אירשאד מנג'י, מוסלמית קנדית, תוקפת את חכמי הדת ש"סגרו את שערי החשיבה העצמאית" וקוראת לפתוח את האיסלאם לשינויים. אף מו"ל ערבי לא מעז להוציא את ספרה, אבל בעברית הוא כבר יצא

סופרת המוסלמית הקנדית, אירשאד מנג'י, מספרת כי החליטה שעליה לחדול להסתובב עם שומר ראש, כל עוד המשטרה אינה מחייבת אותה בכך. לא משום שהיא חושבת שכבר לא נשקפת סכנה לחייה, אלא משום שהבינה שזה מעשה צבוע; שכן, היא מסוגלת לממן לעצמה שומר ראש, שאינו בהישג יד של קהל מאזיניה. אם השומעים אותה ינסו להגשים את היעדים שהיא מתווה, ייתכן שיותקפו ואפילו יעמדו בסכנת חיים. החברה המוסלמית מגיבה באלימות כאשר היא מתגוננת, ומנג'י לא מהססת לאתגר אותה.

לפני כשנה היא אמרה כי לא תוציא לאור את ספרה בעברית עד שהספר יראה אור בערבית. בינתיים היא הבינה שהתנאי שהציבה היה בעייתי מאוד. שום בית הוצאה ערבי לא היה מוכן לקבל עליו את המשימה. גם שום מתרגם לערבית לא ממש רוצה ששמו יהיה קשור לספר, שנקרא "הצרה עם האיסלאם" (The Trouble with Islam Today). בינתיים, הספר שנכתב באנגלית, ראה אור בעברית ובשבוע שעבר הוצג ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים.

אבל מנג'י לא יכלה לוותר על הקהל הערבי. הערבים הם "העם הנבחר" בתוך האומה המוסלמית, גורס הקוראן. הערבי הוא מוסלמי טוב יותר מן האיראני, מן הטורקי או מן הפקיסטאני. "לערבים היום לא נשאר דבר להתגאות בו פרט לכך שהם יסדו את האיסלאם. הם יהירים מדי, הם חושבים שרק הם יכולים להבין את אללה כראוי, כי הוא התגלה בשפתם", אומרת מנג'י במרירות. היא מכנה זאת "אימפריאליזם תרבותי".

"הערבים כופים על כלל המוסלמים את הנורמות השבטיות והלאומיות שלהם. הם הופכים את כל המוסלמים לגוף אחד, שצריך לכוף את ראשו בפני השייח. אבל אין בינינו אחדות אמיתית, רק אחידות", מסבירה מנג'י. אחת הדוגמאות שהיא מביאה היא העימות הישראלי-הפלסטיני. "הסכסוך הזה הפך להיות נייר לקמוס של המוסלמים. במקום שהוא יהיה עימות מקומי, כל מוסלמי צריך לנקוט עמדה ולהחליט אם הוא לצד 'הטובים' או לא", היא מתלוננת.

הפתרון שמצאה היה לכלול את תרגום ספרה לערבית באתר האינטרנט שלה. משם יכול כל קורא מעוניין להוריד את הטקסט ולקרוא אותו בפרטיות. לפי התגובות שהיא מקבלת, הטקסט נופל על אוזניים קשובות. בימים הראשונים אחרי פרסום הספר היא קיבלה 500 הודעות דואר אלקטרוני מדי יום. חלק היו נלהבות, אחרות כללו גידופים. "היו אנשים שהשוו אותי לאוסאמה בן לאדן, כי הם חושבים שהמטרה שלי היא לעורר 'פתנה' - מלחמת אחים בתוך העולם המוסלמי או הערבי. אבל בניגוד לבן לאדן, אני רק רוצה שכל אחד יהיה חופשי לבחור את דרכו", היא אומרת. לדעתה, יש דור שלם של מוסלמים צעירים שרוצים למצוא דרך ביניים בין אמונתם הדתית לבין העולם המודרני, אך איש לא שומע אותם.

