בגלל שנעזרתי בהרבה מהמאמרים פה, החלטתי גם כן לתרום קצת ולכתוב מאמר על גיבוש צנחנים, ולספר יותר על ההרגשה שלי בזמן הגיבוש כי אותי לפחות זה עניין איך הולך לאחרים ומה הם חושבים. (:


היום הראשון:

(השעות לא מדויקות אלא פחות או יותר לפי מה שאני זוכר)

8-10: הגעתי לתל השומר בסביבות 8:15 ( אני מחיפה בעיקרון, אבל ישנתי בת"א וזה הקל עלי להגיע מוקדם ) בדיוק כשהגעתי קראו לכולם ללכת להרשם מול איפה שכולם ישבו ואח"כ סתם ישבנו עד 9 בערך, כשבא מישהו והציע לנו יחידות כמו עוקץ, יהל"ם, מיתר\מורן, ופלס"ר שיריון, ונתן לנו דף לדרג מ1-5 עד כמה אנחנו רוצים להגיע ליחידות האלה ( לא חובה למלא). במידה וממלאים את הדף יש סיכוי שזה ישפיע על הבחירה במנילה ותצטרך לעבור גיבוש בדיוק כמו כל אחד אחר ליחידות הנ"ל ( אני לא מיליתי ). אחרי זה בא הרופא והמפקד של הגיבוש מסביר שאם אתם מרגישים לא טוב אז לא להשתתף בלע בלע בלע.



10-12: מחלקים אותנו לצוותים זמניים עם מפקדים זמניים ( זה לא באמת המפקדים שיהיו בגיבוש, איתם אפשר להריץ צחוקים וזה סתם ), המפקד מביא את מספר הפלאפון שלו, עושה רשימה והולכים לאיזה מתחם ( במקרה שלנו, רצים ).

אחרי זה ממלאים שאלון רפואי ( עם כתב נורא קטן ומעצבן ) ושאלון עלינו, מביאים לנו מדים ( אני אישית נפלתי על מדים ממש טובים אפילו שרובם היו גדולים מדי או קטנים מדי או לא נוחים ) ומקבלים חוטים במקום חגורות, אז אנשים תביאו חגורות מהבית אני הבאתי וזה נורא עזר.

נכנסים לחובש לבדוק דופק וחלק מודדים חום ( לי היה דופק 60 D: ) ואחרי זה הולכים לרופא אומרים לו שאתם מרגישים טוב והכל יופי וסיימתם.



12-2: הולכים למתחם של האוהלים, תופסים איזה מיטה מדברים קצת והולכים לאכול .. ( האוכל לדעתי היה מצויין ! ) אחרי האוכל שעה מנוחה ( כל האוהל שלנו נרדם XD )וב-2 קוראים לנו לבר אור. * אני אישית די התחברתי עם כמה אנשים ואני מוכרח להגיד שהיו אחלה חברה *



2-5: מחלקים אותנו ל4-5 קבוצות כל קבוצה 40 איש ( אני הייתי בקבוצה ה-4 מספר 146 ) והולכים לריצת 2000 ( לא היה בטן וסמיכה ). היה קר מאוד מה שהקשה על כולם, ובנוסף המסלול לא כ"כ נוח, הוא צר, עם עליות וירידות והחול לא תמיד נוח לריצה ( סך הכל מסלול בסדר אבל ). כשהתחלתי לרוץ הייתי בין האחרונים. כולם שמו ספרינט על ההתחלה ומצאתי את עצמי מהר מאוד בין האחרונים, ממש נלחצתי מהעניין כבר התחלתי לחשוב שאולי אני לא מתאים ואין לי סיכוי ושכולם סוסים, אבל כשהגעתי ל-1000 מטר ( יש ג'יפ עם בנאדם שעומד ליד ומסמן כל מי שמגיע ) ראיתי שהרבה אנשים מתחילים ללכת, או נעצרים אפילו ופשוט לאט לאט עקפתי אנשים שרצו לאט\ הלכו, לקראת הסוף יש עמוד שאמרו שממנו אסור לעקוף בשביל להסתדר בסדרי הגעה, ואחרי שהגעתי לעמוד פתאום מישו שם ספרינט ועקף אותי, אז אמרתי לו בעדינות שאסור לעקוף מפה והוא לא הקשיב אז נתתי עוד יותר ספרינט ועקפתי אותו

