בראיון ל-nrg מספר מפקד חטיבת השריון "ברק" כי שנה וחצי לאחר מלחמת לבנון השנייה מתחילים בחיל להרגיש שהם חוזרים למקומם הטבעי - במרכז צה"ל
כשנה וחצי חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, ומסתמן כי הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, עומד בהבטחותיו להחזיר את חיל השריון למקומו הטבעי. אל"מ עפר צפריר, מפקד חטיבת השריון "ברק", שעשרה מלוחמיה נהרגו בקרבות, מספר ל-nrg מעריב כיצד לקחי המלחמה האחרונה הביאו את צה"ל למסקנה הנחרצת, שכדי להחזיר לו את יכולת התמרון, יש לשפר את היכולות המבצעיות של חיל השריון.

אחת החטיבות המזוהות יותר עם מלחמת לבנון השנייה, שחייליה חשים בשינוי לטובה מאז כניסתו של רא"ל אשכנזי לתפקיד, היא חטיבת השריון "ברק" (188). שלושה מגדודי החטיבה השתתפו במלחמה הזו, ועשרה מלוחמיה נהרגו בקרבות. עשרות בודדות נוספות של לוחמים וקצינים נפצעו, ובסוף המלחמה הוחלט להעניק ללוחמים 11 צל"שים.

פערים לטובה מאז המלחמה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
מפקד חטיבת "ברק", אל"מ עפר צפריר, סיפר ל-nrg מעריב כי הוא הבחין בלא מעט פערים לטובה באיכות המבצעית של החיל מאז המלחמה האחרונה. לדבריו, משאבים רבים יותר הוקצו עבור אימוני אש בחטיבות החיל, ונוצר שיפור מהותי בכמות ובאיכות התחמושת.
הוא הוסיף כי סדר העדיפויות בכל הנוגע לאיכות כוח האדם של חיל השריון השתפר גם הוא. כמו כן, סמכויות ותחומי אחריות מבצעיים הועברו למפקדי החטיבות השונות בחיל.

"התאמנו מרמת הצוות ועד הרמה החטיבתית, והחזרנו את הכשירות לסגני המפקדים השונים", אמר. לטענתו, בזמן המלחמה התדריך שניתן לחיילים לפני היציאה לקרב היה לוקה בחסר. "היה חוסר בקבוצת פקודות, אולם היום אנחנו יורדים לפרטים הקטנים. היו חסרות לא מעט כשירויות, אבל התאמנו ונמשיך להתאמן", ציין.

מפקד החטיבה שיבח את יכולות הטנק מפני איום טילי הנ"ט (נגד טנקים). "יחס הטילים שנורו לעבר הטנקים, וכמות הטנקים שנפגעו, מצביע על יכולותיו של טנק המרכבה לעמוד בפני איום זה ומסביר כי חל שינוי מהותי בצה"ל".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
אחוז הנשירה הנמוך ביותר
לדברי אל"מ צפריר, המלחמה האחרונה הביאה את צה"ל להבנה כי על-מנת להגביר את עוצמת האש בעת הקרב, על צה"ל להישען בעיקר על חטיבות השריון בתכנון המבצעי.

"הכוח המתמרן נמצא היום בלב העשייה המבצעית", הדגיש. "בעבר היינו כוח מסייע, מחפה או מפנה פצועים ומחלץ לוחמי חי"ר. במלחמה האחרונה לא נלחמנו מול צבא סדיר, לא מול ארטילריה ולא נגד מערך טנקים. לכן צריך להיכנס לפרופורציה".

צפריר סיפר כי החשיבות של חיל שריון כבר עלתה לדיון בשיח הצבאי, והביטוי לכך הוא באימונים משותפים עם חילות יבשה נוספים. "באימון האחרון, גדוד 51 של גולני היה כפוף אלינו", אמר. "הם מבינים היטב שללא כוח טנקים שיביאו איתם את עוצמת האש הם לא יסתדרו. זה לא מעצר באיו"ש".

