ראשוני: חיל האוויר הישראלי מתאמן אינטנסיבית לתקוף איראן בנשק מיני גרעיני...
"אל מנאר הלבנוני" מצטט את ה" Sunday Times" הבריטי, כי מקורות ישראליים מסרו לכתב הלונדוני שמדובר באימון לקראת התקפה על מתקני גרעין באיראן, בהם תשתתף לראשונה, פצצה מיני גרעינית בשילוב הנחיית ליזר אשר תחדור לתוך בונקרים תת קרקעיים ובתוכו תתפוצץ.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי Ya22 שמתחילה ב "שטויות, מה זה משנה לטייס איזה..."
לא נשמע לי אמין - מסיבות פוליטיות.
עם זאת, ברור שלתקיפה גרעינית צריך אימונים מיוחדים:
סוג החימוש קובע את המרחק והגובה ממנו אפשר להטיל. פצח"ים וטילים דורשים לעיתים גם הנחייה.
כשמדובר בחימוש גרעיני (אפילו מיני) הטייס לא מעוניין להיות קרוב מדי כשזה מתפוצץ. חימוש קל והרסני מאוד מאפשר יותר מטרות בכל גיחה או שני מעברים של אותו מטוס מעל המטרה לצורך תיקונים.
(אני לא טייס - כך שאשמח לתיקונים)
נערך לאחרונה ע"י salak בתאריך 11-11-2007 בשעה 14:18.
זה סיפור ישן שדשו בו רבות. בסנדיי טיימס דיברו אז על גיחות של חיל האוויר לגיברלטר כדי לדמות טיסה למרחק רב ללא תדלוק. "סנדיי טיימס" הפך מזמן לשופר העיקרי של ארה"ב וישראל בלוחמה הפסיכולוגית נגד איראן.
אני ממליץ על הלינק הזה שמנסה להבין מה תהיה השפעתה של פצצה אטומית מכסחת בונקרים:
אני ממליץ לקחת בערבון מוגבל מאוד את האילוסטרציות של אנשי UCS, שיש להם אג'נדה ברורה מאוד אנטי גרעינית, אנטי טילית ואנטי מערכות נגד טילים. היכן הם כל גופי ההטעייה שהם טענו בשנת 2000 כי קל כ"כ לייצרם? איפה תתי החימוש בטק"ק האיראני?
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "[QUOTE=הקומץ]
אני ממליץ על..."
הם מציגים מודל די משכנע של השפעות הנשורת הגרעינית, אבל במודל שלהם פצצה גרעינית מכסחת בונקרים היא פצצה של מגטון שחודרת לעומק של מספר מטרים. כל המקורות שמדברים על שימוש בנשק גרעיני בפצצות חודרות בונקרים מדברות על נשק בתפוקה של קילוטונים בודדים ומטה, בדיוק בגלל הבעייתיות של עומק החדירה האפשרי (המקסימום שהגיעו אליו הוא עשרות בודדות של מטרים) והנשורת המתקבלת.
הנה מאמר קצת פחות מתלהם וקצת יותר ידעני של FAS (שאני אישית די מחזיק מהם): http://www.fas.org/faspir/2001/v54n1/weapons.htm