בסופו של דבר הגעתי בערך באמצע. הריצה הייתה מאוד קשה, ה-2000 הכי קשה שהיה לי בחיים כנראה בגלל מזג האוויר. רצתי בערך 9:45 כשבבית אני רץ בערך 8:45 ( באיזור לא פחות קשה מזה !! ). אחרי ולפני הריצה תעשו מתיחות זה חשוב חבל להתפס עוד לפני שהתחיל הגיבוש. אחרי הריצה אמרו לנו ב4:55 מסדר מי עוזב בגלל תוצאה לא מספיק טובה ב-2000 שלא נאמרה לנו.



5-8:30: במסדר קראו ל-13\14 אנשים שלא רצו מספיק טוב והם נאלצו לעזוב עוד לפני שהתחיל.

מה היה אחרי זה אני לא ממש זוכר.. אכלנו ארוחת ערב ( כבר אמרתי שאוכל טוב ? ) ואז חילקו אותנו ל-10 צוותים, בכל צוות כ-16 איש. אני הייתי בצוות 8 מספר 10. ( צוות מצויין ! מהרגע הראשון אהבתי את האנשים ). עשינו מסדר מימיה כל אחד מסיים מימייה שלמה, ואז ממלאים מחדש ומכינים למחר. ב8:30 בערך הולכים לישון כשלמחרת קמים ב3:40 לגיבוש.

בלילה היה קפוא ! אנשים שניגשים לגיבוש בדצמבר, תביאו סמיכות,בגדים וכל דבר שיכול לחמם. אני ישנתי עם 3 שכבות ו-2 סמיכות ( שמרוב הקור אפילו אהבתי אותן ) ולא הצלחתי להרדם כמעט בלילה.. בבוקר התברר לי שכולם היו ככה, אפחד לא הצליח להרדם.





היום השני:



3:30-5: שמנו באוהל שעון מעורר ל-3:35 שיהיה קצת זמן להתארגן. ב-3:45 הלכנול לאכול ( סנדוויץ' על ריבה \ שוקולד ) ותה. אחרי זה חיכינו בצוותים, ופשוט קפאנו שם ! למזלנו ליד איפה שהצוות שלי עמד היו 3 צינורות רותחים אז נצמדו אליהם וזה חימם

אחרי זה הביאו לנו מודדי חום. ראיתי שיש לי 35.9 וממש נבהלתי ! ואז ראיתי שלאחרים יש 33.4 ו-34.2 ונרגעתי XD



5-6: יוצאים לשטח. לכל צוות יש 4 שקים, אלונקה, ג'ריקן ו-2 תד"לים ( לא בטוח בקשר לג'ריקן ותד"לים אולי היה אחד יותר או פחות ). עושים קצת ריצות, קפיצות במקום ריצה במקום ואז לוקחים את כל הציוד לאיזור מסויים ( אני לקחתי את השק הכי כבד וכבר בקטע הזה התחיל להיות לי קשה בגלל זה :\ ). באיזור היו איזה 6 אנשים שרשמו הכל ( הם רואים כל דבר ! ) וחיכו לנו שם שקים. המפקד אומר לנו לקפוץ במקום ואז לקפוץ עם ברכיים לחזה.. ככה זה נמשך איזה 5 דקות וכולם מתחילים להיות עייפים וזה נהיה קשה והוא צועק על אלה שלא עושים טוב. " רואים את הג'ריקן שם ? 20 שניות צא ! " וכל פעם שחוזרים להמשיך עם הברכיים לחזה. בהתחלה היה סבבה.. אפילו הגעתי בין ב-5 הראשונים רוב הזמן.. וזה נמשך.. ונמשך.. ולא נגמר, ועם הזמן אני מגיע יותר ויותר בין האחרונים, וכמובן שכל הזמן המפקד מזכיר לנו שאנחנו הצוות הכי גרוע שהיה לו בחיים, והאחרונים סתם מעכבים, ועוד לא התחלנו את הגיבוש השקים מחכים לנו אז אם קשה לנו פה אנחנו מבזבזים את הזמן ( כמובן שהכל בולשיט ולא להקשיב אפילו לחצי מילה ) ואז התחילה לי שפשפת בכף הרגל ( שאגב עכשיו הפכה לשלפוחית ענקית ומעצבנת ! ) שזה רק הקשה, ואחרי כחצי שעה-45 דקות הגעתי כל הזמן בין ה-3 האחרונים. זה היה פשוט נוראי, כל סיבוב חשבתי אולי לפרוש, אולי אני בעצם לא מרגיש טוב, ופשוט משכתי את עצמי להמשיך. בסוף הסיוט נגמר ! זה נגמר אנשים.. כל סיבוב שאתם עושים תחשבו כאילו ההבא זה אולי האחרון, לא משנה מה לא לפרוש אם אני הצלחתי כל אחד יכול ! 4 פרשו אם אני לא טועה. הוא אמר לכל אחד לקחת שק בין הרגליים.. הוא אמר לשתות מימיה שלמה ולמלות שוב .. אחרי זה אמר לנו לקחת את כל הציוד וללכת, אבל לקחת רק 4 שקים בלי כל השאר (:
מפה אני לא הסתכלתי על השעון אז אני לא יודע את השעות בדיוק אז אני אגיד בזמנים. הוא לקח אותנו לאיזור מסויים שם תיזז אותנו עוד קצת בריצות, ואז משימה .. אני לא אגיד מה הייתה המשימה כי המשימות משתנות כל הזמן ואין טעם.

הגענו לתחנה של מתח.. כל אחד היה צריך לעלות על מתח ולהשאר כמה שיותר זמן עם עיניים סגורות. אני נמוך ובמקרה עמדתי במקום שהמתח היה גבוה אז לא הגעתי, והתחלתי איזה 10 שניות אחרי כולם עד שמצאתי מקום שמתאים לי יותר ( לא נעים /: ) בסופו של דבר הייתי בערך ה-5, אבל התחלתי אחרי כולם אז זה לא נחשב. אחרי זה הוא אמר לנו לרוץ עד הגדר וה-4 הראשונים שמגיעים נתלים על המתח. עשינו את זה איזה 10 פעמים ואני לא הצלחתי אפילו פעם אחת. אחרי זה היה צריך שכולם יהיו על המתח ומותר רק ל-3 להיות למטה. צריך לתאם טוב .. ואם יותר מ-3 יורדים מקבלים עונש ( לרוץ ).כל זה היה +- 45 דקות.

לקחנו את כל הציוד והגענו לתחנה של הזחילות. נעמדים בשורה, ויוצאים לזחול .. ( אנחנו זחלנו על חול די נוח ובלי יותר מדי דברים שפוצעים אותך ), מסיימים ומסתדרים בסדרי הגעה.. הרבה אנשים אמרו שזה היה ממש קשה, לפי דעתי דווקא הזחילות היה החלק היותר קל ויכולתי אפילו להמשיך. בהתחלה הייתי בין האחרונים ולקראת הסוף הייתי באמצע. אחרי זה פותחים אלונקה ועושים אלונקה סוציומטרית ( איך שלא כותבים אתזה ) רצים מסביב למשהו, כשהמטרה זה להגיע בין ה-4 הראשונים ולקחת את האלונקה. מתוך 12-15 סיבובים הצלחתי רק 3 פעמים ( היו כאלה שלא הצליחו בכלל ).

דיון על פליטי דרפור. מה אנחנו חושבים שצריך לעשות איתם. כמה אנשים התחילו לדבר שבגלל השואה ומה שעבר על העם היהודי צריך לעזור להם ולתת להם מקלט ואז המפקד שאל מי חושב אחרת והצבעתי ואמרתי שלדעתי צריך למצוא להם פיתרון אבל לא במדינה שלנו כי זו מדינה יהודית וצריך לשמור על רוב יהודי וחפרתי קצת .. בסוף היינו צריכים להגיע למסקנה קבוצתית אבל הוא קטע אותנו. אחרי זה עוד כמה זחילות והכנה למסע אלונקה. כל זה לקח כשעה.

המסע עצמו לא ארוך, הולכים מאחורי המפקד וכשמישהו צריך חילוף הוא מרים את היד ומחליפים, עד שהמפקד אומר שמפה אסור להחליף יותר עד שמדביקים אותו. לי אישית המסע היה הדבר היחיד שהלך בו טוב. לקחתי עלי תד"ל ( אפילו שזה לא משנה ) והייתי הרבה מאוד מתחת לאלונקה. ( כמובן שיש אנשים שרושמים הכל ! ), המפקד מריץ אותנו קצת עם האלונקה, אבל בקטנה זה לא מה שישבור אחרי מה שעברנו כבר. היה איזה קטע של עליה ממש ממש חדה והוא שאל מי חושב שמסוגל לעלות את זה, באו 4 אנשים, נתנו ספרינט באו לעלות והוא תפס אותם והמשכנו ( חבל שלא התנדבתי.. ) רואים את השער מרחוק, כולם מבינים שזה הסוף אבל לא אומרים כלום, מגיעים מורידים ציוד עושים מתיחות ( אני הייתי ממש מאושר שסיימתי ! ) ומחכים לראיון.

אותי ייבשו בערך 3 שעות והייתי בין האחרונים אבל לא נורא, התיישבתי ליד 2 אנשים והם התחילו לשאול שאלות .. בעיקר שאלות עלי. אחרי זה אמרו לי לצייר מפה של ארץ ישראל ( למדתי ג"ג אז ידעתי לצייר טוב ) ואז שאלו על כל מיני מקומות במפה, הכל ידעתי חוץ ממצפה רמון כנראה בגלל הלחץ. אחרי זה שאלו אותי " פעם טיילת בכנרת ? עניתי שכן .. שאלו " ועקפת אותה גם מהצד של סוריה " ואז חשבתי לעצמי.. ואמרתי " ירדן לא סוריה " ואז הוא שאל אם הייתי שם ואמרתי שלא. רק אחרי שהלכתי הבנתי כמה טיפש יצאתי בגלל הלחץ. הוא שאל שאלות כמו " יש לי עכשיו 5 מקומות פנויים לשריון, תשכנע אותי למה לשים אותך בצנחנים ולא בשריון " ו "יש לך 30 שניות להגיד 5 דברים שהיית לוקח לאי בודד" בזמן שהאיש השני סופר לי את הזמן. נגמר הראיון והולכים הבייתה !

טיפים: 1.אני חושב שבמאמרים אחרים כבר נתנו הכל, אבל אני חייב להוסיף שתקחו משהו מחמם ללילה, מעבר ל-מה שאתם חושבים לקחת כי באמת קר ( ואני אחד שאף פעם לא קר לו ).
2. המפקדים אומרים שזו תחרות אישית ואל תעזרו לאחרים, אל תקשיבו להם ! אפילו אם זה לא עוזר לך ( ואני די סבור שכן ) תעזרו לאחרים ! ההרגשה שעזרת למישהו לסיים את הגיבוש וסיימת בעצמך הרבה יותר מספקת מאשר לקבל תשובה חיובית שעבר את הגיבוש.

זהו בהצלחה לכולם מקווה שעזרתי !

תודה רבה, הוספתי למאמרים!

מאמר ממש יפה ... שיהיה לך בהצלחה מקווה שתעבור

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

גם אני הייתי ביום הזה, והיה סבבה..

לא הבנתי את הקטע בראיון על הכנרת.. כאילו מזאת אומרת אם טיילת בצד הסורי? ואז ענית לו שזה ירדן?? כאילו הגולן שייך לסוריה?

תודה על התגובות !

אממ כן שהוא שאל על סוריה הוא התכוון לרמת הגולן, אבל לי עלה שזה כמו עם ים המלח, שהחצי השני שלו של ירדן, אז אמרתי שירדן מהצד השני. סתם מהלחץ