אני חדש בקהילתכם ושמח להציג את בעייתי ועוד יותר אשמח לקבל עצות מועילות.
אבי בן ה- 85 החל לפני כשלש שנים לפתח איזה הזיה בדבר הוקרה ותהילה המגיעים לו עבור מעשים יוצאי דופן שעשה בצה"ל בעבר הרחוק. למעשים אלו אין סימוכין בשום מקום, אולם הוא מעסיק אותי יותר ויותר ולוחץ עלי לחפש את ההוכחות. המעניין הוא שבמעשי הגבורה הללו הוא נזכר רק לפני מספר שנים. עשרות שנים קודם לכן לא שמעתי עליהם.
עוד הוא פיתח איזה שיגעון של מתן עצות למנהיגי המדינה. הוא דורש מבני המשפחה לכתוב עבורו מכתבים לנגידים ושועים ומייעץ להם עצות שונות בתחומי העיסוק שלהם, ולפעמים גם בתחומים אחרים והוא דורש מהם להתערב. כל מכתב תשובה שהוא מקבל בנוסח: "קיבלנו את מכתבך ונבדוק...." ממלא אותו שימחה והוא אץ רץ לנסח קבוצת מכתבים נוספת.
הוא מריץ אותי בטיעונים שונים ובשעות לא נוחות ואני לא יודע כיצד להתמודד עם הבעייה.
אשמח לקבל עצות.

אבל אם הוא יכול להקליד, אפשר לנסות לרשום אותו לפורום פוליטיקה כלשהו שם יוכל להביע את רעיונותיו וגם לקבל תגובות מידיות. אני מאמין שהוא בעיקר זקוק לתקשורת הזאת כדי להרגיש רלוונטי ומעורב בעולם שסביבו. אני משער שהמחסום הטכני הוא גבוה מאד ואולי בלתי אפשרי, אבל אם יש נכדים (ואולי גם נינים) אפשר להפקיד אותם על מלאכת החניכה.

הדבר האחרון שהייתי עושה לאבי הוא להפקיר אותו לבד בפורום סקופים ...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תכנס לאתר של "עמדא" תקרא קצת, ותוכל גם להתקשר מרכז המידע שלהם להוועץ. http://www.alz-il.net/ . אפילו אם אין לו בעיות זכרון נראות, חלק מהמחלות הדמנטיות מתחילות בהלוצינציות. אני יודע שזה מרתיע, ואתה עלול לרצות להתכחש, אבל שיחת טלפון כדאי להשקיע.

אבל ההשכלה שלי היא בכיוון אחר לגמרי.
זוהי מחלה לבטח, אבל כיצד עלי לנהוג?

באשר לעצה ללמד אותו להשתמש במחשב ולפקח עליו, זה לא מעשי. תודה על כל פנים

אם זאת מחלה -פנה לרופא כמובן.
יש רופאים המטפלים בקשישים .(מה לעשות ?? גם לי כבר קוראים כך לעתים ) נקרא רפואה גריאטרית ,לרוב אפשר למצוא דרך בתי אבות .תרים טלפון ותשאל.

אין לך אדם שאין לו שעה.

עמדא זה לא עמותה למקצוענים. היא נועדה בדיוק בשביל בני משחפה מתלבטים. הנה הטלפון
5341274/5

אולי תגלה שבאמת הוא היה גיבור. תחפש מה יכול להיות.. מקסימום תגלה דברים מהעבר.

החיפוש אף פעם לא משעמם

הייתי בארכיון צה"ל ובדקתי מה עשתה היחידה שלו. הסיפור לכאורה התרחש במלחמת קדש. בארכיון צה"ל אין בכלל רמז לאיזשהו מעשה מיוחד. כל מה שיש הוא התקפה שנכשלה עם מספר הרוגים לכוחותינו. מצאתי את מפקדו הישיר מאז, שמת בינתיים, והלה טען שהסיפור אינו עולה על הדעת. הוא הסביר לי את מהלך הקרב בו היחידה הייתה מעורבת ולא היה שום מעשה שחרג מן השיגרה.
גם אם היה מעשה מיוחד אין לכך כל עדות בכתובים או בע"פ, פרט לעדותו של אבי.
זאת ועוד, הוא החל עם סיפור הפעולה המיוחדת רק לפני שנתיים שלוש. קודם לכן הוא סיפר סיפור שיגרתי שאין בו שום ייחודיות.
לידיעת המציעים זאת, אני היסטוריון בנשמתי ותחקרתי את בני משפחתי הקרובה וגם את בני משפחת אישתי על ההיסטוריה שלהם. כאשר גיסי, אחיה של אישתי, נזקק לאישורים בדבר אביו המנוח, אני הייתי האיש שידע עליו יותר מאשר ילדיו.

בני האדם ניזונים על תהילת העבר, ומחשבות על "איזו מורשת אנחנו מותירים אחרינו"...

נראה לי שאביך פשוט דורש את תשומת הלב (שמגיעה לו !!),
החל מאותם מכתבים שהוא משלח לכל עבר, ושהציפייה לתגובה נותנת לו סוג של עיסוק מסויים,
וכלה באותם סיפורי קרבות...
אגב, אני לא הייתי מזלזל בסיפוריו.
אני יוצא מתוך הנחה שהוא מדבר אמת, ורק "צובע" את הסיפורים בצורה שמעמידה אותו במרכז ויתכן בהחלט שזה סוג של רשומון.
מבט על ארועים דרך הפרספקטיבה האישית, שנראית אחרת בפרספקטיבה של אחרים.

ובהמשך לאשכול הזה- http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=360774
אני בעד "לסבול" את הגחמות של הורינו...
זה לפעמים מתיש על אמת, אבל מדובר באותם אנשים שלפני עשרות רבות של שנים אנחנו התשנו אותם בשאלות "למה" מרגיזות כאלה- והם באורך רוח ענו לנו בכדי שנגיע למה שאנחנו היום...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אין לי עצה טובה להוסיף מעבר לדברים החכמים שכבר נאמרו כאן ולהצעות המעשיות של ביג ג'ו (שאני ממליץ לאמץ, מתוך ידע אישי).
הייתי רוצה להוסיף רק שיר יפהפה של דוד אבידן:

אדם זקן

אדם זקן - מה יש לו בחייו?
הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם.
הוא מדשדש אל המטבח
ושם המים הפושרים יזכירו לו
שבגילו ... שבגילו ...

אדם זקן, מה יש לו בבקריו?
הוא קם בבוקר קיץ וכבר סתיו
נמהל בערב בנורות חדרו.
ממסעו במסדרון הוא טרם שב
כי שם הוא עוד חשב ...
מה לעשות עתה ומה לקרוא
אדם זקן ...

אדם זקן, מה יש לו בגילו?
הוא מנמנם כי הוא פוחד לישון.
עיניו פקוחות למחצה,
מנחשות לפי תנועת הכוכבים,
אם הלחישות רומזות,
כי זה לילו האחרון.

אדם זקן, מה יש לו בערבו?
לא מלך הוא
ויפול לא על חרבו.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

כמעט חשבתי שאתה ממשפחתי.

אבי צעיר מאביך ב-10 שנים ועדיין מחפש בריטים בארץ..

אביו (סבי ז"ל), חיפש תהילה כל ימיו ובאמת, בערוב ימיו זכה באות יקיר ירושלים.
הבעיה עם הסבא (שהיה יליד ירושלים ותותח לא קטן) היתה שחיפש הכרה, כבוד ופרסום עד יום מותו
(94).


אבי, (גם הוא תותחון) מחפש תהילה ממש כאביך.
אמנם יש לו מספיק סיבות להתרפק עליהן אבל מן הצד, הקטעים מעיקים ומגוחכים.

אני מקווה שלא מדובר בגנטיקה...

לגבי עצות למנהיגי המדינה, "אללה יסתור". אין לאימי ולי (אם הזדמנתי במקרה) דרך "לשכנע" אותו מלחדול לתת עצות לכל העולם ואשתו. הוא לא חדל מלהפריע בזמן החדשות ומסביר לכולנו את משמעות הדברים, בקיצור, אוכל ראש מקצועי.

בביתו, מונחים מכתבים משועי עולם וגנרלים בהישג יד ומעת לעת הוא נוהג להקריא לנו אותם בפעם האלף, כאשר הוא מסיים לקרוא אותם בקול רם, הוא מצפה למחיאות כפיים סוערות.

מעייף ומתיש, במיוחד את אימי ששכחה זה מכבר כי עלתה בצעירותה מהונגריה ומוכנה עבור שקט נפשי להודות אפילו ברצח ארלוזורוב.

יש לי הרגשה ש"גרוסו מודו" מדובר באותו "שיגעון" של אביך ואני תוהה אם מדובר בילדות קשה, או במחלה מוכרת (שאינה מוכרת לי).

תשובה ברורה אין לי עבורך, אבל הזדהות מפה ועד קצה העולם, יש.

looopy

מצאתי ניחומים, גם אם נחמה פורתא.

תודה

בלחץ של אבי (מוזר הא?) ואחיותיו, החליט הסבא (אביהם) ללכת לפסיכולוג בגיל 82?!?!?

משחזר מהפסיכולוג, הסתבר שהפסיכולוג הרעיף עליו שבחים לא מעטים והשתומם כי אדם כל כך "בריא בנפשו ובגילו" מבקש את עזרתו.

"הלוואי עלי" אמר לו הפסיכולוג.

אוקצור, זה מה יש.

במדינות העולם השלישי, קיימים כותבי מכתבים המתפרנסים מבערותם של התושבים.

מי יודע, אולי רכשת "מקצוע"?

looopy

בו הם מודים לו על הגבורה אותה הפגין ולתת לו רגע של נחת.

מה זה יעלה לך?

אבל אם נמשיך את הקו המעניין שהתוות כאן-
ניתן אולי להפעיל קצת קשרים באיזה מחלקת הסטוריה בצה"ל או משהו כזה
שינסחו איזה נוסח כללי ובלתי מחייב "אנו מודים לך על פועלך...".
הרי הוא עושה עיניין ממכתב "קיבלנו את פנייתך", אז מכתב מצה"ל....

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לא ניסחפת בכלל,בכלל.

מה יש לתת קצת גאווה וכמה רגעים של נחת לאדם קשיש שכבר לא ממש זוכר וכנראה רוצה איזו טפיחה על השכם מהיקרים לו? לא ביקשתי ללכת ולפרסם את זה בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות ולבקש גם קישור לארכיון הממשלתי.