"קונדום נגד פעילות אינטלקטואלית לא בטוחה"

מנג'י קוראת לפתוח את האיסלאם לשינויים. "האיסלאם קפא על שמריו במאות השנים האחרונות בגלל סיבות פוליטיות", היא מסבירה על קצה המזלג. "אין שום סיבה שלא נשנה את זה". היא מתייחסת למונח "סגירת שערי האיג'תיהאד" (איג'תיהאד: חשיבה עצמאית, הגות) - החלטת חכמי הדת המוסלמים שלא לאפשר עוד לפרשנים מוסלמים לסגל את האיסלאם לזמנים המשתנים.

באיסלאם כל פתווה (פסק הלכה מוסלמי) צריכה להישען על הקוראן - הטקסט המקודש - או על מעשי הנביא (שמת ב-632 לספירה). אך מי יודע מה באמת עשה הנביא? מי יודע למה באמת מתכוון הקוראן - טקסט שהוא לעתים סתום, לעתים דו-משמעי, לעתים בעל משמעויות סותרות? את מלאכת הפרשנות קיבלו עליהם חכמי הדת. את מעשי הנביא סיפרו מקורביו, במסורות שעברו במרוצת השנים כתורה שבעל פה (חדית) ובסופו של דבר הועלו על הכתב. האיג'תיהאד איפשר לפרש את הקוראן והחדית כך שידריכו את המאמינים כיצד לנהוג בעולם משתנה. אבל חכמי הדת, שחששו פן האומה המוסלמית תאבד את מה שהם ראו כצביון המקורי של האיסלאם, הורו להפסיק את החידושים כמה מאות שנים אחרי מותו של מוחמד (במאה ה-11 בקירוב). "הפכנו לאומה שמחקה את אבותיה, במקום לאומה שמובילה בחידושים", אומרת מנג'י בלהט, "למה שנתפלל לכיוון מכה אם אללה נמצא בכל מקום? למה נשים איראניות צריכות ללבוש צ'אדור - פריט-לבוש הזר לתרבותן, שמקורו במדינות הערביות?"

בספרה מנג'י לא מהססת לקרוא לכיסוי הראש שהיה עליה ללבוש בעת לימודיה במדרסה (אולפנה מוסלמית) בקנדה "קונדום שמחסן מפני פעילות אינטלקטואלית לא בטוחה". כיום קשה לדמיין אותה עוטה את כיסוי הראש, אבל לדעתה היא אינה מוסלמית פחות טובה משום כך.

"מבצע איג'תיהאד" - זה הפרויקט שמנג'י מטיפה לו. הוא כולל הקמת מרכזים למנהיגים מוסלמים צעירים שבהם יעודדו אותם לחשוב ולומר את דעותיהם בלי שיחששו מהוצאה להורג. במרכזים ילמדו גם את העידן שבו האיסלאם היה בשיאו, בימי הביניים, כאשר הוגים ויוצרים מוסלמים, יהודים ונוצרים, פעלו בהרמוניה. מנג'י לא חושבת שהצעירים האלה ישנו את האיסלאם הקיצוני, אבל מקווה שהם יפיחו אומץ אלה באלה. היא גם בוחנת דרכים להעצמת כוחן של נשים וקוראת לתת הלוואות למי שחיות בכפרים נידחים, כדי שיוכלו להקים עסקים קטנים ולשפר את חינוך ילדיהן.

מהללת את הדמוקרטיה הישראלית בצורה כמעט עיוורת

מנג'י באה לישראל בשבוע שעבר עם פתיחת יריד הספרים הבינלאומי, כדי להציג את ספרה שראה אור בהוצאת כנרת-זמורה ביתן. היא מתגוררת בטורונטו, שם היא מגישה תוכנית טלוויזיה. במלון שבו התגוררה בירושלים אנשים זיהו אותה, ולא רק קנדים. קשה שלא להבחין בה: אשה בתסרוקת קוצים פרועה, המשדרת חושניות וגם חיוניות ולהט. "למען האמת, אני לא רוצה להיות מנהיגת התנועה הזאת. אני לא מחפשת להוביל את האנשים, אלא מבקשת מהם למצוא תשובות בכוחות עצמם", היא מצטנעת. עם זאת, חשוב לה מה חושבים עליה, וחשובה לה גם דעת משפחתה. היא לוקחת אתה לכל מקום מכתב עידוד שכתבה לה אמה, שנאלצה להתמודד עם הביקורת על בתה במסגד במקום מגוריה בקנדה. "קדימה, ילדה", מצטטת מנג'י בעיניים נוצצות.

בספרה מנג'י מהללת את הדמוקרטיה הישראלית בצורה כמעט עיוורת. ככלל, הספר אינו מצטיין בעומק או בהבנה אמיתית של המציאות במזרח התיכון או בעולם המוסלמי. הגרסה העברית גם לוקה בתרגום, במיוחד של מונחים ושמות ערביים. אבל מנג'י אינה מתביישת במה שאינה יודעת ומכריזה שהיא מוכנה ללמוד ולהשכיל. "זו בדיוק המשמעות של איג'תיהאד. אני לא מתיימרת להבין בדת. אני מוסלמית מאמינה אבל לא קיצונית. קהל היעד שלי כלל אינו מהקיצונים. אני פונה לצעירים ולאנשים בעלי פתיחות. לצורך הטיעונים הדתיים ישנם אנשי הדת".

אחד מידידיה של מנג'י הוא הפרופ' חליל מוחמד, שכבעל השכלה מוסלמית נרחבת והשקפה מוסלמית מודרנית, יכול להתמודד עם כל טיעון דתי. מוחמד, מוסלמי יליד גיאנה שבדרום אמריקה, מלמד הלכה איסלאמית באוניברסיטת סאן דייגו האמריקאית. בהקדמה לספרה באנגלית הוא כתב: "הייתי צריך לשנוא את אירשאד. אם המוסלמים יקשיבו לה, הם יפסיקו להקשיב לאימאמים כמוני. היא מאיימת על סמכותי הגברית, והיא לסבית, דבר שאללה שונא. אבל היא אומרת את האמת, ולכן עלי לעמוד לצדה".

אין זה מקרה שהקריאה לרפורמה באיסלאם באה משולי החברה המוסלמית. מנג'י, בת 36, היא בת למשפחת מהגרים מוסלמים שמצאו את דרכם במקרה לקנדה. היא נולדה באוגנדה, לשם באה משפחתה שני דורות קודם לכן, במסגרת המנדט הבריטי. מוצא משפחת אביה מצפון הודו ומוצא משפחת אמה ממצרים. את הקשר עם אביה, שהתעלל בבני המשפחה, ניתקה מאז סיימה את לימודי התיכון. מנג'י אינה נחשבת ערבייה ואולי משום כך יכולה היתה למרוד בחברה שממנה באה. גם זהותה כלסבית דחפה אותה מחוץ לחברת המהגרים - אל החברה הכללית. היא טוענת כי כמוה יש רבים במדינות המערב, שמקווים לחולל שינוי בקרב דור חדש של מוסלמים בעולם.

יש מי שיפרש את דעותיה של מנג'י נגד המוסלמים כימניות מאוד. היא תמכה במלחמה בעיראק משום שסברה שסדאם חוסיין היה עריץ. אבל היא אינה מבינה למה אנשי שמאל נרתעים מדעותיה. "אני תומכת נלהבת בזכויות אדם, וכל מי שתומך בכך צריך לפעול נגד העריצות והדיכוי של העמים המוסלמיים, וזה כולל את הליברלים מהשמאל", היא מבקשת להבהיר.

בפורום הכלכלי הבינלאומי שנערך בדאבוס בחודש שעבר ניגשו אל מנג'י מנהיגים ערבים. "את יודעת איזה רעש את מקימה אצלנו?" הם שאלו בכעס. תגובתם שיקפה את החשש מחוסר היציבות שמסריה מעוררים. אך בשיחות עמה חלקם הודו, כי הם אישית תומכים במסריה, אבל בהיותם חלק מהמערכת, אינם יכולים לעשות דבר. "הם לא יכולים להגיד שום דבר בפומבי, אבל הם מבינים את החשיבות העליונה של המסר הזה לדורות הבאים", אומרת מנג'י בחיוך ניצחון, "המנהיגים יודעים שפתיחות היא הדרך למודרנה, אבל הם לא יכולים להרשות לעצמם את הסיכון של הודאה פומבית בכך".

http://news.walla.co.il/?w=//676135

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

טוב שיש תופעה כזאת, אבל זה באמת נראה כבא משולי-שוליה של החברה המוסלמית.