מתוך Ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3492814,00.html

"הסוכן האנושי טוב יותר מכל מחשב"

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, מאמין כי המחשב הוא כלי מצויין לאיסוף מודיעין, אך יהיה מסוכן לתת לו להחליף את מוח האדם נדבי נוקד, PC Magazine
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/SendArtResponse/mail.gif]
פורסם: 11.01.08, 11:26

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, העומד כיום בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית, משוחח לגבי תפקיד המחשב ככלי לאיסוף וניתוח מודיעין.

בשורה התחתונה - כלי חשוב, אבל היזהרו לא לסמוך עליו בעיניים עצומות. התובנות עשויות להיות רלוונטיות הן למקבלי החלטות בממסד והן למנהלים שמנווטים את ארגונים על פי לוח מחווני בינה עסקית.

כיצד משמשת הטכנולוגיה ארגוני מודיעין וארגוני טרור? איך משנה המחשב את הזירה? "המודיעין איננו מנותק מהמציאות החברתית, הכלכלית והמדינית של כל תקופה ותקופה. החל משנות ה-90' של המאה הקודמת, ה-IT קיבל שדרוג משמעותי מאוד בהתייחסות של המערכת הכלכלית העולמית ושל המערכת המודיעינית העולמית. ברור לחלוטין שכדי שהמודיעין יוכל למלא את ייעודיו המקוריים הוא חייב לעשות שני דברים: להגן על עצמו מפני איומים שעולים מפני המציאות החדשה, ולנצל את המציאות החדשה למטרותיו.
"אציין שלושה גורמים מרכזיים שמעצבים את ההתייחסות לנושא IT. ראשית, התפוצצות המידע. כתוצאה מהיכולת הטכנולוגית לייצר מידע, להפיצו ולהתייחס אליו, יש כיום בעולם יכולת כמעט אינסופית להגדיל נפחים של מידע למימדים, שלא שוערו בדורות קודמים. כדי שאפשר יהיה להתמודד במציאות הזו, יש הכרח לפתח כלים לניהול מידע. זו משימה מרכזית של כל מערכת מודיעין בעולם. יש להחליט כיצד לנהל, לאבחן ולמצוא את המידע הרלוונטי בתוך ים המידע הגלוי.

"האלמנט השני הוא יסוד הזמן. במודיעין קיים כלל, לפיו ערכה של ידיעה מודיעינית נמדד בעיתוי שבו היא מגיעה אליך. ידיעה בעלת משמעות היום עלולה להיות חסרת משמעות מחר. לכן צריך לשים יד על המידע בזמן אמיתי - בזמן בו הוא עוד רלוונטי. יש לזכור היטב שהערך של מודיעין הוא בשימוש שנעשה בו. מדינות וארגונים לא צוברים מידע לצורך השכלה. אוספים מידע לשתי מטרות מרכזיות: או כדי לזהות איומים, או כדי לזהות הזדמנויות לטובת המדינה או החברה.

"הדבר השלישי שיש לזכור הוא שיש הכרח לפתח יכולות של שמירת המידע ומקורותיו. המידע צריך להיות מוגן מפני כל איום חיצוני.

"יש כמובן צורך למצוא את הממשק הראוי בין המידע הגלוי למידע הלא גלוי, כדי שגורמים עוינים לא יוכלו להגיע למידע החסוי באמצעות יכולתם להיכנס למאגרי מידע גלויים. הדברים הללו הולכים ונהיים יותר ויותר קשים.

"כתוצאה מההתפתחות המעריכית של תחום המידע, לרוב לא ניתן להגיע ליכולת של נגישות למידע בלי להזדקק ל-State of the Art בעולם. זה אומר שאי אפשר לקיים רק משק סגור, בו אתה מפתח את היכולות הטכנולוגיות - רק בכוחות עצמך. לכן, ארגוני מודיעין בעולם נזקקים גם ליכולות הטכנולוגיות, שמוצעות על ידי ספקים גדולים בשוק, בנוסף לפיתוחים הטכנולוגיים העצמאיים שלהם.

"הזמינות של מערכות ה-IT איננה אקסקלוסיבית לארגוני המודיעין המדינתיים. כיום בארגוני טרור יש אנשים שבקיאים ברזי ה-IT ומסוגלים לנהל את ענייניהם תוך הזדקקות לכלי IT בצורה מאוד מושכלת.

"ברמה הבסיסית ביותר, לפני שנים התגלה שתאי טרור בארגון דוגמת אל-קעידה השתמשו באינטרנט מנקודות גישה פומביות בספריות כדי לתקשר בינם לבין עצמם, מתוך הנחה שהתקשורת הזו לא תזוהה, ולא תעלה על המכ"ם של ארגוני ביון זרים. יש כאן אתגר של גופי המודיעין המדינתיים - כיצד לטפל בנושא בצורה מושכלת.

