רופא ממוצא סקוטי
ניצול יחיד מאירוע טראומטי

1) קשור למאבק בין הצלבנים למוסלמים?
2)אזור א"י?

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

השם שלו זה וויליאם בריידון http://en.wikipedia.org/wiki/Massacre_of_Elphinstone's_army

כל הסיפור, מהפלישה הבריטית ועד חזרתו של הניצול הבודד, היו ההשראה לסיפורו של קיפלינג.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

זכורים לי במעומעם - זהב, בונים חופשיים, דני שנפל ונפל... אך יותר מכל זכור לי משחק כדורגל מסורתי שנהגו השבטים לשחק בראשי יריביהם.
ותהייתי: האם יש רגליים למנהג הזה לאבד את הראש תוך משחק כדורגל?

"The Man Who Would Be King" (1888) is a short story by Rudyard Kipling concerning two British ex-soldiers who set off from 19th century British India in search of adventure and end up as kings of Kafiristan (now part of Pakistan). The story was inspired by the exploits of Englishman James Brooke, who in 1841 became Rajah of the region of Sarawak in Borneo, as well as by the travels of American adventurer Josiah Harlan, who claimed the title Prince of Ghor around 1840, thanks to the military force he led into Afghanistan.

באביב 1839 פלש כח בריטי לאפגניסטאן במטרה להחליף את השלטון.
קנדהר נכנעה ללא קרב, אולם המבצע לא השיג את מטררתו.
בינואר 1842 החליטו הכוחות הבריטים לסגת חזרה לג'לאלאבד דרך קאבול,
המרוחקת כ- 150 ק"מ. הדרך הובילה במעברים צרים בין צוקים גבוהים,
אולם הבריטים קבלו הבטחה מפורשת שנסיגתם לא תופרע.

כ- 16500 איש, בריטים, הודים, דיפלומטים, נשים וילדים יצאו לדרך
והותקפו כבר ביום הראשון על ידי לוחמי גרילה אפגנים,
לבריטים שהיו תקועים במעברים הצרים לא היה סכוי, לא להתקדם ולא לסגת.
לאחר שישה ימים נטבחו כולם. הצליחו להינצל רק שלושה הודים
והרופא הסקוטי וויליאם ברידון הלבן היחיד.

בגופו שלושה פצעי ירי, בידיו ובראשו פצעי חרבות פרשים, זב דם וכמעט חסר הכרה,
הוביל אותו סוסו למבצר גנדרנק סמוך לג'לאלאבד.

עם שחר ה- 13 בינואר ראה הצופה "רוכב בודד עולה מן העמק הסלעי ",
שריד יחיד שזכה לכנוי messenger of death.

וויליאם ברידון החלים והמשיך לשרת בהודו עוד כחמש עשרה שנה,
כשחזר לסקוטלנד מולדתו, לקח איתו את הפוני שהציל את חיו.

הציורים של אליזבת באטלר.




לוחמי גרילה אפגנים




אחד המעברים בהרים





אחרוני הבריטים נערכים להגנה



זירת האירוע




ב- 2002 כשחזרו הבריטים לאפגניסטן, נערכה באחד מבתי הקברות תפילת אזכרה לנופלים בשלושת המלחמות האפגניות.

סיפור הקרב מתואר בספר "הפסיכולוגיה של השלומיאליות הצבאית" כדוגמה לטמטום הצבאי בתגלמותו ולתוצאות שהוא גורר.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il