ידוע לי שזהו בעצם הקובץ המשמש לזכרון וירטואלי בדיסק (כשאין מקום ב RAM)

Windows XP Pro SP2, 512MB RAM

1. שמתי לב שיש לי את הקובץ pagefile.sys גם בכונן C (ה Master),
וגם בכונן D (משמש לאחסון קבצים), כ"א כ 700 מגה.
מדוע יש לי קובץ בכל כונן ? האם הקובץ בכונן D מיותר ?

2. האם ביכולתי לקבוע את מקסימום גודל הקובץ ? (אני מניח שאת שמו אני לא יכול לקבוע)

3. האם עדיף שהקובץ (בהנחה ויש אחד), יהיה על כונן אחר מאשר הכונן שעליו מותקנת מערכת ההפעלה ? (כלומר, על כונן D, כש ה XP על כונן C),
ואם כן, כיצד אני משנה את מיקומו ?

תודה !

ציטוט:

. שמתי לב שיש לי את הקובץ pagefile.sys גם בכונן C (ה Master), וגם בכונן D (משמש לאחסון קבצים), כ"א כ 700 מגה. מדוע יש לי קובץ בכל כונן ? האם הקובץ בכונן D מיותר ?

מיקרוסופט מגרסת 2000 כבר יצרה קובץ זיכרון וירטואלי לכל כונן
שלא כמו ב-98 ששם יתה מגדיר קובץ אחד לכל המערת.

ציטוט:

2. האם ביכולתי לקבוע את מקסימום גודל הקובץ ? (אני מניח שאת שמו אני לא יכול לקבוע)

כן, אתה יכול ואתה יכול אפילו לבטל אותו אבל זה כבר לא ממש מומלץ.
דרך המאפינים של המחשב שלי >> מתקדם >> ביצועים >> שוב מתקדם >> זיכרון וירטואלי >> שנה

ציטוט:

3. האם עדיף שהקובץ (בהנחה ויש אחד), יהיה על כונן אחר מאשר הכונן שעליו מותקנת מערכת ההפעלה ? (כלומר, על כונן D, כש ה XP על כונן C), ואם כן, כיצד אני משנה את מיקומו ?

לגבי זה אין לי ממש מידע לכן, אני אפנה אותך,
http://www.petri.co.il/pagefile_optimization.htm

אז באותו מקום בדיוק אתה קובע את גודל הזכרון הווירואלי לכל כונן, אפשר פשוט לקבוע 0 לכונן של מערכת ההפעלה ואת הגודל הרצוי בכונן השני, וזה בדיוק מה שהבחור רצה

רצוי ואף מומלץ לשים את הזכרון הווירואלי על דיסק פיזי שונה מהדיסק של מערת ההפעלה.
ואם אין לך דיסק שונה, אז לפחות על פרטישן שונה (להלן, "כונן")

יש עליו יש קובץ זכרון וירטואלי (אמרתם שנוצר קובץ כזה לכל כונן).

לא ברור לי בשביל מה הוא בכלל,
האם למחוק אותו לגמרי, ולהשאר עם קובץ זכרון וירטואלי אחד בלבד, שישב על הכונן השני ? (לא של מערכת ההפעלה)

כנס להגדרות של הזיכרון הוירטואלי (אם אתה צריך הדרכה תצעק)
תוכל לראות איפה יושב מה ובאיזה גודל,
תביא תמונת מסך + תמונת מסך של Disk Management ונגיד לך מה לעשות.

2 דיסקים פיזים, 120 ג'יגה כ"א
2 קבצי page אחד לכל כונן, כ"א כ 700 מגה.

אני רוצה לראות את מצב הפרטישנים ואת הזיכרון הוירטואלי,
קדימה 2 דקות והכל פה.

אני פשוט לא בבית כרגע :-)

אבל אף כונן לא מחולק לפרטישנים, לא משתמש ב NTFS...

ב HD ה-2 , תצור פרטישן (אחרי דיפרג) מהחלק ה"אחרון" של הפרטישן בגודל גיגה.
תבנה שם pagefile בלבד.

מערכת ההפעלה יושבת על כונן C,
את אומרת שעלי למחוק את קובץ הזכרון הוירטואלי שבכונן C, למחוק גם את זה שבכונן D,
לחלק את D ל 2 פרטישנים (ע"פ הגדלים שציינת), ולקבוע שקובץ הזיכרון הוירטואלי היחיד יהיה בפרטישן השני של כונן D ??

מה מי ולמה ??

עדיף על פרטישן שהוא לא אותו פרטישן כמו המערכת הפעלה.
עדיף על הדיסק שעליו לא יושבת מערכת ההפעלה.
עדיף על פרטישן מעצמו שמיועד לזיכרון וירטואלי בלבד.
יש לך המון מקום על D.
D לא מקבל כל הזמן פניות I/O.


מש"ל... המסקנה שכתבתי בהודעה הקודמת.

בדיוק ככה. היא צודקת.
אחרי החלוקה יהיה לך מחיצה E חדשה קטנה של 1GB.
שים לב לבטל לה SYSTEM RESTORE ולבטל לה סל מיחזור.
עכשיו שים שם את הזיכרון הוירטואלי שלך באיזה גודל שבא לך. עדיף גודל קבוע כמו 700MB ולבטל את הזיכרון הוירטואלי בשאר המחיצות (אותיות כונן). זכור ש PAGEFILE איטי מה RAM פי אלפים או עשרות אלפים ! נורא עדיף שהמערכת תשתמש בו רק כשהיא חייבת.
לדעתי עדיף שה PAGEFILE לא יהיה גדול מ 700-900MB.

ככה אם תהיה לך קריסה של חשמל או אחרת, לא יהיה צורך ב SCANDISK ל C לדוגמה
והמחשב יעלה ממש מהר אחרי זה. (כי הוא יעשה SCANDISK רק למחיצה הקטנטונת, E)

חוץ מזה - קראתי מאמר של MS שהם טוענים שכדי לשפוך תכולת זיכרון (יעני STACK) ל PAGEFILE, הוא חייב להיות במחיצת ה SYSTEM ולכן כדאי להשאיר PAGEFILE בגודל ה RAM במחיצת ה SYSTEM. עם טיעון כזה - זה בהחלט כדאי לאנשים שהולכים לקרוא את ה STACK של מה היה בזיכרון רגע לפני הקריסה.... ומאחר שאני לא מכיר אנשים שוקראים בינארי וזבל זיכרון גולמי, אז הטיעון הזה מפגר לאללה.
זאת הסיבה היחידה להמלצה להשאיר PAGEFILE במחיצת SYSTEM. וזה כמובן דבילי לחלוטין. לכן PAGEFILE במחיצה שאינה SYSTEM ועדיף כונן פיזי (אם יש) שאינו SYSTEM.

בלינוקס עלו על זה כבר מזמן מזמן. מחיצה נפרדת לזיככרון וירטואלי.