15-08-2005, 04:24
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
כולנו (כמעט) רואים 6:6 כשמסתכלים אחורה
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי חתול-רחוב שמתחילה ב "את המחיר יש לגבות מהמנהיגים וגם להתחשבן איתם היסטורית"
אבל החיים המדיניים של עם ישראל (ואחרים) הם תהליך שבחירות שגויות והקרבה הן חלק אינטגרלי ממנו.
מי ששלח במלחמת השחרור לוחמים וציוד לגוש עציון הנצור או לעיר העתיקה בי-ם - רק כדי לאבד אותם ביחד עם רבים ממגני המקום, צדק או טעה בכך שלא המליץ לפנות?!
ומי שהכריז על הקמת המדינה?
אז גם "מפעל" ההתנחלות בדורנו, בראייה היסטורית, כנראה לא ישב בקצה ה"טעות גמורה" של הסקלה, אלא איפושהו באמצע, כאשר קורבנם של המתיישבים הציוניים הללו (ואחרים לאלפיהם) יאפשר לשמר כמה גושי התיישבות משמעותיים אחרים - ואולי יסייע בהתוויית פתרון של חילופי שטחים.
האם ידעו המנהיגים כי חלק מאותם ישובים יוקרבו אח"כ במסגרת הסדרים מדיניים? כנראה שהאופציה היתה (לא לגמרי) במעמקי מוחם, בעיקר ישובי חבל עזה שהוקמו אחרי הנסיגה מסיני, אבל גם התושבים ידעו שהאפשרות קיימת - ובשני המקרים יש כאן הימור מושכל למחצה.
לרוב הגיבורים שהקריבו הפעם זה עלה בעיקר בשנות עמל מומרות בכסף, ולפחות תהיה הזדמנות להמשיך במעשה הציוני (או לא, לפי בחירתם) ולראות את הדורות הבאים.
|