בביצוע פשיטה רכובה אנו יכולים לבצע 2 מהלכים - פשיטה ע"י רכבים קלים ומהירים (סופה/אביר/זאב/דינגו/קרקל/לנדרובר/טטרה וכו') היכולים לנוע ע"ג צירים סלולים וצירי עפר במהירות גבוהה יחסית, אולם חשופים מאוד לפגיעות מטענים ונ"ט,
ומאידך לנוע בעזרת רק"מים - טנקים/אכזריות/פומות/נגמ"שים וכדומה - אשר תנועתם איטית, בעלי חתימה גבוהה יחסית (צורה ורעש) אולם ממוגנים - יחסית - מול איומי הנ"ט והמטענים.

בעודנו מבצעים התקדמות רכובה - בשטח פתוח ובנוי, אנו עומדים בפני הדילמות של מהירות מול אבטחה, מיגון מול ניידות, הפתעה מול מהירות ועוד.

במלחמת לבנון השניה התבצעה תנועה והתקדמות של כוחות גדולים הן ע"י רק"ם והן ע"י כלים קלים.
או שמה, שילוב של כוח מהיר לתפיסת הפאתים והכנסת לבנה כבדה מיד אחריו לטובת כוח אש ומיגון.

מהם, לדעתכם, "הפתרון העדיף" בהתאם למתארי הלחימה השונים?

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

משתנה בהתאם לנתונים הספציפיים (נ"ט אצל האוייב, צורת הקרב, ועוד). ככלל אני מעדיף נגמ"שים כבדים יותר, מתוך הנחה שכמעט-תמיד לאוייב יהיה נשק נ"ט, אבל זה לא אומר שלא יהיו מקרים בהם עדיף משהו אחר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כל שכתבתה הגיוני. אך אם בפשיטות עסקינן, בא נחזור ל"מקורות" - למשל SAS. מעולם לא ראיתי תמונה שלהם על רכב כבד יותר מ לנדרובר. למעשה המקרה היחיד שעולה בזיכרוני בהקשר לפשיטה "כבדה" הוא הפשיטה המשוריינת במלחמת ההתשה.
אך היות והסטוריה זה "ספל התה שלך", אנה האר את עייני.
חן חן,
ליביו

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

אם אתה מתייחס לפשיטות נוסח סטרלינג במדבר המערבי הרי שמרכיב האבטחה שם ובפעולות מן הסוג הזה כמעט אינו קיים.
אך גם פעולת כראמה לדוגמה- שהייתה מבצע משוריין רחב היקף הוגדרה כפשיטה , בפשיטה משוריינת כזאת מרכיב האבטחה נלקח בחשבון באופן הרבה יותר דומיננטי.
כך שעצם השאלה טומנת בחובה הרבה שאלות משנה שכבר דיברנו בהם.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

דוקא הכוחות (המצומצמים מאוד) שנעו בכלי רכב "קלים", בלילה, למיטב ידיעתי לא נפגעו כלל (במהלך הנסיעה). דוקא הרק"מ נפגע.
יחידות רבות, שבמתארי ההלחימה אליהם התאמנו, הם רכובים בכלי רכב "קלים", במלחמה הזו עברו להליכה רגלית.

מהירות מול אבטחה זה "רק" השיקול עיקרי במלחמה.

יש עוד, אבל לרוב הן נגזרות של השיקול הזה. הנה דוגמאות:

מיגון גבוה או מיגון נמוך לכוח? נדמה שאין קשר ל"מהירות מול אבטחה"? לא נכון. הרי בקרב תמיד נרצה להיות הכי ממוגנים. למה אם כן יש בכלל התלבטות באשר לרמת מיגון גבוהה או נמוכה יותר? משום שבטכנולוגיה הידועה לנו, מיגון גבוה=משקל גבוה=מהירות נמוכה. חזרנו לבסיס.

תנועה על צירים או בר בשטח? שאל כל מי שבקיא בהלכות צבא ויאמר לך כי עדיף לנוע בתוואי בו לא יצפו שתשתמש, ומהו ציר, אם לא נתיב צפוי מראש? אז למה בכל זאת ההתלבטות? כי האמצעים של היום איטיים יותר בשטח הפתוח אלא אם הם לא נוגעים בו (טסים מעליו...). אם ננוע בר בשטח, נוכל להפתיע מבחינת הנתיב או לפרוס הכוח באופן רחב ונכון יותר, אך אולי ננוע כה לאט עד כי האויב יוכל להגיב ולבטל את יתרון ההפתעה הטקטית. שוב חזרנו לבסיס, לנוע מהר או מאובטח.

כמה ציוד ניקח עימנו לתנועה או להתקפה? הרי ברור שעדיף שתהיה ברשותנו כמות תחמושת גדולה ויותר מים. מה מקשה עלינו לעמוד בכך? הכח ינוע יותר לאט (שוב פעם אמצעים... מתי יפתחו פתרון לכוח הכבידה? :-) ). מנגד עומד השיקול של קיצור אורך הנשימה של הכוח לטובת עשותו קל יותר כך שיוכל להשיב מלחמה. שוב, מהירות או אבטחה.

האם לתת לכוח בן שמונה חיילים לשפר בריצה מן הבית אל הבית שמעבר לרחוב, או לשלוח תחילה חוליות לפתיחה בתצפית של נקודות שולטות על ציר ההתקדמות? שוב, מהירות על חשבון אבטחה.

כוח גדול על גבי משורינים לעומת כוח שווה בגודלו על ג'יפים שקטים אל מול שיגור סוכן סמוי אחד שישים מזוודת נפץ בנקודה הנכונה בזמן הנכון אולי (קיצוני בכוונה).

בכל הרמות, בכל צורות הקרב, זהו שיקול המפתח שעומד בבסיס כל ההחלטות.
מבחירת הכוח שיבצע את המשימה ועד החלטת המפקד בתצפית מפקדים על קו ההתקדמות לאור הפערים שבין התכנית המבצעית לבין תמונת המצב בזמן הביצוע.

אכן, מקצוע קשה ביותר.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

השאלה הראשונה איננה מיגון לעומת אבטחה, אלא מיהו האויב שמולנו, ומהי המשימה. לפי זה, בוחרים את האמצעים המתאימים. אם התנועה בשטח בו נוכחות האויב דלילה, השטח לא מאובטח על ידו, אז ארצה לנוע מהר, לתקוף ולברוח. ההגנה הכי טובה מושגת באמצעות הפתעה ומהירות.

אם אני צריך להבקיע קוי אויב וביצוריו (כולל שטחים בהם צפויים מארבים ומוקשים ומטענים), אשתמש ברק"מים הכי כבדים שאפשר.

הבעיה המרכזית במזה"ת, בישראל, הוא ששטח הלחימה מאוד מוגבל. יכולת התמרון מוגבלת מראש. יש מספר סופי של פתחות וצירים, ומספר סופי של כיפות ומאחזים אפשריים. גם אנו וגם האויב יכולים להתכונן למספר מצומצם יחסית של תרחישים. ולכן צה"ל צריך מיגון כבד ככל האפשר.

בסיני, זה קצת אחרת, ויש יותר מקום לתמרון, אלא שצה"ל וויתר על ניצול העומק האסטרטגי לתמרון ביום כיפור, וזה כבר סיפור אחר.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אני לעומתך חושב שהסיבה היחידה שגורמת לך לשקול ויתור על מיגון היא עקב השיקול שהעלתי אני-משום שבטכנולוגיה הידועה לנו, מיגון גבוה=משקל גבוה=מהירות נמוכה. חזרנו לבסיס.

איזו סיבה יש לך לצאת לפעילות שבה יירו עליך עם מיגון לא מספק? רק אם נשיאת המיגון הזה גורמת לך לירידה ביכולת אחרת שהיא קריטית לעמידה במשימה. ושוב, מיגון היום (עדיין) הוא למעשה ביחס ישר למשקל. תוכל לשאת עוד, תהיה ממוגן יותר.

בעצם ביטאת שוב את הדילמה "מהירות מול אבטחה" כאשר היבט האבטחה כאן הוא אינו הנעת כוחות (טקטיקה) אלא ציוד הכוחות, שמשפיע על יכולתם לנוע.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

זו שאלה של איזה כוחות אתה אמור לפגוש בפשיטה שלך: חוליות, סוללות נ"מ ומצבורים, משטרה צבאית ושיירות אספקה? אתה פושט עם כוחות קלים. הבקעה דרך קווי אויב משוריינים או מבוצרים, אז אתה צריך את המשוריינים הכי כבדים שלך.

אם אתה צופה לפגוש מוקשים בשטח, ציוד כבד. אתה מבצע פשיטת עומק, סיור אלים, הטעיות וכד'..., מצפה לנוכחות אויב דלילה? ציוד קל ומהיר.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

האם הפשיטה היא במלחמה או בבט''ש
בבט''ש למשל אם יש ביטחון בפגיעה
צריך לתת יתרון לפשיטה מהאויר כולל הפצצה מדויקת
בעבר ביצעו פשיטות מרובות קורבנות מכוחותינו
בהתעלמות מהאפשרות לבצע במקום הפצצה מהאויר (למשל האי גרין)
בימינו נותנים חשיבות רבה למינימום היפגעות לכוחותינו...לרוב לטעמי בצדק........

אמת, למרות שבמקומותינו השיקולים לבחירת הדפ"ן לפהמים מערבים שיקולים זרים מאוד.

למשל- ההתקפה הרגלית על גבעת התחמושת לעומת התקיפה מהאויר של המוצב האח- גבעת המבתר.

למשל- שילוח חטיבת גולני לכבוש ברגל את החרמון מלמטה.

יש עוד הרבה אצלנו. לצערי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'