and Medicine" - מראים כי החיים עוברים במסלול רגשי של תוהו ובוהו.

בדרך דומה, וקבועה - בצורה מאוד יוצאת דופן - אנשים מכל העולם חוו אושר ובריאות מנטלית לאורך החיים על-פי עקומה בצורה של U.

כיצד נעשה המחקר

החוקרים ניתחו נתונים על רמות דיכאון, חרדה ובריאות מנטלית כללית של 2 מיליון בני אדם מ-80 מדינות.

ההסתברות לדיכאון עבור גברים ונשים עלתה בהדרגתיות והגיעה לשיא כשהגיעו לשנות הארבעים לחייהם - דפוס דומה נמצא ב-72 מדינות - מאלבניה ועד זימבאבואיי. בכ-8 מדינות - רובן בעולם המתפתח - לא זוהתה עקומה בצורה U בהבט של רמות אושר.

אפשר היה לזהות זאת אצל גברים ונשים, רווקים ונשואים, עשירים ועניים ואלו עם ילדים וללא ילדים, כתבו החוקרים. שעדיין לא יודעים מדוע קיימת עקביות זו.

הסיבה לדיכאון - לא ברורה

אחת האפשרויות יכולה להיות ההבנה של אנשים כי לא ישיגו הרבה מהשאיפות שלהם בגיל העמידה. סיבה נוספת יכולה להיות כי לאחר שראו את עמיתיהם בגיל העמידה מתחילים למות, אנשים מתחילים להעריך את השנים הנותרות שלהם ו"מחבקים" שוב את החיים.

החדשות הטובות הן כי אם אנשים מגיעים לגיל 70 ועדיין בכושר טוב, הרי שהם מאושרים ובריאים מנטלית כמו אנשים בני 20 בממוצע. עבור האדם הממוצע בעולם המודרני, הירידה בבריאות המנטלית ובאושר מתרחשת לאט ולא בפתאומית ובשנה מסויימת. בשנות החמישים לחייהם, אנשים יוצאים מתקופה זו ועוברים לתקופה טובה יותר.


http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=23-04-01
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 02-02-2008, 17:36
  בן שאול בן שאול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.03.07
הודעות: 1,061
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי looopy שמתחילה ב "הסיסמה כפי שאני הבנתי:"

אהלן, לופי. בצומת בשפיים, לפני 50 דקות, ראיתי ערימה של 10 מהחדש ו 5 מספרי הראשון ואני ההיפך מהאשכול הזה.

ובכן H1, זה מה שקורה כשעונים אסוציאטיבית ומהר מדי: ולפרשנות. מישהו בשם Humbug, היה מאד מאד נחמד עימי בפורום מנהלים ונתן לי סיסמא לשם. אני ראיתי Hummer והודיתי לך במקום לו.אז להומבוג כבר אודה במקום אחר.

פטר קריימר (Peter Krimer) מאד מאד מפורסם בתחום הדיכאון, אינו קשור לסיינפלד, וכתב ספר 'אפשר למות מזה' על דיכאון, כמחלת העתיד אם תרצה.
ואני ניסיתי לומר לך שהמאמר שהבאת הינו סופר חשוב - ושבעתיד רוב המתים מוות טבעי מבין המבוגרים ימותו מדיכאון ופחות מכך ממחלות ממאירות, לדוגמא.
עכשיו זה מסביר למה המלצתי ללופי להיות מבסוט מהחיים, כפי שהוא, ושלהפסיק לעשן חשוב, אבל פחות!
_____________________________________

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 02-02-2008, 18:32
  HummerH1 HummerH1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.11.02
הודעות: 32,894
המלצה 48 דרכים לחכמה: דרך 8 – "בשמחה", להיות בשמחה תמיד!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HummerH1 שמתחילה ב "גיל העמידה - גיל הדיכאון?"

השמחה מאפשרת לך להגיע לדברים שהיו נראים קשים מדי להשגה, כי השמחה היא פשוט פצצת אנרגיה טהורה! (והיא הרבה יותר מוצלחת מבננה!)

מאת הרב נח וינברג

הפנייה להקדמה

זוכר איך הרגשת ביום הלימודים האחרון? כשקבלת את רשיון הנהיגה? כשטסת בפעם הראשונה לחו"ל? קפצת מרוב שמחה - "יש! איזה כיף!"

