הקדמה, למי שלא מכיר אותי:
אני בן 27, סטודנט שנה שלישית לעיצוב אופנה, גר עם ההורים.
במהלך חופשת הקיץ עבדתי, עד השבוע שעבר למען האמת.

בבוקר השארתי פתק שלא יעירו אותי, אני לא צריך לקום לעבודה. (ההורים שלי לא ידעו שסיימתי לעבוד).
אבא שלי התקשר הביתה בבוקר, סיפרתי לו על העניין, הוספתי שבנוסף לסידורים שיש לי לעשות ממילא
(ושהוא מנדנד לי לעשות), עשיתי קצת בלאגן בסלון הבית כדי להכין שיעורים בצילום.

עבדתי על השיעורים כשלוש שעות, אולי טיפה יותר, לפני כן שיניתי את הסלון לבלי היכר, הזזתי הכל כדי
לפנות מקום. צילמתי את עצמי כשאני רץ למצלמה ללחוץ על כפתור ומיד לתפוס פוזה. (זה נמשך בערך מאה
תמונות, בהעדר עזרה).
הורדתי גוף תאורה כדי לשפר את התאורה הקיימת והלא מוצלחת.

ממש לקראת סיום אבא שלי נכנס, רואה אותי מצלם
ואת הבלאגן היחסי שבסלון.
אחרי כמה שניות של שקט הדבר היחיד שהיה לו להגיד הוא:
"אני מקווה שלא שרטת את הקירות".

נו, גם כן תמיכה

תודה על ההקשבה, גם אם בעיניכם בלבד

והנה תמונה לדוגמה, לכל המעוניין.

מה מקור הבעיה?!
אני מניח שההורים שלך ציפו שתהיה עו"ד או רופא, או לפחות איש הייטק.
ובמקום זה הלכת ללמוד עיצוב אופנה.
הפחד שלהם שביום שישי תביא את החבר לארוחת ערב...

את זה אני אומר בלי להכיר אותך ובלי לדעת על מה אני מדבר.
סתם מהרהורי ליבי. שמייצגת את דעת הקהל הרווחת של דור ההורים שלנו.
"אני כבר בגיל 13 עזרתי בפרנסת המשפחה.."
"הדבר הזה שאתה לומד.. מה עושים איתו?"

הורים אוהבים לראות את ילדיהם מסודרים בחיים עם מפחה ומקצוע מסודר.
מקצועות בתחום הבידור והאומנות לא נתפסים ככאלה.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

חודש לפני שאפסנתי את המדים בבקו"ם (בכדי לאסוף אותם חודשיים אח"כ לשרות המילואים הראשון בן השלושה שבועות...),
כבר חלקתי בית שכור עם עוד שני שותפים שהיו ועודם החברים הכי טובים שלי,
וזאת מתוך ההכרה שברגע שאני פושט את המדים אני מתחיל את "החיים האמיתיים"
ומפסיק להיות סמוך לשולחנם של הורי (הפסקתי הרבה לפני, אבל הפעם זה היה גם לפשט ולא רק לדרש)...

אני יודע שכעת המוסכמות החברתיות הן שונות, והילדים נשארים בבית ההורים גם הרבה מעבר לסיום הלימודים,
ואני גם מבין את ההגיון הכלכלי שבדבר- ונערך בהתאם עם ילדי (שהבכור רק באמצע התיכון...).

אבל מכאן ועד פריקת העול שתארת כאן- ארוכה הדרך...
אתה מנצל את הוריך עד תום (ו"מנצל" זו המילה ההולמת ביותר את מעשיך), ולבסוף אתה בא לקבל מאיתנו את טפיחת השכם?
מצטער חביבי... לדעתי אביך היה מאוד (אבל מ-א-ו-ד !!!) עדין איתך...

אלא אם כן, מטרת האשכול היא להראות את תמונתך, ואת התגובות לכך אני משאיר לנשות הפורום...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לשאלתך איך יודעים?
יודעים. עובדה. גם אתה הבנת בקלות רבה שאביך אינו מאושר ממעשיך.
להיות בן 27 רווק סטודנט בלי לעבוד ועדיין לגור אצל ההורים ?
חיים דבש יש לך. לך לאביך, תגיד לו תודה ענקית על האפשרויות שהוא נותן לך ותוסיף לתבלין גם סליחה על הברדק שעשית בביתו.
אתה מחפש תמיכה מנטלית מהאבא?
אני מניח שאין שום בעיה. תפסיק לדרוך לו על היבלות והוא יתמוך בך לאורך כל הדרך.

אין לך אדם שאין לו שעה.

המשפט כיכב בפרסומת של טאקו בל, כאשר ההורים קונים לילד שמתעקש להתעלק
מנה לדרך ומובילים אותו אחר כבוד למונית עמוסה בחפצים שלו.


תרים טלפון למינימאקס ותשכרו דירה בשותפות.

ברשותכם (juda, פשוט, hot chills) אסביר מדוע.


AU79 הוא סטודנט שנה שלישית בן 27 שאביו לא אוהב כל כך את המקצוע שלו. עד כאן העובדות ומכאן הפרשנות.

juda החליט שהוא מנצל את הוריו עד תום. מדוע? הרי AU79 כתב במפורש שהוא עבד במהלך חופשת הקיץ, כלומר - אין פה ניצול - בוודאי שלא "עד תום". סביר שאביו תומך בו במידה מסוימת, ייתכן שהוא עושה זאת מרצון ובחפץ לב ללא קשר לדעתו על המקצוע בו בחר. אין לנו מושג על טיב היחסים בינו לבין אביו, אולי הוא תומך באביו בדרכים שאינן כספיות (אפרט בהמשך)? אולי הוא כן גר בדירה אחרת ונקלע לקשיים זמניים? מדוע לשים עליו תג של "נצלן"?

פשוט מאמין בשיטת "נטוש ילדך כשהגיע לפרקו" , לשיטתו אסור לסטודנט רווק לגור אצל ההורים כשהגיע לגיל 27 . גם הוא מתעלם מכך ש au79 כותב שעבד..

hot כבר שלח את הכותב לחפש דירה בשותפות עם מינימקס....


ועכשיו לסיפור האישי שלי . אני בן 26 ועד תחילת שנה זו , גרתי עם אבי, אכלתי בביתו, הייתי רווק וגם סטודנט (לפרקים) ולא חשבתי אפילו לחפש דירה. נצלן, נכון? ומה אם אספר לכם שאבי ז"ל , היה עיוור כמעט לחלוטין וחולה סרטן ונזקק לי (ולאחותי) במהלך היום יום? שהיו שבועות בהן נעדרתי מהעבודה על מנת לסעוד אותו באיכילוב? שניצלתי את כל ימי החופש שלי למטרה זאת עד שנאלצתי פשוט לבוא לעבודה נוספת באיכילוב "אחרי העבודה" ? שקמתי בלילה בשביל לעזור לו לעשות כל מיני פעולות שלא שיערתי מעולם שאעשה? ומה עכשיו? עדיין נצלן? אני מקווה שתפנימו שצריך יותר מכמה שורות על חייו של אדם בשביל לשפוט אותו לחומרה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ואני מאחל לך שלא תדע עוד צער. חווית כבר די והותר.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ברשותכם אגיב לכולם בהודעה אחת:

קודם כל, מאיר, תודה רבה על שנחלצת להגנתי

שמוליק, מה שאתה כותב נכון, ההורים שלי ציפו שאלמד מקצוע ריאלי כלשהו.
כמישהו שהגביר מצועות ריאלים בבי"ס והתעניין כל החיים במדעים קיוו שאמשיך בכיוון (שכמו שכתבת -
הוא בר עבודה).
הם לא אמרו במפורש שהם מאוכזבים מהבחירה, אבל זה ניכר.

juda, לא כל כך הצלחתי לעכל את התגובה שלך, אלמלא הסמיילי בכותרת סביר להניח שהייתי מתעלם ממנה.
כמה דברים לי אליך:
א. אני שמח שאתה לא אבא שלי.
ב. אני מקווה בשבילך שהילדים שלך לא יהוו אכזבה עבורך כפי שאתה מניח שאני עבור הוריי.
ג. אל תשליך את הערכים שלך על אחרים. החינוך שאתה קיבלת הוא לא בהכרח זה שלי, ואותי מעולם לא גירשו מהבית, להפך.
ד. האשכול הזה נפתח כדי לשמוע דיעות ואני מודה לך על שהצגת את דעתך, אני גם יכול להבין אותה, אבל לא
את הטון הביקורתי שהיא נכתבה בו, אתה לא מכיר אותי ואל תתיימר להיות כזה, לשפוט על פי פרגמנטים
זו לא ממש חוכמה גדולה, בלשון המעטה.
ה. לו רציתי תגובות על הצילום הייתי מפרסם בפורום צילום, יש תמונות שלי בפרש, זו לא הראשונה.

פשוט, אני מודה לאבי על האירוח, אבל אתם קצת מגזימים.
אני לא לוקח מאבי כסף, מעולם לא היו לי בקשות מיוחדות. בתקופת לימודים הייתי מגיע הביתה רק כדי לישון,
וגם זה בקושי. עם מערכת של 40+ שעות בשבוע, כשאני משקיע אחרי הלימודים זמן גדול מזה שאני משקיע
במכללה עצמה, קצת קשה להחזיק עבודה שתאפשר עצמאות.
אני מבטיח לך שאני לא מפונק כמו שרובכם ודאי חושבים, סביר להניח שרחוק מזה.

HotChillis, תודה, אני מניח.

מאיר, תרשה לי להודות לך שוב
קצת מיהרו לשפוט אותי, וזה מעניין בהתחשב בעובדה שאף אחד מפה לא ממש מכיר את הסיפור כולו,
אלא חלקים בלבד, אבל בהתחשב בכך שאני כתבתי את ההקדמה קשה לבוא בטענות על כך, כי זה באמת
לא משקף הרבה.
ממילא הנקודה שלי הייתה שההורים שלי לא תומכים בהחלטה שלי, עם או בלי קשר לזה שאני גר בבית.

אגב, העבודה שעשיתי בחופשת הקיץ קשורה בכלל לענף ההיי-טק ולא לאופנה, ואני משאיר את כל האופציות
פתוחות, כך שאני לא מסתמך רק על אופנה כמקצוע.
יודה, כשיהיו תמונות של בחורות לא תקבל.

מה שכן, אני מעריך את כולם על הדיעות ועל כך שהם טרחו להגיב, זה לא מובן מאליו וניכר שכולם השקיעו
בתגובות ולא הסתפקו במשפט אחד שמגרש אותי מהבית.
אז תודה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Au79 juda, לא כל כך הצלחתי לעכל את התגובה שלך, אלמלא הסמיילי בכותרת סביר להניח שהייתי מתעלם ממנה. כמה דברים לי אליך: א. אני שמח שאתה לא אבא שלי. ב. אני מקווה בשבילך שהילדים שלך לא יהוו אכזבה עבורך כפי שאתה מניח שאני עבור הוריי. ג. אל תשליך את הערכים שלך על אחרים. החינוך שאתה קיבלת הוא לא בהכרח זה שלי, ואותי מעולם לא גירשו מהבית, להפך. ד. האשכול הזה נפתח כדי לשמוע דיעות ואני מודה לך על שהצגת את דעתך, אני גם יכול להבין אותה, אבל לא את הטון הביקורתי שהיא נכתבה בו, אתה לא מכיר אותי ואל תתיימר להיות כזה, לשפוט על פי פרגמנטים זו לא ממש חוכמה גדולה, בלשון המעטה. ה. לו רציתי תגובות על הצילום הייתי מפרסם בפורום צילום, יש תמונות שלי בפרש, זו לא הראשונה. יודה, כשיהיו תמונות של בחורות לא תקבל.

א. אתה מפסיד
ג. מאיפה הבאת שאותי גרשו מהבית? לקח לי חודשים להסביר להורים שלי שזה אני, ולא הם...

ודבר אחרון... איך אפשר לרצות אותך בנושא התמונות של הבחורות?...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ראשית, אני משוחד, אסף הוא חבר טוב. זה עלול לפסול אותי לעדות, אבל האמת שגם אבא שלו
אחלה בן אדם (למרות ההצבעה הכושלת להחריד שלו...), שעולם הערכים שלו שונה לחלוטין, ולכן
יש דברים שאני סבור שהוא רואה לא נכון.
אסף כתב באופן מצומצם ולכן מי שלא מכיר עלול היה לקבל רושם מוטעה. אסף אינו בדיוק פרזיט.
הוא סטודנט (הראשון במשפחה שלו), שלומד מקצוע, שגם שלי אישית נראה מזעזע, כולל מערכת
שבעצם לא מאפשרת עבודה נוספת. עובדתית, בכל רגע פנוי שהיה לו, הוא עבד לפרנסתו, ולא
ממש היה עול על הוריו.
נכון, בדורות קודמים היה מקובל לעבוד מגיל 13, ובדורות שקדמו להם היו שעבדו בגיל 8 (אחלה
אשכול ניתן לפתוח בנושא בפורון היסטוריה...), אבל מה לעשות שהזמנים משתנים? אנשים אוהבים
לספר שהצבא מגבר צעירים, אבל לעניות דעתי המבא דווקא מאריך את הילדות. בחו"ל הילד בגיל
18 יוצא לקולג', ורואה את הוריו פעם בכמה חודשים. כאן בארץ מספר הצעירים שלא חוזרים הביתה
בגיל 21, אינו קטן כלל ועיקר. אני מכיר המון סטודנטים שגרים אצל הוריהם בזמן הלימודים, פשוט
בגלל עלויות הדיור המופרעות (אני למדתי רחוק, כך שעבורי לא הייתה אופצייה שכזו...). אין בכך
פרזיטיות. המון הורים מממנים לילד את הלימודים, גם זו פרזיטיות מצד הבן/בת?

אבא של אסף לא למד, והרעיון של לימודים של מקצוע שנתפס בעיניו כ"לא כלכלי", גורמים לכך
שכל דבר שקשור בלימודים יגרום לו לחשוב "למה זה טוב". לדעתי זו טעות מצידו, שנובעת לחלוטין
מתום-לב, אבל בטח שלא צריך הלסתכל על קרבן הטעות בתור מי שאינו בסדר בסיפור הזה.

בקיצור, זה שאסף כתב בתמציתיות ואולי לא הבהיר במלואו את המצב, מצריך שאלות מנחות
מצידכם, ולא התנפלות רבתי. לא לעניין...

החברה שאני עובד זה היא דוגמא מצויינת לכך
חברת הייטק שעוסקת בפיתוח מוצרים סלולריים צד שרת
לראש הקבוצה שלי תואר בגאוגראפיה
לראש הצוות שלי תואר במוסיקה
לראש צוות הפיתוח שמולו אני עובד תואר בפילוסופיה
ממספר האנשים שעוסקים בשעות הפנאי במוסיקה(כולל הופעות) אפשר להקים 2-3 להקות

אני בצורה אישית לא יכול לעסוק במשהו שאין לי בו עיניין ואני שמח על כך שאני יכול להרוויח מהדברים שמעניין אותי לעסוק בהם

It's Never Lupus

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilane לראש הקבוצה שלי תואר בגאוגראפיה לראש הצוות שלי תואר במוסיקה לראש צוות הפיתוח שמולו אני עובד תואר בפילוסופיה

ואיפה הם למדו פיתוח תוכנה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אלה שמתגאים בילדים שלהם בגלוי ובכל מצב ומפרגנים להם פור גראנטד, ומספרים עליהם ובשבחם בפני כל מי שמוכן (או לא...) לשמוע. ויש את אלה שתמיד תהיה להם ביקורת ואף פעם לא יהיו שבעי רצון, לפחות לא כלפי חוץ, גם לא בפני ילדיהם. בין אם זה לגבי לימודים, בין אם זה עבודה.
אם אני יכול להסתמך על הנסיון האישי, אני יכול לעודד אותך ולהבטיח אותך שיום יבוא ואביך יתגאה בך ויפרגן לך גם בפניך.
למרות שאני לא מכיר אותך ואותו, אין לי ספק שבתוך תוכו הוא גאה בך ומעריך אותך. רק מה - קשה לו להוציא את זה.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

הייתי תומך בו לפני 7 שנים....

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אבל לא יכולת להצביע לו ממילא, אלא אם אתה יודע משהו שאנחנו לא (נניח שאתה ח"כ).

וחוץ מזה, הוא ממלכתי בגללי.

אפילו למפלגת העבודה לא היו מקבלים אותי....

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

....אולי לנוער.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

עשה טובה, אל תשאיר אותי פה לבד עם יודה.
הוא מזכיר לי את אבא...

לילה טוב

אז מה...
נשארנו בחיים, שמנדריק...
(צריך להאמר במבטא פולני כבד... שאין לי...)

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

צר לי.

אני בתור אמא לשני בנים מקסימים ושונים כל כך אחד מהשני מצהירה בזאת.

שכל רצוני מהם אי פעם הוא שיהיו מאושרים.
שיהיו כל מה שהם רוצים להיות,רופאים או שוטרים,מעצבי אופנה,רקדנים או פרשני כדורסל
אם זה מה שיעשה אותם שמחים בחלקם ומאושרים.

שיהיו סטרייטים או גאים,שיתחנו מוקדם או מאוחר,שיסעו לטייל או שיחליטו קודם ללמוד.
הם בסופו של דבר חיים את חיהם למענם ולא למעני.
זה לגבי האכזבה מהעיסוק אותו בחר הילד,הורה מאוכזב לילד מאושר הוא הורה שמפסיד הרבה.


לגבי המגורים בבית,אני מאוד אשמח אם ילדי ירצו לגור בבית בתקופת הלימודים עלמנת לחסוך ולחיות חיים קלים יותר.

איזה כיף לאסף שהוא יכול לגור אצל ההורים. איזה כיף להורים של אסף שאסף יכול לגור איתם.

ולגבי המקצוע? הוא יתרגל, אבא. כשהוא יראה שאתה עובד במה שעושה לך טוב, ושמח בחלקך - כבר לא יהיה אכפת לו מה זה בדיוק