בימים אלו מגייס אל"מ צפריר את הלוחמים הצעירים למסלול הכשרה מפרך בחטיבת השריון, מתוך ידיעה כי החטיבה בפיקודו אוחזת באחוז הנשירה הנמוך ביותר בחיל, שנאמד בכ-11%. "אנחנו כל הזמן חושבים איך להשתפר בשירות לפרט", הסביר. "הטיפול הרפואי לפרט, לדוגמא, הוא מעל לכל אימון למעט כוננות חמורה. אנחנו רוצים רק אנשים טובים לחיל".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
לשנות את המסורת

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
לדברי מפקד חטיבת "ברק", מדובר בעובדה מוגמרת כי לוחמי חיל השריון הם בעלי קב"א (קבוצת איכות) גבוהה. זאת בשל הצורך לדעת להשתמש בטכנולוגיה בעת הפעילות המבצעית. "כמות המפקדים גבוהה כמעט מכל חיל אחר", הוסיף. "לראייה, על כל שלושה חיילים יש מפקד, ועל כל 12 לוחמים יש מפקד מחלקה".

בנוסף ציין צפריר כי חוסר תפקוד של חייל בודד בחטיבה העוסק במחשבים, בנהיגה או בקשר עלול להשבית טנק שלם. "כל המקצועות בטנק חשובים מאוד", הדגיש.

ברוח הדאגה לפרט, אמר מפקד החטיבה כי בחיל השריון חושבים לשנות מעט את המסורת המונהגת בבקו"ם. בחיל שוקלים להמליץ לחיילים הטריים כי מעתה יוכל כל מועמד לשירות הביטחון לבחור את חטיבת השריון שבה הוא מעוניין להילחם, ולא רק לבחור בחיל עצמו.

"זה יהיה שינוי רציני אם יקבלו את ההמלצה" הצהיר אל"מ צפריר. "כמו שבחיל הרגלים לא בוחרים בחיל אלא בחטיבה ספציפית, כך גם בחטיבות של חיל השריון".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/654/750.html

"פרחים בקנה" זה שיר על התותחנים

לא, זה שיר על השריון שהתותחנים אימצו (לשריון כבר היו מספיק, אבל על התותחנים אף-אחד לא שר...)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

פרחים בקנה הוא שיר בביצוע להקת חיל התותחנים, כאשר האחראים על המילים והלחן הם אפי נצר ודודו ברק.

ביוטיוב מסתובב קליפ (שהיה אפילו כאן בפורום) של להקת חיל התותחנים בהופעה מול לוחמי חת"ם.
הנה הוא:

לעולם אשא דגלך בגאווה

הגרסא המקורית של להקת חיל התותחנים. שים לב לתותחים ברקע


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מאיפה אתם בטוחים שזאת הגרסא המקורית?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לי אישית יש בבית שני ספרים שונים שבהם מופיע השיר עם הייחוס שלו (ללהקת חת"ם).
אני גם אשאל אותך שאלה: מאיפה אתה בטוח שהשיר במקורו הוא של חש"ן?

לעולם אשא דגלך בגאווה

פרחים בקנה ובנות בצריח (רגע מה עושה פה הצריח? איזה תומ"ת עם צריח היה אז?).

"שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" .... השמש והירח באותו מקום ?

הפרחים בקנה (התומ"ת) והבנות בצריח (הטנק) .... אני לא המשורר אבל זה נראה לי סביר מבחינה תחבירית.

אגב, פרחים בקנה הרוס"ר ... גם יכול להיות, לכן הולכים פה לפי המבצע והייחוס.

! This is Sparta

ציטוט:

בחיל שוקלים להמליץ לחיילים הטריים כי מעתה יוכל כל מועמד לשירות הביטחון לבחור את חטיבת השריון שבה הוא מעוניין להילחם, ולא רק לבחור בחיל עצמו.

לפי דעתי בלבד, דווקא חיל-הרגלים צריך לאמץ את הנוהג של שאר חילות השדה ולגייס אנשים קודם לחי"ר ואז למיינם לפי הצורך בחטיבות החי"ר השונות. כך לא יווצרו חטיבות "עדיפות" וכח האדם האיכותי ינותב בין החטיבות לפי צרכי הצבא. נכון שיש פה את עניין רצון המלש"בים אבל כמו שנאמר כבר: כל ההתחלות קשות.

מישהו יודע מדוע שיטת הגיוס הייתה שונה בין חי"ר לשיריון מלכתחילה? מה היו השיקולים לכך?

יואב.

מאז מלחמת לבנון השניה טענתי באזני בני שיחי ואני עדיין טוען שחיל השריון הוא "המרוויח" (בהיעדר מונח מוצלח יותר) הגדול ביותר מהמלחמה הזו.
לפני המלחמה חיילי החיל עסקו בתפקידי שיטור בשטחים רוב ימות השנה ורמת האימונים היתה נמוכה מאוד, גם עקב קיצוץ חד בתקציבי האימונים, משהו שגם הגדוד שלי חווה. כחלק מהקיצוצים העמוקים בתקציב הבטחון לפני המלחמה דובר על הפסקת ההצטיידות בטנקי מרכבה 4 וכמעט שלא היה סיכוי לראות את הטרופי על טנקים בשנים הקרובות על אף מאמצי השיווק של רפא"ל.
אחרי המלחמה, אחרי שמספר אנשים הבינו שאנחנו עדיין לא חיים בשוויץ כל הגדודים והחטיבות בסדיר עברו אימונים ונכנסו ללו"ז אימונים שנתי מסודר וגם גדודי המילואים נקראו לאימונים וצויידו מחדש.
גם אני סוף סוף לשמחתי הרבה זומנתי לאימונים (ברבים) ואף זומנו לימ"ח לבדוק את הציוד החדש שהגדוד קיבל.
לקח כמה שנים ומלחמה אחת אבל סוף סוף הבינו שחוץ מחיל האוויר יש עוד כמה חילות בצה"ל ואני יכול לספר לכם שלפחות לפי מה שראיתי בימ"ח שלנו עשו עבודה באמת טובה ובוצע שדרוג מאסיבי של הציוד האישי ועזרים נוספים.
ויאללה לאימונים

לא רק חש"ן.
חש"ן, חת"ם, הנדסה ועוד כמה כוחות ש"שכחו" את ההכשרה שלהם בשלוש שנים של מחסומים בלתי פוסקים הרוויחו לא פחות, אבל גם החי"ר הרוויח....
לזכותם של השטחים באמת ניתן להגיד שהם שיפרו את מיומנויות הפרט בלחימת חי"ר בשטח בנוי, ועשו את זה בצורה נהדרת.
אבל גם החי"ר איבד הרבה מיומנויות, כי מתאר שטחים מאמן אולי את החייל והחוליה, אבל למ"פ יש את המג"ד שיושב לו על הראש ביחד עם מח"ט החטמ"ר באותו משרד והאוגדונר בהאזנה טלפונית כל הזמן, ולפעמים השרשרת החונקת הזו עוברת מסגן הרמטכ"ל ועד למ"מ בשטח, ללא שמץ של עצמאות פיקודית. חלק מהמ"פ מעולם לא נדרשו להוציא לפועל פעולה עצמאית בלי ניהול ישיר של המג"ד, המג"דים לא ניסו להפעיל מספר מאמצים במקביל ואף אחד מהם מעולם לא נכנס לשטח בו הם לא יודעים כמה עציצים יש על כל מרפסת.
גם החי"ר משנה אוריאנטציה חזרה למלחמה כוללת ו"הרוויחו" לשיטתך.
האם זה יועיל לעימות הבא? כן. בהנחה שעימות הבא יהיה מלחמה כוללת.
עד כמה? לא ידוע, נצטרך לחיות ולראות...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