כשאתה שמח אתה מרגיש נפלא - אתה מתמלא באנרגיה ומרגיש שאין בכלל בעיה להשיג דברים שרק אתמול נראו לך בלתי ניתנים להשגה. כשאתה בשמחה אתה לא חושש לדבר עם האיש הזר שיושב לידך באוטובוס. אין בעיות! יש לך אנרגיה, אתה מלא חיוּת, אתה חי!

הדרך השמינית היא "בשמחה". אמנם חלק מבני האדם נולדו עם יותר שמחה טבעית מאחרים, אך כמו כל כלי אחר, אפשר גם ללמוד כיצד לשמוח וכיצד להגיע לשליטה בשמחה.

כשאתה שמח, אתה מסוגל לעשות כל דבר טוב יותר, מהר יותר וחזק יותר. הזיכרון שלך טוב יותר. אתה קולע טוב יותר לסל. המַאֲזָנִים שלך טובים יותר. הכול טוב יותר!

אף אדם אינו מסוגל לממש את הפוטנציאל האישי שלו, אם הוא לא בשמחה. גם ספורטאי מצטיין, ולא משנה בכמה גביעים ומדליות הוא כבר זכה, עדיין זקוק לתחושת ההתרגשות של האווירה מסביבו, המגרש, התחרות, הקהל, מזג האוויר... בלי כל אלה הוא משחק באופן רדוד ומשעמם, מתוך שגרה.

ככה זה גם בחיים. כשאתה שמח, אתה חי במלוא המרץ. אנשים שמחים הם אנרגטיים ובעלי אמביציה. הם רוצים להספיק לעשות הכול, הם שואפים קדימה והלאה - חבל להם שהימים כל כך קצרים!

אם תדע להכניס את עצמך למצב של שמחה, כשאתה לומד, מטייל, עובד או סתם נח, תזכה למנה אדירה של מרץ וביטחון.

תמיד בשמחה

זוכר כשקבוצת הכדורגל שאתה אוהד זכתה באליפות? אלפים יצאו לרחובות מאושרים, אבל לא עבר הרבה זמן עד שהתלקחו מריבות בין אוהדים, אנשים נחבלו, נעצרו על ידי המשטרה... בצורה דומה הסתיימו מסיבות חג המולד בארצות הגולה, שם שילמו היהודים את מחירה של ההשתוללות.

זו אינה שמחה! זוהי רק אשליית שמחה היסטרית!

אנחנו צריכים ללמוד ולהבדיל בין שמחה אמיתית, שנותנת לנו כוח להתעלות ולהתקדם, לבין אשליית השמחה, אשר פורצת בכוחות צהלה עצומים, מתנקזת לפורקן יצרים, ודועכת לנפילה ודיכאון.

שמחה מזויפת לדוגמא, לעיתים באה לידי ביטוי לאחר מסיבת הסילבסטר. כל הלילה חגגת והרגשת שאתה פשוט אוהב את כל העולם! אבל אז הגיעה הנפילה של יום המחרת. התעוררת עם כאב ראש חזק, ובתחושת ריקנות איומה. מה בעצם הייתה הסיבה למסיבה? לא במקרה, זוכה "ראש השנה האזרחי" לשיא המפוקפק של "היום בו יש הכי הרבה מקרי התאבדות".

כשאדם זוכה בפרס הגדול בלוטו, הוא קופץ משמחה. למה הוא מצפה? לנסוע מסביב לעולם? להיות איש חשוב? "עכשיו אני אוכל לעשות כל מה שבא לי עד מאה ועשרים. אני חופשי! אני אדון לעצמי - לא עוד עבודה, לא עוד דאגה, לא עוד בעיות, לא עוד צרות לא עוד כלום! חמישים מליון שקל - הללוי-ה!"

האם תחושת ההתעלות הזאת תחזיק מעמד לאורך זמן? ברור לנו שאפשר להיות גם מיליונרים וגם אומללים. יתכן שהזוכה "המאושר" לא יודע בעצם מה הוא רוצה להשיג מהחיים שלו. ואז, השמחה היא רק אשליה. לאחר שנה, נמצא אותו שוב באוניברסיטה - "הסטודנט המיליונר". למה? "כל כך משעמם, אולי פילוסופיה תיתן לי איזה עניין בחיים..."

שמחה היא לא שיכרות מטופשת, בדיחות זולות, או 'לעשות צחוק מאנשים'. שמחה היא אושר פנימי עמוק שמגיע עם הגשמת הפוטנציאל שלך.

אם אתה יודע מה אתה רוצה להשיג בחיים, אז אתה יכול להשיג את זה גם בלי מיליוני שקלים בבנק. זריקה קטנה של שמחה, ואתה מוכן לדרך. האם אתה מתחיל להבין כיצד אפשר להשתמש בכוח השמחה כדי לחיות?


למאמר המלא
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 03-02-2008, 09:26
  בן שאול בן שאול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.03.07
הודעות: 1,061
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי פשוט שמתחילה ב "ממש נחמד. רק יש בעיה .החולים..."

לפשוט: אני אחד שמבין את מה שאתה טוען ולא רק יודע על כך מספרים של אחרים: בספרי 'למות כלכלית ולהישאר בחיים' אני מונה בעמ' 18 את הסימפטומים לדיכאון, מהסוג של 'אפיזודה דיכאונית' או 'מג'ורית': "מצב רוח מדוכא כל היום, אבדן משקל ללא דיאטה, אינוסומיה (חוסר שינה), מחשבות רודפות, עייפות ומחסור באנרגיה, הרגשת מיותרות, מחשבות חוזרות על מוות".
עכשיו, היכן הטעות שלך? דיכאון מתוך מצב כרוני, לדוגמא מנה-דיפרסאיה, אינה בתחום הבנתי או התעניינותי, ושייכת לרופאים. דיכאון כתוצאה מחוסר שביעות רצון היא עניין הניתן הן למניעה מראש והן לטיפול, לעיתים קרובות בשיטת 'עשה זאת בעצמך'. נכון, שאני בהחלט צופה שבמצב של חיים ארוכים מאד תרופות נגד דיכאון כבר יהפכו לתרופות מדף ואני מצפה ש'רופא מניעה', זה שלדעתי צריך ללוות את ה'גיל השני', יהיה בעל כישורים להפנות גם לרופא ספורט אך גם לפסיכולוג - אולם, מי שאינו חולה בדיכאון, יכול בהחלט לנווט את חייו. ואסור לך לקבל את הדיכאון כמחלה סופנית שלא ניתן להתמודד עימה. אסור!
_____________________________________

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 03-02-2008, 12:02
  פשוט פשוט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,640
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי בן שאול שמתחילה ב "לפשוט: אני אחד שמבין את מה..."

בעצם כמעט אין הבדל בין מה שאנחנו אומרים .
אלא מה, אתה מדבר על דכאון כ"מצב צבירה" נפשי חולף, שהמניע אותו הוא מצב חיצוני כמו חרדה או שפל כלכלי, חברתי אסון וכיו"ב.
אני מדבר על מחלה ! מחלת נפש ששמה דכאון .לדעתי כל אלה שכותבים מאמרים מקצועיים או מדברים בתחום בריאות הנפש ומכנים את המצב החיצוני כדכאון הרי הם מוזילים את המשמעות האמיתית של המחלה.
דכאון / דיפרסיה על כל מאפייניה היא מחלת נפש אקוטית שיש לה מאפיינים ברורים וסיבות פיזיות פנימיות!
כמובן שיש מצבי רוח שהחברה נוטה לקרוא להם מצבי רוח דכאוניים שנגרמים מהשפעות חיצוניות ,הבעיה שלי היא שכאשר מדברים על מצבי רוח כמחלה ונוטים לתת למצב הרוח החולף תרופות (דוגמת הפרוזק) יש נטיה שלא להבין שהדכאון האקוטי היא מחלה פיזית קשה הן לחולה והן לסביבתו.
היו לנו בעבר לפחות (ממה שאני יודע) 2 ראשי ממשלה בישראל שהיו חולים בדכאון .גם רבין סבל מהמחלה ואף אושפז וקבל טיפולים תרופתיים ואף טיפול בנזעי חשמל וגם בגין סבל ממה שמכונה מניה דיפרסיה מה שהביא לבסוף להסתגרותו ובידודו העצמי מהחברה. לגבי האחרים איני יודע.
אמור מעתה: דכאון היא מחלה קלינית קשה . לעומת זאת מצבי רוח דכאוניים זה ענין חולף.