"בשנים האחרונות יש מאבק מתמיד בין אלה שדוגלים במימוש עקרונות חופש המידע והנגישות למידע - עד לקצה הגבול האפשרי, לבין אלה שרוצים לשמור על הסודיות של המידע עד כמה שניתן. זה מהווה איום, משום שמודיעין עשוי להיות בעל ערך כל עוד הוא לא הופך להיות נחלת הכלל".

את ההחלטה המהותית יקבל האדם

המחשב מסייע במלחמה בטרור?

"אין צל של ספק שמערכות המחשוב והשימוש במודיעין ממוחשב ממלאים תפקיד חיוני במלחמה בטרור. זו דרך טובה מאוד לאסוף מודיעין בזמן קצר, כדי לסייע באיתור מטרות ובמעקב אחריהן.

"יחד עם זאת - יש כאן סכנה תפיסתית של התמכרות לטכנולוגיה, כאילו הטכנולוגיה מייתרת את הצורך לחשוב. בסופו של דבר, המוח החושב - שמרכיב את התמונה מסך רכיביה - הוא מוח האדם. אתה לא יכול לשאול מחשב, האם יש לתקוף מטרה מסוימת. אולי הוא יכול לתת לך את הבעד ואת הנגד, אבל את ההחלטה המהותית - הערכית - צריך לקבל האדם".

האם מחשב יכול להחליף סוכן?

"מחשב לא יכול להחליף סוכן, משום שסוכן אינו עוסק רק באיסוף נתונים יבשים, אלא באיסוף נתונים על מחשבות וכוונות. יש לזכור שחלק גדול מהמודיעין שמעניין גופי ביון עוסק כיום - ויעסוק גם בעתיד - בסעיף הכוונות. נכון שבמצבים מסוימים אתה מתייחס לאיום לא רק בהקשר לכוונות, אלא בפרספקטיבה של היכולות.

לפני מלחמת יום הכיפורים למשל, הבעיה הכי גדולה היתה לחדור לכוונה של הצד שכנגד. אם אתה יודע שהצבא המצרי כולו מרוכז על הגבול ומסוגל לפתוח במלחמה תוך שעות, אינך יכול להתייחס לנושא אך ורק על סמך הנתון הפיזי. זו דוגמה מובהקת לכך שגם כשיש לך את כל ה"ידיעות", הרי שאתה יכול לטעות, אם אינך עוסק בסעיף הכוונה. ראינו הכל אבל טעינו בהבנת מחשבותיו של הקברניט.

"אחת מסכנות המחשוב היא שאתה כל כך יודע כל פרט ופרט, ויכול לצייר תמונה כה שלמה - לכאורה, עד שאתה חושב אתה מכיר גם את כוונותיו ומחשבותיו של היריב. לפעמים אתה עלול לטעות טעות קריטית.

"נניח שהיית חודר למערכת מידע של מדינת אויב. יכולת לומר לעצמך - לשם מה אני צריך סוכן במדינה זו, שהרי כל דבר שהוא יודע אני יודע. זה כמובן לא נכון. אין שום תחליף לסוכן האנושי המדווח, שיכול ללמוד טוב הרבה יותר מכל מחשב על הכוונות האמיתיות של הצד שכנגד.

"כלי מחשוב יכולים לספק תמונה טובה על יכולות של אמצעי לחימה למשל. להבדיל - כדי להבין באמת מה היכולות של יחידה צבאית מסוימת להילחם ביום פקודה, אתה זקוק למישהו בפנים שיכול לספר לך על היכולת האמיתית לנצל את אמצעי הלחימה - הלכה למעשה.

"סעיף הכוונות הוא נושא מאוד רחב, שמתייחס לחשיבה אסטרטגית, מצב רוח לאומי, מצב רוח שלטוני, ועוד. זה מכלול רחב של דברים, ולמעשה טעינו ביום הכיפורים פעמיים - ראשית לגבי עצם התקיפה, ושנית - לגבי היקף כוונות האויבים. אנחנו חששנו שהם רוצים להשמיד את מדינת ישראל, בעוד שבפועל הם רצו להיערך על קו מסוים בצפון ובדרום לקראת מהלך מדיני. אנחנו לא הבנו למה הצבא הסורי, למשל, נעצר. לשם כך צריך מודיעין ששום מחשב לא יכול לספק".

ובכל זאת - כיום במחשבים מתועדות גם מחשבות - בין אם בדואר אלקטרוני או במסמכים סודיים ששמורים באותן מערכות מידע שנפרצות. האם לא ניתן ללמוד כך על כוונות?