כשחיילי השריון מקצועיים בתפעול הכלים שלהם ובלחימה במתארים שונים זה רק יכול להועיל בכל סוג של עימות שיכול להיות, בין אם במלחמה כוללת או בעימות כמו שראינו במלחמת לבנון השניה, שום דבר טוב לא יכול לצאת מחיילים שלא יודעים להפעיל את הטנקים שלהם כמו שצריך,
הבעיה העיקרית שעלתה במלחמה הזו בהקשר של חיל השריון (ושנדונה בהרחבה בכלי התקשורת ובפורום הזה) היא הפעלה לקויה של השריון מרמת הצוות ועד הרמות הפיקודיות.
הדבר כמובן נכון לגבי כל שאר החילות.
מלחמת לבנון השניה בסופו של דבר איפסה את צה"ל והראתה לנו בדיוק איפה נק' החולשה הן מול ארגון גרילה והן מול צבאות סדירים והיוותה קריאת השכמה בכל הקשור לשחיקה של הכוחות עקב השירות בשטחים והקיצוצים בתקציב הבטחון בגלל פנטזיות של פוליטיקאים כאילו אנחנו לא במזה"ת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Alex33 ברוח הדאגה לפרט, אמר מפקד החטיבה כי בחיל השריון חושבים לשנות מעט את המסורת המונהגת בבקו"ם. בחיל שוקלים להמליץ לחיילים הטריים כי מעתה יוכל כל מועמד לשירות הביטחון לבחור את חטיבת השריון שבה הוא מעוניין להילחם, ולא רק לבחור בחיל עצמו. "זה יהיה שינוי רציני אם יקבלו את ההמלצה" הצהיר אל"מ צפריר. "כמו שבחיל הרגלים לא בוחרים בחיל אלא בחטיבה ספציפית, כך גם בחטיבות של חיל השריון". http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/654/750.html

בכל מקרה ניתנת למתגייסים האפשרות לדרג את סדר העדיפויות והמצב הקיים דווקא מאפשר חלוקה שוויונית של כ"א בין החטיבות תוך התחשבות מסויימת ברצונות המתגייסים ובדירוג המוטיבציה שלהם לחיל ולקרבי כפי שציינו בשאלון שמחולק ע"י אנשי ביסל"ש בגיוס.

במודל החי"ר לכל חטיבה יש הקצאה זהה של מתגייסים בכל קבוצת איכויות כך שהמשמעות היא שמישהו איכותי לא יגיע לאן שהוא רוצה כי נגמרו ההקצאות וצריך למלא את היחידות הפחות מבוקשות.

אולי לחטיבה 188 זה יהיה טוב כי הרבה אנשים עם מוטיבציה גבוהה יגיעו אליה אבל לחטיבה 7 זו תהיה בעיה כי היא תתמלא באנשים בעלי מוטיבציה נמוכה (אין מה לעשות, המלש"בים מרשמים רק מסוג הטנק).
שיווק המקצוע כשריונר (ולא כנח"לאויי, גולנצ'יק ו....גבעתצ'יק) מקטין את הסיכויים שמלש"ב שהגיע לשריון יתאכזב וינסה לעזוב את המסלול הקרבי כמו שקורה בחי"ר להרבה מאוכזבי גולני/צנחנים/נח"ל שלא קיבלו את מבוקשם ומסיימים בסוף בקריה כעובדי רס"ר אחרי שדאגו להיפלט מהיחידה הלא רצויה עוד בשלב הטרום טירונות.

השירות על מרכבות 2 הוא מסוכן יותר, קשה יותר, ומאתגר יותר
יתרה מכך, נדמה לי שטנקיסטים של סימן 2 הם באופיים "יותר טנקיסטים". אסביר- כשאתה עולה עם סימן 2 לעמדת אש, ברור לך טוב מאוד שעליך להיות חשוף כמה שפחות, שאתה צריך לסיים סדרה מה יותר מהר ולעוף אחורה... בסימון 3,4 יש לך זמן, הרי אתה בטנק מתקדם וממוגן הרבה יותר.
כשאתה בוחר נתיב התקדמות בשטח עם סימן 2 אתה תהיה רגיש לנושא ההימנעות משיפועי הצד, היגויים חזקים בזוויות שונות וכו'... עם המזקו"ם הבלתי פריס כמעט של סימני 3,4 נושא הבק"ה (שהיה מאושיות הטנקאות) מפותח פחות...