נ.ב. אלה שחולים במחלה הקלינית ניזוקים יותר מאירועים חיצוניים מדכאים וזה מחריף את המחלה בעיקר אם נמצאים במהלך התקף.
_____________________________________
אין לך אדם שאין לו שעה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 03-02-2008, 13:48
  פשוט פשוט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,640
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי בן שאול שמתחילה ב "אני לא הייתי ממליץ לשנינו..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי בן שאול
אני לא הייתי ממליץ לשנינו להכנס להגדרת מחלות בתחומים בהם (כך אני מבין) אין לנו לפחות PHD. לכן, אני לא יכול להתווכח איתך על הגדרות אלא לשאוב מהספרות המקובלת. ובזו יש דיכאון קליני וישנו גם דיכאון אקוטי או מיג'ורי חד פעמי אך לא יותר מ 2 - 3 פעמים בחיים, והוא אכן מסוכן.
עכשיו מה הויכוח ביננו שאני טוען שחולה במחלות כלי דם הוא גם מי שיש לו לחץ דם גבוה ואתה רק מי שעבר התקף חמור - לא נורא אם הויכוח לא יוכרע ביננו, נכון.

הדוגמא שהבאת בענין כלי הדם אינה טובה במיוחד.
אני טוען (כן עפ"י ספרות וגם עפ"י ידע אישי שנאסף בצער רב מחוסר ברירה) שמי שחולה במחלה הקלינית שנובעת ממקור פנימי -היינו הפרעה בהפרשת אנדורפינים וחומרים אחרים במוח אינו דומה למי שעובר אירוע חיצוני מדכא.
הדוגמא הטובה ביותר לצערי היא אמי ז"ל. הרבה מאד אנשים עברו את השואה בצורה קשה ,ואפילו קשה מאד. לא כולם סבלו ממחלת הדכאון. כמובן שהיו אנשים שהיו עצובים -מטבע הענין אחרי אירוע טראומטי ומעציב כ"כ -אבל למרות העצב -המשיכו בחיים נורמטיביים ,הקימו משפחות ויכלו לשמוח .
מי שהיתה לו בעיה פיזית כמו אמי - הפך לחולה אקוטי. כך שגם בימים הטובים ביותר שלה - היא בחיים לא שמחה פשוט משום שלא היתה מסוגלת פיזית לכך.
הדרך היחידה להוציא אותה מנסיונות התאבדות היו ע"י טיפולים קשים בנזעי חשמל +מינון תרופתי גבוה שהפך אותה לסוג של זומבי. זאת המחלה ומאפייניה.
כמובן שיש אירועים טראומטיים שגורמים לאנשים להיות עצובים /מה שקרוי מדוכאים -זאת לא מחלה.
ובענין הדוגמא שהבאת לגבי מחלת כלי דם הייתי אומר שאתה מנסה להשוות מישהו שחולה לחץ דם גבוה בגלל סיבות קליניות (שומן רב /סוכרת וכיו"ב) לעומת מי שסובל מעליה בלחץ הדם בגלל התרגשות ממשחק כדורגל או חתונה. יש הבדל.
_____________________________________
אין לך אדם שאין לו שעה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 03-02-2008, 19:59
  בן שאול בן שאול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.03.07
הודעות: 1,061
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי פשוט שמתחילה ב "[QUOTE=בן שאול]אני לא הייתי..."

אני כן משווה והרעיון מאחורי ההשוואה שלכל מחלה ישנן ורסיות רבות ודרגות חומרה שונות.
עכשיו לאימך ז"ל. אני מבין היטב לליבך. גם אימי ז"ל היתה בוגרת אושויץ, שטופלה בהתאם וכשהיה לי כסף השקעתי 300,000 $ בחברה שעסקה במחקר לשחרור אינדרופינים וניסתה לקבל אישור לכך מה FDA.
אבל כל זאת אני אומר לך כי אני מכיר גם את המחקרים על הדור השני של ילדי השואה - וכאן אני מבקש ממך לחזור הן לרעיונות שלי והן למה שביקשתי ממך לפני כן: דיכאון אינו בהכרח לובש אופי חסר שליטה, וגם אם כן ניתן להתמודד עם דיכאון במקרים רבים. איך? מתכננים חיים מספקים, הגשמה עצמית, תרבות פנאי מוקפים באנשים טובים ובעיקר מבינים שתמיד ישנו גם מחר, והוא כן יכול להיות טוב יותר
_____________________________________

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 07:13

הדף נוצר ב 0.09 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר