כתבות הענק בסוף השבוע בשני עיתונים לפחות, עימתו אותי (שוב) עם האמת המרה לפיה אני נמצא הרחק מאחור, לא בעניינים, מנותק מהמציאות. לפני קריאת הכתבות בקושי ידעתי מה זה פייסבוק. אחריהן התברר לי שאני בין הישראלים הבודדים שלא נמצא בפנים.
האמת? גם לא נראה לי שאכנס לזה. אם הרעיון הוא לפגוש באמצעותו חברים ישנים - הרי סביר להניח שרוב בני גילי ממילא לא יימצאו שם, כמו שאני מכיר אותם. חברים נוכחיים? אי-מייל וטלפון עדיין נראות לי שיטות תיקשור נוחות להפליא.
ואתם, מה איתכם? האם אתם שייכים כמוני לקומץ האולד-פשן, או שאתם מהמתקדמים האלה, שמסתכלים עלי בזילזול ממרומי העמוד שלכם (או איך שקוראים לזה) בפייסבוק?

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אני איתך במאבקך הצודק לטובת האולד פאשנ'ס
לענ"ד אני מזקני המקום אבל מסתבר שאני בתוך הפייספוק לא מרצוני אלא מרצון ילדי שדחפו אותי לשם.

אין לך אדם שאין לו שעה.

מצאת שהוא הועיל לך במשהו? האם הוא תרם לך דבר מה אחד שבגללו אמרת לעצמך: טוב שאני שם?
(אני שואל מתוך עניין כן ולא מתוך כוונה להתנצח).

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

לא תורם לי מאומה.
האמת גם לא מענין אותי ולכן נכנסתי לשם פעם אחת -(עפ"י בקשת ילדי) ראיתי מה זה וראיתי שהם רשמו אותי כאביהם -ובכך הענין תם מצדי.
רק עניתי לשאלתך אם אני רשום שם. אז כן אני רשום ואפילו לא ביוזמתי.

אין לך אדם שאין לו שעה.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

ובגילי, עצם העובדה שאני עדיין שומע זה כבר סימן טוב

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אני לא רוצה שימצאו אותי בחיים האמיתיים, אז שארצה שימצאו אותי גם ברשת?

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

הרשת החברתית שאני חבר בה זה חבר'ה (אם אפשר לקרוא לזה ככה)
בזכות האתר הזה חידשתי קשרים עם אנשים מסוייימים שרציתי כך שניצלתי את המטרה.
אם בפייסבוק העיקרון הוא למלא את עצמך בחברים וירטואלים אז לא תודה
את החברים שלי אני מעדיף אמיתיים

יש לי פייסבוק כבר תקופה ארוכה, הרבה לפני שבארץ התחילו לגלות אותו. בשנה הראשונה שלי עם פייסבוק היו לי בערך 3 חברים שם. בשלושה חודשים האחרונים, לעומת זאת, התווספו כמה עשרות...

את הפייסבוק עשיתי, במקור, כדי לשמור על קשר עם חברים שעזבו את אנגולה בחזרה לאנגליה. היום הוא משמש אותי גם כאמצעי קשר עם חברים בארץ.

ישנם שני דברים שאני מקבלת מפייסבוק: האחד, שאני משערת שרלוונטי לכולם, הוא האפשרות של מציאת חברים שניתק איתם הקשר (וזה עובד, עבורי. אנשים שחיפשתי לא מעט צצים פתאום). השני, שהוא יותר רלוונטי עבורי פה באפריקה, הוא האפשרות לשמור על קשר יותר יומיומי עם החברים, בארץ ובעולם.

מעבר לזה, לי אישית מאוד נחמד עם חלק מהפונקציות של פייסבוק - האפשרות לשחק שבץ נא עם חברים שנמצאים רחוק, האפשרות לחלוק תמונות עם חברים די בקלות וכד'.

קצת פחות נעים לי עם הטירוף שהשתלט לאחרונה על הפייסבוק, אבל אני מניחה שזו התלהבות זמנית, ושמתישהו העניין יחזור לפרופורציות, כנראה אחרי שכל הישראלים יפתחו כרטיס

שעד עכשיו "שמעתי", ובעקבות האשכול הזה, הלכתי "לבדוק"...
מה אומר לך.. לא מדבר אלי...
אבל עעל הרבה דברים אמרתי א ת האמירה הזו, והתבדתי...

מה שכן, אני הרבה יותר מתחבר ל"חבר'ה" במהות הישראלית שלו
(למרות שהוא איבד כבר מעוצמתו).

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

היום זה קצת איבד מטעמו בגלל פסטיבל הפייסבוק

מודה ומתוודה, הצטרפתי בעבר לכל מיני אתרים כאלו, כמו Myspace, מקושרים וכו'.
גיליתי שהשימוש בהם אפסי, תועלת לא ממש הפקתי מכך (וגם כשנרשמתי זה היה בעקבות בקשה של
מישהו ובד"כ מישהי).
היות ולא מצאתי בזה שום תועלת, והיות ואני לא אוהב את כל ההמולה שיצרו סביב פייסבוק ואת הפרסום
המאסיבי שלהם (בעיקר הקטע הזה שכל מצטרף חדש שולח אוטומטית הזמנה לכל רשימת התפוצה שלו),
החלטתי עקרונית לא להצטרף לשם ולהפסיד במודע את כל מה שיש לאתר להציע ונבצר ממני בגלל הסירוב
להצטרף כחבר - נניח תמונות, סרטונים וכן הלאה.

בקיצור - לא שם ולא רוצה להיות.

דווקא מצאתי איתו חברים שכבר שנים לא שמעתי מהם, וככה התחלנו לחדש את הקשר...
אז לי אישית הוא כן תורם במשהו...

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

בשם בדוי כדי להבין מי נגד מי
סתם מיותר לטעמי.
את החברות שלי אני שומרת מכיתה א אז אין לי צורך לחפש אותם
מקסימום יש את חבר'ה
וסתם להציע לאנשים חברות לא מעניין אותי

הבית שלי: http://ugot.ios.st

איפה ההוא שבעקבותייך?

הבית שלי: http://ugot.ios.st

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אגב, יש חבר בfacebook בשם fresh.co.il. דרכו איתרתי רבים וטובים מהפורום הזה.

כן, לפני יותר משנה פתחתי שם משתמש כשהייתי במחנה קיץ, הצטרפו הרבה אנשים מהמחנה (בנוסף לאלו שכבר היה להם, ואז ממש התפלאתי מאנשים שהיו להם 100 חברים ויותר) וככה בזמן הטיול היינו יכולים להתעדכן איפה כל אחד ולהיפגש עם מי שהיינו באזור שלו.

באופן כללי זאת דרך מאוד קלה להתעדכן עם חברים מחו"ל, בטלפון זה יקר ומוזר, במסנג'ר צריך להקליד מהר וזה קשה ולא מהנה, ובפייסבוק זה נוח כי יש לך זמן לכתוב ואתה לא חייב לדבר עם מישהו כדי לעדכן.

רק שאז לפני חודשיים בערך כל הישראלים נכנסו, מצד אחד זה נחמד כי כן יצא לי לדבר עם אנשים שממזמן לא דיברתי, מצד שני זה קצת איבד את הרעיון של רשימת חברים שאתה באמת רוצה שיהיו אצלך ברשימה, יש לי בסביבות ה160 חברים (וכולם זה אנשים שאני ממש מכיר, אף אחד לא אדם וירטואלי) חלק קטן מהם אנשים שאני לא אוהב אבל לא נעים לי לעשות ignore אחרים זה אנשים שאני אדיש לזה שהם אצלי ברשימה ויש כמה שממש כיף לי שהם אצלי, למרות שלא תמיד אני עושה עם זה יותר מידיי

אני שונא את האפליקציות, בעבר הן לא היו, אני לא רוצה להילחם עם ערפדים/קאובואים/חייזרים וכל השטויות האלו, בגלל זה אני בדרך כלל מתעלם מההזמנות האלו.

את הקבוצות אני אוהב, גם את "המטרות" (יגאל עמיר לכלא לתמיד, שליש זה מביש- האגודה להגדלת כוסות הבירה וכו...)

יש גם קטעים נחמדים, לפני חודש הצטרף אליי בחור שהיה איתי בצבא מחזור אחד, הוא היה פז"מניק ואני הייתי ממש צעיר והוא דיי גידל אותי. אחרי שלא ראיתי אותו שנים הוא פתאום הצטרף ובמקרה שבוע אחרי זה גיליתי שהוא התחיל ללמוד מכינה במכללה שלי (הוא יתחיל ללמוד סמסטר הבא) אז זה מאוד נחמד שיש על מה לדבר על ההתחלה...

הגלריה שלי בפליקר

קיבלתי במייל רשת חברתית חדשה, אולי זה יתאים יותר לכמה מאיתנו

http://www.hatebook.org/

אמ.... בתכלס אם היה לי כוח ועצבים הייתי נרשמת לשם.. אבל אני עצלנית מידי ולא בא לי להתעסק בזה..
ובלי קשר להתקדמות העתידנית אין אבל אין כמו טלפון

תודה לפיינטבול

לאחר "לחץ חברתי".
אתר דיי נחמד, עד כה חידשתי קשר עם חבר ילדות אחד שלא דיברתי איתו כבר 15 שנים.
כפי שנוכחתי, הטרנד הנוכחי הוא לאסוף כמה שיותר חברים, אבל אני מניח שלאחר שהבועה הזו תתפוצץ ולאחר שיהיו רשומים בו הרבה אנשים שיש להם הרבה חברים, ימצאו שימושים נוספים לאתר..