בכורי קיבל צו ראשון.
ההתרגשות שלו למראה המעטפה עם הביול הצבאי העיפה אותי 27 שנים לאחור...
מעין הכרה רישמית בבגרות.
שלב ראשון לקראת העצמאות המוחלטת והניתוק מחבל הטבור של ההורים.
ופתאום ראיתי את המבט הזה אצל הבחור...

מאז ומתמיד היה ברור לנו (כהורים) ולו שהוא "ילך לקרבי".
איך אפשר אחרת?

ולעת ערב שאלתי את אשתי-
"תגידי לי, איך אנחנו, פועלים נגד האינסטינקטים הטבעיים שלנו כהורים,
שצריכים לגונן על ילדיהם בכל צעד ושעל... איך זה שברור לנו שאנחנו צריכים לשלוח אותו לשרות
שיכול לסכן את חייו ?".

אני לא מדבר במובן הלאומי.
אלא בהיבט הצר של הורים שמגדלים ילד.

יש לי תשובות לעצמי.
ובכל זאת...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אם הוא יחליט וירצה ויתאים ההחלטה שלו
אני בתוך תוכי ממש לא מקווה לזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אובזרוור אני מרגיש די מטופש, מתוסכל ודביל. !

בתשובה קבל שאלה: מה אמרו / חשבו ההורים שלך כשאתה הלכת לקרבי?? (וגם מה אתה חשבת אז על מה שהם חשבו?)
לדעתי אין לך ולאשתך יכולת להשפיע .גם כאלה שחושבים שהם מחנכים את ילדיהם שלא לעשות צבא ואני מכיר כאלה (ולא רוצה לכנות אותם בשמות גנאי מפני כבוד החברים כאן ) בעצם אינם מסוגלים להשפיע באמת.
צעיר בגיל גיוס מושפע בעיקר ממה שקלט בחברה שבה גדל ולרוב עושה מה שנראה לו. השפעת ההורים נמצאת בשלבים הרבה יותר מוקדמים במסגרת החינוך. כך שאין לך מה לקחת על עצמך את העול שלכך חינכת אותו.
הוא יעשה לרוב מה שהחברים שלו עושים.

אין לך אדם שאין לו שעה.

מסכים. אני חושב שהסביבה בהחלט משפיעה יותר מהבית.

לאור העובדה שראיתי הרבה מאד חברים ש"נאלצו" להתווכח עם ההורים ולשכנע אותם שהם הולכים לקרבי ויהי מה,
אני מניח שזה לא היה תכתיב מבית, אלא מהסביבה.

יודה, כנראה שבמקרה שלך הסביבה והבית דחפו לאותם דברים ויש להם ערכים דומים
לגבי עניין ה"פועלים נגד האינסטינקטים הטבעיים", יש לי חרטוט אנתרופולוגי ארוך, אבל נוותר עליו הפעם. לעומת זאת,
אני בכל זאת חושב שבמקרה שלכם בבית היה ברור ש"יש דבר גדול יותר מאשר טובתינו האישית" ולכן לא נראה
לכם מוזר לפעול נגד אותם אינסטינקטים, אלא רק לתהות בנושא ואח"כ לשתף אותנו.
מעבר לזה, כמו שישנה השפעה על בני הנוער להתגייס לקרבי, ישנה השפעה על ההורים, שמוכנים לקבל את זה
שילדיהם יתגייסו לקרבי. "הבן של קצין בגולני" נאמר בגאווה גדולה מ"אני קצין בגולני". גם זה סממן של "הצלחה" כזו
או אחרת.