ברחבי אירופה (ולא רק) מפוזרים פסלי מלחמה רבים של סוס ועליהם רוכב (פרש),
הסוס יכול להיות עם ארבעת הרגליים על הקרקע, או עם פחות (כלומר, חלקם מונפות באוויר)

הבנתי שלכל מצב יש סימול עבור הפרש,
למשל, 4 רגלים על הקרקע משמעותו שהלוחם/פרש חזר בשלום מהקרב,
3 רגלים על הקרקע משמעותו שהלוחם נפצע בקרב, 2 רגלים המשמעות היא שהלוחם נהרג, וכו'.


הנ"ל זו רק דוגמא, מישהו יודע מהי הפרשנות הנכונה,
כלומר - מהי ההתאמה בין מספר רגלי הסוס למצב הלוחם (חי, נפצע, נהרג) ?
אשמח לקבל לינק רלוונטי.

תודה.

מועבר לפורום היסטוריה.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ככל שאני יודע, זו בדיוק הפרשנות - רגל באויר משמעותה שהגיבור נפצע, שתי הרגליים באויר (הקדמיות. אינני מכיר אקווסטריאן הרוכב על סוס בנוסח רודיאו) משמעותן שהרוכב נהרג בקרב.

אבל ככל שאני לומד יותר על פסלי רוכבים, אני מגלה שאין ממש קשר בין מצב הרגליים לביוגרפיה.

פסלו של מרקוס אורליוס, בקמפידוליו - הככר המופלאה שתכנן מיכלאנג'לו - מרים רגל באויר. אני לא מכיר סיפור על פציעתו בקרב. ניקולאי הראשון, הצאר הרוסי מ-1825 עד 1855, מגולם בככר איסאק, בסט פטרסבורג, על סוס שמניף 2 רגלים למעלה, למרות שהוא כנראה התאבד. גורג' ואשינגטון, בבירה האמריקאית, רוכב על סוס שמניף רגל אחת. אנדרו ג'קסון, נשיא אמריקאי אחר, מת בשיבה טובה אך פסלו, שהיה מוצב מול הבית הלבן, הזניק 2 רגליים לאויר. המושל הספרדי של טקסס, שפסלו הענק ניצב ליש שדה התעופה באל-פאסו, רוכב על סוס ששתי רגליו באויר, וגם הוא מת בשיבה מצויינת בספרד. וכן הלאה.

אז לא לסמוך על פסלים לצורך כתיבת עבודות מאסטר. כדאי להזהר.

רגל ימין של הסוס מורמת - מה זה אומר?

]

ואולי מנסה הסוס לרמוז לנו כי האיש שעליו אינו פצוע כי אם 'שרוט' בלשון הילדים ובמובן הטוב של המלה?

בעל חלומות שהקריב עצמו והונו וזינק כנחשון למים עם כל חלומות התנועה הציונית 30 שנים קודם זמן התגשמותם.

יתכן כמובן כי האנדרטה רק ממחיזה את ארוע הנפת הדגל בידי הלפרין בנס ציונה. בארוע זה הופיע רכוב על סוסו וכמדומני שהדהירו מעל המדורה. אז ירד מסוסו שלף חרבו, תחך ידו ואמר 'בדם ואש יהודה נפלה - בדם ואש יהודה תקום'.

בעיני הוא הדמות הציורית ביותר והיפה שבאגדות א"י המתחדשת.

מעיד הסופר ההיסטוריון משה סמילנסקי בספרו "נס-ציונה" תרמ"ג מפי ראשונים שהיו חלק מהחוויה:
היה זה בכ"א טבת תרנ"א 1891, חג "השמחה המשולשת". הנחת אבן הפינה לבית הלפרין ומושבת הפועלים. חנוכת ה"בית המשותף" בנחלת ראובן, וטקס ברית המילה לילד הראשון שנולד לאהרון איזנברג, איש המניין הראשון. ידידו של מיכאל הלפרין. משפחות המניין הראשון התכנסו כולן. מוזמנים רבים נהרו והגיעו מיפו והסביבה ובהם מנהיגי הישוב. לעת ערב, כיבוד, ריקודים, ונאומים נלהבים ליד המדורה שבמרכז החגיגה. לפתע, תדהמה, התרגשות והתלהבות. הדי שעטת סוסים ורוכביהם. אל מרכז החגיגה פרץ פרש אביר מלווה בפלוגת פרשים. הפרש האביר על סוסו הלבן, מנתר מעל המדורה כאליהו הנביא העולה בסערה. בעוד הכל נרגשים ומופתעים, שולף הפרש, הלא הוא מיכאל הלפרין, את חרבו, וקורא בקול אדיר: "בדמי אני נשבע, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרך. בדם ואש נפלה יהודה ובדם ואש תקום". הלפרין מכה בחרבו על ימינו, ודמו נוטף ונספג באדמה. הקהל הנרגש החש עצמו עד ושותף למעמד נשגב, קורא הידד ומוחא כפיים. ואז מתרגשת ההפתעה הדרמטית המשליכה הס בקהל. מתוך גלימתו הגדולה שולף הלפרין דגל מקופל על מוט ומניפו מעלה. הדגל נפתח ומתנופף ברוח הקלילה, נענה למשבה המלטף. דגל לבן, ולאורכו, מצידיו יורדים שני פסים בכחול, ובמרכזו מגן דוד כחול. ועל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המלים "נס-ציונה".
[מתוך 'ראשונים' http://www.rishonim.org.il/ness-zio...w.aspx?id=76936]

בספורו היפה של סמילנסקי על הופעת הלפרין עם דגלו מסופר כפי שנכתב כאן:" טקס ברית המילה לילד הראשון שנולד לאהרון איזנברג" לבן הזה קראו בן כרמי איזנברג והוא נולד שבוע קודם
ב - 25.12.1891 (כך יש לנו תעוד מדויק של יום האירוע עם מיכאל הלפרין) ההורים עברו עם ילדם לרחובות ואהרון אייזנברג היה לאישיות מרכזית ברחובות. בן כרמי הגיע לפני מלחמת העולם ה1 לתורכיה ללמוד באקדמיה צבאית ונפטר ונקבר ברוסיה ב1920 כפי שמופיע בדפי יזכור
http://www.izkor.mod.gov.il/izkor86.asp?t=505307
השאלה שלי היכן בדיוק מקום קבורתו? אשמח לעזרה

הייתי מחפש שם את בית הקברות היהודי או בית קברות לשבויים תורכיים.
היית טס לסיביר לצורך החיפוש?

אז מה