"אל תשכח שמה שאתה מתעד זה מה שהאיש רוצה שיתועד. גם דואר אלקטרוני, כמו כל רישום אחר שאתה רושם הוא מה שאתה רוצה שיונצח. מנהיגים, ואני יכול לומר זאת בצורה מאוד נחרצת על סמך ניסיון העבר, מאוד רגישים למה שנרשם, למה שנכתב לפרוטוקול, למה שנאמר בשיחות טלפון. אמר מי שאמר, שההיסטוריה אינה מה שקרה, אלא מה שכתוב שקרה.

"ובפרפראזה - דעותיו של אדם אינן מה שהוא חשב, אלא מה שהוא אמר לפרוטוקול שהוא חשב. הדברים אינם בהכרח זהים. גם כאן יש סכנה שההסתמכות על נתונים כתובים שאפשר להשיג באמצעות IT תעוור אותנו ותטעה אותנו. דווקא מתוך הבנת המשמעות של כלי כזה, עשויים גורמים לומר ולכתוב דברים מוטעים בידיעה שהם יגיעו לצד השני".

המחשב לא יחליף את מוח האדם

עד כמה חשובים כלי הניתוח?

"אני מאוד מעריך את האפשרות להשתמש במערכות מחשב לביצוע סימולציות של תרחישים, לצורך הבנה טובה יותר של יכולות הביצוע של הצד שכנגד. עם זאת, יש סכנה במתן מנדט למחשב להחליף את מוח האדם. לשם המחשה, אם מנסים לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני באמצעות מודל כמותי לקבלת החלטות, המודל עשוי "להכריע" שיהיה ניתן להגיע לשלום אם אנחנו ניתן את ירושלים לפלשתינאים. כביכול יש פתרון כמותי, אבל האבסורד ברור. אי אפשר להשתמש בצורה עיוורת במערכת לקבלת החלטות ערכיות. המחשב יכול לספק הערכת על יכולת החדירה של אמצעי לחימה X לתוך שריון Y, אבל לא יכול לחולל שלום אזורי.

"בשלב מסוים יש לומר - עד כאן המחשב. עכשיו מקומו של מוח האדם. יש לזכור שהמחשב אינו גורם על-אנושי ניטרלי. המחשב מכיל את מה שהאדם הכניס למחשב. אם הכנסת לתוכו זבל, הניתוח יהיה זבל. טיב המוצר שיספק המחשב תלוי בטיב היכולת האנושית - של האדם - להזין למחשב את מה שחשוב להזין".

"בעבר היו אנשים שתפקידם להזין נתונים. כיום המצב מסובך אפילו יותר, משום שכל אחד הפך להיות מזין - לטוב ולרע. מהעולם האזרחי - פעם כל אחד היה יכול להזין דברים לוויקיפדיה. אני הייתי קורא דברים חסרי שחר לגבי עצמי. אנשים שלעולם לא אדע מי הם הזינו לגבי דברים מוטעים לחלוטין. הנטייה היא לשכוח את המגבלות ולהשתכר מהיכולות, וזה דבר מאוד מסוכן".

מה ברשימת הקניות של ארגון טרור?

"הודות לרשת יש לטרוריסטים גישה לתיאורים גלויים ומפורטים שמסבירים כיצד לייצר אמצעי לחימה ומה לקנות לשם כך. הם גם מפתחים יכולות רבות בתחום של שליטה מרחוק - שגבתה קורבנות רבים בעיראק, למשל. בין חברי ארגוני הטרור יש אנשים משכילים עם יכולת חשיבה מדעית יוצאת דופן מבחינת היצירתיות והשטניות.

"לאו דווקא רשימת הקניות מעניינת, אלא היכולת היצירתית לפגוע בתשתית אזרחיות ובחיי אדם. לו היו מצליחים ארגוני הטרור לפגוע פגיעה אנושה במערכות המחשוב של הבנקים העולם היה נכנס לכאוס. לו הם היו פוגעים במערכות הבקרה של רכבות מהירות האסון היה בעל מימדים אדירים. אירועי ה-11 בספטמבר, שהיו בראש ובראשונה פרי הבנה של הטכנולוגיה, ויכולת מוצלחת לתאום וקישור בין הטרוריסטים, הם דוגמה מופתית לשימוש שטני בכלי אזרחי תמים.

"כל התקדמות בטכנולוגיה מביאה איתה שני דברים: שיפור פוטנציאלי באיכות חיים ועלייה באיומים, שיכולים להיות מופנים כלפי היכולות החדשות. בהקשר זה יש מקום ליוזמה פרטית ליצירת הכלים והיכולות להגן על המערכות".

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz