http://israblog.nana10.co.il/tblogr...logcode=7883327

אין לנו מה לחפש בעזה - אלא אם הכוונה היא להפכה לחלק מא"י השלמה.

"כיבוש זמני", לצורך הריגת החמא"סניקים שיהיו מספיק טיפשים שלא להתחבא והרס מחרטה וחצי לא יועיל לטווח הארוך ורק יעלה לנו בכסף, בפגיעה בדעת הקהל וחמור יותר - בקרבנות מיותרים.
מה גם, שיש דרכים אחרות להשגת אותה המטרה (קרי סיום האיום הרקטי על דרום הארץ) - החל בירי מנגד, דרך פעולות חשאיות כאלה ואחרות ועד להרעבה שיטתית של האוכלוסיה כולה (ותסלחו לי אם אני מתייחס למלחמה כאירוע לא-הומני ממהותו).

אגב, אני מכיר מעט מאוד דוגמאות לפער שכזה בין יחסי הכוחות והעוצמה שבין הצדדים, שלא מצליח להיות מתורגם לניצחון בשטח.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

באותה עזה, עם אותו חמאס ועם אותן מנהרות (וכמובן שדברים השתנו אבל כך גם הסכסוכים האלימים שהם המקורות להשוואה) צה"ל טיפל יפה מאד עד לשנת 1994, מה שאומר ששורשי ה"אי פתרון" אינם נעוצים במשוואה שמרכיביה צבאיים נטו.

.

אבל השינויים בשני אלה הם "לטובתנו" (לפחות בשנה האחרונה), לא?
לגבי מה שהיה לפני 1994 (ומכאן גם ההשוואה לחומת מגן), קרי שליטה מלאה בשטח, היא בהחלט מתכון להצלחה. הבעיה היא שלא לכך הכוונה, ככל הנראה, כשמדברים על מבצע צבאי בעזה. לצורך העניין, אין לי ספק בכך שכיבוש ממושך של הרצועה ישפר את המצב בשדרות (ולא רק שם).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בשנות ה-50 וה-60, פרט אולי לגורם החסר של רצון ישראלי מסויים להגברת העימות הצבאי מאיזו סיבה שלא תהיה (מה שכן היה אז). בשורה התחתונה כל מי שבוחר לראות את המצב בראייה רחבה - גאוגרפית, פוליטית ומבחינת זמן ("לונג ד'יורה" אומרים אם זכור לי משהו מהתואר...) ומפנים ערך חיים חשוב והוא "הרע במיעוטו" (או "חכם פיננסי יודע לזהות עיסקה טובה, גאון פיננסי יודע לברוח באמצע עיסקה גרועה" או כל משפט שיתאים לכל אחד בהתאם לתחום העניין שלו) יודע שמי שיוצא בהצהרות על פתרון לבעייה הזאת, שם כספו על קרן הצבי.

יצא לי אישית להשתתף במבצע פיצוץ מחרטות ובעוד לפחות שני תכנונים של כאלה שלא יצאו את הפועל. מאחר והפטנט לא עבד אז (ובעצם השיטה של "לוחמת הי טק" כנגד טרור הכי "לו טק" שיש, נכשלה הרבה יותר פעמים משהצליחה) לא נראה לי שפטנטים דומים אחרים יעבדו - לפחות לא כל עוד יש 100 מטומטמים בצד השני שרוצים לזרוק עלינו את הצינורות המתפוצצים האלה. מזכיר לי לפעמים את השיטות שניסו האמריקאים כנגד "נתיב הו צ'י מין" שכולו היה מבוסס על נחיל אין סופי של אנשים קטנים ופשוטים שאיכות החיים שלהם הייתה קרובה לזו של העכברושים שאכלו. גם אם זה סתם מיתוס, שעשעה אותי השורה ב"מלחמת 10000 הימים" של מקליר ובה הוא מספר על חצי מילון חיישנים שהאמריקאים פיזרו סביב הנתיב ולא עזרו בגרוש. באחת הפעמים שבה החיישנים לא גילו כלום, שמעו את אחד הויאטנמים משתין עליו...

בסוף דווקא קוקה קולה ונייקי הביסו את הוצ'י...

.

(אמנם, אז נוצרו בעיות אחרות )
ולגבי המנטרה "אין פתרון צבאי" שעולה שוב ושוב בהקשר הזה: אם לבעיה צבאית (ירי על יישובים) אין פתרון צבאי - אז למה יש?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz (אמנם, אז נוצרו בעיות אחרות ) ולגבי המנטרה "אין פתרון צבאי" שעולה שוב ושוב בהקשר הזה: אם לבעיה צבאית (ירי על יישובים) אין פתרון צבאי - אז למה יש?

יש לכך חסרונות גדולים, אבל מצד הסיכויים הם שחתך יותר רחב של אנשים יבין את הבעיה באופן דומה. ה"בעיה הצבאית" הנה קבוצת אנשים "פשוטים", קשוחים (במושגים של נכונות להקריב את כל מה שיש להם=חייהם וחיי אנשים קרובים להם) ולא "מורכבים" שיורים נשק פשוט, קל לשיגור וללא שהם נדרשים להביא תוצאות שבמושגים של עולם העסקים נחשבות ל"סבירות".

זהות המטרה אינה חלק מן הבעיה הצבאית. חלק נכבד מהארסנל אינו יעיל נגד החלאות הללו (=הרתעה, הפחדה, ענישה קולקטיבית, ירי ל"הורדת ראשים", "הפללה", מניעת פרנסה ועוד כלי נשק רבים וטובים שכולם הפכו, לצערינו, לכלי נשק לכל דבר) אלא רק השיטה הישנה והטובה של לדאוג שהפומפה בשר ודם בצד השמאלי של מרכז המאסה שלהם תחדול מלהזרים דם... אחת המלחמות היחידות שזכור לי שבה מטרה עיקרית הייתה לנצח ע"י הריגה פיזית של כמה שיותר מאנשי הצד השני, נכשלה לחלוטין באופן זה והנצחונות היחידים שהיו בה ארעו דווקא בשיטות שהיו רחוקות מכך. כל הניתוח המפוצץ הזה יכול בהחלט להוביל לשורה תחתונה, מאוד קליטה, פופוליסטית (ומדכאת) של "אין פתרון צבאי (נטו) לבעיה".

באותה מידה כל אדם יכול לתלות על המחשב שלו בעבודה סטיקר ובו כתוב באתיות רש"י שחורות "מירב הסיכויים שבתוך 50 שנה אהיה כבר במועדון השיש". נכון לחלוטין כעובדה יבשה, אבל השאלה היא מה בדיוק נותן לך להצהיר את זה ולהתבאס...

.

יש שתי אפשרויות:
1 שמים ז..על כולם. ארטילריה מטווחת היטב הופכת את הרצועה לרצועת אש וגיהינום. תוצאה נוספת: גינוי, החלטות או"ם שיתורגמו לניסיון הכנסת כוחות בינלאומיים להגן על האוכלוסיה ברצועה ועוד מיני נזקים אחרים.
2 היום. מצד אחד נותנים לעולם את ליטרת הבשר שלו בדוגמת התנהגות הומנית ככל האפשר תוך ספיגה מבוקרת של נזקים [עד לקו האדום שאני לא מסוגל להבינו ילד הרוג אחד בשדרות, או גן ילדים שלם - מה יותר חזק ומזעזע - או 6 פרות הרוגות].
ומצד שני - פעילות תוקפנית בלתי מתפשרת. זאת תוך ניסיון להגיע למצב של מינימום אבידות לנו [זה מה שאשכנזי ניסה להגיד על המלחמה בקיץ של 2006].
3 אין פתרון קסמים.

אין צורך לכבוש את כל הרצועה, אבל יש צורך לכבוש חלקים ממנה.
יש צורך לכבוש את חלקים בדרום הרצועה, בפרט ציר פילדלפי ורפיח העזתית בגלל המנהרות.
דרך המנהרות נכנס יותר מידי אמל"ח, ולא רק אמל"ח, גם לוחמים שעוברים אימונים והכשרה, וגם מוצרים אזרחיים אחרים כמו סיגריות ואוכל, וכמובן גם סמים.
המנהרות הם עורק החיים של הרצועה - תפסיק את המנהרות, יפסק הדם מלהגיע למוח.
על המצרים אי אפשר לסמוך בעיניין הזה, אך צריך למנפף את העובדה שהם לא עושים מספיק כדי להפחית להם את הסיוע הביטחוני מארה"ב מה שיותר.
עוד בונוס לכיבוש דרום-הרצועה הוא שאנחנו שוב שולטים, אנחנו מחליטים מי יוצא ומי נכנס, לפחות באופן פורמאלי. כך שלא יקרה שוב מה שקרה עם מצרים לאחרונה, שהם הכניסו 80 מחבלים של החאמאס.
ובנוגע לצפון הרצועה - אחרי המלחמה בלבנון כל הירוקים בצבא אמרו שהיינו צריכים להכניס שתי עוצבות, או מה שזה לא יהיה, ולכבוש את כל שטחי השיגור - וזה היה מפסיק את השיגורים.
ולפי מה שהבנתי, איפה שכבשנו במלחמה האחרונה באמת לא יצאו משם שיגורי-קטיושות, או שהם פחתו ברמה משמעותית.
אז למה לא כובשים את הכפרים בית חאנון ובית לאהיא, שמשמה יוצאים קאסמים?

צריכים לשחק פה משחקי עלות-תועלת. כרגע עדיף לנו לא לכבוש אפילו חלקים מן הרצועה, מכיוון שזה "יסיר את הקללה" מהחאמאס. זה יכניס את כל השדים הערביים חזרה לבקבוק, והחאמאס ישתמש בנו כדי לאחד את כל הרצועה תחת זרועו, שוב.
בראש סדר-היום של התקשורת הישראלית, הערבית, והעולמית, יהיה פעולות ישראל בעזה, לא שלטון החאמאס בעזה.
תנו להם להכנס אחד בתחת של השני, תנו להם להתבשל אחד במיץ של השני, תנו להם להרקב שמה, ולהרוג אחד את השני.
עד שהם לא יעשו חתיכת פרובוקציה - אין שום צורך להכנס לשם, לפי דעתי.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

"..ולפי מה שהבנתי, איפה שכבשנו במלחמה האחרונה באמת לא יצאו משם שיגורי-קטיושות, או שהם פחתו ברמה משמעותית.אז למה לא כובשים את הכפרים בית חאנון ובית לאהיא, שמשמה יוצאים קאסמים?
.." לצה? כי מישהו צריך יהיה להחזיק אחר כך את זה כולל אוכלוסיה אזרחית וכל האחריות הבינלאומית המתחייבת מכך. אתה מתנדב לשרת שם?

השאלה שצריכה להשאל היא האם השתנה משהו מהותי שמצדיק מבצע. ישראל נסוגה מרצועת עזה ביודעה שהנסיגה תביא להתעצמות צבאית של החמאס, וביודעה שהרצועה תמשיך להוות איום. גם הדיונים על ציר פילדלפי הוכרעו לטובת נסיגה מוחלטת. האם משהו שמתרחש בעזה חורג מהתחזיות שהיו טרם היציאה? אני מקווה שלא, אחרת אפשר לפטר את כל גורמי ההערכה בצה"ל ובשב"כ. אם לא השתנה דבר מהותי, מה הצורך בהשתלטות מחודשת על הרצועה?

כמה צידים הלכו ביער וחיפשו ציד
בואו מהר תפשתי דוב צועק אחד הצידים
עזוב אותו מהר קוראים אליו חבריו
כן....עונה להם הציד....הבעיה היא שהוא לא עוזב אותי........

הטיעון שלך לפי הבנתי הוא כזה:
1. אם גורמי ההערכה טעו, צריך לפטר אותם.
2. אין לנו חשק לפטר אותם.
3. לכן גורמי ההערכה לא טעו. מ.ש.ל

אבל כשחושבים על זה, יכול להיות שהלוגיקה הזאת היא בעצם הדבר הקרוב ביותר לאמת, בעיקר מכיוון שבגורמי ההערכה ראוי לכלול את הדרג המדיני.

מה בכל זאת התכוונתי להגיד? אני חושב שעל הנסיגה מעזה הוחלט אגב בחירה מודעת להתעלם מהערכות צה"ל וגורמי המודיעין האחרים. גורמי ההערכה שהבינו שדעתם אינה נחשבת עוד מיהרו להתיישר לפי הקו המדיני ולכן ראוי שהם יתפטרו. אני משער (ואולי בזאת אני נותן קרדיט גדול מדי לעומדים מאחורי הנסיגה) שהוגי המהלך ניבאו מצב דומה למציאות הנוכחית, בניואנסים כאלה או אחרים, אבל לציבור הוצגה תחזית אחרת כדי ליצור אווירה נוחה.

אם אתה שואל לדעתי, אכן היה כשל חמור בהערכת המצב, ויש מקום לחילופי משמרת מקיפים מאד, משום שהכשל המחשבתי ממשיך ללוות אותנו. על כל פנים, הדיבורים על מבצע רחב וממושך בעזה מזכירים לי את הדיבורים על התקפה אמריקאית באיראן. זה וגם זה לא יצאו לפועל, ומסיבות דומות בהרבה מובנים.