אבל זו רק נוסטלגיה של זקנים, וטוב שיש את השיפורים הטכנולוגיים האלה, ושהטנקיסטים של ימנו פטורים יחסית מהרבה דאגות (טיפולים, זחל, בק"ה ואפילו נ"ט מסוים).

לכל טנקיסט ולא משנה על איזה טנק הוא משרת ברור שהוא חייב להשאר בעמדת אש זמן קצר ככל האפשר, אף אחד לא מעוניין לבדוק בעצמו אם הטיל החדש או הישן של האויב לא חודר את הטנק שלו.
גם אם הטיל לא חודר זו מן הסתם חוויה מאוד לא נעימה (חבר שלי מהסדיר יכול לספר מה ההרגשה בעת פגיעת טיל בטנק). לא נראה לי שיש מט"ק בחיל השריון שעולה לעמדה בנינוחות ואומר לעצמו "זה סימן 4 אני יכול להשאר פה כמה שאני רוצה...מה יקרה?" - אם יש הוא חייב לעוף מהתפקיד.
התו"ל הוא אותו תו"ל לכל הטנקים במקרה הזה וכך הוא מוטמע ומיושם גם כיום.

בכל הקשור למזקו"מ...תאמין לי ניתן לפרוס כל זחל והייתי עד גם לפריסות של סימן 3 .אל תשכח שאם לא שמים לב יש גם פריסות פנימיות וחיצוניות וזה לא משנה עד כמה הזחל חזק, עדיף לך פריסה רגילה על פני פריסות כאלו.

מה שכן, מבחינת הטיפול בטנק נראה לי שאתה בהחלט צודק, הטיפול בטנקים החדישים יותר הוא יותר קל בעיקר בכל הקשור לגירוזים.

ולבסוף...מה פירוש "זו נוסטלגיה של זקנים" ??? אני שירתתי על סימן 2 אני מוחה בתוקף על המשפט האחרון!!! (הכל בצחוק וברוח טובה )

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צופה ורואה לכל טנקיסט ולא משנה על איזה טנק הוא משרת ברור שהוא חייב להשאר בעמדת אש זמן קצר ככל האפשר, אף אחד לא מעוניין לבדוק בעצמו אם הטיל החדש או הישן של האויב לא חודר את הטנק שלו. גם אם הטיל לא חודר זו מן הסתם חוויה מאוד לא נעימה (חבר שלי מהסדיר יכול לספר מה ההרגשה בעת פגיעת טיל בטנק). לא נראה לי שיש מט"ק בחיל השריון שעולה לעמדה בנינוחות ואומר לעצמו "זה סימן 4 אני יכול להשאר פה כמה שאני רוצה...מה יקרה?" - אם יש הוא חייב לעוף מהתפקיד.

זאת בדיוק הבעיה, זה לא המט"ק חושב ככה, זה מי שאחראי על התו"ל בשריון חושב ככה.
ההנחה (ולא רק בשריון) בדרגים הגבוהים הייתה שעמידה בחזית הטכנולוגית תפצה על הפערים המקצועיים שבעקבות קיצוץ האימונים/התעסקות בשיטור ולכן אותו מט"ק גם אם מבין את חשיבות החלפת עמדת אש בקרב לא יהיו לו ולאנשי צוותו את הכשירות, הנסיון והידע לבצע את זה כמו שצריך והתוצאה היא שנשענים על חוזק ה"ברזלים" לבדם כדי להבטיח את הישרדות הטנק כאילו שמפקדי האוגדות מאמינים בכל ליבם שהמרכבה חסינה מכל טיל קיים (לא שזה מפתיע, רובם לא עברו הסבה לשריון ולא יודעים איך טנק נראה מבפנים) ולכן הפעילו אותו כמן נגמ"ש פלוגה מסייעת או פילבוקס נייד וביטלו את אחד משלושת היתרונות של השריון - הניידות.

בקמ"ט התמזל מזלי והייתי בפלוגה מעורבת של סימן2 וסימן 3, התו"ל שהועבר לכולנו היה אותו תו"ל ללא הבדל בין סוגי הטנקים, זה גם היה המצב בפלוגת סימן 3 המלאה בזמנו.
מפקדי אוגדות לא קובעים ולא מכתיבים תו"ל לחיילות השונים וגם לא לחיל השריון, תורת הלחימה והתרגולות מפותחות ומוטמעות באופן פנימי בכל חיל על פי הנסיון והדרישות בשטח, בהקשר הספציפי הזה זה לא משנה אם מפקד האוגדה עבר הסבה לשריון או לא, הוא לא מגדיר כמה זמן טנק נשאר בעמדת ירי או משנה תרגולות אחרות.
כמו שכתבתי פה, אכן לפני מלחמת לבנון השניה הרמה המקצועית של צוותי הטנקים ירדה אולם אחרי המלחמה הבינו את גודל הבעיה וכל הגדודים חזרו ללו"ז אימונים נורמלי, התאמנו ועדיין מתאמנים על מנת לחזור ולחדד את נושא הטנקאות.
הבעיות במלחמת לבנון השניה נבעו מהיעדר נסיון של הטנקיסטים על הכלים שלהם לא עקב שינוי תו"ל, מט"קים שלא התאמנו זמן רב לפני המלחמה ולא יישמו את התרגולות הללו אכן נשארו יותר מדי זמן בעמדות אבל לא בגלל שינוי התו"ל אלא בגלל בעיה מקצועית.
כיום (כמו בעבר) התו"ל הוא בדיוק אותו תו"ל בכל החיל ולכל טנק וכך הוא מיושם באימונים. אין תו"ל או פקודה שאומרת שמרכבה 2 יהיה בעמדת ירי X שניות, מרכבה 3 -Y שניות ומרכבה 4- Z שניות.

אמרתי ששינו את התו"ל? לא זכור לי דבר כזה.
התו"ל (ברמה הטקטית) נלמד בצורה חפיפניקית וחובבנית מתוך ההנחה ש-"לא נשתמש בזה כי המלחמות השתנו" והאיכות הטכנולוגית שימשה לחזק את הבטחון בהנחה הזאת בקרב הנהגת הצבא שאם נצטרך בכל זאת להילחם ב-"מלחמה מהסוג הישן" יש לנו אמצעים סופר מודרניים שיפצו על היעדר האימונים ועל זה שרמת הלימוד בקורסי הפיקוד ובהכשרות הבסיסיות היא תיאורטית וברמה לא מעמיקה.

הבעיה הנוספת הייתה לא רק שהטנקיסטים (כל הצבא הירוק בעצם וכנראה גם חה"י) לא ממוקצעים אלא שהאוגדונרים לא יודעים מה זה טנק ואיך להפעיל אותו כי מעולם לא ראו אחד חוץ מאולי בביקורי ימ"חים (בעצם נראה לי שגם ביקורי ימ"חים הם לא עשו).

ציטוט מהתגובה הקודמת שלך: "זאת בדיוק הבעיה, זה לא המט"ק חושב ככה, זה מי שאחראי על התו"ל בשריון חושב ככה"
לפי הדברים האלו ניתן להבין שזה לא המט"ק שלא נצמד לתו"ל עקב חוסר באימונים אלא החלטה פיקודית מלמעלה.

בכל מקרה, נכון שהיתה בעיה בנושא מקצועיות הצוותים ואני שמח לומר שהיא טופלה בשנה האחרונה בצורה די יסודית, כמו שכתבתי כל הגדודים התאמנו ועדיין מתאמנים.

מן הסתם שברמת האוגדונר לא תהיה התייחסות לזמן שהייה בעמדה, הכוונה הייתה לזניחת התו"ל הצה"לי הבסיסי הנלמד בבה"ד 1 (ואני מתאר לעצמי שבצורה נרחבת ומעמיקה מאוד בפו"ם) ע"י האוגדונרים והמח"טים.
בשום מקום לא טענתי שאנשי השריון לא פעלו לפי התו"ל, רק שהמערכת לא נתנה להם את הכלים לבצע אותו או ללמוד אותו בצורה מספקת

פשוט עכשיו אני בחפשש לפני חודשים עשינו תרחטים ברמת הגולן ..

זכויות ל- RedBlossom